סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יעקב מאיר בידרמן

מַדָד יעקב מאיר בידרמן

הרב יעקב מאיר בידרמן (ראש השנה ה'תר"ל, ספטמבר 1869 – י"ג בסיוון ה'תש"א, יוני 1941) היה מרבני יהדות פולין קודם השואה. [1]

55 יחסים: מנחם מנדל כשר, מנחם זמבה, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מועצת גדולי התורה, ארץ ישראל, אשדוד, אב"ד, אברהם מרדכי אלתר, אברהם ויינברג (ראשית בכורים), אגודת ישראל, אוצר החכמה, ספטמבר, סוכרת, פנחס מנחם אלתר, פני יהושע, צבי פסח פרנק, קוז'יניצה, ראש השנה, שמואל דוד אונגר, שבתי כהן, תרס"ה, תשנ"ה, תשע"ד, תשרי, תשט"ז, תלמוד, תלמוד בבלי, לוביץ' (עיר), זלמן סורוצקין, חנוך צבי הכהן לוין, חסידות גור, בית הקברות היהודי בוורשה, בית יעקב (כתב עת), גטו ורשה, גורה קלוואריה, ה'תר"ל, ה'תש"א, השואה, ורשה, כתב עת, כולל ורשה, י"ג בסיוון, ישראל, ישראל אלתר, ישיבת שפת אמת, יהדות פולין, יהודה אריה ליב אלתר, יהודה אריה לייב אלתר, יוני, ..., יוסף שלמה כהנמן, 1869, 1905, 1940, 1941. להרחיב מדד (5 יותר) »

מנחם מנדל כשר

הרב מנחם מנדל כשר (7 במרץ 1895, י"א באדר ה'תרנ"ה - 3 בנובמבר 1983, כ"ז בחשון ה'תשמ"ד) היה תלמיד חכם וראש ישיבה שחיבר מעל 30 ספרים בנושאים תורניים, בהם יצירתו המקיפה "תורה שלמה".

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ומנחם מנדל כשר · ראה עוד »

מנחם זמבה

הרב מנחם זֵמְבָּה (נכתב גם זמבא; י"ג באלול תרמ"ג, 15 בספטמבר 1883 – י"ט בניסן תש"ג, 24 באפריל 1943) היה מגדולי רבני יהדות פולין וממנהיגיה קודם השואה.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ומנחם זמבה · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מועצת גדולי התורה

כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וארץ ישראל · ראה עוד »

אשדוד

אַשְׁדּוֹד היא העיר הגדולה במחוז הדרום והשביעית בגודלה במדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ואשדוד · ראה עוד »

אב"ד

#הפניה אב בית דין.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ואב"ד · ראה עוד »

אברהם מרדכי אלתר

לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »

אברהם ויינברג (ראשית בכורים)

הרב אברהם ויינברג (תרל"ב - כ' באלול תש"ב) היה רב בפולין לפני השואה, תלמיד מובהק של רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ואברהם ויינברג (ראשית בכורים) · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ואגודת ישראל · ראה עוד »

אוצר החכמה

אוצר החכמה הוא מאגר תורני המכיל כמאה ועשרים ושמונה אלף ספרים תורניים וספרי מחקר סרוקים בפורמט זהה לצורת עמודי הדפוס המקורי.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ואוצר החכמה · ראה עוד »

ספטמבר

ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וספטמבר · ראה עוד »

סוכרת

אינסולין משאבת אינסולין סֻכֶּרֶת (בלטינית: Diabetes mellitus) היא מחלה מטבולית המתאפיינת בריכוז גבוה של גלוקוז בדם.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וסוכרת · ראה עוד »

פנחס מנחם אלתר

#הפניה פינחס מנחם אלתר.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ופנחס מנחם אלתר · ראה עוד »

פני יהושע

"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ופני יהושע · ראה עוד »

צבי פסח פרנק

הרב צבי פסח פְרַנְק (נכתב גם פראנק, כ"א בטבת ה'תרל"ג, 20 בינואר 1873 – כ"א בכסלו ה'תשכ"א, 10 בדצמבר 1960) היה דיין ואב בית הדין בירושלים, פוסק בכיר ומפורסם, מחבר ספר השו"ת הר צבי.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וצבי פסח פרנק · ראה עוד »

קוז'יניצה

קוז'יניצה (בפולנית: Kozienice, נהגה:,; ביידיש: קאזשניץ; לעיתים נכתב בספרות העברית קוז'ניץ) היא עיר בת קרוב ל-20,000 תושבים במרכז פולין, בפרובינציה מזוביה.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וקוז'יניצה · ראה עוד »

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וראש השנה · ראה עוד »

שמואל דוד אונגר

הרב שמואל דוד הלוי אונגר (ה'תרמ"ו, 1886 – ט' באדר ה'תש"ה, 1945) היה ראש ישיבה ורב העיר נייטרה בסלובקיה.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ושמואל דוד אונגר · ראה עוד »

שבתי כהן

#הפניה שבתי הכהן.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ושבתי כהן · ראה עוד »

תרס"ה

#הפניה ה'תרס"ה.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ותרס"ה · ראה עוד »

תשנ"ה

#הפניה ה'תשנ"ה.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ותשנ"ה · ראה עוד »

תשע"ד

#הפניה ה'תשע"ד.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ותשע"ד · ראה עוד »

תשרי

בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ותשרי · ראה עוד »

