גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
104 יחסים: Encyclopaedia Judaica, מ"ד קאסוטו, מנחם שטרן, מסדה (הוצאת ספרים), מרצה, משה שובה, משה שוובה, משה דוד הר, מחוז ויטבסק, מדעי היהדות, מוסד ביאליק, מוסד הרב קוק, אנציקלופדיה מקראית, אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול), אשכול (הוצאה לאור), אלכסנדר פוקס, אברהם חיים אלחנני, אדוארד מאייר, אדוארד נורדן, אוניברסיטת סנקט פטרבורג, אוניברסיטת ברלין, אודסה, אודיסיה, נשיא (ארגון), סמיכה לרבנות, סנקט פטרבורג, עליית הנאצים לשלטון, פרס ביאליק, פרס ירושלים, פרופסור, צ'אשניקי, צבי וויסלבסקי, קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי), קיסר (תואר), שמחת תורה, שמחה אסף, שמואל ספראי, שאול טשרניחובסקי, שלום יונה טשרנא, תרנ"א, תרבות (רשת חינוך), תשכ"ד, תשי"ט, תחום המושב, לימודים קלאסיים, זלמן שזר, חיפה, חיים טשרנוביץ, בראשית רבא, ברלין, ..., בלארוס, בית המדרש למורים ע"ש דוד ילין, בית המדרש למורים העברי, בית המדרש הגבוה למדעי היהדות, בית הספר הריאלי, בית החולים הדסה, בית הכרם, גצל קרסל, גימנסיה, דוד קלעי, דוד גינצבורג, דיסרטציה, דיוקלטיאנוס, האנציקלופדיה העברית, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרומית, האימפריה הרוסית, העלייה החמישית, הר המנוחות, הרפובליקה הפולנית השנייה, הומירוס, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, הוצאת שוקן, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, היסטוריה של עם ישראל, וילנה, כ"ב בתשרי, י"ד בכסלו, יצחק בער, ירושלים, ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה), יחזקאל קויפמן, יד לקורא, יוסף קלוזנר, יוסף שכטר, 1890, 1910, 1916, 1921, 1923, 1925, 1933, 1942, 1946, 1949, 1950, 1953, 1954, 1956, 1958, 1959, 1961, 1963, 30 בנובמבר. להרחיב מדד (54 יותר) »
Encyclopaedia Judaica
#הפניה אנציקלופדיה יודאיקה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וEncyclopaedia Judaica · ראה עוד »
מ"ד קאסוטו
#הפניה משה דוד קאסוטו.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ומ"ד קאסוטו · ראה עוד »
מנחם שטרן
מנחם שטרן (ט' באדר ה'תרפ"ה, 5 במרץ 1925 – י"ט בסיוון ה'תשמ"ט, 22 ביוני 1989) היה היסטוריון ישראלי, מגדולי החוקרים של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ומנחם שטרן · ראה עוד »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מרצה
מַרצה הוא אדם המעביר ידע בעזרת לימוד מול קהל מאזינים.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ומרצה · ראה עוד »
משה שובה
#הפניה משה שוובה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ומשה שובה · ראה עוד »
משה שוובה
משה (מקס) שְוָבֶּה (נכתב לעיתים שוובה, שוואבה; בגרמנית: Moshe (Max) Schwabe; 20 ביולי 1889, האלה, גרמניה – 11 בספטמבר 1956, תל אביב) פילולוג וחוקר כתובות יווניות ורומיות גרמני-ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ומשה שוובה · ראה עוד »
משה דוד הר
משה דוד הֵר (Herr; נולד ב-8 במאי 1935) הוא פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ומשה דוד הר · ראה עוד »
מחוז ויטבסק
#הפניה ויטבסק (מחוז).
