גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
54 יחסים: מרסיי, מרדכי מנחם מנדל קאליש, אלימלך מנחם מנדל לנדא, אהרן צבי לנדא, נח גד וינטרוב, עירוב, עיון (בלימוד הגמרא), פלאוונו, פולין, פילדלפיה, צבי יחזקאל מיכלסון, ראדומסק, רב, שוחט ובודק, תר"י, תרפ"ד, תשד"ם, תהילים, תורה, לוקסמבורג, חסידות אלכסנדר, חסידות סטריקוב, חסידות ביאלא, חברותא, דב בעריש מביאלה, דוב בעריש מביאלה, ה'תר"י, ה'תרמ"ה, ה'תרמ"ו, ה'תרפ"ז, ה'תרפ"ד, ה'תרפ"ה, ה'תרפ"ו, ה'תרצ"ד, ה'תרכ"ח, ה'תרכ"ד, ה'תש"ע, ה'תשל"ג, השואה, הגדה של פסח, ורשה, כ' בניסן, ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר, יחזקאל רבינוביץ, יחיאל דנציגר, יידיש, 1850, 1864, 1868, 1885, ..., 1886, 1924, 2 באפריל, 24 באפריל. להרחיב מדד (4 יותר) »
מרסיי
נמל מרסיי על רקע "כנסיית נוטרדאם גארדה" בזיליקה מפוארת בנקודה הגבוהה ביותר בעיר, שבראשה פסל מוזהב – הבתולה מריה של לוקן. מבט כללי על מרסיי הכנסייה הרפורמית מָרסיי (בצרפתית: Marseille, באוקסיטנית: Marselha או Marsiho, בעבר: מרסיליה) היא העיר השנייה בגודלה בצרפת, אחרי עיר הבירה פריז.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ומרסיי · ראה עוד »
מרדכי מנחם מנדל קאליש
הרב מרדכי מנחם מנדל קאליש (1819 – 6 ביוני 1868; תקע"ט – ט"ז בסיון תרכ"ח) היה האדמו"ר השני של וורקא, ובנו של האדמו"ר הזקן מוורקא רבי ישראל יצחק קאליש.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ומרדכי מנחם מנדל קאליש · ראה עוד »
אלימלך מנחם מנדל לנדא
רבי אלימלך מנחם מנדל לנדא (– י"ט בשבט תרצ"ו, 1936) היה האדמו"ר הראשון בשושלת סטריקוב.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ואלימלך מנחם מנדל לנדא · ראה עוד »
אהרן צבי לנדא
רבי אהרן צבי לנדא (-ז' בסיוון תר"ע, 1910) היה אדמו"ר לחלק מחסידי אלכסנדר שפרשו לאחר פטירת הישמח ישראל.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ואהרן צבי לנדא · ראה עוד »
נח גד וינטרוב
הרב מאיר מאמשינוב קינה על מאורעות תרפ"ט שחיבר וינטרוב הרב נח גד וינטרוב (ביידיש נכתב גם ויינטראוב; ד' בתשרי תרמ"ט, 2 באוקטובר 1888 – ז' בתשרי תשט"ו, 4 באוקטובר 1954) היה מחברם של עשרות ספרים ובהם חידושיו ודברי תורה ממאות אדמו"רים ורבנים.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ונח גד וינטרוב · ראה עוד »
עירוב
סימון גבול עירוב. העירוב מתבסס על גדר פנימית של גדר ההפרדה (את המכשול העיקרי, שבקטע זה הוא חומה, ניתן לראות מאחוריה וגם ברקע) עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות ברשות הרבים).
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ועירוב · ראה עוד »
עיון (בלימוד הגמרא)
#הפניה דרכי לימוד התלמוד.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ועיון (בלימוד הגמרא) · ראה עוד »
פלאוונו
פלאוונו (בפולנית: Pławno) הוא כפר במחוז ראדומסק שבפרובינציית לודז' בפולין, בסמוך לנהר ורטה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ופלאוונו · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ופולין · ראה עוד »
פילדלפיה
פעמון החירות פילדלפיה (באנגלית: Philadelphia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, הכוללת את כל מחוז פילדלפיה.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ופילדלפיה · ראה עוד »
צבי יחזקאל מיכלסון
הרב צבי יחזקאל מיכלסון (מיכלזון; בכתיב יידי: מיכלזאָהן; תרכ"ג, 1863–1942) היה רב, תאולוג והיסטוריון, סופר ועורך יהודי-פולני, ידוע גם כ"הרב מפלונסק" ("פלונסקער רב").
