גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
40 יחסים: מנהג (יהדות), מסכת עבודה זרה, משה איסרליש, מלווה מלכה, מימונה, אליעזר מלמד, אכילה, נחמיה, ספר ברית דמשק, סוכות, עזרא הסופר, פניני הלכה, פסח, פרשנות הפשט למקרא, צום, ציון (כתב עת), קורבן מוסף, שמחת תורה, שמיני עצרת, שלוש רגלים, שבת, שבועות, תנ"ך, תלמוד, תלמוד ירושלמי, תחנון, תהילים כ', תורה לשמה (ספר), ז' בסיוון, ח' בסיוון, חול המועד, הספרייה הלאומית, הלוח העברי, כ"ב בניסן, כ"ג בניסן, כ"ג בתשרי, כ"ד בתשרי, ישראל אנקווה, יום טוב שני של גלויות, יום השבת.
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ומנהג (יהדות) · ראה עוד »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »
משה איסרליש
מצבת קברו של הרמ"א בבית הקברות היהודי העתיק בקרקוב שבקז'ימייז' (הרובע היהודי בעיר), 2016 בית כנסת הרמ"א בקז'ימייז' רבי משה איסרלישׂ, הידוע בכינויו הרמ"א (ה'ר"ץ, 1530 – י"ח באייר ה'של"ב, 1572), היה פוסק, ראש ישיבה, מקובל ופילוסוף.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ומשה איסרליש · ראה עוד »
מלווה מלכה
האדמ"ור מלוצק במלווה מלכה מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנאכלת במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ומלווה מלכה · ראה עוד »
מימונה
טקסט.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ומימונה · ראה עוד »
אליעזר מלמד
הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ואליעזר מלמד · ראה עוד »
אכילה
אכילה באמצעות הידיים אכילה באמצעות מקלות אכילה באמצעות מזלג חרגול ספארי ברמת גן אכילה היא תהליך של הכנסת מזון לגוף.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ואכילה · ראה עוד »
נחמיה
"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ונחמיה · ראה עוד »
ספר ברית דמשק
אחד מקטעי ברית דמשק 4Q271 (4QDf) ספר ברית דמשק (או מגילת ברית דמשק או מגילת דמשק) הוא השם שניתן לספר המוכר לנו מגניזת קהיר וממגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: אסרו חג וספר ברית דמשק · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: אסרו חג וסוכות · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ועזרא הסופר · ראה עוד »
פניני הלכה
פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ופניני הלכה · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ופסח · ראה עוד »
פרשנות הפשט למקרא
פרשנות הפשט למקרא היא פרשנות שמטרתה לברר את המובן הטקסטואלי-היסטורי של המקרא, הן בהקשר הלשוני והנקודתי, הן במכלול הטקסטואלי.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ופרשנות הפשט למקרא · ראה עוד »
צום
נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.
חָדָשׁ!!: אסרו חג וצום · ראה עוד »
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
חָדָשׁ!!: אסרו חג וציון (כתב עת) · ראה עוד »
קורבן מוסף
קורבן מוסף הוא קורבן ציבור שהקריבו בבית המקדש בשבתות, בראשי חודשים ובמועדי השנה.
חָדָשׁ!!: אסרו חג וקורבן מוסף · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ושמחת תורה · ראה עוד »
שמיני עצרת
שמיני עצרת הוא חג מקראי ויום טוב החל בכ"ב בתשרי, למחרת היום השביעי והאחרון של חג הסוכות.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ושמיני עצרת · ראה עוד »
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ושלוש רגלים · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ושבת · ראה עוד »
שבועות
טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ושבועות · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ותנ"ך · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: אסרו חג ותחנון · ראה עוד »
תהילים כ'
תהילים כ (מכונה גם לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד, או לַמְנַצֵּחַ, על שם מילות הפתיחה של הפרק) הוא הפרק העשרים בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ותהילים כ' · ראה עוד »
תורה לשמה (ספר)
תורה לשמה הוא ספר שאלות ותשובות, שהעתיק הרב יוסף חיים מבגדד ("בן איש חי"), לדבריו על פי כתב יד עתיק שמצא.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ותורה לשמה (ספר) · ראה עוד »
ז' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אסרו חג וז' בסיוון · ראה עוד »
ח' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אסרו חג וח' בסיוון · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: אסרו חג וחול המועד · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: אסרו חג והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: אסרו חג והלוח העברי · ראה עוד »
כ"ב בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אסרו חג וכ"ב בניסן · ראה עוד »
כ"ג בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אסרו חג וכ"ג בניסן · ראה עוד »
כ"ג בתשרי
בכ"ג בתשרי מתחילה תקופת "אחרי החגים", הבאה לאחר סדרת החגים הארוכה של חודש תשרי.
חָדָשׁ!!: אסרו חג וכ"ג בתשרי · ראה עוד »
כ"ד בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אסרו חג וכ"ד בתשרי · ראה עוד »
ישראל אנקווה
רבי ישראל אנקווה (נהרג י"ז בתמוז ה'קנ"א, 1391) היה מגדולי הרבנים בספרד הנוצרית ותלמידו של הרא"ש.
חָדָשׁ!!: אסרו חג וישראל אנקווה · ראה עוד »
יום טוב שני של גלויות
יום טוב שני של גלויות הוא יממה נוספת שמצרפים מחוץ לארץ ישראל, מאז ימי חז"ל, לכל אחד מן הימים הטובים.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ויום טוב שני של גלויות · ראה עוד »
יום השבת
שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.
חָדָשׁ!!: אסרו חג ויום השבת · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אסרו_חג