תשט"ז

#הפניה ה'תשט"ז.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ותשט"ז · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ותלמוד בבלי · ראה עוד »

לוביץ' (עיר)

לוביץ (בפולנית: Łowicz) היא עיר בפרובינציית לודז' שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ולוביץ' (עיר) · ראה עוד »

זלמן סורוצקין

הרב סורוצקין (רביעי משמאל) בעת הכתרת הרב מישיקובסקי לרב היישוב כפר חסידים, 1949 הרב זלמן סורוצקין (ידוע בכינויים: הרב מלוצק, אזנים לתורה; תר"מ, 1880 - ט' בתמוז תשכ"ו, 27 ביוני 1966) היה אב"ד לוצק באוקראינה לפני השואה, כיהן כיושב ראש מועצת גדולי התורה, מראשי ועד הישיבות והחינוך העצמאי.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וזלמן סורוצקין · ראה עוד »

חנוך צבי הכהן לוין

רבי חנוך צבי הכהן לוין (ז' בכסלו תרל"א 1870 - ו' באדר א' תרצ"ה, פברואר 1935) היה רבה של בנדין וממנהיגי יהדות פולין קודם מלחמת העולם השנייה.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וחנוך צבי הכהן לוין · ראה עוד »

חסידות גור

קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וחסידות גור · ראה עוד »

בית הקברות היהודי בוורשה

מצבות בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה בוורשה קטע מחומת המצבות בבית הקברות היהודי בוורשה בית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה (Okopowa) שברובע וולה (Wola) בוורשה בירת פולין (שמו הוא "בית העלמין גנשא", וביידיש: "דער גענשער בית עלמין"; מכונה גם "בית הקברות אוקופובה"), הוא בית הקברות היהודי השני בגודלו בפולין, החשוב שבכ-1400 בתי העלמין שבמדינה, ואחד מהגדולים ביותר בעולם.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ובית הקברות היהודי בוורשה · ראה עוד »

בית יעקב (כתב עת)

גיליון 165 של כתב העת שראה אור בעיצומה של מלחמת יום הכיפורים בית יעקב: ירחון לענייני חנוך ספרות ומחשבה היה כתב העת של תנועת בית יעקב בישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ובית יעקב (כתב עת) · ראה עוד »

גטו ורשה

גטו ורשה היה הגדול בגטאות היהודיים בפולין בתקופת השואה.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וגטו ורשה · ראה עוד »

גורה קלוואריה

גוּרַה קַלְוַוארְיַה (בפולנית: Góra Kalwaria; ביידיש: גער, מבוטא "גֶר") היא עיר השוכנת על נהר הוויסלה בפולין, כ-25 ק"מ מדרום לעיר ורשה.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וגורה קלוואריה · ראה עוד »

ה'תר"ל

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וה'תר"ל · ראה עוד »

ה'תש"א

טלאי צהוב מתקופת השואה. מצבה לזכרם של הרוגי פרעות יאשי.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וה'תש"א · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן והשואה · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וורשה · ראה עוד »

כתב עת

עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וכתב עת · ראה עוד »

כולל ורשה

סמל קופת הכולל בראשית המאה ה-21 מבנה כולל פולין בכיכר השבת בירושלים. כולל ורשה (גם ורשא או ורשה), נקרא גם כולל פולין, הוא כולל אשכנזי ביישוב הישן אשר הקימו עולים מפולין שבאימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וכולל ורשה · ראה עוד »

י"ג בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וי"ג בסיוון · ראה עוד »

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וישראל · ראה עוד »

ישראל אלתר

רבי ישראל אלתר (כ"ד בתשרי ה'תרנ"ה, 24 באוקטובר 1894 – ב' באדר ה'תשל"ז, 20 בפברואר 1977), היה אדמו"ר בשושלת אדמור"י גור, משקם חסידות זו בישראל לאחר השואה ומן האדמו"רים הבולטים בעשורים שאחרי הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וישראל אלתר · ראה עוד »

ישיבת שפת אמת

קברי רבי אברהם מרדכי אלתר ורבי פנחס מנחם אלתר בחצר הישיבה לוחית זיכרון לתורמים על חזית הבניין ישיבת שפת אמת (ישפ"א) היא הישיבה הראשונה של חסידות גור בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן וישיבת שפת אמת · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ויהדות פולין · ראה עוד »

יהודה אריה ליב אלתר

רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז, 15 באפריל 1847 – ה' בשבט תרס"ה, 11 בינואר 1905) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ויהודה אריה ליב אלתר · ראה עוד »

יהודה אריה לייב אלתר

#הפניה יהודה אריה ליב אלתר.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ויהודה אריה לייב אלתר · ראה עוד »

יוני

יוני (מלטינית Iunius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השישי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ויוני · ראה עוד »

יוסף שלמה כהנמן

הרב יוסף שלמה כהנמן הרב יוסף שלמה כהנמן (ידוע גם בכינויו הַרַב מִּפּוֹנִבֶז', או בהגיה יידישאית: פונביז'ער-רב; ג' בסיוון תרמ"ח, 13 במאי 1888 – כ' באלול תשכ"ט, 3 בספטמבר 1969).

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ויוסף שלמה כהנמן · ראה עוד »

1869

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ו1869 · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ו1905 · ראה עוד »

1940

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ו1940 · ראה עוד »

1941

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יעקב מאיר בידרמן ו1941 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_מאיר_בידרמן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »