גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
255 יחסים: Hebrewbooks, מארק-אנטואן שרפנטייה, מאיר בר-אילן (חוקר), מאיר וייס, מנחם מנדל שניאורסון, מנחם בן זרח, מנחם המאירי, מסורת (יהדות), מסורה, מסכת מגילה, מסכת סופרים, מסכת עבודה זרה, מסכת פסחים, מסכת תמיד, מסכת ביכורים, מרדכי ברויאר, משלי, משה, משורר, מלכיצדק, מזמור קנ"א, מזמור שיר ליום השבת, מזמור שיר חנוכת הבית, מזמור תהילים, מזמור לתודה, מזמורים קנ"ב–קנ"ה, מזרח אירופה, מגילת רות, מגילת התהילים הגדולה, מגילות קומראן, מוצרט, מוזיקה פופולרית, מוזיקה חסידית, מוזיקה כנסייתית, מודן הוצאה לאור, מיכאל חיוטין, אנציקלופדיה מקראית, אנטוניו ויוואלדי, אנגלית, אסף בן ברכיהו, אקרוסטיכון, ארמית, ארצות הברית, ארכיון האינטרנט, אשרי יושבי ביתך, אלחנן סמט, אלול, אלכסנדר רופא, אברהם, אברהם אבן עזרא, ..., אברהם דנציג, אביה הכהן, אדמו"ר, אדם הראשון, אהרן הראל-פיש, אוניברסיטת בר-אילן, אוריאל סימון, אינקלוזיו, איתן האזרחי, נצרות, נחום סרנה, נבל, נביא (יהדות), נוסח אשכנז, ניו יורק, סעודה שלישית, ספר, ספר איוב, ספר תורה, ספר הניגונים, ספר הזוהר, ספרי אמ"ת, סלה (מונח מקראי), סזר פרנק, סוגיא, עמוס חכם, על נהרות בבל, פסנתר, פסלטר, פסוק, פסוקי דזמרא, פעולת כראמה, פשיטתא, פליקס מנדלסון-ברתולדי, פזמון, פיטר פול ומרי, פיבל מלצר, צמח צדק, צרפתית, קאמי סן-סנס, קנטטה, קריאת שמע שעל המיטה, קלאודיו מונטוורדי, קה"ת, קורבן מנחה, רמב"ן, ראש חודש, ראש השנה, רקוויאם, רקוויאם (ראטר), רקוויאם גרמני, רש"י, רחבעם זאבי, רחוב אחד העם, רוסית, ריש לקיש, ריטב"א, שמאי גלנדר, שמעתין, שמואל שניאורסון, שנות ה-70 של המאה ה-20, שניאור זלמן מלאדי, שלמה, שלמה קרליבך, שלמה גורן, שבט לוי, שיר של יום, שיר למעלות אשא עיני אל ההרים, שירי המעלות, תנ"ך, תנועת החסידות, תפילת שחרית, תקופת בית שני, תרגום השבעים, תל אביב-יפו, תלמוד בבלי, תחנון, תהילים מ"ז, תהילים מ"ב, תהילים מ"ג, תהילים א', תהילים נ"ו, תהילים ס"א, תהילים ס', תהילים ע"א, תהילים ע"ב, תהילים ע', תהילים פ', תהילים צ"א, תהילים צ"ז, תהילים צ"ו, תהילים ק"א, תהילים ק"נ, תהילים ק"ל, תהילים ק"ג, תהילים ק"י, תהילים קמ"ד, תהילים קמ"ה, תהילים קל"ז, תהילים קל"ח, תהילים קט"ו, תהילים קכ"א, תהילים קכ"ט, תהילים קכ"ד, תהילים קכ"ו, תהילים קי"ז, תהילים קי"ב, תהילים קי"ד, תהילים ל"ז, תהילים ל"ב, תהילים ל"ד, תהילים ל"ה, תהילים ל', תהילים ט', תהילים ז', תהילים ב', תהילים כ"ז, תהילים כ"ח, תהילים כ"ג, תהילים כ"ד, תהילים כ"ה, תהילים כ"ו, תהילים י"ח, תהילים י', תוספות, תיקון הכללי, למנצח על אילת השחר, לשון חז"ל, לשון הקודש, לטינית, להקה, לימוד תורה, לילי בולאנז'ה, טעמי אמ"ת, טעמי המקרא, זמר, זולטאן קודאי, חסידות רופשיץ, חסידות חב"ד, חסידות באבוב, חלוקת התנ"ך לסדרים, חז"ל, חבקוק, חורבן בית ראשון, בן ציון הלברשטאם, בנק הספנות, בנג'מין בריטן, בני קורח, בנימין לאו, ברוקלין, ברייתא, בבא בתרא, בוני אם, ביקורת המקרא, בית המקדש, ביבליה, ג'ון ראטר, גאורגיה, גרמנית, דעת מקרא, דריוס מיו, דברי הימים, דון מקליין, דוד, ה, הממלכה הפרנקית, המשכיל בעת ההיא ידום, המגיד ממעזריטש, האוניברסיטה הפתוחה, התקופה הקרולינגית, הללויה, הזמנה לפיוט, הבעל שם טוב, הברית הישנה, הוצאת כרמל, הימן (דמות מקראית), וולגטה, כתר ארם צובא, כתב סת"ם, כתב יד (העתק), כתב יד לנינגרד, כתובים, כלי נגינה, כיפה (אתר אינטרנט), ימי הביניים, יעקב, יעקב משה חרל"פ, יצחק חן, יציאת מצרים, ישראל טאוב, ידותון, יום ראשון, יום רביעי, יום שני, יום שלישי, יום שישי, יום חמישי, יום השבת, יום הכיפורים, יוסף יצחק שניאורסון, יוהאן סבסטיאן באך, יוהנס ברהמס, יוונית, 1974, 929 - תנ"ך ביחד. להרחיב מדד (205 יותר) »
Hebrewbooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: תהילים וHebrewbooks · ראה עוד »
מארק-אנטואן שרפנטייה
מארק-אנטואן שרפנטייה (בצרפתית: Marc-Antoine Charpentier; 1643 – 24 בפברואר 1704) היה מלחין צרפתי מתקופת הבארוק.
חָדָשׁ!!: תהילים ומארק-אנטואן שרפנטייה · ראה עוד »
מאיר בר-אילן (חוקר)
מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה.
חָדָשׁ!!: תהילים ומאיר בר-אילן (חוקר) · ראה עוד »
מאיר וייס
הרב פרופסור מאיר וייס (1908 - 7 במאי 1998; ה'תרס"ט - י"ב באייר ה'תשנ"ח) היה רב, מחנך וחוקר מקרא ישראלי, חתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת ה'תש"ן (1990).
חָדָשׁ!!: תהילים ומאיר וייס · ראה עוד »
מנחם מנדל שניאורסון
רבי מנחם מנדל שניאורסון (כונה הרבי מלוּבָּבִיץ' בראשי תיבות - רמ"מ, רמ"ש או רממ"ש; י"א בניסן תרס"ב, 18 באפריל 1902 – ג' בתמוז תשנ"ד, 12 ביוני 1994) היה האדמו"ר השביעי והאחרון של חסידות חב"ד-לובביץ' מ-י' בשבט ה'תשי"א, 17 בינואר 1951, ועד פטירתו.
חָדָשׁ!!: תהילים ומנחם מנדל שניאורסון · ראה עוד »
מנחם בן זרח
רבי מנחם בן אהרן בן זרח היה רב מתקופת הראשונים שפעל בספרד במאה ה-14, מחבר הספר צידה לדרך.
