תוכן עניינים
93 יחסים: ממצא ארכאולוגי, מאיר בן דב, מצודת אנטוניה, מרד החשמונאים, מתייוונים, מבצר, מגילת תענית, מיכאל אבי יונה, אמפורה, אנטיוכוס הרביעי, אנטיוכוס השביעי, אנטיוכוס החמישי, ארמית, ארץ ישראל, ארד, אלכסנדר באלאס, אדריאנוס, נחושת, ניקנור, ספר מקבים א, ספר חשמונאים ב, סגולה (מגזין), עופרת, עכו, עיר דוד, קרב אמאוס, קרב אלעשה, קרב חדשה, קרב בית צור, קרב בית זכריה, קרב בית חורון (166 לפנה"ס), קרב כפר שלמא, קתלין קניון, קתדרה (כתב עת), קדמוניות היהודים, רשות העתיקות, רודוס, ריבונות, שמעון התרסי, תל גזר, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ליסיאס (עוצר), חניון גבעתי (עיר דוד), חשמונאים, חלקלקה, חומות ירושלים, בן-ציון לוריא, בצלאל בר כוכבא, בקכידס, בית סלאוקוס, ... להרחיב מדד (43 יותר) »
- הר הבית
- מרד החשמונאים
ממצא ארכאולוגי
מיקני שנמצא באוגרית, מוצג בלובר ממצא ארכאולוגי הוא עצם שנוצר או עוצב בידי אדם, כגון כלי או חפץ אמנותי, ואשר קיים בו עניין ארכאולוגי.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וממצא ארכאולוגי
מאיר בן דב
מאיר בן דב (נולד ב-1935), הוא ארכאולוג ישראלי.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ומאיר בן דב
מצודת אנטוניה
מצודת אנטוניה ושער טדי – השער הצפוני של בית המקדש. דגם ירושלים בתקופת בית המקדש השני המצוי במוזיאון ישראל מצודת אנטוניה היא מצודה מתקופת הבית השני שהקים הורדוס בירושלים.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ומצודת אנטוניה
מרד החשמונאים
מרד החשמונאים היה מרד של יהודים בשלטון הממלכה הסלאוקית בארץ ישראל, ובתומכיה המתייוונים, שהתחולל בין השנים 167 ל-160 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ומרד החשמונאים
מתייוונים
#הפניה התייוונות.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ומתייוונים
מבצר
קראק דה שבלייה (Krak des Chevaliers) - "מבצר האבירים" בסוריה, מבצר צלבני מסוג מבצר קונצנטרי. המבצר הוונציאני החדש בעיר קורפו. חרונינגן שבהולנד. מִבְצָר (או מְצוּדָה) הוא מתחם מבוצר, שנועד להגן על האנשים שבתוכו בפני תקיפה וכן לספק נקודת משלט אסטרטגית.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ומבצר
מגילת תענית
מגילת תענית (במקורות קדומים כונתה גם סתם המגילה) היא חיבור קצר בשפה הארמית שחובר בסוף ימי בית שני.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ומגילת תענית
מיכאל אבי יונה
#הפניה מיכאל אבי-יונה.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ומיכאל אבי יונה
אמפורה
משתה, האישה מחזיקה בידה אמפורה האַמְפוֹרָה (ברבים אַמְפוֹרֵי, Amphoræ. שמה בעברית על פי הצעת האקדמיה ללשון העברית: קנקן, מקור יווני: ἀμφιφορεύς אמפיפוריאוס - דו-צידי נישא) היא כלי חרס בעל צורה וגודל תקניים לאחסון והובלה, עם שתי ידיות ותחתית מחודדת או מעוגלת, שנפוץ ביוון העתיקה ובארצות שהושפעו ממנה.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ואמפורה
אנטיוכוס הרביעי
אנטיוכוס הרביעי מוזיאון הישן בברלין אנטיוכוס הרביעי (אפִּיפָנֶס) (ביוונית: Ἀντίοχος Ἐπιφανὴς, "המתגלה"; 215 – 164 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין השנים 175 ל-164 לפני הספירה.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ואנטיוכוס הרביעי
אנטיוכוס השביעי
מטבע של אנטיוכוס השביעי אנטיוכוס השביעי אאורגטס (ביוונית: Ἀντίοχος Ευεργέτης; ? – 129 לפנה"ס), שכונה אנטיוכוס סידטס (Σιδήτης, כלומר "אנטיוכוס מסידה", על שם העיר בחוף אנטליה), היה מלך הממלכה הסלאוקית בשנים 138–129 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ואנטיוכוס השביעי
אנטיוכוס החמישי
