אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

יהושע גוטמן

מַדָד יהושע גוטמן

יהושע גוטמן (כ"ב בתשרי תרנ"א, 7 באוקטובר 1890, צ'אשניקי, פלך ויטבסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – י"ד בכסלו תשכ"ד, 30 בנובמבר 1963, ירושלים) היה איש חינוך עברי, מורה בתיכון, מנהל הסמינר העברי למורים "תרבות" בווילנה ובית המדרש למורים העברי בבית הכרם, וחוקר תולדות עם ישראל בתקופה ההלניסטית והספרות היהודית-הלניסטית, עורך אנציקלופדיות במדעי היהדות, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים. [1]

תוכן עניינים

  1. 86 יחסים: Encyclopaedia Judaica, מ"ד קאסוטו, מנחם שטרן, מסדה (הוצאת ספרים), מרצה, משה שובה, משה שוובה, משה דוד הר, מחוז ויטבסק, מדעי היהדות, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, אנציקלופדיה מקראית, אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול), אשכול (הוצאה לאור), אלכסנדר פוקס, אברהם חיים אלחנני, אדוארד מאייר, אדוארד נורדן, אוניברסיטת סנקט פטרבורג, אוניברסיטת ברלין, אודסה, אודיסיה, נשיא (ארגון), סמיכה לרבנות, סנקט פטרבורג, עליית הנאצים לשלטון, פרס ביאליק, פרס ירושלים, פרופסור, צ'אשניקי, צבי וויסלבסקי, קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי), קיסר (תואר), שמחת תורה, שמחה אסף, שמואל ספראי, שאול טשרניחובסקי, שלום יונה טשרנא, תרנ"א, תרבות (רשת חינוך), תשכ"ד, תשי"ט, תחום המושב, לימודים קלאסיים, זלמן שזר, חיפה, חיים טשרנוביץ, בראשית רבא, ברלין, ... להרחיב מדד (36 יותר) »

Encyclopaedia Judaica

#הפניה אנציקלופדיה יודאיקה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן וEncyclopaedia Judaica

מ"ד קאסוטו

#הפניה משה דוד קאסוטו.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ומ"ד קאסוטו

מנחם שטרן

מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ומנחם שטרן

מסדה (הוצאת ספרים)

לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ומסדה (הוצאת ספרים)

מרצה

מַרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד מול קהל מאזינים.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ומרצה

משה שובה

#הפניה משה שוובה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ומשה שובה

משה שוובה

משה (מקס) שְוָבֶּה (נכתב לעיתים שוובה, שוואבה; בגרמנית: Moshe (Max) Schwabe; 20 ביולי 1889, האלה, גרמניה – 11 בספטמבר 1956, תל אביב) פילולוג וחוקר כתובות יווניות ורומיות גרמני-ישראלי.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ומשה שוובה

משה דוד הר

משה דוד הֵר (Herr; נולד ב-8 במאי 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ומשה דוד הר

מחוז ויטבסק

#הפניה ויטבסק (מחוז).

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ומחוז ויטבסק

מדעי היהדות

מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ומדעי היהדות

מוסד ביאליק

מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ומוסד ביאליק

מוסד הרב קוק

חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ומוסד הרב קוק

אנציקלופדיה מקראית

אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ואנציקלופדיה מקראית

אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)

אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בגרמנית בשנים 1928–1934, ולא הושלמה עקב עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ואנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)

אשכול (הוצאה לאור)

לוגו הוצאת ספרים אשכול אשכול הוא הוצאת ספרים ירושלמית ותיקה, המתמחה בהדפסת ספרי קודש.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ואשכול (הוצאה לאור)

אלכסנדר פוקס

אלכסנדר פוּקס (Fuks; 30 במאי 1917 – 29 בנובמבר 1978) היה היסטוריון ישראלי של יוון הקלאסית והתקופה ההלניסטית.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ואלכסנדר פוקס

אברהם חיים אלחנני

אברהם חיים אלחנני (אלחנתי) (2 באוגוסט 1909, ט"ו באב תרס"ט – 31 במרץ 2009, ו בניסן ה'תשס"ט) היה עיתונאי וסופר עברי ירושלמי.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ואברהם חיים אלחנני

אדוארד מאייר

אדוארד מאייר (בגרמנית: Eduard Meyer; 25 בינואר 1855 - 31 באוגוסט 1930) היה היסטוריון גרמני.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ואדוארד מאייר

אדוארד נורדן

אדוארד נורדן כסטודנט בברלין אדוארד נוֹרדן (בגרמנית: Eduard Norden; 21 בספטמבר 1868, אֶמדֶן, גרמניה – 13 ביולי 1941, ציריך, שווייץ) היה פילולוג קלאסי והיסטוריון של הדת, יהודי גרמני שהמיר את דתו.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ואדוארד נורדן

