תוכן עניינים
131 יחסים: ממלכת ישראל, ממלכת יהודה, מרדכי גילולה, מרי (עיר), מלחמת סיסרא, מואב, מושא עקיף, מוטיב העץ והיעלים, מכתבי ערד, מכתבי יב, מילת יחס, אמנות מצרים העתיקה, אמר, אם קריאה, אנתרופומורפיזם, אסא, אסתר אשל, אפיגרפיה, אשרה (אלה), אתר ארכאולוגי, אל (אל כנעני), אלפבית פיניקי, אליהו בנקרת הצור, אדומית, אדום (עם), אוסביוס מקיסריה, אוגרית, אוגריתית, אכדית, איסור עשיית פסל, אידליון, נבטים, נדב נאמן, נהריים (חבל), סקארה, סיני, עמונית, עשתרת, עזה, עברית מקראית, פאפוס, פרחיה בק, פטרה, פחמן-14, פונטיקה, פיניקית, צרפת (עיר פיניקית), קאנוניזציה, קשת (מקצוע), קיני (עם), ... להרחיב מדד (81 יותר) »
ממלכת ישראל
ממלכת ישראל הוא שמה המקובל כיום של ממלכה שהתקיימה בחלקים מארץ ישראל בתחילת האלף הראשון לפני הספירה, במשך כמאתיים שנים (מ-928 לפנה"ס ועד 722 לפנה"ס) לפי הכרונולוגיה המקובלת.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וממלכת ישראל
ממלכת יהודה
ממלכת יהודה הייתה הממלכה הדרומית מבין שתי הממלכות העבריות שהתקיימו בארץ ישראל במהלך תקופת הברזל השנייה, החל מהשליש האחרון של המאה ה-10 לפנה"ס ועד לחורבן בית המקדש הראשון על ידי האימפריה הנאו-בבלית בשנת 586 לפני הספירה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וממלכת יהודה
מרדכי גילולה
מרדכי גילוּלָה (29 בינואר 1936 – 10 באוגוסט 2002) היה בלשן ואגיפטולוג, פרופסור חבר בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום שבאוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ומרדכי גילולה
מרי (עיר)
#הפניה מארי.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ומרי (עיר)
מלחמת סיסרא
מרד ישראל בחצור הוא סיפור מקראי אודות מרד ישראלי כנגד שלטון חצור בארץ ישראל, שבמהלכו צבא ישראל שהורכב מלוחמים משבטי זבולון ונפתלי ניהל קרב עם צבאו של יבין מלך חצור שבראשו עמד שר צבאו סיסרא, בהר תבור ובעמק יזרעאל (נחל קישון).
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ומלחמת סיסרא
מואב
מואב וגבולותיה לפי המקרא דיבון (צולם ב-2004) מוֹאָב הוא שמו של חבל ארץ בעבר הירדן המזרחי, בתקופה הישראלית, המקבילה ברובה לתקופת הברזל, בשלהי האלף ה-6 לפנה"ס - המאה ה-2 לפנה"ס.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ומואב
מושא עקיף
#הפניה מושא#מושא עקיף.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ומושא עקיף
מוטיב העץ והיעלים
#הפניה אשרה (אלה)#מוטיב העץ והיעלים.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ומוטיב העץ והיעלים
מכתבי ערד
מכתב 18, המזכיר את "בית יהוה" מכתבי ערד הם 91 אוסטרקונים שנחשפו על ידי הארכאולוג יוחנן אהרוני בתל ערד בין השנים 1962–1964, במהלך חפירות מסודרות באתר.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ומכתבי ערד
מכתבי יב
פפירוס מתעודות יב מכתבי יֵב, הידועים גם כתעודות יב, או הפפירוסים של יב, הם אוסף של מסמכים ותעודות שנכתבו בקהילה היהודית ששכנה באי יב (אלפנטין) שבמצרים במאה ה־5 לפנה"ס, בעיקר בארמית.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ומכתבי יב
מילת יחס
מילת יחס או "מילית יחס" היא מילית, המהווה חלק דיבר, אשר מציין את היחס בין שני שמות עצם או בין פועל לשם עצם.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ומילת יחס
אמנות מצרים העתיקה