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וצבי יחזקאל מיכלסון · ראה עוד »
ראדומסק
ראדומסק (בפולנית: Radomsko, ביידיש: ראַדאָמסק) היא עיירה בדרום פולין.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וראדומסק · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ורב · ראה עוד »
שוחט ובודק
#הפניה שוחט.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ושוחט ובודק · ראה עוד »
תר"י
#הפניה ה'תר"י.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ותר"י · ראה עוד »
תרפ"ד
#הפניה ה'תרפ"ד.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ותרפ"ד · ראה עוד »
תשד"ם
#הפניה ה'תשמ"ד.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ותשד"ם · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ותהילים · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ותורה · ראה עוד »
לוקסמבורג
הדוכסות הגדולה של לוקסמבורג (בלוקסמבורגית: Groussherzogtum Lëtzebuerg, בצרפתית: Grand-Duché de Luxembourg, בגרמנית: Großherzogtum Luxemburg) היא מדינה קטנה במערב אירופה שגובלת בבלגיה, בצרפת ובגרמניה.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ולוקסמבורג · ראה עוד »
חסידות אלכסנדר
בעל ה"אמרי מנחם" במהלך טיש חסידות אלכסנדר היא חסידות שמקורה בעיירה אלכסנדר הסמוכה ללודז' שבפולין.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וחסידות אלכסנדר · ראה עוד »
חסידות סטריקוב
בית המדרש סטריקוב בירושלים חסידות סטריקוב היא חצר חסידית מבית וורקא ואלכסנדר הנקראת על שם העיירה סטריקוב שבפולין שבה כיהנו אדמו"רי השושלת.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וחסידות סטריקוב · ראה עוד »
חסידות ביאלא
חלקת אדמו"רי ביאלא בבית הקברות היהודי בוורשהרבי דוד מתתיהו מביאלא בני ברק האדמו"ר מאוסטרובה ביאלא, בהכנסת ספר תורה לבית מדרשו בשכונת קריית משה ירושלים 200px רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא, רמת אהרן רבי בן ציון רבינוביץ מביאלא לוגאנורבי יעקב מנחם רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא בני ברק הרב דוד ירחמיאל צבי רבינוביץ, האדמו"ר מביאלא - רמת אהרן חסידות ביאלא היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר ביאלא פודולסק שבפולין שבה התגורר האדמו"ר רבי יצחק יעקב רבינוביץ מביאלא.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וחסידות ביאלא · ראה עוד »
חברותא
נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה) פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה. לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וחברותא · ראה עוד »
דב בעריש מביאלה
#הפניה דוב בעריש מביאלה.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ודב בעריש מביאלה · ראה עוד »
דוב בעריש מביאלה
רבי דב בעריש לנדא מביאלה (ה'תק"ף, 1820 – כ"ה בסיוון ה'תרל"ו, 1876) היה אדמו"ר פולני, מנהיג חסידות וורקא לאחר פטירת רבי מנחם מנדל מוורקא.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ודוב בעריש מביאלה · ראה עוד »
ה'תר"י
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וה'תר"י · ראה עוד »
ה'תרמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וה'תרמ"ה · ראה עוד »
ה'תרמ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וה'תרמ"ו · ראה עוד »
ה'תרפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וה'תרפ"ז · ראה עוד »
ה'תרפ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וה'תרפ"ד · ראה עוד »
ה'תרפ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וה'תרפ"ה · ראה עוד »
ה'תרפ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וה'תרפ"ו · ראה עוד »
ה'תרצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וה'תרצ"ד · ראה עוד »
ה'תרכ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וה'תרכ"ח · ראה עוד »
ה'תרכ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וה'תרכ"ד · ראה עוד »
ה'תש"ע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וה'תש"ע · ראה עוד »
ה'תשל"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וה'תשל"ג · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב והשואה · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב והגדה של פסח · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וורשה · ראה עוד »
כ' בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וכ' בניסן · ראה עוד »
ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר
רבי ירחמיאל ישראל יצחק דנציגר (שבט ה'תרי"ד, 1854 – כ"ט בטבת ה'תר"ע, 10 בינואר 1910) היה האדמו"ר השני בשושלת חסידות אלכסנדר, הוא כיהן כאדמו"ר בין השנים תרנ"ד - תר"ע (1894–1910).
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב וירחמיאל ישראל יצחק דנציגר · ראה עוד »
יחזקאל רבינוביץ
הרב יחזקאל הכהן רבינוביץ (ה'תרכ"ג – י"ח בחשוון ה'תרע"א; 1862 – 20 בנובמבר 1910) היה האדמו"ר השלישי של חסידות ראדומסק.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ויחזקאל רבינוביץ · ראה עוד »
יחיאל דנציגר
רבי יחיאל דנציגר (תקפ"ח, 1828 - י"ד בשבט תרנ"ד, 21 בינואר 1894) היה האדמו"ר הראשון מאלכסנדר, והאדמו"ר המרכזי של חסידות וורקא בתקופתו.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ויחיאל דנציגר · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ויידיש · ראה עוד »
1850
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ו1850 · ראה עוד »
1864
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ו1864 · ראה עוד »
1868
קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ו1868 · ראה עוד »
1885
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ו1885 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ו1886 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ו1924 · ראה עוד »
2 באפריל
2 באפריל הוא היום ה-92 בשנה (93 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ו2 באפריל · ראה עוד »
24 באפריל
24 באפריל הוא היום ה-114 בשנה (115 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יעקב דוד וינטרוב ו24 באפריל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_דוד_וינטרוב