חָדָשׁ!!: תהילים ומנחם בן זרח · ראה עוד »
מנחם המאירי
רבי מנחם בן שלמה המאירי, מכונה בקיצור המאירי, היה מגדולי הראשונים (1249–1316) - מפרשי התלמוד וחכמי פרובנס, נודע גם בשם "דון וידאל שלמון", ומחבר בית הבחירה.
חָדָשׁ!!: תהילים ומנחם המאירי · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: תהילים ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: תהילים ומסורה · ראה עוד »
מסכת מגילה
מגילת אסתר "משנה מבוארת" מסכת מגילה עם פירוש פנחס קהתי מַסֶּכֶת מְגִלָּה היא המסכת העשירית בסדר מועד שבמשנה, בתלמוד ובתוספתא.
חָדָשׁ!!: תהילים ומסכת מגילה · ראה עוד »
מסכת סופרים
מסכת סופרים היא אחת מהמסכתות הקטנות - קובץ דינים ופסקי הלכות העוסק בדיני כתיבת ספר תורה, מנהגי תפילה ודינים אחרים.
חָדָשׁ!!: תהילים ומסכת סופרים · ראה עוד »
מסכת עבודה זרה
קנקני ברונזה ממערת האיגרות במדבר יהודה - את הפרצופים שעל הידיות שחקו מורדי בר כוכבא כאמור במסכת (ד, ה) מַסֶּכֶת עֲבוֹדָה זָרָה (ידועה גם בשמות: עבודת גילולים, עכו"ם) היא המסכת השמינית בסדר נזיקין, שהוא הסדר הרביעי במשנה.
חָדָשׁ!!: תהילים ומסכת עבודה זרה · ראה עוד »
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: תהילים ומסכת פסחים · ראה עוד »
מסכת תמיד
מַסֶּכֶת תָּמִיד היא המסכת התשיעית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.
חָדָשׁ!!: תהילים ומסכת תמיד · ראה עוד »
מסכת ביכורים
שמאל מַסֶּכֶת בִּכּוּרִים היא המסכת האחת-עשרה והאחרונה בסדר זרעים.
חָדָשׁ!!: תהילים ומסכת ביכורים · ראה עוד »
מרדכי ברויאר
הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.
חָדָשׁ!!: תהילים ומרדכי ברויאר · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: תהילים ומשלי · ראה עוד »
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: תהילים ומשה · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: תהילים ומשורר · ראה עוד »
מלכיצדק
#הפניה מלכי-צדק.
חָדָשׁ!!: תהילים ומלכיצדק · ראה עוד »
מזמור קנ"א
#הפניה תהילים קנ"א.
חָדָשׁ!!: תהילים ומזמור קנ"א · ראה עוד »
מזמור שיר ליום השבת
#הפניה תהילים צ"ב.
חָדָשׁ!!: תהילים ומזמור שיר ליום השבת · ראה עוד »
מזמור שיר חנוכת הבית
#הפניה תהילים ל'.
חָדָשׁ!!: תהילים ומזמור שיר חנוכת הבית · ראה עוד »
מזמור תהילים
מזמור הוא כינוי לאחד ממאה וחמישים פרקי תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ומזמור תהילים · ראה עוד »
מזמור לתודה
#הפניה תהילים ק'.
חָדָשׁ!!: תהילים ומזמור לתודה · ראה עוד »
מזמורים קנ"ב–קנ"ה
מזמורים קנ"ב–קנ"ה הם ארבעה מזמורים, שאינם כלולים בנוסח המסורה של ספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ומזמורים קנ"ב–קנ"ה · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: תהילים ומזרח אירופה · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: תהילים ומגילת רות · ראה עוד »
מגילת התהילים הגדולה
ממוזער מגילת התהילים הגדולה או 11Q5 או 11Psa המגילה התגלתה בפברואר שנת 1956 במערה מס' 11 ממערות קומראן עם כתבי יד נוספים ובהם מגילת המקדש.
חָדָשׁ!!: תהילים ומגילת התהילים הגדולה · ראה עוד »
מגילות קומראן
#הפניה מגילות מדבר יהודה.
חָדָשׁ!!: תהילים ומגילות קומראן · ראה עוד »
מוצרט
#הפניה וולפגנג אמדאוס מוצרט.
חָדָשׁ!!: תהילים ומוצרט · ראה עוד »
מוזיקה פופולרית
מוזיקה פופולרית (הנקראת לעיתים מוזיקה קלה) היא מוזיקה המשתייכת לאחד ממגוון סגנונות מוזיקליים הנגישים לקהל הרחב ולרוב מופצים בצורה מסחרית.
חָדָשׁ!!: תהילים ומוזיקה פופולרית · ראה עוד »
מוזיקה חסידית
מוזיקה חסידית היא סוגה מוזיקלית השייכת למוזיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: תהילים ומוזיקה חסידית · ראה עוד »
מוזיקה כנסייתית
שירה כנסייתית, "טאקואינום סאניטאטיס" קאסאנטנסיס, המאה ה-14 סאן מארקו בערב. הפנים רחב הידיים, המהדהד, נתן, בין שאר גורמים, השראה למוזיקה של האסכולה הוונציאנית. מוזיקה כנסייתית היא מוזיקה שנכתבה לשם ביצוע בכנסייה, או כל יצירה מוזיקלית לעבודת הקודש הכנסייתית, או מוזיקה ליטורגית כגון מזמורי תפילה.
חָדָשׁ!!: תהילים ומוזיקה כנסייתית · ראה עוד »
מודן הוצאה לאור
סמליל הישן של מודן דוכן הוצאת מודן ביריד שבוע הספר 2023 בירושלים מודן הוצאה לאור היא הוצאת ספרים ישראלית, חברה בהתאחדות המו"לים בישראל.
חָדָשׁ!!: תהילים ומודן הוצאה לאור · ראה עוד »
מיכאל חיוטין
מיכאל ("מיקי") חיוטין (22 במאי 1941 – 16 במרץ 2019) היה אדריכל, מהנדס בנין, וחוקר אדריכלות ומקרא ישראלי.
חָדָשׁ!!: תהילים ומיכאל חיוטין · ראה עוד »
אנציקלופדיה מקראית
אנציקלופדיה מקראית - אוצר הידיעות על המקרא ותקופתו היא אנציקלופדיה לענייני התנ"ך המבוססת על תוצאותיו של המחקר האקדמי המודרני.
חָדָשׁ!!: תהילים ואנציקלופדיה מקראית · ראה עוד »
אנטוניו ויוואלדי
אַנְטוֹנִיוֹ לוּצ'וֹ וִיוַואלְדִי (באיטלקית: Antonio Lucio Vivaldi; 4 במרץ 1678, ונציה – 28 ביולי 1741, וינה) היה מגדולי המלחינים הוונציאנים בתקופת הבארוק, כנר וירטואוז ובגיל 25 הוסמך לכמורה.
חָדָשׁ!!: תהילים ואנטוניו ויוואלדי · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: תהילים ואנגלית · ראה עוד »
אסף בן ברכיהו
אָסָף בֶּן בֶּרֶכְיָהוּ הוא דמות מקראית מהלויים המשוררים.
חָדָשׁ!!: תהילים ואסף בן ברכיהו · ראה עוד »
אקרוסטיכון
אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.
חָדָשׁ!!: תהילים ואקרוסטיכון · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: תהילים וארמית · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: תהילים וארצות הברית · ראה עוד »
ארכיון האינטרנט
ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".
חָדָשׁ!!: תהילים וארכיון האינטרנט · ראה עוד »
אשרי יושבי ביתך
אַשְׁרֵי יוֹשְׁבֵי בֵיתֶךָ (בקיצור אשרי או תְּהִילָּה לְדָוִד) הוא קטע תפילה הנאמר פעמיים בתפילת שחרית (בפסוקי דזמרא ולפני קדושה דסידרא, ובשבת ויום טוב שאין אומרים קדושה דסידרא בשחרית, אומרים אותו לפני הכנסת ספר תורה), וכן בתחילת תפילת מנחה.
