גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
40 יחסים: מלחמת העולם השנייה, ארץ ישראל, אדמו"ר, אהרן סורסקי, סעודה שלישית, עלייה לארץ ישראל, פועלי אגודת ישראל, פולין, קונסטנצה, קורטשוב, רב, שאול ידידיה אלעזר טאוב, שנות ה-20 של המאה ה-20, שערים, שבת, ל' בשבט, חסידות, חסידות סקרנביץ, חסידות ביאלא, חסידות וורקא, בני ברק, בית העלמין הישן בטבריה, בית הכנסת הגדול (בני ברק), ה'תרמ"ה, ה'תשי"ז, המודיע, הלוויה, החזון איש, הבעל שם טוב, ורשה, יעקב לנדא, יצחק מוורקא, יצחק גרשטנקורן, יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא), יהדות פולין, 1 בפברואר, 1885, 1927, 1935, 1957.
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש וארץ ישראל · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ואדמו"ר · ראה עוד »
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ואהרן סורסקי · ראה עוד »
סעודה שלישית
קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש וסעודה שלישית · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
פועלי אגודת ישראל
פועלי אגודת ישראל, או בראשי תיבות פא"י וכן פאג"י, היא תנועת פועלים חרדית אשר פעלה תחילה במסגרת אגודת ישראל ומאוחר יותר מחוצה לה, והייתה קשורה בהסכם עם ההסתדרות הכללית.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ופועלי אגודת ישראל · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ופולין · ראה עוד »
קונסטנצה
קונסטנצה (ברומנית: Constanța) היא עיר נמל רומנית על חוף הים השחור, בירת מחוז קונסטנצה, ברומניה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש וקונסטנצה · ראה עוד »
קורטשוב
#הפניה קארצ'ב.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש וקורטשוב · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ורב · ראה עוד »
שאול ידידיה אלעזר טאוב
רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב (כ"א בתשרי תרמ"ז, 20 באוקטובר 1886 – ט"ז בכסלו תש"ח, 29 בנובמבר 1947) היה האדמו"ר השני של חסידות מודז'יץ.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ושאול ידידיה אלעזר טאוב · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שערים
שערים היה עיתונה היומי של מפלגת פועלי אגודת ישראל שיצא בין השנים התרצ"ה–התשמ"א.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ושערים · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ושבת · ראה עוד »
ל' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בל' שבט היא, ברוב השנים, פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ול' בשבט · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש וחסידות · ראה עוד »
חסידות סקרנביץ
רבי שמעון מסקרנביץתמונה להחלפה חסידות סקרנביץ הייתה חסידות פולנית, ענף מחסידות וורקא.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש וחסידות סקרנביץ · ראה עוד »
חסידות ביאלא
חלקת אדמו"רי ביאלא בבית הקברות היהודי בוורשהרבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק האדמו"ר מאוסטרובה ביאלא, בהכנסת ספר תורה לבית מדרשו בשכונת קריית משה ירושלים 200px רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, רמת אהרן רבי בן ציון רבינוביץ מביאלא לוגאנורבי יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בני ברק הרב דוד ירחמיאל צבי רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא - רמת אהרן חסידות ביאלא היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר ביאלא פודולסק שבפולין שבה התגורר האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש וחסידות ביאלא · ראה עוד »
חסידות וורקא
וורשא חסידות ווּרקא היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה וורקא בפולין על ידי רבי יצחק מוורקא, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש וחסידות וורקא · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ובני ברק · ראה עוד »
בית העלמין הישן בטבריה
#הפניה בית הקברות היהודי העתיק בטבריה#בית העלמין הישן.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ובית העלמין הישן בטבריה · ראה עוד »
בית הכנסת הגדול (בני ברק)
בית הכנסת הגדול בבני ברק ממוקם ברחובה הראשי של העיר, רחוב רבי עקיבא.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ובית הכנסת הגדול (בני ברק) · ראה עוד »
ה'תרמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש וה'תרמ"ה · ראה עוד »
ה'תשי"ז
אות מלחמת סיני אשר פרצה בכ"ד בחשוון התשי"ז - 29 באוקטובר 1956.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש וה'תשי"ז · ראה עוד »
המודיע
הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול ה'תש"י (1950) על ידי יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש והמודיע · ראה עוד »
הלוויה
הלוויה בכפר בהונדורס פרנץ הניגסן, '''הלוויה'''. שמן על קנבס. 1883 הלוויה הלוויה או לוויה היא טקס שנערך בעקבות מותו של אדם, ובו מלווים את הנפטר לקבורתו.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש והלוויה · ראה עוד »
החזון איש
#הפניה אברהם ישעיהו קרליץ.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש והחזון איש · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש והבעל שם טוב · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש וורשה · ראה עוד »
יעקב לנדא
הרב לנדא, מימין, בחתונה בתשכ"ז הרב יעקב לנדא (תרנ"ג 1893 – כ"ו בשבט ה'תשמ"ו, 5 בפברואר 1986) היה רבה של בני ברק ואב בית דין בין השנים 1936 – 1986, שם יסד ועמד בראש מערכת כשרות וחבר בבית דין רבני חב"ד.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ויעקב לנדא · ראה עוד »
יצחק מוורקא
#הפניה ישראל יצחק קאליש.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ויצחק מוורקא · ראה עוד »
יצחק גרשטנקורן
יצחק גרשטנקורן נואם בחגיגת הנחת אבן הפינה למרכז התעשייה ע"ש אריה שנקר, קריית אריה, יוני 1947 יצחק גרשטנקורן (כ"ט בטבת תרנ"א, 9 בינואר 1891 - כ"ה בתשרי תשכ"ב, 4 באוקטובר 1961) היה חלוץ, מייסד בני ברק וראש העירייה הראשון שלה.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ויצחק גרשטנקורן · ראה עוד »
יצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא)
הרב יצחק יעקב רבינוביץ (י"ד בטבת ה'תר"ז, 2 בינואר 1847 – כ"ג באדר ב' ה'תרס"ה, 28 בפברואר 1905), היה האדמו"ר הראשון לשושלת חסידות ביאלא, דור רביעי בן אחר בן ליהודי הקדוש מפשיסחא ומחבר הספרים "דברי בינה" ו"ישרי לב".
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ויצחק יעקב רבינוביץ (ביאלא) · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ויהדות פולין · ראה עוד »
1 בפברואר
1 בפברואר הוא היום ה-32 בשנה, בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ו1 בפברואר · ראה עוד »
1885
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ו1885 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ו1927 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ו1935 · ראה עוד »
1957
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף צבי קאליש ו1957 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_צבי_קאליש