פסל מצרי קדום המתאר את נפרטיטי ואחנתון אמנות מצרים העתיקה היא אמנות מונומנטלית שמטרתה הייתה להאדיר את שמם, כוחם ואלמותם של הפרעונים ועל מנת לפאר את ארמונותיהם, מקדשיהם וקברותם.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואמנות מצרים העתיקה
אמר
מפת ערי סוריה באלף השני לפנה"ס אֶמַר (באכדית: 𒂍𒈥, בתעתיק לאותיות לטיניות É-mar) הוא שמה של עיר אמורית עתיקה ששכנה על הברך הגדולה, בחלקו המרכזי של נהר הפרת.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואמר
אם קריאה
אֵם קְרִיאָה (בלטינית: Mater lectionis; ברבים: אימוֹת קריאה) היא אות במערכות כתב עיצוריות (הרווחות בשפות שמיות), ובפרט בעברית, המופיעה במילה בתפקיד שבו היא מציינת תנועה ואינה נהגית כעיצור כבתפקידה המקורי.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואם קריאה
אנתרופומורפיזם
#הפניה האנשה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואנתרופומורפיזם
אסא
אלילים. איור משנת 1392 אָסָא היה מלך יהודה בין השנים 908 לפנה"ס עד 867 לפנה"ס, בנו של אביה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואסא
אסתר אשל
אסתר אשל (נולדה ב-11 בפברואר 1958) היא פרופסור חבר לחקר המקרא וחקר כתובות מתקופת בית המקדש הראשון וספרות מימי בית המקדש השני, חברת סגל אוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואסתר אשל
אפיגרפיה
כתובת נקבת השילוח וואדי ראם (ירדן) אֶפִּיגְרַפְיָה (ביוונית: επιγραφή, "כתובת") הוא ענף במדע הארכאולוגיה העוסק במיון ובחקר של כתובות ותחריטי סימנים ואותיות על גבי אבן, מתכת, חרס וחומרים דומים.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואפיגרפיה
אשרה (אלה)
אשרה (באוגריתית: 𐎀𐎘𐎗𐎚 – אַתֿרת) היא אלה מרכזית במיתולוגיה הכנענית.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואשרה (אלה)
אתר ארכאולוגי
האתר הארכאולוגי טאוטיווקאן במקסיקו האתר הארכאולוגי תל מגידו חפירות באתר ארכאולוגי אתר ארכאולוגי הוא מקום בו השתמרו שרידים לפעילות אנושית בעבר הפרהיסטורי, ההיסטורי או המודרני, ובו עשוי להתקיים מחקר שדה ארכאולוגי כסקר או חפירה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואתר ארכאולוגי
אל (אל כנעני)
עברי עתיק אֵל (באוגריתית: 𐎛𐎍 – אִל, נהגה לעיתים אִלֻ) הוא ראש האלים בפנתאון במיתולוגיה הכנענית.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואל (אל כנעני)
אלפבית פיניקי
מוזיאון ארצות המקרא האלפבית הפיניקי הוא האלפבית העברי-כנעני העתיק, התפתח מהאלפבית הפרוטו-כנעני, ועדויות ראשונות לו הן מסביבות שנת 1050 לפנה"ס.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואלפבית פיניקי
אליהו בנקרת הצור
אליהו בנקרת הצור הוא סיפור מקראי בו חווה אליהו התגלות אלוהית במערה שבהר חורב.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואליהו בנקרת הצור
אדומית
אדומית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר על ידי האדומים, בארץ אֱדוֹם (סביב הרי אדום, בחלקים של ישראל ודרום מערב ירדן של ימינו).
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואדומית
אדום (עם)
באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואדום (עם)
אוסביוס מקיסריה
אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה בישוף קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו "תולדות הכנסייה").