חָדָשׁ!!: תהילים ואשרי יושבי ביתך · ראה עוד »
אלחנן סמט
הרב אלחנן סמט (נולד בט"ו בניסן ה'תשי"ג, 31 במרץ 1953) הוא מרצה, מורה ומחבר ספרי פרשנות לתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תהילים ואלחנן סמט · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: תהילים ואלול · ראה עוד »
אלכסנדר רופא
אלכסנדר רופא (רופאר (רוֹיְפֶר); נולד ב-29 ביוני 1932 בפיזה, איטליה) הוא פרופסור אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים בקתדרה למדעי היהדות.
חָדָשׁ!!: תהילים ואלכסנדר רופא · ראה עוד »
אברהם
אנגלית.
חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אברהם דנציג
רבי אברהם דאנציג (ה'תק"ח, 1748 – ד' בתשרי ה'תקפ"א, 1820) היה מחברם של ספרי ההלכה חיי אדם, חכמת אדם ובינת אדם.
חָדָשׁ!!: תהילים ואברהם דנציג · ראה עוד »
אביה הכהן
הרב אביה הכהן (נולד ב-ב' בתשרי תשכ"א, 23 בספטמבר 1960) הוא חוקר תנ"ך ומורה לתנ"ך, תלמוד וחסידות.
חָדָשׁ!!: תהילים ואביה הכהן · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: תהילים ואדמו"ר · ראה עוד »
אדם הראשון
אדם הראשון (ידוע גם כהאדם הראשון, אדם קדמון, אב קדום, האב הקדום או אם קדומה. באנגלית הוא ידוע כ-ancestor או Progenitor) הוא מונח הבא לתאר אחת ממספר אפשרויות: אב השושלת (אחד מהורי הוריו של הצאצא) עד האב הקדום המשותף של כל האנשים החיים על פני כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: תהילים ואדם הראשון · ראה עוד »
אהרן הראל-פיש
אהרן (הרולד) הראל-פיש (באנגלית: Harold Fisch; ח' בניסן תרפ"ג, מרץ 1923 – כ"ב בחשוון תשס"ב, 8 בנובמבר 2001) היה חוקר ספרות, פרופסור לספרות אנגלית באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: תהילים ואהרן הראל-פיש · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: תהילים ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אוריאל סימון
אוריאל סימון (נולד ב-29 ביולי 1929) הוא חוקר ופרשן מקרא ישראלי, פרופסור אמריטוס במחלקה לתנ"ך של אוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: תהילים ואוריאל סימון · ראה עוד »
אינקלוזיו
בספרות, אינקלוזיו (בעברית: מסגרת, מבנה מעטפת, חתימה מעין הפתיחה) הוא אמצעי ספרותי שמבוסס על עקרון המבנה הקונצנטרי.
חָדָשׁ!!: תהילים ואינקלוזיו · ראה עוד »
איתן האזרחי
משוררי תהלים: דָוִד (במרכז), אָסָף (משמאל), הֵימָן ואֵיתָן הָאֶזְרָחִים (שניהם מימין, איתן לובש גלימה אדומה), על חלון כנסייה בלגניצה, פולין אֵיתָן הָאֶזְרָחִי, הוא משורר וחכם המוזכר בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תהילים ואיתן האזרחי · ראה עוד »
נצרות
הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תהילים ונצרות · ראה עוד »
נחום סרנה
נחום מתתיהו סרנה (באנגלית: Nahum Mattathias Sarna; 27 במרץ 1923 - 23 ביוני 2005) היה חוקר מקרא יהודי-אמריקאי, ופרופסור למקרא באוניברסיטת ברנדייס (מסצ'וסטס).
חָדָשׁ!!: תהילים ונחום סרנה · ראה עוד »
נבל
תרשים הנבל נבלאית מנגנת בטיילת בקוויבק, קנדה אמילי לוין (ארצות הברית) בתחרות הנבל הבינלאומית ה-17 בישראל (2009) נֵבֶל הוא כלי נגינה השייך למשפחת כלי המיתר.
חָדָשׁ!!: תהילים ונבל · ראה עוד »
נביא (יהדות)
#הפניה: הנבואה במסורת ישראל.
חָדָשׁ!!: תהילים ונביא (יהדות) · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: תהילים ונוסח אשכנז · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: תהילים וניו יורק · ראה עוד »
סעודה שלישית
קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.
חָדָשׁ!!: תהילים וסעודה שלישית · ראה עוד »
ספר
ערמת ספרים סגורים וספר אחד פתוח ספרים ישנים מדפי ספרים קריאת ספר בחיק הטבע Юнкер-Крамская, Софья Ивановна קוראת ספר ספר הוא טקסט מודפס או כתוב בכתב יד שדפיו כרוכים יחדיו.
חָדָשׁ!!: תהילים וספר · ראה עוד »
ספר איוב
פסל איוב של נתן רפפורט ביד ושם בירושלים (1968) סֵפֶר אִיּוֹב הוא החלק השלישי בקובץ כתובים מתוך התנ"ך (ישנה מחלוקת בחז"ל לגבי הסדר, והאם הספר הוא השלישי).
חָדָשׁ!!: תהילים וספר איוב · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: תהילים וספר תורה · ראה עוד »
ספר הניגונים
#הפניה ניח"ח#ספר הניגונים - חב"ד.
חָדָשׁ!!: תהילים וספר הניגונים · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: תהילים וספר הזוהר · ראה עוד »
ספרי אמ"ת
תחילת ספר תהילים סִפְרֵי אֱמֶ"ת הוא הכינוי לשלושת הספרים אשר פותחים את קובץ הכתובים בתנ"ך - איוב, משלי ותהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים וספרי אמ"ת · ראה עוד »
סלה (מונח מקראי)
המילה סֶלָה מופיעה בשירים ותפילות במקרא פעמים רבות, רובן בספר תהילים ומקצתן בספר חבקוק, ב"תפילת חבקוק" (פרק ג).
חָדָשׁ!!: תהילים וסלה (מונח מקראי) · ראה עוד »
סזר פרנק
סֶזָר פְרַנק (בצרפתית: César Auguste Jean Guillaume Hubert Franck; 10 בדצמבר 1822 – 8 בנובמבר 1890) היה מלחין ונגן עוגב יליד בלגיה וממוצא גרמני, אחת הדמויות המרכזיות בעולם המוזיקה הצרפתי במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: תהילים וסזר פרנק · ראה עוד »
סוגיא
#הפניה סוגיה.
חָדָשׁ!!: תהילים וסוגיא · ראה עוד »
עמוס חכם
עמוס חכם מקבל את פרס חידון התנ"ך הארצי, ה'תשי"ח עמוס חכם בחידון התנ"ך העולמי, תשי"ח עמוס חכם עם דוד בן-גוריון לאחר הזכייה בחידון התנ"ך 1958. מתוך מאגר ביתמונה, הספרייה הלאומית עמוס חכם (1921, ירושלים – ט"ו באב ה'תשע"ב, 2 באוגוסט 2012) היה הזוכה הראשון בחידון התנ"ך, שהפך לסמל של ידענות, וכן לדוגמה מובהקת למקרה של "סיפור סינדרלה".
חָדָשׁ!!: תהילים ועמוס חכם · ראה עוד »
על נהרות בבל
#הפניה תהילים קל"ז.
