תוכן עניינים
52 יחסים: מאיר הלוי לטריס, מנדל שטרן, משל, משה פלאי, משורר, מגיה, אנטון שמיד (מדפיס), אקטואליה, אוסטריה, עברית, עורך, פראג, שמואל דוד לוצאטו, שנתון (כתב עת), שניאור זק"ש, שלמה יהודה רפפורט, שלום הכהן, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תק"ץ, תקפ"א, תקפ"ט, תקפ"ח, תקפ"ג, תקפ"ד, תקפ"ה, תקפ"ו, תקצ"א, תקצ"ב, תלמוד, לוח שנה, חכמת ישראל, חינוך, בית דפוס, גרמנית, גליציה, גוריציה, המאסף, הוצאת מאגנס, היסטוריה של עם ישראל, וינה, כרם חמד, כתב עת, כתב עת ספרותי, כוכבי יצחק, יעקב שמואל ביק, יצחק ארטר, יצחק שמואל רג'יו, יחזקאל לנדא, יהודה ייטלס, ... להרחיב מדד (2 יותר) »
מאיר הלוי לטריס
מאיר הלוי (מקס) לֶטֶריס (בכתיב יידי: לעטעריס; בלועזית: Max Letteris; 13 בספטמבר 1800 ז'ולקווה, גליציה – 19 במאי 1871, וינה) היה משורר וסופר עברי ועסקן ספרותי, איש תנועת ההשכלה בגליציה ובאוסטריה.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ומאיר הלוי לטריס
מנדל שטרן
מנחם מנדל בן יצחק שטרן (בכתיב יידי הנהוג אז: מענדל שטערן; 11 בנובמבר 1811 – 8 בפברואר 1873) היה סופר, משורר, מחזאי, ומתרגם, יליד אוסטרו-הונגריה.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ומנדל שטרן
משל
משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).
לִרְאוֹת ביכורי העתים ומשל
משה פלאי
המשכיל העת הזאת, ספר היובל למשה פלאי משה פלאי (Moshe Pelli; נולד ב-19 במאי 1936) הוא חוקר ספרות ההשכלה העברית, עומד בראש התוכנית למדעי היהדות באוניברסיטת מרכז פלורידה (אורלנדו), מאז שנת 1985, ומופקד על הקתדרה על שם אייב וטס וייס.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ומשה פלאי
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ומשורר
מגיה
מַגִּיהַּ הוא אדם העוסק בהגהה, כלומר בבדיקת דיוקו של טקסט שנערך לדפוס טרם מסירתו להדפסה.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ומגיה
אנטון שמיד (מדפיס)
אנטון שמיד (בגרמנית: Anton von Schmid; 23 בינואר 1765, צווטל (Zwettl), אוסטריה - 27 ביוני 1855, וינה) היה מדפיס אוסטרי נוצרי שהוציא לאור ספרים עבריים.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ואנטון שמיד (מדפיס)
אקטואליה
אקטואליה (לפי האקדמיה ללשון העברית: עִנְיְנֵי דְּיוֹמָא) היא אוסף התהליכים והאירועים המתרחשים בזמן הנוכחי.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ואקטואליה
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ואוסטריה
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ועברית
עורך
#הפניה עריכה.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ועורך
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ופראג
שמואל דוד לוצאטו
שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ושמואל דוד לוצאטו
שנתון (כתב עת)
#הפניה כתב_עת#כתבי_עת_על_פי_תדירות.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ושנתון (כתב עת)
שניאור זק"ש
איור של שניאור זקש שניאור זק"ש (או: זקש, זקס; Senior Sachs&רלמ;; 17 ביוני 1816 – 18 בנובמבר 1892), חוקר עברי, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה ואחר כך במערבה.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ושניאור זק"ש
שלמה יהודה רפפורט
הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה רב ואב"ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ושלמה יהודה רפפורט
שלום הכהן
שלום הכהן (ב' בטבת ה'תקל"ב, 23 בדצמבר 1771 – י"ד באדר א' ה'תר"ה, 21 בפברואר 1845) היה משורר עברי, איש תנועת ההשכלה; עורך "המאסף החדש", מייסד ועורך "ביכורי העתים", מחבר "עמל ותרצה", "ניר דוד" ו"קורא הדורות".
