גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
59 יחסים: מאיר הלוי לטריס, מנדל שטרן, משל, משה פלאי, משורר, מגיה, אנטון שמיד (מדפיס), אקטואליה, אוסטריה, עברית, עורך, פראג, שמואל דוד לוצאטו, שנתון (כתב עת), שניאור זק"ש, שלמה יהודה רפפורט, שלום הכהן, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תק"ץ, תקפ"א, תקפ"ט, תקפ"ח, תקפ"ג, תקפ"ד, תקפ"ה, תקפ"ו, תקצ"א, תקצ"ב, תלמוד, לוח שנה, חכמת ישראל, חינוך, בית דפוס, גרמנית, גליציה, גוריציה, המאסף, הוצאת מאגנס, היסטוריה של עם ישראל, וינה, כרם חמד, כתב עת, כתב עת ספרותי, כוכבי יצחק, יעקב שמואל ביק, יצחק ארטר, יצחק שמואל רג'יו, יחזקאל לנדא, יהודה ייטלס, ..., יוסף קלוזנר, 1809, 1811, 1820, 1823, 1830, 1831, 1844, 1845. להרחיב מדד (9 יותר) »
מאיר הלוי לטריס
מאיר הלוי (מקס) לֶטֶריס (בכתיב יידי: לעטעריס; בלועזית: Max Letteris; 13 בספטמבר 1800 ז'ולקווה, גליציה – 19 במאי 1871, וינה) היה משורר וסופר עברי ועסקן ספרותי, איש תנועת ההשכלה בגליציה ובאוסטריה.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ומאיר הלוי לטריס · ראה עוד »
מנדל שטרן
מנחם מנדל בן יצחק שטרן (בכתיב יידי הנהוג אז: מענדל שטערן; 11 בנובמבר 1811 – 8 בפברואר 1873) היה סופר, משורר, מחזאי, ומתרגם, יליד אוסטרו-הונגריה.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ומנדל שטרן · ראה עוד »
משל
משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ומשל · ראה עוד »
משה פלאי
המשכיל העת הזאת, ספר היובל למשה פלאי משה פלאי (Moshe Pelli; נולד ב-19 במאי 1936) הוא חוקר ספרות ההשכלה העברית, עומד בראש התוכנית למדעי היהדות באוניברסיטת מרכז פלורידה (אורלנדו), מאז שנת 1985, ומופקד על הקתדרה על שם אייב וטס וייס.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ומשה פלאי · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ומשורר · ראה עוד »
מגיה
מַגִּיהַּ הוא אדם העוסק בהגהה, כלומר בבדיקת דיוקו של טקסט שנערך לדפוס טרם מסירתו להדפסה.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ומגיה · ראה עוד »
אנטון שמיד (מדפיס)
אנטון שמיד (בגרמנית: Anton von Schmid; 23 בינואר 1765, צווטל (Zwettl), אוסטריה - 27 ביוני 1855, וינה) היה מדפיס אוסטרי נוצרי שהוציא לאור ספרים עבריים.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ואנטון שמיד (מדפיס) · ראה עוד »
אקטואליה
אקטואליה (לפי האקדמיה ללשון העברית: עִנְיְנֵי דְּיוֹמָא) היא אוסף התהליכים והאירועים המתרחשים בזמן הנוכחי.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ואקטואליה · ראה עוד »
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ואוסטריה · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ועברית · ראה עוד »
עורך
#הפניה עריכה.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ועורך · ראה עוד »
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ופראג · ראה עוד »
שמואל דוד לוצאטו
שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ושמואל דוד לוצאטו · ראה עוד »
שנתון (כתב עת)
#הפניה כתב_עת#כתבי_עת_על_פי_תדירות.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ושנתון (כתב עת) · ראה עוד »
שניאור זק"ש
איור של שניאור זקש שניאור זק"ש (או: זקש, זקס; Senior Sachs&רלמ;; 17 ביוני 1816 – 18 בנובמבר 1892), חוקר עברי, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה ואחר כך במערבה.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ושניאור זק"ש · ראה עוד »
שלמה יהודה רפפורט
הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה רב ואב"ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ושלמה יהודה רפפורט · ראה עוד »
שלום הכהן
שלום הכהן (ב' בטבת ה'תקל"ב, 23 בדצמבר 1771 – י"ד באדר א' ה'תר"ה, 21 בפברואר 1845) היה משורר עברי, איש תנועת ההשכלה; עורך "המאסף החדש", מייסד ועורך "ביכורי העתים", מחבר "עמל ותרצה", "ניר דוד" ו"קורא הדורות".