חָדָשׁ!!: תהילים ועל נהרות בבל · ראה עוד »
פסנתר
צלילי נגינה על פסנתר ילדה מנגנת על פסנתר מיתרי הפסנתר פסנתר אקוסטי כיכר הפסנתר בראש העין פסנתר הוא כלי נגינה ממשפחת כלי המקלדת שהומצא בתחילת המאה ה־18.
חָדָשׁ!!: תהילים ופסנתר · ראה עוד »
פסלטר
ה"פסלטר המוזהב". עמוד 15b מתוך פסלטר אוטרכט בו מאויר פרק כ"ז בספר תהילים. האותיות הראשונות במזמורים בפסלטר סנט אולבנס. פסלטר חלודוב (המאה ה-9). פסלטר סופיה (1337). פסלטר (מלטינית: Psalterium) הוא כינוי בנצרות לספר המכיל את ספר תהילים וכן תפילות נוספות (כגון לוח שנה ובו מועדי ימי זיכרון לקדושים נוצריים).
חָדָשׁ!!: תהילים ופסלטר · ראה עוד »
פסוק
פסוק הוא משפט בתנ"ך או בכתבי קודש הנוצריים (הביבליה: הברית הישנה והחדשה).
חָדָשׁ!!: תהילים ופסוק · ראה עוד »
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
חָדָשׁ!!: תהילים ופסוקי דזמרא · ראה עוד »
פעולת כראמה
פעולת כַּרָאמַה (בפי צה"ל: מבצע תופת) הייתה פשיטה נרחבת של כוחות שריון, צנחנים וחיל אוויר של צה"ל, ב-21 במרץ 1968, על מפקדת הפת"ח והעומד בראשה יאסר ערפאת, בכפר הירדני כראמה שבדרום בקעת הירדן.
חָדָשׁ!!: תהילים ופעולת כראמה · ראה עוד »
פשיטתא
פשיטתא. פסוקי ספר שמות י"ג. מַפַּקְתָא פְּשִׁיטְתָא (מסורית: ܡܦܩܬܐ ܦܫܝܛܬܐ, בתרגום מילולי: ההוצאה/המהדורה הפשוטה) היא תרגום לסורית של הביבליה, הברית הישנה והחדשה.
חָדָשׁ!!: תהילים ופשיטתא · ראה עוד »
פליקס מנדלסון-ברתולדי
#הפניה פליקס מנדלסון.
חָדָשׁ!!: תהילים ופליקס מנדלסון-ברתולדי · ראה עוד »
פזמון
פזמון הוא שיר קל וקליט.
חָדָשׁ!!: תהילים ופזמון · ראה עוד »
פיטר פול ומרי
#הפניה פיטר, פול ומרי.
חָדָשׁ!!: תהילים ופיטר פול ומרי · ראה עוד »
פיבל מלצר
טקסט.
חָדָשׁ!!: תהילים ופיבל מלצר · ראה עוד »
צמח צדק
#הפניה מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק).
חָדָשׁ!!: תהילים וצמח צדק · ראה עוד »
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
חָדָשׁ!!: תהילים וצרפתית · ראה עוד »
קאמי סן-סנס
שארל קאמי סן-סנס (בשם מלא בצרפתית: Charles Camille Saint-Saëns; 9 באוקטובר 1835 – 16 בדצמבר 1921) היה מלחין, נגן עוגב, מנצח ופסנתרן צרפתי.
חָדָשׁ!!: תהילים וקאמי סן-סנס · ראה עוד »
קנטטה
פתיחת הקנטטה "המאהב המרומה" מאת לואי ברנייה. קנטטה (באיטלקית: cantata - בתרגום מילולי מאיטלקית, "הוּשְׁרָה", "שרו אותה") היא יצירה קולית בליווי כלי נגינה, הכוללת בדרך כלל יותר מחלק אחד.
חָדָשׁ!!: תהילים וקנטטה · ראה עוד »
קריאת שמע שעל המיטה
#הפניה קריאת שמע על המיטה.
חָדָשׁ!!: תהילים וקריאת שמע שעל המיטה · ראה עוד »
קלאודיו מונטוורדי
קלאודיו מונטוורדי (באיטלקית: Claudio Monteverdi; הוטבל ב-15 במאי 1567 – 29 בנובמבר 1643) היה מלחין, כנר וזמר איטלקי.
חָדָשׁ!!: תהילים וקלאודיו מונטוורדי · ראה עוד »
קה"ת
#הפניה הוצאת ספרים קה"ת.
חָדָשׁ!!: תהילים וקה"ת · ראה עוד »
קורבן מנחה
קורבן מנחה הוא קורבן מן הצומח שהיה מובא לבית המקדש.
חָדָשׁ!!: תהילים וקורבן מנחה · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: תהילים ורמב"ן · ראה עוד »
ראש חודש
תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.
חָדָשׁ!!: תהילים וראש חודש · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: תהילים וראש השנה · ראה עוד »
רקוויאם
רקוויאם (באנגלית: Requiem) היא מיסה קתולית הנכתבת ומבוצעת לזכר אדם מת, בלטינית נקראת היצירה גם "מיסה פרו דפונקטיס" (Missa pro Defunctis), כלומר "מיסה עבור המתים".
חָדָשׁ!!: תהילים ורקוויאם · ראה עוד »
רקוויאם (ראטר)
הרקוויאם של ראטר הוא יצירה פרי עטו של המלחין הבריטי ג'ון ראטר המבוססת על הרקוויאם הקתולי.
חָדָשׁ!!: תהילים ורקוויאם (ראטר) · ראה עוד »
רקוויאם גרמני
המלחין יוהנס ברהמס רקוויאם גרמני (בגרמנית: Ein deutsches Requiem) היא אחת מיצירותיו החשובות והמפורסמות של יוהנס ברהמס.
חָדָשׁ!!: תהילים ורקוויאם גרמני · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: תהילים ורש"י · ראה עוד »
רחבעם זאבי
רחבעם עמיקם ("גנדי") זאבי (20 ביוני 1926, ח' בתמוז ה'תרפ"ו – 17 באוקטובר 2001, ל' בתשרי ה'תשס"ב) היה אלוף בצה"ל, פוליטיקאי ישראלי ושר התיירות, ממנהיגי הימין הישראלי ואיש ארץ ישראל השלמה.
חָדָשׁ!!: תהילים ורחבעם זאבי · ראה עוד »
רחוב אחד העם
מלון פלטין בפינת רחוב נחלת בנימין בניין הבורסה לניירות ערך, עד למעבר ב 2014. מימין, בניין בנק הספנות. '''בית פריד''' במספר 93 ובתכנון זאב רכטר משנת 1935, 10/08 בית הספר בית יעקב רחוב אחד העם הוא אחד הרחובות הוותיקים במרכזה ההיסטורי של תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני אחד העם (שם העט של אשר צבי גינצברג) שגם התגורר ברחוב עד מותו.
חָדָשׁ!!: תהילים ורחוב אחד העם · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: תהילים ורוסית · ראה עוד »
ריש לקיש
רבי שמעון בן לקיש המכונה: ריש לקיש או בר לקיש (בראשי תיבות: ר"ל או רשב"ל) היה מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השני.
חָדָשׁ!!: תהילים וריש לקיש · ראה עוד »
ריטב"א
רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.
חָדָשׁ!!: תהילים וריטב"א · ראה עוד »
שמאי גלנדר
שמאי גֶלַנְדֶר (25 במאי 1931 - 26 במאי 2019) היה סופר עברי, חוקר מקרא, מוזיקאי והומוריסט, חבר קיבוץ מזרע.
חָדָשׁ!!: תהילים ושמאי גלנדר · ראה עוד »
שמעתין
שמעתין הוא כתב עת תורני שפיט שיצא לאור בישראל החל משנת ה'תשכ"ד על ידי איגוד המורים למקצועות קודש.