אנטיוכוס החמישי ("אאופטור") (ביוונית: Ευπάτωρ – "בן לאב טוב") (173 – 162 לפנה"ס), ילד שמלך בממלכה הסלאוקית במשך שנתיים (164 לפנה"ס – 162 לפנה"ס) בטרם הוצא להורג.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ואנטיוכוס החמישי
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וארמית
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וארץ ישראל
ארד
אָרָד (בְּרוֹנְזָה בלעז) היא סגסוגת של נחושת בתוספת בדיל להקשיה.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וארד
אלכסנדר באלאס
אלכסנדר באלאס (ביוונית עתיקה: Ἀλέξανδρoς Bάλας) היה שליט הממלכה הסלאוקית בין השנים 152 או 150 לפנה"ס ו-146 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ואלכסנדר באלאס
אדריאנוס
פסל של הקיסר אדריאנוס שנמצא בתל שלם. הפסל מסמל את חגיגת הניצחון על היהודים המורדים ודיכוי מרד בר כוכבא. מוצג במוזיאון ישראל. פּוּבְּלִיוּס אָילִיוּס טְרַאיָאנוּס הַדְרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Aelius Traianus Hadrianus), הנקרא בקיצור אדריאנוס או הדריאנוס (24 בינואר 76 - 10 ביולי 138) היה קיסר רומא משנת 117 ועד מותו.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ואדריאנוס
נחושת
נחושת בטבע נְחוֹשֶׁת (לטינית: Cuprum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Cu ומספרו האטומי 29.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ונחושת
ניקנור
יהודה המכבי וצבאו עומד בפני צבא ניקנור. ציור של גוסטב דורה נִיקָנוֹר (ביוונית: Nικάνωρ) היה מצביא סלאוקי בתקופת מרד החשמונאים.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וניקנור
ספר מקבים א
#הפניה ספר מקבים א'.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וספר מקבים א
ספר חשמונאים ב
#הפניה ספר מקבים ב'.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וספר חשמונאים ב
סגולה (מגזין)
סגולה הוא ירחון ישראלי להיסטוריה, היוצא לאור החל מאפריל 2010.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וסגולה (מגזין)
עופרת
עוֹפֶרֶת (באנגלית: Lead, בלטינית: Plumbum) היא יסוד כימי מסדרת מתכות המעבר העמידות שסמלו הכימי Pb ומספרו האטומי 82.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ועופרת
עכו
עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ועכו
עיר דוד
עיר דוד, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני מפת עיר דוד על תצלום אווירי ממוזער עיר דוד היא אתר ארכאולוגי שבו שכנה ירושלים הקדומה החל מראשית ימיה, בתקופת הברונזה התיכונה, ועד אמצע ימי הביניים.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ועיר דוד
קרב אמאוס
קרב אמאוס הוא הקרב השלישי בסדרת הקרבות בין החשמונאים לממלכה הסלאוקית במסגרת מרד החשמונאים שהתרחש בסתיו של שנת 165 לפנה"ס ליד אמאוס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וקרב אמאוס
קרב אלעשה
קרב אלעשה היה הקרב השמיני והאחרון במרד החשמונאים והתרחש באפריל 160 לפנה"ס בין כוחות החשמונאים לכוחות סלאוקיים באזור רמאללה.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וקרב אלעשה
קרב חדשה
קרב חדשה ("אדסה") הקרב השביעי במרד החשמונאים, התנהל ב־161 לפנה"ס בין הממלכה הסלאוקית לצבא יהודה בפיקודו של יהודה המכבי מצפון לירושלים, והסתיים בניצחון המכבים ובנפילת המצביא הסלווקי.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וקרב חדשה
קרב בית צור
קרב בית צור, הקרב הרביעי בסדרת הקרבות של מרד החשמונאים, שנערך בשנת 164 לפנה"ס, הוא העימות הישיר הראשון בין המורדים לדרג מדיני בכיר של האימפריה הסלאוקית.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וקרב בית צור
קרב בית זכריה
