תוכן עניינים
57 יחסים: משפט בייליס, משה דנישבסקי, משה הרשלר, מלחמת העולם הראשונה, מחוז ויטבסק, מיכלישוק, אנגלית, אסתר רזיאל-נאור, אצ"ל, אבא גורדין, אברהם בורנשטיין, אוסטרוב מזובייצקה, אוטודידקטיות, אוגוסטוב, נחום סוקולוב, סמרגון, סקוקי, סוויר, פולנית, פולין, צוואה, ראש ישיבה, רציצה, רב, רוסית, שיקגו, תנועת החרות, תרמ"ו, תרנ"ז, תרס"ח, תרס"ד, תרע"ג, תרפ"ה, תרי"ג מצוות, לומז'ה, חסידות, בר מצווה, בלארוס, ביאליסטוק, בית הקברות בהר הזיתים, גרמנית, דב ליפץ, דוד רזיאל, המרת דת, האימפריה הרוסית, התנגדות לחסידות, וילנה, י' באייר, ירושלים, ישורון (מאסף תורני), ... להרחיב מדד (7 יותר) »
משפט בייליס
מנחם מנדל בייליס משפט בייליס היה עלילת דם נגד יהודי רוסיה, שעוררה מחלוקת חריפה בחברה הכללית באימפריה הרוסית וזעם ברחבי אירופה.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ומשפט בייליס
משה דנישבסקי
רבי משה דַנִישֶׁבְסְקִי (ביידיש: דאנושעווסקי; בכתב קירילי: Данишевский; ה'תק"ץ, 1830, סמרגון - ה'תר"ע, 1910, סלובודקה) היה רב ליטאי, רבה של סלובודקה, מנהלה הראשי וממייסדיה של ישיבת כנסת בית יצחק, ומחבר הספר "באר משה".
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ומשה דנישבסקי
משה הרשלר
הרב משה הרשלר (י' בטבת תרפ"ב, 10 בינואר 1922, כפר סבא - ל' בניסן תשנ"א, 14 באפריל 1991, ירושלים) היה סופר, חוקר ועורך תורני.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ומשה הרשלר
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ומלחמת העולם הראשונה
מחוז ויטבסק
#הפניה ויטבסק (מחוז).
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ומחוז ויטבסק
מיכלישוק
#הפניה מיכלישקי.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ומיכלישוק
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ואנגלית
אסתר רזיאל-נאור
אסתר רזיאל-נאור (29 בנובמבר 1911 - 11 בנובמבר 2002, ו' בכסלו ה'תשס"ג) הייתה חברת הכנסת מטעם תנועת החרות וקודם לכן חברת מפקדת האצ"ל, מורה במקצועה.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ואסתר רזיאל-נאור
אצ"ל
#הפניה ארגון צבאי לאומי.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ואצ"ל
אבא גורדין
מֵאִיר אַבָּא לייבוביץ' גוֹרְדִין (בכתיב יידי: גאָרדין; ברוסית; Аба Лейбович Гордин; 1887 מיכלישקי, ליד וילנה, ליטא – 23 באוגוסט 1964, רמת גן) היה מחנך, סופר יידי, משורר, מתרגם, פעיל אנרכיסטי רוסי ומראשוני האנרכיסטים בישראל.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ואבא גורדין
אברהם בורנשטיין
רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (חשוון ה'תקצ"ט, אוקטובר 1838 – י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ואברהם בורנשטיין
אוסטרוב מזובייצקה
שואה, בבית העלמין בחולון אוסטרוב מזובייצקה (בפולנית: Ostrów Mazowiecka להאזנה, ביידיש: "אוסטרובה"), היא עיר בפולין, 92 ק"מ צפונית-מזרחית לוורשה בירת פולין.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ואוסטרוב מזובייצקה
אוטודידקטיות
אוטודידקטיות (בעברית: למידה עצמית) היא רכישת השכלה באופן עצמאי או באופן עצמאי למחצה.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ואוטודידקטיות
אוגוסטוב
אוגוסטוב (Augustów) היא עיר בצפון מזרח פולין, בסמוך לביאליסטוק, ובה כ-30,000 תושבים (נכון ל-2011).