חָדָשׁ!!: תהילים ושמעתין · ראה עוד »
שמואל שניאורסון
רבי שמואל שניאורסון (מכונה "אדמו"ר המהר"ש"; ב' באייר ה'תקצ"ד – י"ג בתשרי ה'תרמ"ג; 11 במאי 1834 – 26 בספטמבר 1882) היה האדמו"ר הרביעי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש.
חָדָשׁ!!: תהילים ושמואל שניאורסון · ראה עוד »
שנות ה-70 של המאה ה-20
סימן הניצחון לאחר התפטרותו מתפקידו בעקבות פרשת ווטרגייט בשנת 1974, תצלום של פליטים וייטנאמים לאחר כיבוש בירת וייטנאם סייגון - אירוע שהוביל בהמשך לסיומה של מלחמת וייטנאם ב-1975, במסגרת משבר האנרגיה של 1973 ארצות ערב גרמו לנזק כלכלי במדינות המערב כאשר הם צימצמו את אספקת הנפט לעולם המערבי והעלו באופן חד את מחיר הנפט, תצלום של מנהיגי ישראל ומצרים לוחצים ידיים לאחר החתימה על הסכמי קמפ-דייוויד בשנת 1978, תצלום של ציקלון בולה, סופת הציקלון הקטלנית ביותר שתועדה בהיסטוריה - גרמה בשנת 1970 למותם של כ-500 אלף אנשים באזור שפך נהר הגנגס, במסגרת המהפכה האיראנית שמתחוללת באיראן ב-1979 הופכת איראן ממדינה אוטוקרטית, מערבית, ומונארכית תחת שלטונו של מוחמאד רזה שאה פהלאבי, לרפובליקה איסלאמית-תיאוקרטית בהנהגת האייתולה חומייני, הפופולריות של ז'אנר הדיסקו מגיע לשיאה ברחבי העולם במהלך החצי השני של העשור שנות ה-70 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות השבעים, או בסלנג הסבנטיז) היו העשור השמיני של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1970 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1979.
חָדָשׁ!!: תהילים ושנות ה-70 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שניאור זלמן מלאדי
רבי שניאור זלמן מלאדי (ליוזנה, ה'תק"ה–ה'תק"ט, 1745–1749 – פני, כ"ד בטבת ה'תקע"ג, 26 בדצמבר 1812; מכונה: אדמו"ר הזקן, בעל התניא, הגר"ז או "בעל שולחן ערוך הרב") היה אדמו"ר, פוסק, מייסד חסידות חב"ד ומנהיגה הראשון עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: תהילים ושניאור זלמן מלאדי · ראה עוד »
שלמה
שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.
חָדָשׁ!!: תהילים ושלמה · ראה עוד »
שלמה קרליבך
הרב שלמה (שלוימל'ה) קרליבך (י"ח בטבת תרפ"ה – ט"ז בחשוון תשנ"ה, 14 בינואר 1925 – 21 באוקטובר 1994) היה מורה רוחני, זמר, מלחין ומספר סיפורים יהודי אמריקאי.
חָדָשׁ!!: תהילים ושלמה קרליבך · ראה עוד »
שלמה גורן
הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).
חָדָשׁ!!: תהילים ושלמה גורן · ראה עוד »
שבט לוי
בול המוקדש לשבט לוי שֵׁבֶט לֵוִי הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: תהילים ושבט לוי · ראה עוד »
שיר של יום
שיר של יום הוא מזמור תהילים הנאמר בכל יום לקראת סיום תפילת שחרית.
חָדָשׁ!!: תהילים ושיר של יום · ראה עוד »
שיר למעלות אשא עיני אל ההרים
#הפניה תהילים קכ"א.
חָדָשׁ!!: תהילים ושיר למעלות אשא עיני אל ההרים · ראה עוד »
שירי המעלות
שִׁירֵי המַעֲלוֹת הם קובץ של חמישה-עשר מזמורי תהילים המתייחדים בפתיחה 'שִׁיר הַמַּעֲלוֹת' - למעט מזמור אחד (השני, בסדר עולה) והוא מזמור קכ"א, המובדל במילת הייחוס שבפתיחתו - "שיר למעלות" ('אשא עיני אל ההרים').
חָדָשׁ!!: תהילים ושירי המעלות · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: תהילים ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: תהילים ותנועת החסידות · ראה עוד »
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
חָדָשׁ!!: תהילים ותפילת שחרית · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תהילים ותקופת בית שני · ראה עוד »
תרגום השבעים
תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.
חָדָשׁ!!: תהילים ותרגום השבעים · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: תהילים ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: תהילים ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תחנון
נפילת אפיים תחנון או נפילת אפיים הוא אוסף קטעי תפילה (בקשת תחנונים) שנאמרים לאחר תפילת שמונה עשרה (במניין: לאחר חזרת הש"ץ).
חָדָשׁ!!: תהילים ותחנון · ראה עוד »
תהילים מ"ז
'''תהלים מ"ז''' בתרגום התנ"ך של לותר (המאה ה-16) תהילים מ"ז הוא המזמור ה-47 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים מ"ז · ראה עוד »
תהילים מ"ב
תהילים מ"ב הוא המזמור הארבעים ושניים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-41) זהו המזמור הראשון בספר השני של תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים מ"ב · ראה עוד »
תהילים מ"ג
תהילים מ"ג הוא המזמור הארבעים ושלושה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-42) המזמור הוא חלקו השני של שיר שהחל בפרק מ"ב.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים מ"ג · ראה עוד »
תהילים א'
תהילים א' כתב יד פארמה תהילים א' הוא המזמור הפותח את ספר תהילים ונפתח בפסוק.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים א' · ראה עוד »
תהילים נ"ו
תהילים נ"ו הוא המזמור החמישים ושישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-55) המתייחס לאירוע מחיי דוד בו במהלך בריחתו משאול ביקש מקלט בזהות עלומה אצל הפלשתים, אך זוהה על ידם ("בֶּאֱחֹז אוֹתוֹ פְלִשְׁתִּים בְּגַת").
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים נ"ו · ראה עוד »
תהילים ס"א
תהילים ס"א הוא המזמור ה-61 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ס"א · ראה עוד »
תהילים ס'
תהילים ס' הוא המזמור השישים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-59).
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ס' · ראה עוד »
תהילים ע"א
תהילים ע"א הוא המזמור ה-71 בתהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-72 במספר).
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ע"א · ראה עוד »
תהילים ע"ב
תהילים ע"ב הוא המזמור השבעים ושניים בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-71).
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ע"ב · ראה עוד »
תהילים ע'
תהילים ע' הוא המזמור ה-70 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ע' · ראה עוד »
תהילים פ'
תהילים פ' הוא המזמור השמונים בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים פ' · ראה עוד »
תהילים צ"א
תהילים צ"א (מכונה גם: שיר של פגעים) הוא המזמור ה-91 בספר תהילים (המזמור ה-92 בנוסח תרגום השבעים והוולגטה).
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים צ"א · ראה עוד »
תהילים צ"ז
תהילים צ"ז הוא המזמור התשעים ושבעה בתהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים צ"ז · ראה עוד »
תהילים צ"ו
תהילים צ"ו הוא המזמור ה־96 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים צ"ו · ראה עוד »
תהילים ק"א
תהילים ק"א הוא המזמור ה-101 בספר תהילים (ה-100 בתרגום השבעים ובוולגטה).
