תוכן עניינים
51 יחסים: מאיר לטריס, מנדל לפין, משלי, משה מנדלסון, מלמד, מגלה טמירין, מורה נבוכים, אנגלית, אפרים קופפר, נאורות, נפתלי הרץ וייזל, נחמן קרוכמל, נחום טברסקי, סאטירה, ספרות עברית, סופר, סיני (כתב עת), פובליציסטיקה, פילוסופיה, צרפתית, קינה, רציונליזם, שמשון בלוך, שמואל דוד לוצאטו, שמואל ורסס, שלמה יהודה רפפורט, תנועת החסידות, תנועת ההשכלה היהודית, חצר חסידית, ברודי, בית הספרים הלאומי, ביוגרפיה, ביכורי העתים, גרמנית, גלעד (כתב עת), גליציה, דב סדן, ה'תקצ"א, ה'תקל"ב, המאה ה-19, המאה ה-20, הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס, כתב עת ספרותי, כתב יד (העתק), כולרה, יצחק ארטר, יוסף פרל, יידיש, יידישיזם, 21 במאי, ... להרחיב מדד (1 יותר) »
מאיר לטריס
#הפניה מאיר הלוי לטריס.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ומאיר לטריס
מנדל לפין
ספר "חשבון הנפש", שער המהדורה שהודפסה בדפוס ראם, וילנה תר"ה (1845) בעידודו של ר' ישראל מסלנט רבי מנחם מֶנְדְל לֶפִין מסָטָנוב ("סָטָנוֹבֶר"; לעיתים: ממיקולאייב; בכתיב יידי: מענדל או מענדיל לעפין (סאַטאַנאָווער או מיקאָלאַיעווער), בקיצור רמ"ל; 1749, סטנוב, פודוליה, האיחוד הפולני-ליטאי – ו' בתמוז תקפ"ו, 9 ביולי 1826, טארנופול, גליציה, האימפריה האוסטרית) היה מראשוני תנועת ההשכלה היהודית בפולין, מתרגם ומחבר ספרות עממית בעברית וביידיש.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ומנדל לפין
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ומשלי
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ומשה מנדלסון
מלמד
מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ומלמד
מגלה טמירין
מגלה טמירין הוא חיבור סאטירי אנטי-חסידי שנכתב על ידי יוסף פרל בשנת 1819 כרומן מכתבים פארודי בין חסידים, והפך לסמל במאבקי תנועת ההשכלה היהודית בתנועת החסידות.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ומגלה טמירין
מורה נבוכים
#הפניה מורה הנבוכים.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ומורה נבוכים
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ואנגלית
אפרים קופפר
אפרים קוּפּפֶר (בפולנית: Franciszek Kupfer; 5 במרץ 1905 – 13 במרץ 1993) היה חוקר יהדות ומהדיר ספרי ראשונים פולני-ישראלי.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ואפרים קופפר
נאורות
#הפניה עידן הנאורות.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ונאורות
נפתלי הרץ וייזל
נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ונפתלי הרץ וייזל
נחמן קרוכמל
נחמן קְרוֹכְמַל (רָנָ"ק; נכתב גם קרוכמאל; ז' באדר ה'תקמ"ה, 17 בפברואר 1785 – א' באב ה'ת"ר, 31 ביולי 1840) היה הוגה דעות והיסטוריון יהודי, מהבולטים שבאנשי תנועת ההשכלה בגליציה וממייסדי תנועת חכמת ישראל; נאמר עליו שהיה "פילוסוף היהדות השיטתי המסכם והמשפיע ביותר של ההשכלה".
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ונחמן קרוכמל
נחום טברסקי
נחום טְבֶרְסקי (ט"ו בחשוון תרמ"ה, 3 בנובמבר 1884, סְקְוִוירַה, פלך קייב, האימפריה הרוסית (אוקראינה) – 10 באוקטובר 1953, תל אביב) היה איש העלייה השנייה, פעיל ציוני במולדובה, אז חלק מהאימפריה הרוסית ומו"ל ארץ-ישראלי.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ונחום טברסקי
סאטירה
ספר "הסאטירות והאיגרות של הורטיוס", "Le satire e l'epistole di Q. Orazio Flacco". הודפס בשנת 1814 סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שיוצרת הזרה קומית של תופעה כלשהי (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') כדי להעמידה לביקורת.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וסאטירה
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וספרות עברית
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וסופר
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וסיני (כתב עת)
פובליציסטיקה
אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ופובליציסטיקה
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ופילוסופיה
צרפתית
הדיאלקטים של השפה הצרפתית צרפתית (בצרפתית: Français, פְרָאנְסֶה) היא השפה הרומאנית השנייה בתפוצתה בעולם (ממנה מדוברת יותר רק הספרדית).