לִרְאוֹת ביכורי העתים ושלום הכהן
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ותנ"ך
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ותנועת ההשכלה היהודית
תק"ץ
#הפניה ה'תק"ץ.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ותק"ץ
תקפ"א
#הפניה ה'תקפ"א.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ותקפ"א
תקפ"ט
#הפניה ה'תקפ"ט.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ותקפ"ט
תקפ"ח
#הפניה ה'תקפ"ח.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ותקפ"ח
תקפ"ג
#הפניה ה'תקפ"ג.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ותקפ"ג
תקפ"ד
#הפניה ה'תקפ"ד.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ותקפ"ד
תקפ"ה
#הפניה ה'תקפ"ה.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ותקפ"ה
תקפ"ו
#הפניה ה'תקפ"ו.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ותקפ"ו
תקצ"א
#הפניה ה'תקצ"א.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ותקצ"א
תקצ"ב
#הפניה ה'תקצ"ב.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ותקצ"ב
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ותלמוד
לוח שנה
לוח שנה של הניו יורק הראלד לשנת 1906 לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ולוח שנה
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
לִרְאוֹת ביכורי העתים וחכמת ישראל
חינוך
בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.
לִרְאוֹת ביכורי העתים וחינוך
בית דפוס
#הפניה דפוס.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ובית דפוס
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
לִרְאוֹת ביכורי העתים וגרמנית
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
לִרְאוֹת ביכורי העתים וגליציה
גוריציה
גוריציה (באיטלקית: Gorizia; בסלובנית: Gorica; בפורלן: Gurize או Guriza; בגרמנית: Görz) היא עיר בצפון-מזרח איטליה ליד הגבול עם סלובניה, והיא בירת נפת גוריציה והעיר הגדולה בה.
לִרְאוֹת ביכורי העתים וגוריציה
המאסף
גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.
לִרְאוֹת ביכורי העתים והמאסף
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
לִרְאוֹת ביכורי העתים והוצאת מאגנס
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
לִרְאוֹת ביכורי העתים והיסטוריה של עם ישראל
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ווינה
כרם חמד
"כרם חמד", כרך ה', פראג 1841 "כֶּרֶם חֶמֶד" היה כתב עת עברי של תנועת ההשכלה ואנשי חכמת ישראל, שיצא לאור בשנים תקצ"ג–תרט"ז (1833–1857).
לִרְאוֹת ביכורי העתים וכרם חמד
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
לִרְאוֹת ביכורי העתים וכתב עת
כתב עת ספרותי
כתב עת ספרותי הוא כתב עת המיועד לפרסום ספרות ומאמרים העוסקים בה.
לִרְאוֹת ביכורי העתים וכתב עת ספרותי
כוכבי יצחק
שער כוכבי יצחק משנת 1847 כוכבי יצחק הוא שמו של מאסף או כתב עת עברי שיצא לאור בווינה בשנים 1845–1872 על ידי מנדל שטרן ובשנים 1872–1873 על ידי מ.
לִרְאוֹת ביכורי העתים וכוכבי יצחק
יעקב שמואל ביק
יעקב שמואל בִּיק (ה' בתמוז תקל"ב, 6 ביולי 1772 - ט' בסיון תקצ"א, 21 במאי 1831) היה סופר עברי, איש תנועת ההשכלה בגליציה.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ויעקב שמואל ביק
יצחק ארטר
יצחק אֶרְטֶר (בכתיב יידי: ערטער, בפולנית: Izaak Erter; 1791 – 20 באפריל 1851), סופר וסאטיריקן עברי, מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, מחבר "הצופה לבית ישראל".
לִרְאוֹת ביכורי העתים ויצחק ארטר
יצחק שמואל רג'יו
יצחק שמואל רֶג'וֹ (יש"ר מגוריציה; 15 באוגוסט 1784 – 29 באוגוסט 1855), רב, פילוסוף, חוקר יהדות, פרשן מקרא וסופר.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ויצחק שמואל רג'יו
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ויחזקאל לנדא
יהודה ייטלס
יהודה בן-יונה ייטלס (יהב"י; ה'תקל"ג, 1773 – י"ג בסיוון ה'תקצ"ח, 6 ביוני 1838) היה בלשן יהודי תושב פראג.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ויהודה ייטלס
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ויוסף קלוזנר
1809
10 בינואר - מרשל ז׳אן לאן מתחיל את המצור על סרגוסה במלחמת חצי האי 9 בפברואר - אוסטריה מכריזה מלחמה על צרפת 13 במרץ - השוודים מדיחים את המלך גוסטב הרביעי אדולף, מלך שוודיה במהפך שנקרא "" 10 באפריל - מלחמת הקואליציה החמישית מתחילה עם פלישת כוחות אוסטריים לבוואריה, אחת ממדינות החסות של האימפריה הצרפתית הראשונה.
לִרְאוֹת ביכורי העתים ו1809