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"א · ראה עוד »
תהילים ק"נ
תהילים ק"נ הוא המזמור המאה וחמישים והאחרון בספר תהילים המזמור גם חותם את קובץ מזמורי הללויה.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"נ · ראה עוד »
תהילים ק"ל
תהילים ק"ל הוא המזמור ה-130 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"ל · ראה עוד »
תהילים ק"ג
תהילים ק"ג הוא המזמור ה-103 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך. המזמור הוא אחד מארבעה עשר מזמורים הפותחים במילה 'לדָוִד'.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"ג · ראה עוד »
תהילים ק"י
תהילים ק"י הוא המזמור ה-110 בתהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ק"י · ראה עוד »
תהילים קמ"ד
תהילים קמ"ד הוא המזמור ה-144 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קמ"ד · ראה עוד »
תהילים קמ"ה
תהילים קמ"ה הוא המזמור ה-145 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קמ"ה · ראה עוד »
תהילים קל"ז
פירט, 1738 גאולה בירושלים משנת 1927 עם המילים '''"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"'''. על נהרות בבל הוא שמו של מזמור קל"ז בתהלים (בתרגום השבעים מספרו קל"ו).
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קל"ז · ראה עוד »
תהילים קל"ח
תהילים קל"ח הוא המזמור ה-138 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קל"ח · ראה עוד »
תהילים קט"ו
תהילים קט"ו הוא המזמור המאה וחמשה עשר בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קט"ו · ראה עוד »
תהילים קכ"א
תהילים קכ"א הוא המזמור ה-121 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קכ"א · ראה עוד »
תהילים קכ"ט
תהילים קכ"ט הוא המזמור ה-129 בקובץ תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-128).
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קכ"ט · ראה עוד »
תהילים קכ"ד
תהילים קכ"ד הוא המזמור ה-124 בספר תהילים ואחד מחמישה עשר שירי המעלות בספר.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קכ"ד · ראה עוד »
תהילים קכ"ו
תהילים קכ"ו הוא מזמור בספר תהילים הפותח במילים:.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קכ"ו · ראה עוד »
תהילים קי"ז
תהילים קי"ז הוא המזמור ה-117 בספר תהילים (מזמור 116 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קי"ז · ראה עוד »
תהילים קי"ב
תהילים קי"ב הוא המזמור ה-112 בתהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קי"ב · ראה עוד »
תהילים קי"ד
בצאת ישראל, מתוך הגדת נירנברג הראשונה, 1449 בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל (או בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם) הוא מזמור בתהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים קי"ד · ראה עוד »
תהילים ל"ז
תהילים ל"ז הוא הפרק השלושים ושבעה בספר תהילים (על פי הוולגטה הוא ה-36).
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ל"ז · ראה עוד »
תהילים ל"ב
תהילים ל"ב הוא המזמור ה-32 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ל"ב · ראה עוד »
תהילים ל"ד
תהילים ל"ד הוא המזמור השלושים וארבעה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-33).
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ל"ד · ראה עוד »
תהילים ל"ה
תהילים ל"ה הוא המזמור השלושים וחמישה בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-34) ומיוחס לדוד המלך.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ל"ה · ראה עוד »
תהילים ל'
תהלים ל' הוא המזמור ה-30 בספר תהילים (המזמור ה-29 בנוסח תרגום השבעים ובוולגטה).
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ל' · ראה עוד »
תהילים ט'
תהילים ט' הוא המזמור התשיעי של ספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ט' · ראה עוד »
תהילים ז'
תהילים ז הוא המזמור השביעי של ספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ז' · ראה עוד »
תהילים ב'
תהילים ב' הוא המזמור השני בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים ב' · ראה עוד »
תהילים כ"ז
לדוד ה' אורי וישעי הוא מזמור מ, ונוהגים לאומרו ברוב קהילות ישראל בסיום תפילת שחרית ומנחה, ונקרא לרוב לפני תחילת ערבית של חול, פרק זה נקרא מתחילת חודש אלול עד יום הושענא רבה.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים כ"ז · ראה עוד »
תהילים כ"ח
תהילים כ"ח הוא המזמור ה-28 בספר תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים כ"ח · ראה עוד »
תהילים כ"ג
תהילים כ"ג הוא המזמור ה-23 בספר תהילים (על פי המספור של תרגום השבעים ותרגום הוולגטה, זהו המזמור ה-22 במספר).
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים כ"ג · ראה עוד »
תהילים כ"ד
תהילים כ"ד (לְדָוִד מִזְמוֹר לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ), הוא שיר של יום ראשון, מספר תהילים (פרק כ"ג במיספור של תרגום השבעים), הפותח במילים אלה ומיוחס לדוד המלך.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים כ"ד · ראה עוד »
תהילים כ"ה
תהילים כ"ה הוא המזמור ה-25 בספר תהילים ומיוחס לדוד המלך.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים כ"ה · ראה עוד »
תהילים כ"ו
מזמור כ"ו בספר תהילים מיוחס לדוד.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים כ"ו · ראה עוד »
תהילים י"ח
תהילים י"ח הוא המזמור ה-18 בספר תהילים (לפי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים, המזמור ממוספר כמזמור ה-17).
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים י"ח · ראה עוד »
תהילים י'
תהילים י' הוא המזמור העשירי של תהילים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותהילים י' · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: תהילים ותוספות · ראה עוד »
תיקון הכללי
שער התיקון הכללי בהוצאת קרן הדפסה "היכל הקודש" התיקון הכללי הוא השם של עשרה פרקי התהילים אשר נגלו לרבי נחמן מברסלב, כסוד מן השמיים עבור תיקון כנגד חטאים ועוונות רבים.
חָדָשׁ!!: תהילים ותיקון הכללי · ראה עוד »
למנצח על אילת השחר
#הפניה תהילים כ"ב.
חָדָשׁ!!: תהילים ולמנצח על אילת השחר · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: תהילים ולשון חז"ל · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: תהילים ולשון הקודש · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: תהילים ולטינית · ראה עוד »
להקה
#הפניה הרכב מוזיקלי.
חָדָשׁ!!: תהילים ולהקה · ראה עוד »
לימוד תורה
#הפניה תלמוד תורה (מצווה).
חָדָשׁ!!: תהילים ולימוד תורה · ראה עוד »
לילי בולאנז'ה
לילי בולאנז'ה (בצרפתית: Lili Boulanger; 21 באוגוסט 1893 – 15 במרץ 1918) הייתה מלחינה צרפתייה, אחותה הצעירה של המלחינה והמורה לקומפוזיציה ידועת השם נדיה בולאנז'ה.
חָדָשׁ!!: תהילים ולילי בולאנז'ה · ראה עוד »
טעמי אמ"ת
#הפניה טעמי_המקרא#טעמי_אמ"ת.
חָדָשׁ!!: תהילים וטעמי אמ"ת · ראה עוד »
טעמי המקרא
סימני ניקוד, ואילו הסימנים הכחולים הם טעמי מקרא. לפי סדר המילים טעמי המקרא נקראים: ש לפי הנוסח האשכנזי - ''' מונח, רביעי, קדמא ואזלא.''' ש לפי הנוסח הספרדי - '''שופר הולך, רביע, אזלא וגריש.''' טַעֲמֵי הַמִּקְרָא הם סימנים מיוחדים המצורפים לטקסט המקראי (מעל כל מילה, מתחתיה או אחריה), ומנחים את הקורא בנגינת המילים, בצורת הגייתן ובחלוקת המשפט.
חָדָשׁ!!: תהילים וטעמי המקרא · ראה עוד »
זמר
הזמר אריק איינשטיין זמר הוא בעל מקצוע המשתמש בקולו כדי לבצע מוזיקה.
חָדָשׁ!!: תהילים וזמר · ראה עוד »
זולטאן קודאי
לוחית זיכרון לזולטאן קודאי, בודפשט זולטאן קודאי (בהונגרית: Kodály Zoltán; 16 בדצמבר 1882 – 6 במרץ 1967) היה מלחין, מנצח, אתנומוזיקולוג ופדגוג הונגרי.