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ומחוז ויטבסק · ראה עוד »
מדעי היהדות
מדעי היהדות הם ענף של מדעי הרוח העוסק בנושאי יהדות: היסטוריה של עם ישראל, מחשבת ישראל, משפט עברי וטקסטים יהודיים, ובהם תנ"ך, התורה שבעל פה, קבלה, ועוד.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ומדעי היהדות · ראה עוד »
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ומוסד ביאליק · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
אנציקלופדיה מקראית
אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »
אנציקלופדיה יודאיקה (אשכול)
אנציקלופדיה יודאיקה (Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בגרמנית בשנים 1928–1934, ולא הושלמה עקב עליית הנאצים לשלטון בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ואנציקלופדיה יודאיקה (אשכול) · ראה עוד »
אשכול (הוצאה לאור)
לוגו הוצאת ספרים אשכול אשכול הוא הוצאת ספרים ירושלמית ותיקה, המתמחה בהדפסת ספרי קודש.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ואשכול (הוצאה לאור) · ראה עוד »
אלכסנדר פוקס
אלכסנדר פוּקס (Fuks; 30 במאי 1917 – 29 בנובמבר 1978) היה היסטוריון ישראלי של יוון הקלאסית והתקופה ההלניסטית.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ואלכסנדר פוקס · ראה עוד »
אברהם חיים אלחנני
אברהם חיים אלחנני (אלחנתי) (2 באוגוסט 1909, ט"ו באב תרס"ט – 31 במרץ 2009, ו בניסן ה'תשס"ט) היה עיתונאי וסופר עברי ירושלמי.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ואברהם חיים אלחנני · ראה עוד »
אדוארד מאייר
אדוארד מאייר (בגרמנית: Eduard Meyer; 25 בינואר 1855 - 31 באוגוסט 1930) היה היסטוריון גרמני.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ואדוארד מאייר · ראה עוד »
אדוארד נורדן
אדוארד נורדן כסטודנט בברלין אדוארד נוֹרדן (בגרמנית: Eduard Norden; 21 בספטמבר 1868, אֶמדֶן, גרמניה – 13 ביולי 1941, ציריך, שווייץ) היה פילולוג קלאסי והיסטוריון של הדת, יהודי גרמני שהמיר את דתו.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ואדוארד נורדן · ראה עוד »
אוניברסיטת סנקט פטרבורג
אוניברסיטת סנקט פטרבורג, רשמית האוניברסיטה הממלכתית של סנקט פטרבורג (ברוסית: Санкт-Петербургский государственный университет, СПбГУ), או בשמה בתקופה הסובייטית אוניברסיטת לנינגרד, היא אחת מהמוסדות להשכלה הגבוהה ברוסיה, מהמובילות, המפורסמות והיוקרתיות ביותר ברוסיה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ואוניברסיטת סנקט פטרבורג · ראה עוד »
אוניברסיטת ברלין
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ואודסה · ראה עוד »
אודיסיה
#הפניה אודיסיאה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ואודיסיה · ראה עוד »
נשיא (ארגון)
נָשִׂיא הוא תפקיד בארגונים של אדם העומד בראש ההיררכיה הארגונית.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ונשיא (ארגון) · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
עליית הנאצים לשלטון
עליית הנאצים לשלטון (בגרמנית נקראת בדרך-כלל Machtergreifung, מַאכטאֶרגרַייפוּנג, קרי "תפיסת השלטון") אירעה בתהליך שארך שנים, ששיאו בתקופת בת פחות מחודשיים (כ-53 ימים), ממינוי אדולף היטלר לקנצלר גרמניה ב-30 בינואר 1933, ועד להעברת חוק ההסמכה ב-23 במרץ (תאריך זה מהווה את המעבר הרשמי מרפובליקת ויימאר לגרמניה הנאצית).
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ועליית הנאצים לשלטון · ראה עוד »
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ופרס ביאליק · ראה עוד »
פרס ירושלים
יריד הספרים הבינלאומי הרביעי בירושלים, תשכ"ט 1969 ראש עיריית ירושלים טדי קולק, 30 במרץ 1967 פרס ירושלים ניתן על ידי עיריית ירושלים בנושאים שונים.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ופרס ירושלים · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ופרופסור · ראה עוד »
צ'אשניקי
צ'אשניקי (בבלארוסית: Ча́шнікі; ביידיש: טשאַשניק או טשאַסניק) היא עיר במחוז ויטבסק בבלארוס, והיא העיר המרכזית בראיון צ'אשניקי.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וצ'אשניקי · ראה עוד »
צבי וויסלבסקי
ד"ר צבי אריה ווֹיְסְלַבְסקי (Woyslawski; 29 באוקטובר 1889 – 29 בנובמבר 1957) היה סופר, עורך ומתרגם ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וצבי וויסלבסקי · ראה עוד »
קריית ספר (מפעל ביבליוגרפי)
#הפניה קרית ספר (מפעל ביבליוגרפי).
