גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
36 יחסים: אסרו חג, אברהם גומבינר, אוקראינה, סוכות, פנחס אליהו רוטנברג, פולין, קוצק, תנועת החסידות, תקפ"ז, תרנ"ב, תרצ"ח, תרכ"ב, תלמיד חכם, לייפניק, חנוך הניך הכהן לוין, חסידות צאנז, חסידות גור, חליפת מכתבים, חברותא, חיים הלברשטאם, ברדיצ'ב, ברוך פרנקל-תאומים, הרבי מקוצק, השפת אמת, כ"ד בתשרי, יעקב מאיר בידרמן, יצחק מאיר אלתר, יצחק אלפסי (חוקר חסידות), יתמות, יהודה מאיר אברמוביץ, יהודה לייב אלתר, 1827, 1838, 1862, 1891, 1938.
אסרו חג
אִסְרוּ חַג הוא היום שאחרי כל אחד משלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ואסרו חג · ראה עוד »
אברהם גומבינר
#הפניה אברהם אבלי הלוי גומבינר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ואברהם גומבינר · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ואוקראינה · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר וסוכות · ראה עוד »
פנחס אליהו רוטנברג
הרב פנחס אליהו רוטנברג מפילץ (נכתב ביידיש ראטענבערג, היה מכונה רבי פינטשע), (תק"פ - תרס"ג) היה רבה של פילץ, שבפולין, אחיינו של מייסד חסידות גור, רבי יצחק מאיר אלתר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ופנחס אליהו רוטנברג · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ופולין · ראה עוד »
קוצק
קוֹצְק (בפולנית: Kock) היא עיירה במזרח פולין, השוכנת במחוז לוקוב שבפרובינציית לובלין.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר וקוצק · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ותנועת החסידות · ראה עוד »
תקפ"ז
#הפניה ה'תקפ"ז.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ותקפ"ז · ראה עוד »
תרנ"ב
#הפניה ה'תרנ"ב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ותרנ"ב · ראה עוד »
תרצ"ח
#הפניה ה'תרצ"ח.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ותרצ"ח · ראה עוד »
תרכ"ב
#הפניה ה'תרכ"ב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ותרכ"ב · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ותלמיד חכם · ראה עוד »
לייפניק
#הפניה ליפניק על הבצ'ווה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ולייפניק · ראה עוד »
חנוך הניך הכהן לוין
רבי חנוך הֶניך (ביידיש: העניך) הכהן (מאלכסנדר) לוין (שאטין) (ה'תקנ"ח 1798 – י"ח באדר ב' ה'תר"ל 1870), היה מגדולי התלמידים של רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר וחנוך הניך הכהן לוין · ראה עוד »
חסידות צאנז
ישיבת החת"ם סופר בבתי אונגרין של חסידי צאנז חסידות צאנז הוא שמה של שושלת חסידית שמקורה בעיר סאנץ (נובי סונץ') שבגליציה, השושלת נוסדה על ידי האדמו"ר רבי חיים הלברשטאם מצאנז.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר וחסידות צאנז · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר וחסידות גור · ראה עוד »
חליפת מכתבים
#הפניה מכתב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר וחליפת מכתבים · ראה עוד »
חברותא
נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה) פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה. לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר וחברותא · ראה עוד »
חיים הלברשטאם
רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר וחיים הלברשטאם · ראה עוד »
ברדיצ'ב
ברדיצ'ב (באוקראינית: Бердичів; ברוסית: Бердичев; בפולנית: Berdyczów; ביידיש: בערדיטשעוו) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, הממוקמת כ-40 ק"מ דרומית לבירת המחוז, העיר ז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר וברדיצ'ב · ראה עוד »
ברוך פרנקל-תאומים
#הפניה ברוך תאומים-פרנקל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר וברוך פרנקל-תאומים · ראה עוד »
הרבי מקוצק
#הפניהמנחם מנדל מקוצק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר והרבי מקוצק · ראה עוד »
השפת אמת
#הפניה יהודה אריה ליב אלתר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר והשפת אמת · ראה עוד »
כ"ד בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר וכ"ד בתשרי · ראה עוד »
יעקב מאיר בידרמן
הרב יעקב מאיר בידרמן (ראש השנה ה'תר"ל, ספטמבר 1869 – י"ג בסיוון ה'תש"א, יוני 1941) היה מרבני יהדות פולין קודם השואה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ויעקב מאיר בידרמן · ראה עוד »
יצחק מאיר אלתר
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ויצחק מאיר אלתר · ראה עוד »
יצחק אלפסי (חוקר חסידות)
הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · ראה עוד »
יתמות
יתום הוא אדם שהוריו נפטרו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ויתמות · ראה עוד »
יהודה מאיר אברמוביץ
יהודה מאיר אברמוביץ (ר"ח מנחם אב תרע"ד; 24 ביולי 1914, לודז', פולין – ב' באייר ה'תשס"ז; 20 באפריל 2007) היה יושב ראש ועד הפועל העולמי של אגודת ישראל בין השנים 1980–2007 והמזכיר הכללי של אגודת ישראל בזמן הקמת מדינת ישראל וחבר הכנסת מטעמה בכנסות השביעית, השמינית והתשיעית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ויהודה מאיר אברמוביץ · ראה עוד »
יהודה לייב אלתר
#הפניהיהודה אריה ליב אלתר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ויהודה לייב אלתר · ראה עוד »
1827
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ו1827 · ראה עוד »
1838
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ו1838 · ראה עוד »
1862
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ו1862 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ו1891 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב קמינר ו1938 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_לייב_קמינר