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ושלום הכהן · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תק"ץ
#הפניה ה'תק"ץ.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ותק"ץ · ראה עוד »
תקפ"א
#הפניה ה'תקפ"א.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ותקפ"א · ראה עוד »
תקפ"ט
#הפניה ה'תקפ"ט.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ותקפ"ט · ראה עוד »
תקפ"ח
#הפניה ה'תקפ"ח.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ותקפ"ח · ראה עוד »
תקפ"ג
#הפניה ה'תקפ"ג.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ותקפ"ג · ראה עוד »
תקפ"ד
#הפניה ה'תקפ"ד.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ותקפ"ד · ראה עוד »
תקפ"ה
#הפניה ה'תקפ"ה.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ותקפ"ה · ראה עוד »
תקפ"ו
#הפניה ה'תקפ"ו.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ותקפ"ו · ראה עוד »
תקצ"א
#הפניה ה'תקצ"א.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ותקצ"א · ראה עוד »
תקצ"ב
#הפניה ה'תקצ"ב.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ותקצ"ב · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ותלמוד · ראה עוד »
לוח שנה
לוח שנה של הניו יורק הראלד לשנת 1906 לוח שנה הוא מערכת להתאמת תאריכים לימים.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ולוח שנה · ראה עוד »
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים וחכמת ישראל · ראה עוד »
חינוך
בת שש בכניסתה הראשונה לבית הספר, שנת הלימודים תש"פ (2019), ירושלים. חִנּוּךְ הוא תהליך מתמשך לאורך שנות החיים, בו מתבצעת למידה ורכישת ידע, מיומנות, דרכי חשיבה, ערכים או עמדות.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים וחינוך · ראה עוד »
בית דפוס
#הפניה דפוס.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ובית דפוס · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים וגרמנית · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים וגליציה · ראה עוד »
גוריציה
גוריציה (באיטלקית: Gorizia; בסלובנית: Gorica; בפורלן: Gurize או Guriza; בגרמנית: Görz) היא עיר בצפון-מזרח איטליה ליד הגבול עם סלובניה, והיא בירת נפת גוריציה והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים וגוריציה · ראה עוד »
המאסף
גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים והמאסף · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים והוצאת מאגנס · ראה עוד »
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ווינה · ראה עוד »
כרם חמד
"כרם חמד", כרך ה', פראג 1841 "כֶּרֶם חֶמֶד" היה כתב עת עברי של תנועת ההשכלה ואנשי חכמת ישראל, שיצא לאור בשנים תקצ"ג–תרט"ז (1833–1857).
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים וכרם חמד · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים וכתב עת · ראה עוד »
כתב עת ספרותי
כתב עת ספרותי הוא כתב עת המיועד לפרסום ספרות ומאמרים העוסקים בה.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים וכתב עת ספרותי · ראה עוד »
כוכבי יצחק
שער כוכבי יצחק משנת 1847 כוכבי יצחק הוא שמו של מאסף או כתב עת עברי שיצא לאור בווינה בשנים 1845–1872 על ידי מנדל שטרן ובשנים 1872–1873 על ידי מ.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים וכוכבי יצחק · ראה עוד »
יעקב שמואל ביק
יעקב שמואל בִּיק (ה' בתמוז תקל"ב, 6 ביולי 1772 - ט' בסיון תקצ"א, 21 במאי 1831) היה סופר עברי, איש תנועת ההשכלה בגליציה.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ויעקב שמואל ביק · ראה עוד »
יצחק ארטר
יצחק אֶרְטֶר (בכתיב יידי: ערטער, בפולנית: Izaak Erter; 1791 – 20 באפריל 1851), סופר וסאטיריקן עברי, מאנשי תנועת ההשכלה בגליציה, מחבר "הצופה לבית ישראל".
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ויצחק ארטר · ראה עוד »
יצחק שמואל רג'יו
יצחק שמואל רֶג'וֹ (יש"ר מגוריציה; 15 באוגוסט 1784 – 29 באוגוסט 1855), רב, פילוסוף, חוקר יהדות, פרשן מקרא וסופר.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ויצחק שמואל רג'יו · ראה עוד »
יחזקאל לנדא
הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ויחזקאל לנדא · ראה עוד »
יהודה ייטלס
יהודה בן-יונה ייטלס (יהב"י; ה'תקל"ג, 1773 – י"ג בסיוון ה'תקצ"ח, 6 ביוני 1838) היה בלשן יהודי תושב פראג.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ויהודה ייטלס · ראה עוד »
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ויוסף קלוזנר · ראה עוד »
1809
10 בינואר - מרשל ז׳אן לאן מתחיל את המצור על סרגוסה במלחמת חצי האי 9 בפברואר - אוסטריה מכריזה מלחמה על צרפת 13 במרץ - השוודים מדיחים את המלך גוסטב הרביעי אדולף, מלך שוודיה במהפך שנקרא "" 10 באפריל - מלחמת הקואליציה החמישית מתחילה עם פלישת כוחות אוסטריים לבוואריה, אחת ממדינות החסות של האימפריה הצרפתית הראשונה.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ו1809 · ראה עוד »
1811
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ו1811 · ראה עוד »
1820
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ו1820 · ראה עוד »
1823
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ו1823 · ראה עוד »
1830
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ו1830 · ראה עוד »
1831
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ו1831 · ראה עוד »
1844
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ו1844 · ראה עוד »
1845
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ביכורי העתים ו1845 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ביכורי_העתים