קרב בית זכריה הוא הקרב החמישי בסדרת הקרבות של מרד החשמונאים, שהתחולל ככל הנראה בשנת 162 לפנה"ס בקרבת היישוב בית זכריה בין כוחות המורדים בראשות יהודה המכבי, לבין צבא סלאוקי בפיקוד ליסיאס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וקרב בית זכריה
קרב בית חורון (166 לפנה"ס)
קרב בית חורון שנערך בשנת 166 לפנה"ס, במעלה בית חורון על אחת השלוחות הצפון-מערביות של הר יהודה, בין סירון והחיילים הסלאוקים לבין יהודה המכבי ואנשיו.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וקרב בית חורון (166 לפנה"ס)
קרב כפר שלמא
קרב כפר שלמא הקרב השישי בסדרת הקרבות של מרד החשמונאים, התרחש בשנת 162 לפנה"ס בין יהודה המכבי ואנשיו לכוח צבא סלאוקי בפיקודו של ניקנור, מצפון ירושלים, בגבעה מול גבעון בין קלנדיה לגבעת זאב, והסתיים בניצחון המורדים ונסיגה של ניקנור לירושלים.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וקרב כפר שלמא
קתלין קניון
קתלין מרי קניון (באנגלית: Kathleen Mary Kenyon; 5 בינואר 1906 - 24 באוגוסט 1978) הייתה ארכאולוגית אנגלייה, שהניחה כמה מהיסודות של שיטת החפירות המודרניות בכלל, ובסהר הפורה ושל הפרהיסטוריה של ארץ ישראל בפרט.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וקתלין קניון
קתדרה (כתב עת)
קתדרה בפורמט הישן ציור של גוסטב באוארנפיינד על גבי שער גיליון בפורמט הישן כתב העת בפורמט החדש לאחר מתיחת הפנים דוגמה לפורמט החופשי יותר, הנהוג החל מ-2007 קָתֶדְרָה לתולדות ארץ ישראל ויישובה הוא כתב עת לתולדות ארץ ישראל ויישובה, היוצא לאור ארבע פעמים בשנה (רבעון) מטעם 'המכון לחקר ארץ ישראל ויישובה', שביד יצחק בן-צבי.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וקתדרה (כתב עת)
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וקדמוניות היהודים
רשות העתיקות
סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על החפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ורשות העתיקות
רודוס
רוֹדוֹס (ביוונית: Ρόδος) הוא אי יווני בים האגאי המהווה חלק מהאיים הדודקאנסיים.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ורודוס
ריבונות
ריבונות היא הזכות הבלעדית להפעיל סמכות עליונה על אזור גאוגרפי או קבוצת אנשים כדוגמת מדינה או שבט (לפי ניסוחו של מקס ובר).
לִרְאוֹת מצודת החקרא וריבונות
שמעון התרסי
שמעון התרסי או הַתַּסִּי (נרצח בשנת 134 לפנה"ס) היה כהן גדול ונשיא היהודים החל משנת 143 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ושמעון התרסי
תל גזר
ממוזער תל גזר הוא אתר ארכאולוגי וגן לאומי בישראל, השוכן לצד הצומת של דרך הים הקדומה ודרך יפו-ירושלים, בתחום מועצה אזורית גזר, בין לטרון לרמלה, ומזוהה עם העיר הכנענית העתיקה גזר.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ותל גזר
תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
#הפניה מלחמת היהודים.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ותולדות מלחמת היהודים עם הרומאים
ליסיאס (עוצר)
ליסיאס (ביוונית: Λυσίας, נפטר 162 לפנה"ס) נזכר לראשונה במקורות בספר מקבים א', כאשר נהיה מושל החצי המערבי של האימפריה הסלווקית עם יציאתו של אנטיוכוס הרביעי אפִּיפָאנֶס למזרח בשנת 165 לפנה"ס, ושלט בגבולות מצרים, אסיה הקטנה ונהר הפרת.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וליסיאס (עוצר)
חניון גבעתי (עיר דוד)
חניון גבעתי בעיר דוד הוא חלק מהאתר הארכאולוגי של עיר דוד.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וחניון גבעתי (עיר דוד)
חשמונאים
החשמונאים היו שושלת מלוכה יהודית ששלטה בארץ ישראל בחלק מהתקופה ההלניסטית, במאה ה-2 לפנה"ס עד המאה הראשונה לפנה"ס, ועל שמה נקרא התת־תקופה: תקופת החשמונאים (או בית חשמונאי).