חָדָשׁ!!: תהילים וזולטאן קודאי · ראה עוד »
חסידות רופשיץ
חסידות רופשיץ הייתה שושלת חסידית גדולה בגליציה.
חָדָשׁ!!: תהילים וחסידות רופשיץ · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: תהילים וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חסידות באבוב
חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּעֶב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק.
חָדָשׁ!!: תהילים וחסידות באבוב · ראה עוד »
חלוקת התנ"ך לסדרים
חלוקה לסדרים היא שיטה לחלוקת התנ"ך למקטעים קצרים ששימשה בעם היהודי קודם לחלוקה לפרקים והיום נמצאת בשימוש מועט.
חָדָשׁ!!: תהילים וחלוקת התנ"ך לסדרים · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: תהילים וחז"ל · ראה עוד »
חבקוק
חֲבַקּוּק היה אחד מנביאי המקרא, מתקופת הבית הראשון.
חָדָשׁ!!: תהילים וחבקוק · ראה עוד »
חורבן בית ראשון
#הפניה המצור על ירושלים (588 לפנה"ס)#חורבן ירושלים ויהודה.
חָדָשׁ!!: תהילים וחורבן בית ראשון · ראה עוד »
בן ציון הלברשטאם
רבי בן-ציון הלברשטאם (מכונה ה"קדושת ציון" על שם ספרו; י' באייר ה'תרל"ד, 1874 – ד' באב ה'תש"א, 28 ביולי 1941) היה האדמו"ר השני מבאבוב, ומקים רשת ישיבות עץ חיים בגליציה.
חָדָשׁ!!: תהילים ובן ציון הלברשטאם · ראה עוד »
בנק הספנות
בנק הספנות היה בנק בישראל שנוסד בשנת 1962, וחדל מלשמש כבנק בשנת 2003, לאחר שנרכש בידי בנק הפועלים.
חָדָשׁ!!: תהילים ובנק הספנות · ראה עוד »
בנג'מין בריטן
אדוורד בנג'מין בריטן (באנגלית: Edward Benjamin Britten; 22 בנובמבר 1913 – 4 בדצמבר 1976) היה מלחין, פסנתרן ומנצח אנגלי.
חָדָשׁ!!: תהילים ובנג'מין בריטן · ראה עוד »
בני קורח
#הפניה קורח#קורח ומשפתחו.
חָדָשׁ!!: תהילים ובני קורח · ראה עוד »
בנימין לאו
הרב ד"ר בנימין צבי (בני) לאו (נולד בי' בחשוון ה'תשכ"ב, 20 באוקטובר 1961) הוא ראש מיזם 929 - תנ"ך ביחד.
חָדָשׁ!!: תהילים ובנימין לאו · ראה עוד »
ברוקלין
ברוקלין (באנגלית: Brooklyn) הוא הרובע המאוכלס ביותר מבין חמשת רובעי העיר ניו יורק.
חָדָשׁ!!: תהילים וברוקלין · ראה עוד »
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
חָדָשׁ!!: תהילים וברייתא · ראה עוד »
בבא בתרא
מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.
חָדָשׁ!!: תהילים ובבא בתרא · ראה עוד »
בוני אם
בוני אם (באנגלית: Boney M) היא להקת פופ ודיסקו, שהורכבה בשנות ה-70 של המאה ה-20 מארבעה זמרים ורקדנים קריביים: בובי פארל, ליז מיטשל, מרשה בארט, מייזי ויליאמס ורג'י ציבו.
חָדָשׁ!!: תהילים ובוני אם · ראה עוד »
ביקורת המקרא
עמוד השער של ריצ'רד סיימון ''היסטוריה ביקורתית'' (1685), יצירה מוקדמת של ביקורת המקרא. ביקורת המקרא היא תחום מחקר אקדמי של המקרא והספרות הקשורה בו: התנ"ך, הספרים החיצוניים והברית החדשה.
חָדָשׁ!!: תהילים וביקורת המקרא · ראה עוד »
בית המקדש
דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.
חָדָשׁ!!: תהילים ובית המקדש · ראה עוד »
ביבליה
ביבליה (Biblia) היא כינוי לכתבי הקודש של היהדות או של הנצרות, כל דת לפי הקאנון שלה.
חָדָשׁ!!: תהילים וביבליה · ראה עוד »
ג'ון ראטר
ג'ון מילפורד ראטר (John Milford Rutter; נולד ב-24 בספטמבר 1945) הוא מלחין, מנצח, מעבד מוזיקלי ומפיק מוזיקלי בריטי, המתמחה בעיקר במוזיקה כנסייתית ובמוזיקה מקהלתית.
חָדָשׁ!!: תהילים וג'ון ראטר · ראה עוד »
גאורגיה
גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.
חָדָשׁ!!: תהילים וגאורגיה · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: תהילים וגרמנית · ראה עוד »
דעת מקרא
דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.
חָדָשׁ!!: תהילים ודעת מקרא · ראה עוד »
דריוס מיו
דריוס מיו (בצרפתית: Darius Milhaud; 4 בספטמבר 1892 – 22 ביוני 1974) היה מלחין ומורה יהודי-צרפתי.
חָדָשׁ!!: תהילים ודריוס מיו · ראה עוד »
דברי הימים
דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.
חָדָשׁ!!: תהילים ודברי הימים · ראה עוד »
דון מקליין
דון מקלֵיין (באנגלית: Don McLean; נולד ב-2 באוקטובר 1945) הוא זמר וכותב שירים אמריקאי.
חָדָשׁ!!: תהילים ודון מקליין · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: תהילים ודוד · ראה עוד »
ה
ה' היא האות החמישית באלפבית העברי, ושמה ה"א (הֵא).
חָדָשׁ!!: תהילים וה · ראה עוד »
הממלכה הפרנקית
#הפניה האימפריה הפרנקית.
חָדָשׁ!!: תהילים והממלכה הפרנקית · ראה עוד »
המשכיל בעת ההיא ידום
הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא יִדֹּם הוא ביטוי שמקורו בתנ"ך, בספר עמוס: "לָכֵן, הַמַּשְׂכִּיל בָּעֵת הַהִיא-יִדֹּם, כִּי עֵת רָעָה הִיא" ופירושו: האיש המשכיל, הנבון, יעדיף לשתוק בנסיבות מסוימות.
חָדָשׁ!!: תהילים והמשכיל בעת ההיא ידום · ראה עוד »
המגיד ממעזריטש
#הפניה המגיד ממזריטש.
חָדָשׁ!!: תהילים והמגיד ממעזריטש · ראה עוד »
האוניברסיטה הפתוחה
פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.
חָדָשׁ!!: תהילים והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »
התקופה הקרולינגית
#הפניה השושלת הקרולינגית.
חָדָשׁ!!: תהילים והתקופה הקרולינגית · ראה עוד »
הללויה
הַלְלוּיָהּ היא מילה שמשמעותה "הללו את האל", אשר לה תפקיד מרכזי בתפילות רבות, בשירה ובתרבות הפופולרית.
חָדָשׁ!!: תהילים והללויה · ראה עוד »
הזמנה לפיוט
"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.
חָדָשׁ!!: תהילים והזמנה לפיוט · ראה עוד »
הבעל שם טוב
רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: תהילים והבעל שם טוב · ראה עוד »
הברית הישנה
הברית הישנה הוא החלק הראשון של כתבי הקודש הנוצריים.