אוניברסיטת סנקט פטרבורג

אוניברסיטת סנקט פטרבורג, רשמית האוניברסיטה הממלכתית של סנקט פטרבורג (ברוסית: Санкт-Петербургский государственный университет, СПбГУ), או בשמה בתקופה הסובייטית אוניברסיטת לנינגרד, היא אחת מהמוסדות להשכלה הגבוהה ברוסיה, מהמובילות, המפורסמות והיוקרתיות ביותר ברוסיה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ואוניברסיטת סנקט פטרבורג

אוניברסיטת ברלין

#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ואוניברסיטת ברלין

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ואודסה

אודיסיה

#הפניה אודיסיאה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ואודיסיה

נשיא (ארגון)

נָשִׂיא הוא תפקיד בארגונים של אדם העומד בראש ההיררכיה הארגונית.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ונשיא (ארגון)

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן וסמיכה לרבנות

סנקט פטרבורג

סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).

לִרְאוֹת יהושע גוטמן וסנקט פטרבורג

עליית הנאצים לשלטון

עליית הנאצים לשלטון (בגרמנית נקראת בדרך-כלל Machtergreifung, מַאכטאֶרגרַייפוּנג, קרי "תפיסת השלטון") אירעה בתהליך שארך שנים, ששיאו בתקופת בת פחות מחודשיים (כ-53 ימים), ממינוי אדולף היטלר לקנצלר גרמניה ב-30 בינואר 1933, ועד להעברת חוק ההסמכה ב-23 במרץ (תאריך זה מהווה את המעבר הרשמי מרפובליקת ויימאר לגרמניה הנאצית).

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ועליית הנאצים לשלטון

פרס ביאליק

פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ופרס ביאליק

פרס ירושלים

יריד הספרים הבינלאומי הרביעי בירושלים, תשכ"ט 1969 ראש עיריית ירושלים טדי קולק, 30 במרץ 1967 פרס ירושלים ניתן על ידי עיריית ירושלים בנושאים שונים.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ופרס ירושלים

פרופסור

ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ופרופסור

צ'אשניקי

צ'אשניקי (בבלארוסית: Ча́шнікі; ביידיש: טשאַשניק או טשאַסניק) היא עיר במחוז ויטבסק בבלארוס, והיא העיר המרכזית בראיון צ'אשניקי.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן וצ'אשניקי

צבי וויסלבסקי

ד"ר צבי אריה ווֹיְסְלַבְסקי (Woyslawski; 29 באוקטובר 1889 – 29 בנובמבר 1957) היה סופר, עורך ומתרגם ישראלי.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן וצבי וויסלבסקי

קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי)

#הפניה קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי).

לִרְאוֹת יהושע גוטמן וקריית ספר (מפעל ביבליוגרפי)

קיסר (תואר)

#הפניה קיסר.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן וקיסר (תואר)

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ושמחת תורה

שמחה אסף

הרב פרופ' שמחה אסף שני משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 הרב פרופ' שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי, אשר שימש גם כראש ישיבה באודסה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ושמחה אסף

שמואל ספראי

שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ושמואל ספראי

שאול טשרניחובסקי

תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ושאול טשרניחובסקי

שלום יונה טשרנא

#הפניה שלום יונה טשרנו.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ושלום יונה טשרנא

תרנ"א

#הפניה ה'תרנ"א.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ותרנ"א

תרבות (רשת חינוך)

תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ותרבות (רשת חינוך)

תשכ"ד

#הפניה ה'תשכ"ד.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ותשכ"ד

תשי"ט

#הפניה ה'תשי"ט.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ותשי"ט

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ותחום המושב

לימודים קלאסיים

לימודים קלאסיים הוא שם התחום העוסק בלימוד השפה, הסִפְרוּת, ההיסטוריה, האָמנוּת, והיבטים אחרים של יוון העתיקה ושל רומא העתיקה, ערש תרבות המערב בעת העתיקה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ולימודים קלאסיים

זלמן שזר

שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן וזלמן שזר

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן וחיפה

חיים טשרנוביץ

הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן וחיים טשרנוביץ

בראשית רבא

#הפניה בראשית רבה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ובראשית רבא

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן וברלין

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ובלארוס

בית המדרש למורים ע"ש דוד ילין

#הפניה המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ובית המדרש למורים ע"ש דוד ילין

בית המדרש למורים העברי

#הפניה המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ובית המדרש למורים העברי

בית המדרש הגבוה למדעי היהדות

בית המדרש הגבוה למדעי היהדות (מתורגם גם כבית המדרש הגבוה לחכמת ישראל, ולעיתים כבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות; בגרמנית: Hochschule für die Wissenschaft des Judentums) היה מוסד גבוה ללימודי יהדות שהחל לפעול בברלין ב-6 במאי 1872, ופעל עד לסגירתו בידי הנאצים בשנת 1942.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ובית המדרש הגבוה למדעי היהדות