לִרְאוֹת מצודת החקרא וחשמונאים
חלקלקה
מפת מבצר כוכב הירדן המדגימה שימוש ב'''חלקלקה'''. החלקלקה המזרחית במצודת מגדל דוד חלקלקה היא חומה משופעת, מבנה המהווה חלק מביצורים הנמצא בצדה החיצוני של חומת מצודה או עיר מבוצרת.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וחלקלקה
חומות ירושלים
חומת העיר העתיקה הנוכחית במקטע שבין מגדל דוד לשער ציון. חומות ירושלים העתיקה כפי שנראות כיום. תקופה העות'מאנית, בסמוך ומצד מערב לשער יפו (2011) שרידי החומה היבוסית שהתגלו בחפירות עיר דוד חומות ירושלים היו חלק מנופה של העיר ירושלים ברוב שנות קיומה.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וחומות ירושלים
בן-ציון לוריא
בן-ציון לוּריא (4 באפריל 1905 – 4 באפריל 2002) היה איש חינוך, סייר וסופר, ממייסדי החוג לחקר המקרא, חוקר ארץ ישראל והמקרא וממשרטטי המפות הראשונים בישראל.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ובן-ציון לוריא
בצלאל בר כוכבא
בצלאל בר כוכבא (נולד ב-1 בינואר 1941) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, זוכה פרס הומבולדט לשנת 2014.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ובצלאל בר כוכבא
בקכידס
בקכידס (או בכחידס; ביוונית: Βακχίδης) היה מושל ומצביא בכיר של הממלכה הסלאוקית, שהגיע לארץ יהודה בשנת 161 לפנה"ס, כדי למנות את אליקים לכהן גדול ולנשיא.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ובקכידס
בית סלאוקוס
מטבע זהב של ניקטור שושלת בית סלאוקוס שלטו בממלכה הסלאוקית, שנוסדה בידי אבי השושלת, סלאוקוס הראשון (ניקטור, "המנצח"; חי בשנים 358 עד 281 לפנה"ס לערך).
לִרְאוֹת מצודת החקרא ובית סלאוקוס
בית צור
בֵּית צוּר הייתה עיר עתיקה ביהודה שישבה על הדרך הקדומה מירושלים לחברון, כ-30 ק"מ מדרום לירושלים וכ-6 ק"מ מצפון לחברון, על הגבול בין יהודה לאדום.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ובית צור
בית דוד
המלכתו של דוד, מתוך ספר תהילים מהמאה ה-10. שלמה המלך בערוב ימיו, תחריט מאת גוסטב דורה. בניו של צדקיהו, המלך האחרון בשושלת, נרצחים לנגד עיניו (מלכים ב', פרק כ"ה), תחריט מאת גוסטב דורה בית דוד הייתה שושלת מלוכה יהודית שתחילתה, על פי המסורת, במלך המקראי דוד.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ובית דוד
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ובית המקדש
גבריאל ברקאי
גבריאל (גבי) ברקאי (נולד ב-20 ביוני 1944, הונגריה) הוא ארכאולוג ישראלי, חתן פרס ירושלים לארכאולוגיה לשנת 1996 ופרס מוסקוביץ' לציונות לשנת 2014.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וגבריאל ברקאי
דמטריוס הראשון
דמטריוס הראשון (ביוונית עתיקה: Δημήτριος, מכונה גם סוטר ("המושיע"), ביוונית: Σωτήρ, 198 לפנה"ס – 150 לפנה"ס) היה מלך הממלכה הסלאוקית בין 162 לפנה"ס ל-150 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ודמטריוס הראשון
דמטריוס השני
במוזיאון הלאומי לארכאולוגיה של נאפולי דמטריוס השני "ניקטור" ("המנצח") (ביוונית עתיקה: Δημήτριος Β מבוטא: Dēmḗtrios B; מת ב-125 לפנה"ס), בנו של דמטריוס הראשון ואחיו של אנטיוכוס השביעי, היה מלך בממלכה הסלאוקית במחצית השנייה של המאה ה-2 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ודמטריוס השני
דורון בן עמי
דורון בן עמי (נולד ב-1965) הוא ארכאולוג ישראלי שגילה במהלך מחקריו מספר ממצאים ארכאולוגיים חשובים.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ודורון בן עמי
דיודוטוס טריפון
דיודוטוס טריפון (ביוונית: Διόδοτος Τρύφων) היה שליט בממלכה הסלאוקית בין השנים 138-145/6 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ודיודוטוס טריפון
הממלכה הסלאוקית
הממלכה הסלאוקית הייתה מדינה הלניסטית שנוסדה בשנת 312 לפנה"ס על ידי סלאוקוס הראשון ונשלטה על ידי בית סלאוקוס, שבשיא כוחה שלטה על מסופוטמיה, אסיה הקטנה, סוריה, ארץ ישראל, והמישור האיראני עד נהר האינדוס, ולזמן קצר אף בתראקיה.
