תוכן עניינים
26 יחסים: מצנט, משה אבן עזרא, מחזור תפילה, מכון הברמן למחקרי ספרות, אקרוסטיכון, נחמיה אלוני, ספרד, סרגוסה, ענן בן דוד, פאס, פרויקט בן-יהודה, פילוסופיה, פיוט, קינה, ראה שמש, שמואל הנגיד, שלמה אבן גבירול, שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, חיים שירמן, דיוואן, וזיר, ויקינתונים, ויקיטקסט, כוניה, יהדות קראית, יום הכיפורים.
מצנט
פסל של גאיוס קילניוס מאיקנס פסל מאת אנדריאה דל ורוקיו מֶצֶנָט או פטרון הוא בעל הון המפנה חלק ממשאביו לתמיכה באמנות או למדע ללא קבלת תמורה ישירה.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ומצנט
משה אבן עזרא
רבי מֹשֶׁה אִבְּן עֶזְרָא (רמב"ע; ד'תתט"ו, 1055 – ד'תת"ק, 1140 בערך) היה משורר, פייטן ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, נחשב לאחד מגדולי המשוררים היהודים.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ומשה אבן עזרא
מחזור תפילה
סט מחזורים של רינת ישראל. מחזור ישן מדפוס ראם. מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ומחזור תפילה
מכון הברמן למחקרי ספרות
דגמי בתי כנסת מיניאטורים, בהם בתי כנסת שחרבו בשואה, מתוך תערוכה במוזיאון למורשת עדות ישראל בלוד מכון הברמן למחקרי ספרות הוא מכון מחקר והוצאת ספרים במעמד של עמותה השוכנת מאז 1983 בעיר לוד, המפעיל את המוזיאון למורשת עדות ישראל (ע"ש ד"ר מיכל מלאכי-שרף).
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ומכון הברמן למחקרי ספרות
אקרוסטיכון
אקרוסטיכון (מיוונית: "άκρο" קיצוני + "στίχος" שורה; בלטינית: Acrostic) היא שיטת כתיבה של שיר או פרוזה, בה ליקוט האות הראשונה של כל מילה, שורה או בית בשיר יוצר מילה או מספר מילים, שם, אותיות האלפבית כסדרן וכדומה.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ואקרוסטיכון
נחמיה אלוני
נחמיה אלוני (לינדה) (Nehemya Allony (Linde (ב' באב תרס"ו, 24 ביולי 1906, ורשה, פולין – י"ב בסיון תשמ"ג, 24 במאי 1983, ירושלים, ישראל) היה חוקר בתחומי חכמת ישראל, הספרות, הלשון והשירה העברית בימי הביניים, מייסד ומנהל המכון לתצלומי כתבי יד עבריים (1950 – 1963), כיהן כפרופסור באוניברסיטת בן-גוריון בנגב בחוג לספרות עברית.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ונחמיה אלוני
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן וספרד
סרגוסה
סָרָגֿוֹסָה (בספרדית: Zaragoza, IPA) היא עיר בצפון-מזרח ספרד, במחוז סרגוסה, על גדות נהר האברו.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן וסרגוסה
ענן בן דוד
בית כנסת קראי ע"ש ענן בן דוד באשדוד ענן בן דוד בן ר' חנינאי הנשיא (המאה ה־8) היה מנהיג פוליטי־דתי, הנחשב למי שגיבש את התנועה הקראית, לאחר שחכמי ישיבות סורא ופומבדיתא מנעו את מינויו לראש הגולה.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן וענן בן דוד
פאס
פֶאס (בערבית: فاس, בברברית: ⴼⴰⵙ, בצרפתית: Fès) היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ופאס
פרויקט בן-יהודה
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ופרויקט בן-יהודה
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ופילוסופיה
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ופיוט
קינה
קינה היא ביטוי פיוטי לאבל כבד, שיר אבל והספד הנאמר על אדם או קבוצה בעקבות מוות או חורבן.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן וקינה
ראה שמש
"ראה שמש" מאת ר' שלמה אבן גבירול הוא שיר מתהפך, בו מתהפכת משמעות השיר בבית אחרון משיר טבע לשיר קינה.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן וראה שמש
שמואל הנגיד
רבי שמואל הלוי בן יוסף הנגיד (בערבית: أبو إسحاق إسماعيل بن النغريلة, תעתיק: אבו אסחאק אסמאעיל בן א–נע'רילה; 993 – 1055-1057), היה רב, מנהיג ומדינאי שפעל בסוף תקופת הגאונים ובתחילת ימי הראשונים כראש רבני ספרד, פוסק, פרשן, פילוסוף, בלשן ומגדולי המשוררים העבריים בתקופת תור הזהב בספרד של ימי הביניים.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ושמואל הנגיד
שלמה אבן גבירול
פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ושלמה אבן גבירול
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד
שירת ימי הביניים של יהדות ספרד היא שירה שנכתבה בעברית על ידי יהודים מספרד המוסלמית – אל-אנדלוס – בתקופת ח'ליפות קורדובה, בסביבות השנים 950 עד 1492.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ושירת ימי הביניים של יהדות ספרד
חיים שירמן
חיים שִירְמן (בלועזית: Jefim (Hayyim) Schirmann; ט' במרחשוון, ה'תרס"ה, 18 באוקטובר 1904 – י"ב בסיוון, ה'תשמ"א, 14 ביוני 1981) היה חוקר שירת ימי הביניים של יהדות ספרד, הפיוט הקדום בארץ ישראל, השירה העברית, התיאטרון והמוזיקה של יהדות איטליה, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל למדעי היהדות בשנת תשי"ז.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן וחיים שירמן
דיוואן
הדיוואן הוא סגנון שירה שפותח באיראן ומשם התפשט לצפון אפריקה, סיציליה, ודרום אסיה.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ודיוואן
וזיר
סמלו של וזיר גדול עות'מאני. הכיתוב במרכז הסמל "نشان افتخار", ובאותיות לטיניות Nişan-ı İftihar, משמעו: עיטור הכבוד. וזיר (בערבית: وزير) הוא יועץ מדיני רם מעלה, או שר בממשלה מוסלמית.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ווזיר
ויקינתונים
ויקינתונים (באנגלית: Wikidata) הוא מסד נתונים סמנטי, חופשי, שיתופי ורב-לשוני, השייך לקרן ויקימדיה.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן וויקינתונים
ויקיטקסט
פוטומונטאז' של קרחון מעל ומתחת לפני המים, עליו מבוסס סמל ויקיטקסט ויקיטקסט (באנגלית: Wikisource – "ויקי־מקור") הוא מיזם של קרן ויקימדיה ומיזם־אחות לוויקיפדיה.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן וויקיטקסט
כוניה
כּוּנְיָה (בערבית كنية, שם עצם בלשון נקבה, הן בערבית והן בעברית) הוא שם או כינוי מקובל בעולם הערבי והמוסלמי שאדם מאמץ לעצמו במהלך חייו בנוסף לשמו המקורי.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן וכוניה
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ויהדות קראית
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
לִרְאוֹת יקותיאל אבן חסאן ויום הכיפורים