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וקריית ספר (מפעל ביבליוגרפי) · ראה עוד »
קיסר (תואר)
#הפניה קיסר.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וקיסר (תואר) · ראה עוד »
שמחת תורה
דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ושמחת תורה · ראה עוד »
שמחה אסף
הרב פרופ' שמחה אסף שני משמאל, עם השופטים הראשונים של בית המשפט העליון, ספטמבר 1948 הרב פרופ' שמחה אסף (ט' בתמוז תרמ"ט, 8 ביולי 1889 – י' בחשוון תשי"ד, 18 באוקטובר 1953) היה רב, היסטוריון ומשפטן ישראלי, אשר שימש גם כראש ישיבה באודסה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ושמחה אסף · ראה עוד »
שמואל ספראי
שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ושמואל ספראי · ראה עוד »
שאול טשרניחובסקי
תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »
שלום יונה טשרנא
#הפניה שלום יונה טשרנו.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ושלום יונה טשרנא · ראה עוד »
תרנ"א
#הפניה ה'תרנ"א.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ותרנ"א · ראה עוד »
תרבות (רשת חינוך)
תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ותרבות (רשת חינוך) · ראה עוד »
תשכ"ד
#הפניה ה'תשכ"ד.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ותשכ"ד · ראה עוד »
תשי"ט
#הפניה ה'תשי"ט.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ותשי"ט · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ותחום המושב · ראה עוד »
לימודים קלאסיים
לימודים קלאסיים הוא שם התחום העוסק בלימוד השפה, הסִפְרוּת, ההיסטוריה, האָמנוּת, והיבטים אחרים של יוון העתיקה ושל רומא העתיקה, ערש תרבות המערב בעת העתיקה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ולימודים קלאסיים · ראה עוד »
זלמן שזר
שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וזלמן שזר · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וחיפה · ראה עוד »
חיים טשרנוביץ
הרב ד"ר חיים טשרנוביץ (1870 – 15 במאי 1949), שכינויו הספרותי היה רב צעיר, היה סופר עברי, רב, מורה, מרצה ופובליציסט.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וחיים טשרנוביץ · ראה עוד »
בראשית רבא
#הפניה בראשית רבה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ובראשית רבא · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וברלין · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ובלארוס · ראה עוד »
בית המדרש למורים ע"ש דוד ילין
#הפניה המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ובית המדרש למורים ע"ש דוד ילין · ראה עוד »
בית המדרש למורים העברי
#הפניה המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ובית המדרש למורים העברי · ראה עוד »
בית המדרש הגבוה למדעי היהדות
בית המדרש הגבוה למדעי היהדות (מתורגם גם כבית המדרש הגבוה לחכמת ישראל, ולעיתים כבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות; בגרמנית: Hochschule für die Wissenschaft des Judentums) היה מוסד גבוה ללימודי יהדות שהחל לפעול בברלין ב-6 במאי 1872, ופעל עד לסגירתו בידי הנאצים בשנת 1942.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ובית המדרש הגבוה למדעי היהדות · ראה עוד »
בית הספר הריאלי
בית הספר הריאלי העברי בחיפה (ידוע בשמו המקוצר "בית הספר הריאלי" ואף "הריאלי") הוא בית ספר מוכר שאינו רשמי בחיפה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ובית הספר הריאלי · ראה עוד »
בית החולים הדסה
#הפניה מרכז רפואי הדסה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ובית החולים הדסה · ראה עוד »
בית הכרם
שנות השלושים אבן זיכרון לשמעון לס במקום בו נרצח ברחוב החלוץ בבית הכרם הסמינר למורים על שם דוד ילין בית הסופר ר' בנימין בית הכרם היא שכונה ותיקה במערב העיר ירושלים.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ובית הכרם · ראה עוד »
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וגצל קרסל · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וגימנסיה · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ודוד קלעי · ראה עוד »
דוד גינצבורג
שלט אצולה של ברון דוד גינצבורג, אקס ליבריס מספריית דוד גינצבורג הברון דוד גינצבורג (ברוסית: Барон Давид Горациевич Гинцбург; 5 ביולי 1857 קמניץ-פודולסקי – 22 בדצמבר 1910 סנקט פטרבורג) היה מזרחן, סופר ומנהיג ציבור יהודי ברוסיה, בנו של הוראצי גינצבורג ונכדו של יוסף גינצבורג.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ודוד גינצבורג · ראה עוד »
דיסרטציה
#הפניה תזה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ודיסרטציה · ראה עוד »
דיוקלטיאנוס