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואוסביוס מקיסריה
אוגרית
סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואוגרית
אוגריתית
רשימת אלים אוגריתית אוּגריתית היא ניב כנעני שדובר בעיר הנמל אוגרית, הנמצאת כיום בשטח סוריה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואוגריתית
אכדית
תבנית אבן ובה חלק מ"עלילות גילגמש" אחד ממכתבי אל-עמארנה הכתוב באכדית אכדית (או אשורית, לִישַׁאנֻם אַכַּדִּיתֻּם) היא שפה עתיקה ממשפחת השפות השמיות השייכת לענף השמי-מזרחי.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואכדית
איסור עשיית פסל
מזרקות (מודגשות בתאורה) מימי בית המקדש השני שנמצאו בחפירות מתחת לגשר וילסון בירושלים. המאפיין הבולט ביותר בהן -בניגוד לנהוג במזרקות אחרות - היעדר מוחלט של צורות ופסלים (בשל האיסור) איסור עשיית פסל ביהדות כולל שתי מצוות לא תעשה מהתורה: איסור עשייה או קניה של פסל עבור עצמו, ואיסור עשיית פסל בידיו, אפילו עבור אחרים.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואיסור עשיית פסל
אידליון
אידליון (ביוונית: באלפבית יווני – Ιδάλιον, בכתב קיפרי הברתי – 𐠁𐠭𐠑𐠃𐠚 (e-ta-li-o-ne), כלומר Ἐδάλιον או Ἐδαλίōν) או אדיל (בפיניקית: 𐤀𐤃𐤉𐤋, באכדית: Ed-di-al) הייתה עיר ממלכה בקפריסין, באזור העיירה המודרנית דאלי.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ואידליון
נבטים
מסלולי הנבטים שרידי יישוב בשבטה בעיר הנבטית פטרה החצובה בסלע הנַבַּטִים (כנראה השבט נַבַּתֻ הארמי) היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס).
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ונבטים
נדב נאמן
נדב נאמן (נולד ב־2 באפריל 1939) הוא פרופסור אמריטוס להיסטוריה בחוגים לארכאולוגיה ולתולדות עם ישראל שבאוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ונדב נאמן
נהריים (חבל)
#הפניה מסופוטמיה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ונהריים (חבל)
סקארה
250px סַקַארָה (בערבית: سقّارة) הוא אתר קבורה עתיק בקרבת קהיר שהיה עיר הקברים של ממפיס, בירת מצרים העתיקה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וסקארה
סיני
סיני וישראל - צולם ממעבורת החלל קולומביה בשנת 2002 חצי האי סיני בלילה, צילום מהחלל, ספטמבר 2016 נוף אופייני להר הגבוה בסיני 250x250 פיקסלים אי האלמוגים (ג'זירת פרעון, "אי הפרעונים") מטוס מצרי שהושמד בסיני במלחמת ששת הימים גבול ישראל-מצרים מצפון לאילת תעלת סואץ - גבולו המערבי של חצי האי סיני.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וסיני
עמונית
עמונית היא ניב כנעני נכחד אשר דובר על ידי בני עמון.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ועמונית
עשתרת
עַשְׁתָּרְתּ (באוגריתית: 𐎓𐎘𐎚𐎗𐎚 – עתֿתרת, בפיניקית: 𐤏𐤔𐤕𐤓𐤕 – עשתרת) הידועה בניקוד המקרא כעַשְׁתֹּרֶת, ומכונה גם מלכת השמים (בפיניקית: 𐤌𐤋𐤊𐤕) היא אלה חשובה במיתולוגיה הכנענית והפיניקית, שאומצה גם בתרבויות שכנות.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ועשתרת
עזה
עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ועזה
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ועברית מקראית
פאפוס
פאפוס (ביוונית: Πάφος; בטורקית: Baf ובעבר: بافا) היא עיר חוף בחלק הדרום-מערבי של קפריסין ובירת מחוז פאפוס.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ופאפוס
פרחיה בק
פרחִיה בֶּק (Pirhiya Beck; 11 במרץ 1931 – 28 באוגוסט 1998) הייתה חוקרת אמנות קדומה ופרופסור בחוג לארכאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ופרחיה בק
פטרה
פטרה (ביוונית Πέτρα, "פטרוס" - אבן, בערבית: اَلْبَتْرَاء או اَلْبَتْرَا) היא עיר נבטית קדומה המפורסמת בארמונות הקבורה שלה החצובים באבן החול של הרי אדום, ומכאן שמה בעברית הסלע האדום.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ופטרה
פחמן-14
פחמן-14 או 14C הוא איזוטופ רדיואקטיבי נדיר של היסוד הכימי פחמן.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ופחמן-14
פונטיקה