לִרְאוֹת מצודת החקרא והממלכה הסלאוקית
המאה ה-1
המאה ה-1 היא התקופה שהחלה בשנת 1 לספירה, והסתיימה בשנת 100.
לִרְאוֹת מצודת החקרא והמאה ה-1
המאה ה-1 לפנה"ס
המאה ה-1 לפני הספירה היא המאה שהחלה ב-1 בינואר בשנת 100 לפנה"ס והסתיימה ב-31 בדצמבר בשנת 1 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא והמאה ה-1 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"ס
המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.
לִרְאוֹת מצודת החקרא והמאה ה-2 לפנה"ס
העופל
עיר דוד בדרום גבעת העופל, מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני העֹפֶל, כינוי מקראי לחלק מסוים של עיר.
לִרְאוֹת מצודת החקרא והעופל
הר ציון
הר ציון מתנשא בדרום-מערב העיר העתיקה של ירושלים מחוץ לחומותיה, ועם זאת הוא חלק בלתי נפרד מן העיר.
לִרְאוֹת מצודת החקרא והר ציון
הר הבית
מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.
לִרְאוֹת מצודת החקרא והר הבית
הרובע היהודי
מפת הרובע היהודי וסביבתו הרובע לעת ערב הרובע היהודי (בערבית: حارة اليهود) שוכן בחלקה הדרום-מזרחי של העיר העתיקה בירושלים, והוא אחד מארבעת הרבעים בעיר העתיקה, לצד הרובע המוסלמי, הרובע הנוצרי והרובע הארמני.
לִרְאוֹת מצודת החקרא והרובע היהודי
הבירה התלמית
הבירה התלמית (לעיתים הבריס או החקרא התלמית) היא מצודה שעמדה בירושלים בזמן שלטון מצרים התלמית על ארץ ישראל.
לִרְאוֹת מצודת החקרא והבירה התלמית
הגלעד
נוף בגלעד נחל יבוק נחל יבוק הַגִּלְעָד הוא כינויו העברי של חבל ארץ בעבר הירדן, המשתרע מקו הכנרת בצפון ואזור ים המלח בדרום.
לִרְאוֹת מצודת החקרא והגלעד
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא והורדוס
הכותל המזרחי
הרודיאני המאפיין את 32 המטרים הדרומיים. הכותל המזרחי של הר הבית הוא אחד מקירות התמך שמקיפים את מתחם הר הבית שבהר המוריה.
לִרְאוֹת מצודת החקרא והכותל המזרחי
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וכהן גדול
כיפת הסלע
כיפת הסלע במבט מרחבת מסגד אל-אקצא מפת הר הבית כיפת הסלע (בערבית: قبة الصخرة, תעתיק: קבת אל-צח'רה, הגייה: קוּבַּת אַ-סַחְ'רַה), נודעת גם ככיפת הזהב, היא מבנה מוסלמי אשר נבנה בשנת 691 לספירה בפסגתו של הר הבית שבירושלים.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וכיפת הסלע
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וירושלים
ישעיהו
יְשַׁעְיָהוּ בֶּן־אָמוֹץ או יְשַׁעְיָהוּ הַנָבִיא (נכתב גם: יְשַׁעְיָה), היה נביא שפעל בממלכת יהודה באמצע תקופת בית ראשון.