חָדָשׁ!!: תהילים והברית הישנה · ראה עוד »
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
חָדָשׁ!!: תהילים והוצאת כרמל · ראה עוד »
הימן (דמות מקראית)
משוררי תהלים: דָוִד (במרכז), אָסָף (משמאל), הֵימָן ואֵיתָן הָאֶזְרָחִים (שניהם מימין, איתן לובש גלימה אדומה), על חלון כנסייה בלגניצה, פולין הֵימָן, הוא אחד משלושת ראשי המשוררים אשר יצאו משבט לוי אשר מונו בידי דוד.
חָדָשׁ!!: תהילים והימן (דמות מקראית) · ראה עוד »
וולגטה
קטע מהבשורה על-פי יוחנן (פרקים ט"ז-י"ז) בקודקס סאנגלנסיס 1395, כתב-היד העתיק ביותר הקיים של הוולגטה שנוצר סביב 450. "הירונימוס בעבודה", פרסקו מעשה ידי דומניקו גירלנדיו, 1480 וולגטה (בלטינית: Vulgata, " הנפוצה") היא התרגום החשוב ביותר של כתבי הקודש הנוצריים, הביבליה, ללטינית.
חָדָשׁ!!: תהילים ווולגטה · ראה עוד »
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
חָדָשׁ!!: תהילים וכתר ארם צובא · ראה עוד »
כתב סת"ם
#הפניה אותיות סת"ם.
חָדָשׁ!!: תהילים וכתב סת"ם · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: תהילים וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כתב יד לנינגרד
אחד מהעמודים המעוטרים בסוף כתב יד לנינגרד עמוד מתוך כתב יד לנינגרד: בראשית כח, יח - כט, כב פרט מתוך הטקסט (שמות טו, כ - טז, ג) כתב יד לנינגרד (בלטינית: Codex Leningradensis) הוא השם המקובל לכתב היד השלם הקדום ביותר של התנ"ך שיש בידינו היום, אשר נכתב בקהיר, ככל הנראה בשנת 1008.
חָדָשׁ!!: תהילים וכתב יד לנינגרד · ראה עוד »
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
חָדָשׁ!!: תהילים וכתובים · ראה עוד »
כלי נגינה
ציור של כלי נגינה שונים ציור של נשים המנגנות בכלי נגינה - נבל ופסנתר כְּלֵי נגינה הם חפצים המשמשים להפקת מוזיקה.
חָדָשׁ!!: תהילים וכלי נגינה · ראה עוד »
כיפה (אתר אינטרנט)
כיפה הוא אתר חדשות ותוכן המיועד לציבור הדתי לאומי.
חָדָשׁ!!: תהילים וכיפה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: תהילים וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב
יַעֲקֹב, המכונה במסורת היהודית יַעֲקֹב אָבִינוּ, ונקרא גם יִשְׂרָאֵל, הוא דמות מקראית, השלישי בשלושת האבות, בנם של יצחק ורבקה ונכד לאברהם ושרה.
חָדָשׁ!!: תהילים ויעקב · ראה עוד »
יעקב משה חרל"פ
הרב יעקב משה חַרלַ"פּ (כ"ט בשבט ה'תרמ"ב, 18 בפברואר 1882 – ז' בכסלו ה'תשי"ב, 6 בדצמבר 1951) היה פוסק ומקובל, ראש ישיבות "מרכז הרב" ובית זבול, ורב שכונות שערי חסד ורחביה בירושלים.
חָדָשׁ!!: תהילים ויעקב משה חרל"פ · ראה עוד »
יצחק חן
יצחק חן (נולד ב-1963) הוא פרופסור מן המניין בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית, וראש המכון הישראלי ללימודים מתקדמים.
חָדָשׁ!!: תהילים ויצחק חן · ראה עוד »
יציאת מצרים
בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.
חָדָשׁ!!: תהילים ויציאת מצרים · ראה עוד »
ישראל טאוב
הרב ישראל טאוב (1848, תר"ט, רצ'ונז' – 24 בנובמבר 1920, י"ג בכסלו תרפ"א; כונה גם ה"דברי ישראל" על שם ספרו) היה האדמו"ר הראשון של חסידות מודז'יץ.
חָדָשׁ!!: תהילים וישראל טאוב · ראה עוד »
ידותון
יְדוּתוּן הוא דמות מקראית, אבי משפחת משוררים מהלויים, הנושאת שם זה.
חָדָשׁ!!: תהילים וידותון · ראה עוד »
יום ראשון
אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה (ויטראז' בכנסייה בטרואה). יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.
חָדָשׁ!!: תהילים ויום ראשון · ראה עוד »
יום רביעי
אלוהים בורא את גופי השמיים כדי לסמן את הזמנים. יוֹם רְבִיעִי הוא היום הרביעי מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: תהילים ויום רביעי · ראה עוד »
יום שני
אלוהים מבדיל בין המים שבשמיים למים שעל פני האדמה; ציורו של ג'יימס טיסו יום שני הוא היום השני מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: תהילים ויום שני · ראה עוד »
יום שלישי
צמחים. יום שלישי הוא היום השלישי מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: תהילים ויום שלישי · ראה עוד »
יום שישי
בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.
חָדָשׁ!!: תהילים ויום שישי · ראה עוד »
יום חמישי
בריאת כל יצורי המים והשמיים. יום חמישי הוא היום החמישי מצאת השבת.
חָדָשׁ!!: תהילים ויום חמישי · ראה עוד »
יום השבת
שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.
חָדָשׁ!!: תהילים ויום השבת · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: תהילים ויום הכיפורים · ראה עוד »
יוסף יצחק שניאורסון
מכתב שפרסם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעיתון דואר היום לכבוד י"ב בתמוז תרפ"ח, יום השנה לשחרורו של רבי יוסף יצחק מהכלא הסובייטי דרכון לטבי שהונפק בריגה לרב שניאורסון בשנת 1933 ישיבת תורת אמת, לקראת ביקורו של הרב שניאורסון בירושלים הרב שניאורסון בזימון ברכת המזון בבר מצווה של נכדו בארי גוראריה רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם, 21 ביוני 1880 – י' בשבט ה'תש"י, 28 בינואר 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"ף (1920) ועד לפטירתו בשנת ה'תש"י (1950).
חָדָשׁ!!: תהילים ויוסף יצחק שניאורסון · ראה עוד »
יוהאן סבסטיאן באך
יוהאן סבסטיאן בַּאך (31 במרץ 1685 – 28 ביולי 1750) היה מלחין גרמני מתקופת הבארוק, הנמנה עם נגני העוגב והמלחינים הגדולים ביותר בכל הזמנים.
חָדָשׁ!!: תהילים ויוהאן סבסטיאן באך · ראה עוד »
יוהנס ברהמס
יוהנס ברהמס (בגרמנית: Johannes Brahms, הגייה: בְּרַאמְס; 7 במאי 1833, המבורג – 3 באפריל 1897, וינה) היה מלחין גרמני מהזרם הרומנטי, שיצירתו התאפיינה בסממנים קלאסיים מובהקים.
חָדָשׁ!!: תהילים ויוהנס ברהמס · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: תהילים ויוונית · ראה עוד »
1974
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: תהילים ו1974 · ראה עוד »
929 - תנ"ך ביחד
שמאל המפגש השלישי של חוג התנ"ך של בית הנשיא ו-929, משמאל לימין: ראומה ויצמן, נחמה ריבלין, ראובן ריבלין, הרב בני לאו 929 - תנ"ך ביחד הוא מיזם ישראלי ללימוד פרק יומי בתנ"ך, שהוקם בשנת 2014, ביוזמתו של חבר הכנסת לשעבר אבי וורצמן.
חָדָשׁ!!: תהילים ו929 - תנ"ך ביחד · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/תהילים