גַּאיוּס אוֹרֶלְיוּס וַלֶרְיוּס דִּיוקְלֶטִיָאנוּס (בלטינית: Gaius Aurelius Valerius Diocletianus Augustus; 22 בדצמבר 242–245 – 3 בדצמבר 311/312) היה קיסר האימפריה הרומית מ-20 בנובמבר 284 ועד פרישתו מרצון ב-1 במאי 305.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ודיוקלטיאנוס · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה הרומית
האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן והאימפריה הרומית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן והעלייה החמישית · ראה עוד »
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן והר המנוחות · ראה עוד »
הרפובליקה הפולנית השנייה
תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »
הומירוס
#הפניה הומרוס.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן והומירוס · ראה עוד »
הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס
הוצאת ספרים על-שם י"ל מאגנס (הידועה בקיצור בשם הוצאת מאגנס) היא הוצאת הספרים של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן והוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
הוצאת שוקן
הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן והוצאת שוקן · ראה עוד »
הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן והוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ווילנה · ראה עוד »
כ"ב בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וכ"ב בתשרי · ראה עוד »
י"ד בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וי"ד בכסלו · ראה עוד »
יצחק בער
יצחק פְריץ בער (קרי: בֶּר; בגרמנית: Baer) (ט"ז בטבת ה'תרמ"ט, 20 בדצמבר 1888 – ד' בשבט תש"ם, 22 בינואר 1980) היה היסטוריון יהודי גרמני וישראלי, מגדולי החוקרים של היהודים בספרד הנוצרית בימי הביניים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים וחתן פרס ישראל לשנת תשי"ח.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ויצחק בער · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וירושלים · ראה עוד »
ישיבת כנסת ישראל (סלובודקה)
#הפניה ישיבת כנסת ישראל (סלבודקה).
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן וישיבת כנסת ישראל (סלובודקה) · ראה עוד »
יחזקאל קויפמן
יחזקאל קויפמן (17 בדצמבר 1889 – כ"א בתשרי תשכ"ד, 9 באוקטובר 1963) היה פרופסור, פילוסוף וחוקר מקרא, חתן פרס ישראל במדעי היהדות לשנת תשי"ח (1958) ושני פרסי ביאליק לחכמת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ויחזקאל קויפמן · ראה עוד »
יד לקורא
יד לקורא: כתב עת לספרנות, לביבליוגרפיה ולארכיונאות היה כתב עת שיצא לאור בשלושה גלגולים שונים בין השנים 1946 ועד 2003, אז הוחלף בכתב העת "מידעת" שיצא לאור בהתחלה על ידי המרכז לספריות וספרות בישראל ובהמשך על ידי המחלקה ללימודי מידע באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ויד לקורא · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
יוסף שכטר
יוסף שכטר (בגרמנית: Josef Schächter) (16 בספטמבר 1901, גליציה המזרחית – 30 במרץ 1994, חיפה) היה פילוסוף, רב, מוסמך לדיינות, תאולוג, הוגה דעות ומחנך ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ויוסף שכטר · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1890 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1910 · ראה עוד »
1916
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1916 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1921 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1923 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1925 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1933 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1942 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1946 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1949 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1950 · ראה עוד »
1953
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1953 · ראה עוד »
1954
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1954 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1956 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1958 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1959 · ראה עוד »
1961
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1961 · ראה עוד »
1963
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו1963 · ראה עוד »
30 בנובמבר
30 בנובמבר הוא היום ה-334 בשנה (335 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהושע גוטמן ו30 בנובמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהושע_גוטמן