לִרְאוֹת מצודת החקרא וישעיהו
יהושע עציון
יהושע עציון (1935 - 30 בינואר 2006) היה מוזיקאי וחוקר מקרא ישראלי.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ויהושע עציון
יהושע שוורץ
יהושע שוורץ (נולד בניו יורק ב-15 ביוני 1952) הוא היסטוריון ומשמש כפרופסור אמריטוס לגאוגרפיה היסטורית של ארץ-ישראל בתקופה ההלניסטית ובתקופה הרומית-ביזאנטית במחלקה ללימודי ארץ-ישראל וארכאולוגיה ע"ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ויהושע שוורץ
יהודה המכבי
יהודה בתקופת יהודה המכבי יהודה המכבי (או המקבי, ביוונית: Ἰούδας ὁ Μακκαβαῖος; נהרג בשנת 160 לפני הספירה) היה מצביא ומנהיג יהודי שעמד בראש מרד החשמונאים, שהחל בתגובה לגזירות אנטיוכוס הרביעי.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ויהודה המכבי
יונתן הוופסי
שטחים שנכבשו בזמן יהונתן יונתן הַוָּפְסִי (ביוונית: Ἀπφοῦς, אַפְּפוּס; הוצא להורג בשנת 143 לפנה"ס) היה בן לשושלת החשמונאים ושליט החשמונאים.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ויונתן הוופסי
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ויוסף בן מתתיהו
יורם צפריר
יורם צפריר (30 בינואר 1938 – 22 בנובמבר 2015) היה פרופסור במכון לארכאולוגיה של האוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס א.מ.ת לשנת 2014.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ויורם צפריר
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ויוונית
134 לפנה"ס
#הפניה 139–130 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ו134 לפנה"ס
140 לפנה"ס
#הפניה 149–140 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ו140 לפנה"ס
141 לפנה"ס
#הפניה 149–140 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ו141 לפנה"ס
143 לפנה"ס
#הפניה 149–140 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ו143 לפנה"ס
153 לפנה"ס
#הפניה 159–150 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ו153 לפנה"ס
160 לפנה"ס
#הפניה 169–160 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ו160 לפנה"ס
161 לפנה"ס
#הפניה 169–160 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ו161 לפנה"ס
162 לפנה"ס
#הפניה 169–160 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ו162 לפנה"ס
163 לפנה"ס
#הפניה 169–160 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ו163 לפנה"ס
164 לפנה"ס
#הפניה 169–160 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ו164 לפנה"ס
165 לפנה"ס
#הפניה 169–160 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ו165 לפנה"ס
167 לפנה"ס
#הפניה 169–160 לפנה"ס.
לִרְאוֹת מצודת החקרא ו167 לפנה"ס
ראה גם
הר הבית
- אבן השתייה
- אורוות שלמה
- אל-ג'ועראנה
- אל-מדרסה א-תנכיזיה
- בור הרוחות
- בית המקדש השלישי
- בית התקיעה
- בריכת הסטרותיון
- בריכת השילוח
- בריכת ישראל
- דגם ירושלים בסוף ימי בית שני
- האפוטרופסות ההאשמית על המקומות הקדושים בירושלים
- הבירה התלמית
- הגבלת כניסה להר הבית
- הכותל הדרומי
- הכותל המערבי
- הסטיו המלכותי
- הר הבית
- כיפת הסלע
- כיפת השלשלת
- כתובת יהואש
- לשכת הגזית
- מדרסת אשרפיה
- מוזיאון האסלאם (הר הבית)
- מנהרות הכותל
- מצודת אנטוניה
- מצודת בריס
- מצודת החקרא
- סטטוס קוו (המקומות הקדושים)
- עקדת יצחק
- קשת וילסון
- קשת רובינסון
- שער הרחמים
- שער וורן
- שערי חולדה
מרד החשמונאים
- בית המקדש השני
- חורבת עקד
- מצודת החקרא
- מרד החשמונאים
אזכור
ידוע גם בשם החקרא.