פֿונטיקה (מיוונית: φωνή, פוֹנֵה - קול) הִבָּרוֹן, תורת ההגייה, היא ענף בבלשנות העוסק בחקר הקולות שמופקים בעת הדיבור, הצלילים, דרכי היווצרותם, הגייתם וקליטתם והיא אוניברסלית, בניגוד לפונולוגיה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ופונטיקה
פיניקית
פיניקית היא שם כולל למשפחת ניבים כנעניים שדוברו במהלך האלף ה־1 לפנה"ס לאורך אזורי החוף הצפוני של כנען, מארוד שבצפון ועד יפו ודור שבדרום, ובייחוד בערים צור, צידון וגבל, כמו גם באזורים מסוימים בקפריסין ובאנטוליה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ופיניקית
צרפת (עיר פיניקית)
צרפת היא עיר פיניקית המוזכרת במקרא.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וצרפת (עיר פיניקית)
קאנוניזציה
#הפניה קאנוניזציה של כתבים.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וקאנוניזציה
קשת (מקצוע)
קַשָּׁת הוא חייל שנשקו העיקרי הוא הקֶשֶת.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וקשת (מקצוע)
קיני (עם)
#הפניה הקיני.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וקיני (עם)
רשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
במזרח התיכון נמצאו ממצאים ארכאולוגיים רבים הנוגעים למתואר בתנ"ך.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ורשימת ממצאים מרכזיים בארכאולוגיה מקראית
רשימת כתובות כנעניות וארמיות
quote.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ורשימת כתובות כנעניות וארמיות
רביע (טעמי המקרא)
#הפניה טעמי המקרא#רביע.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ורביע (טעמי המקרא)
ריכוז הפולחן
חוק ריכוז הפולחן במקרא הוא חוק המופיע בספר דברים המגביל את טקסי הפולחן למקום יחיד אשר אותו יבחר ה'.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וריכוז הפולחן
שמאל (ממלכה עתיקה)
זינג'ירלי הויוק מפה היסטורית של המדינות הנאו-חתיות והארמיות במאה ה-8 לפנה"ס. המראה את מיקומה של שמאל בסגול עם פסים צהובים שָׂמָאל (Samʼal, נקראה בפי מלכיה יאדי) הייתה ממלכה עתיקה ששכנה בדרום טורקיה. בירתה שכנה בתל הארכאולוגי זינג'ירלי הויוק.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ושמאל (ממלכה עתיקה)
שמואל אחיטוב
שמואל אחיטוב (נולד ב-6 בפברואר 1935) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה למקרא והמזרח הקדום באוניברסיטת בן-גוריון.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ושמואל אחיטוב
שמיים צפון־מערביים
#הפניה שפות שמיות צפון-מערביות ייתכן שיש ליצור ערך נפרד על עמים שמיים צפון־מערביים, בינתיים מספיקה הפניה לערך על קבוצת השפות.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ושמיים צפון־מערביים
שם תאופורי
שם תֵּאוֹפוֹרִי (ביוונית: θεόφορος, נושא אלוה) הוא כינוי של אדם, מקום או מושג, המכיל בתוכו שם של אלוהות.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ושם תאופורי
שעורה תרבותית
שיבולת שעורה. יכולה להופיע גם ללא מלענים שעורה תרבותית (שם מדעי: Hordeum vulgare), המכונה בקיצור שעורה, היא מין תרבותי בסוג שעורה שבמשפחת הדגניים.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ושעורה תרבותית
שפות שמיות צפון-מערביות
שפות שמיות צפון־מערביות (לעתים מכונות שפות שמיות מערביות) הן ענף של השפות השמיות הכוללות את השפות הילידיות הקדומות של הלבנט.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ושפות שמיות צפון-מערביות
שפות כנעניות
אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ושפות כנעניות
שומרון (עיר)
שרידים מיסודות ארמון אחאב - בחלק העליון לאורך שומרון הייתה עיר קדומה בארץ ישראל ששימשה כבירת ממלכת ישראל במאות ה-9 וה-8 לפנה"ס.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ושומרון (עיר)
שירת אוגרית
#הפניה שירה אוגריתית.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ושירת אוגרית
שירת דבורה
ג שירת דבורה היא שירת הודיה וניצחון, המספרת בשבח ניצחון בני ישראל על הכנענים, בעזרת ה'.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ושירת דבורה
תאופורי
#הפניה שם תאופורי.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ותאופורי
תקבולת
תִּקְבּוֹלֶת (בלועזית: פָּרָלֶלִיזְם) היא אמצעי ספרותי שרווח במיוחד בשירת המקרא, אך קיים לעיתים גם בפרוזה המקראית, בשירת ימי הביניים ובעת החדשה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ותקבולת