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ואוגוסטוב
נחום סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ונחום סוקולוב
סמרגון
סמרגון (בבלארוסית: Смаргонь, ברוסית: Сморгонь, בפולנית: Smorgonie, בליטאית: Smurgainys, ביידיש: סמאָרגאָן) היא עיר ועיירה לשעבר במחוז גרודנו בבלארוס.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין וסמרגון
סקוקי
חזית מוזיאון השואה של אילינוי אשר בסקוקי מסילת הברזל הנטושה של עמק סקוקי, קו המתח הגבוה שמעליה וגשר של הכביש המהיר I-94 העובר בסמוך לה לוגו הקו הצהוב של הרכבת העילית של שיקגו המוביל אל סקוקי ומכונה גם "סקוקי סוויפט".
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין וסקוקי
סוויר
#הפניה שוויר.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין וסוויר
פולנית
פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ופולנית
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ופולין
צוואה
כתב ידו. "צוואה", במובן הכללי, היא כל אמרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין וצוואה
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין וראש ישיבה
רציצה
#הפניה רצ'יצה.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ורציצה
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ורב
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ורוסית
שיקגו
שיקגו (באנגלית: Chicago) היא העיר השלישית בגודלה (בכמות האוכלוסייה) בארצות הברית, והגדולה ביותר במדינת אילינוי.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ושיקגו
תנועת החרות
תנועת החֵרוּת (ובקיצור חֵרוּת) הייתה מפלגת ימין ליברלית, שפעלה בישראל מתחילת ימי המדינה, ואשר נוסדה על ידי יוצאי הארגון הצבאי הלאומי בראשות מנחם בגין.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ותנועת החרות
תרמ"ו
#הפניה ה'תרמ"ו.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ותרמ"ו
תרנ"ז
#הפניה ה'תרנ"ז.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ותרנ"ז
תרס"ח
#הפניה ה'תרס"ח.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ותרס"ח
תרס"ד
#הפניה ה'תרס"ד.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ותרס"ד
תרע"ג
#הפניה ה'תרע"ג.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ותרע"ג
תרפ"ה
#הפניה ה'תרפ"ה.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ותרפ"ה
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ותרי"ג מצוות
לומז'ה
לוֹמְזָ'ה (בפולנית: Łomża) היא עיר במזרח פולין, שוכנת על גבעה מעל נהר הנַרֶב כ-81 ק"מ מביאליסטוק ו-150 ק"מ מוורשה.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ולומז'ה
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין וחסידות
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ובר מצווה
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ובלארוס
ביאליסטוק
בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין וביאליסטוק
בית הקברות בהר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ובית הקברות בהר הזיתים
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין וגרמנית
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ודב ליפץ
דוד רזיאל
דוד רזיאל (רוזנסון) (י"ז בחשון ה'תרע"א, 19 בנובמבר 1910 – כ"ג באייר ה'תש"א, 20 במאי 1941), "האלוף בן ענת", היה ממייסדי האצ"ל ומפקדו הרביעי ונציב בית"ר בארץ ישראל.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ודוד רזיאל
המרת דת
המרת דת היא מעבר של אדם מדת אחת לאחרת, וקבלת כללי הדת החדשה, פולחניה ועיקרי אמונתה.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין והמרת דת
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין והאימפריה הרוסית
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין והתנגדות לחסידות
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ווילנה
י' באייר
שילה, המקום בו הוא פעל ונפטר.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין וי' באייר
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין וירושלים
ישורון (מאסף תורני)
ישורון הוא מאסף תורני חצי-שנתי היוצא לאור בירושלים ובניו יורק מאמצע שנות ה-90 של המאה ה-20.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין וישורון (מאסף תורני)
ישיבת לומז'ה
בניין הישיבה בשנות ה-20 של המאה ה-20 הכתובת שבראש הבניין הכתובת מעל דלת הכניסה שלט ההסבר בכניסה לישיבת לומז'ה ישיבת לומז'ה - מבט על צידו של הבניין ישיבת לוֹמְזָ'ה (מבוטאת לוֹמְזֶ'ה) הייתה ישיבה שפעלה בעיר לומז'ה.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין וישיבת לומז'ה
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ויהדות פולין
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ויהדות ליטא
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ויהדות חרדית
יהושע יצחק שפירא
הרב יהושע יצחק שפירא (ה'תקס"א, 1801 – ד' בטבת ה'תרל"ג, 3 בינואר 1873) הוא רב ליטאי-בלארוסי, נודע כאב בית דין סלונים וכמחבר ספרים תורניים.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ויהושע יצחק שפירא
יהודה לייב גורדון
יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ויהודה לייב גורדון
4 במאי
4 במאי הוא היום ה-124 בשנה (125 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת יהודה ליב גורדין ו4 במאי