בית הספר הריאלי

בית הספר הריאלי העברי בחיפה (ידוע בשמו המקוצר "בית הספר הריאלי" ואף "הריאלי") הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ובית הספר הריאלי

בית החולים הדסה

#הפניה מרכז רפואי הדסה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ובית החולים הדסה

בית הכרם

שנות השלושים אבן זיכרון לשמעון לס במקום בו נרצח ברחוב החלוץ בבית הכרם הסמינר למורים על שם דוד ילין בית הסופר ר' בנימין בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העיר ירושלים.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ובית הכרם

גצל קרסל

גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן וגצל קרסל

גימנסיה

גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן וגימנסיה

דוד קלעי

דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ודוד קלעי

דוד גינצבורג

שלט אצולה של ברון דוד גינצבורג, אקס ליבריס מספריית דוד גינצבורג הברון דוד גינצבורג (ברוסית: Барон Давид Горациевич Гинцбург; 5 ביולי 1857 קמניץ-פודולסקי – 22 בדצמבר 1910 סנקט פטרבורג) היה מזרחן, סופר ומנהיג ציבור יהודי ברוסיה, בנו של הוראצי גינצבורג ונכדו של יוסף גינצבורג.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ודוד גינצבורג

דיסרטציה

#הפניה תזה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ודיסרטציה

דיוקלטיאנוס

גַּאיוּס אוֹרֶלְיוּס וַלֶרְיוּס דִּיוקְלֶטִיָאנוּס (בלטינית: Gaius Aurelius Valerius Diocletianus Augustus; 22 בדצמבר 242–245 – 3 בדצמבר 311/312) היה קיסר האימפריה הרומית מ-20 בנובמבר 284 ועד פרישתו מרצון ב-1 במאי 305.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ודיוקלטיאנוס

האנציקלופדיה העברית

האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן והאנציקלופדיה העברית

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

לִרְאוֹת יהושע גוטמן והאוניברסיטה העברית בירושלים

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן והאימפריה הרומית

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן והאימפריה הרוסית

העלייה החמישית

היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן והעלייה החמישית

הר המנוחות

קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן והר המנוחות

הרפובליקה הפולנית השנייה

תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).

לִרְאוֹת יהושע גוטמן והרפובליקה הפולנית השנייה

הומירוס

#הפניה הומרוס.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן והומירוס

הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס

הוצאת שוקן

הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן והוצאת שוקן

הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס

#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן והוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן והיסטוריה של עם ישראל

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ווילנה

יצחק בער

יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ויצחק בער

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן וירושלים

ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)

#הפניה ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה).

לִרְאוֹת יהושע גוטמן וישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)

יחזקאל קויפמן

יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889 – כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963) היה פרופסור, פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ויחזקאל קויפמן

יד לקורא

יד לקורא: כתב עת לספרנות, לביבליוגרפיה ולארכיונאות היה כתב עת שיצא לאור בשלושה גלגולים שונים בין השנים 1946 ועד 2003, אז הוחלף בכתב העת "מידעת" שיצא לאור בהתחלה על ידי המרכז לספריות וספרות בישראל ובהמשך על ידי המחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ויד לקורא

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ויוסף קלוזנר

יוסף שכטר

יוסף שכטר (בגרמנית: Josef Schächter) (16 בספטמבר 1901, גליציה המזרחית – 30 במרץ 1994, חיפה) היה פילוסוף, רב, מוסמך לדיינות, תאולוג, הוגה דעות ומחנך ישראלי.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ויוסף שכטר

1950

ירושלים - בירת ישראל.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ו1950

1956

אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ו1956

30 בנובמבר

30 בנובמבר הוא היום ה-334 בשנה (335 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת יהושע גוטמן ו30 בנובמבר

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהושע_גוטמן

, בלארוס, בית המדרש למורים ע"ש דוד ילין, בית המדרש למורים העברי, בית המדרש הגבוה למדעי היהדות, בית הספר הריאלי, בית החולים הדסה, בית הכרם, גצל קרסל, גימנסיה, דוד קלעי, דוד גינצבורג, דיסרטציה, דיוקלטיאנוס, האנציקלופדיה העברית, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרומית, האימפריה הרוסית, העלייה החמישית, הר המנוחות, הרפובליקה הפולנית השנייה, הומירוס, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת שוקן, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, היסטוריה של עם ישראל, וילנה, יצחק בער, ירושלים, ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה), יחזקאל קויפמן, יד לקורא, יוסף קלוזנר, יוסף שכטר, 1950, 1956, 30 בנובמבר.