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וצרפתית
קינה
קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וקינה
רציונליזם
רציונליזם (בעברית: שכלתנות) הוא זרם פילוסופי הטוען באופן כללי, שהידע והמושגים שלנו אינם תלויים בניסיון החושים.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ורציונליזם
שמשון בלוך
"שבילי עולם", ז'ולקווה 1822 שמשון בלוך הלוי (ביידיש: בלאך; 1784 - 7 באוקטובר 1845), איש תנועת ההשכלה היהודית בגליציה, מחבר "שבילי עולם", ספר הגאוגרפיה המודרני הראשון בעברית.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ושמשון בלוך
שמואל דוד לוצאטו
שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ושמואל דוד לוצאטו
שמואל ורסס
שמואל וֶרְסֶס (Werses; 22 ביוני 1915, י' בתמוז תרע"ה – 18 באוקטובר 2010) היה חוקר ספרות ישראלי, מגדולי חוקרי ספרות ההשכלה, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ט.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ושמואל ורסס
שלמה יהודה רפפורט
הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה רב ואב"ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ושלמה יהודה רפפורט
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ותנועת החסידות
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ותנועת ההשכלה היהודית
חצר חסידית
תנועת החסידות שפרחה החל מתקופת הבעל שם טוב מתאפיינת החל מהדור השני בפיצולים רבים ובאדמו"רים עצמאיים שאינם כפופים זה לזה.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וחצר חסידית
ברודי
בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וברודי
בית הספרים הלאומי
#הפניה הספרייה הלאומית#בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ובית הספרים הלאומי
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וביוגרפיה
ביכורי העתים
"ביכורי העתים", כרך תקצ"א-1830 ביכורי העתים (בכתיב המקורי: בִּכּוּרֵי הָעִתִּים) היה כתב עת של תנועת ההשכלה היהודית בתקופת פעולתה באוסטריה ובגליציה, שיצא לאור בווינה בשנים תקפ"א-תקצ"ב (1820–1831).
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וביכורי העתים
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וגרמנית
גלעד (כתב עת)
כר' כ"ג של כתב העת "גלעד", תשע"ג גלעד הוא כתב עת (נקרא גם מאסף) לתולדות יהודי פולין ותרבותם.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וגלעד (כתב עת)
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וגליציה
דב סדן
דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ודב סדן
ה'תקצ"א
לוח שנה לשנת ה'תקצ"א, ברלין.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וה'תקצ"א
ה'תקל"ב
שער הקונטרס זמיר עריצים וחרבות צורים, תקל"ב.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וה'תקל"ב
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק והמאה ה-19
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק והמאה ה-20
הוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק והוצאת הספרים ע"ש י"ל מאגנס
כתב עת ספרותי
כתב עת ספרותי הוא כתב עת המיועד לפרסום ספרות ומאמרים העוסקים בה.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וכתב עת ספרותי
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וכתב יד (העתק)
כולרה
כוֹלֵרָה (בספרות העברית מצוי גם הכתיב חֳלִירַע; בלועזית: Cholera) היא מחלה זיהומית מידבקת, הנגרמת מהחיידק Vibrio cholerae ומתבטאת בשלשולים מרובים, לעיתים עד כדי התייבשות ומוות.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק וכולרה
יצחק ארטר
יצחק אֶרְטֶר (בכתיב יידי: ערטער, בפולנית: Izaak Erter; 1791 – 20 באפריל 1851), סופר וסאטיריקן עברי, מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, מחבר "הצופה לבית ישראל".
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ויצחק ארטר
יוסף פרל
יוסף פֶּרְל (בכתיב יידי: פערל; 10 בנובמבר 1773, תקל"ד, טרנופול, גליציה – 1 באוקטובר 1839, ת"ר, שם) היה מראשי תנועת ההשכלה היהודית בגליציה.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ויוסף פרל
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ויידיש
יידישיזם
ועידת צ'רנוביץ יידישיזם היא אידאולוגיה השואפת לקידום וטיפוח של השפה היידית ותרבותה.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ויידישיזם
21 במאי
21 במאי הוא היום ה-141 בשנה (142 בשנה מעוברת), בשבוע ה-21 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ו21 במאי
6 ביולי
6 ביולי הוא היום ה-187 בשנה (188 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת יעקב שמואל ביק ו6 ביולי