תקבולת משלימה
#הפניהתקבולת#תקבולת משלימה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ותקבולת משלימה
תקופת הברזל
תקופת הברזל היא תקופה בתולדות האנושות שבה היכולת הטכנולוגית אפשרה לפתח כלים ואמצעים המבוססים על מתכת הברזל.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ותקופת הברזל
תקופת הברונזה
הפצת המטאלורגיה באירופה ואסיה, באזורים הכהים יותר הידע המטלורגי קדום יותר פגיון מתקופת הברונזה המוקדמת תקופת הברונזה היא תקופה בתולדות הציוויליזציה האנושית שבה היכולת הטכנולוגית המתקדמת ביותר אפשרה ייצור כלים העשויים מארד (ברונזה) - סגסוגת מתכת המתקבלת מעירוב של נחושת עם בדיל.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ותקופת הברונזה
תימן (יישוב מקראי)
תימן היה יישוב עתיק בנגב, וייתכן שבקרבת דרום עבר הירדן, הנזכר לאורך התנ"ך.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ותימן (יישוב מקראי)
לבנט
קו חיצוני.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ולבנט
לוטוס
לוטוס מצרי - נימפאה כחולה האלה ההודית לקשמי עומדת על צמח לוטוס לוֹטוּס (בלטינית: Nelumbo nucifera) משמש כשם לא טקסונומי למינים רבים של צמחים, ובפרט לצמחי מים.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ולוטוס
לוח גזר
צילום לוח גזר המקורי באוסף המוזיאונים לארכאולוגיה של איסטנבול לוח גזר הוא לוח אבן גיר המתוארך למאה העשירית עד השמינית לפנה"ס, שנמצא בשנת 1908 בתל גזר על ידי הארכאולוג הבריטי רוברט מקאליסטר.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ולוח גזר
לוחיות ברכת כהנים
לוחיות ברכת כהנים הן שתי לוחיות כסף זעירות שנמצאו גלולות היטב שעליהן נמצא כיתוב בכתב עברי קדום שפוענח ככולל טקסט הדומה מאוד לברכת כהנים.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ולוחיות ברכת כהנים
זאב משל
זאב מֶשֶל (נולד ב-1932) הוא סופר וארכאולוג במכון לארכאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וזאב משל
חמת
#הפניה חמה (עיר).
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וחמת
חרסי שומרון
250px חרסי שומרון הם שתי קבוצות של אוסטרקונים הכתובות כתב עברי עתיק שנמצאו בעיר שומרון, בירת ממלכת ישראל, ומעריכים כי שימשו כתעודות משלוח לתוצרת.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וחרסי שומרון
חורבת אל כום
חורבת אל כום (חירבת אל כום) היא תל ארכאולוגי הממוקם בשיפוליהם המערביים של הרי חברון.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וחורבת אל כום
חורבת בית לויה
פסיפס על רצפת כנסייה ביזנטית בחורבת בית-לויה חורבת בית לוֹיָה היא אתר ארכאולוגי בו שרידי ישוב קדום, בראש גבעה בדרום השפלה, כ-3.5 ק"מ מצפון למושב אמציה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וחורבת בית לויה
חורית
#הפניה חורים#השפה החורית.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וחורית
בן סירא
מהדורה של ספר בן סירא, 1912 הספר בן סירא, הידוע גם בשם "חכמת בן סירא" או "משלי בן סירא", הוא מהספרים הידועים ביותר בין הספרים החיצוניים, כתיבת הספר מיוחסת לשמעון בן ישוע בן אלעזר בן סירא בירושלים במאה השנייה לפני הספירה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ובן סירא
באר שבע
באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ובאר שבע
בניין הפעיל
#הפניה בניינים בעברית#בניין הִפְעִיל.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ובניין הפעיל
בס (אל)
תגליף של דמותו של בס מקדש דנדרה, מצרים פסלו של בס, מוצג כיום במוזיאון הלובר, פריז בֶּס או בִּיסוּ היה אל זוטר במיתולוגיה המצרית, בעל דמות ננס גרוטסקי, המגן על הבית, ובייחוד על אימהות ועל לידה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ובס (אל)
בעל (אל)
בעל (באלפבית אוגריתי: 𐎁𐎓𐎍, באלפבית כנעני: 𐤁𐤏𐤋) או בעל הַדֻּ הוא אל הגשמים, הסערות, הברקים והרעמים, אל החיים, שמרווה את פני האדמה, במיתולוגיה הכנענית (והאמורית, הפיניקית והישראלית הקדומה).
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ובעל (אל)
בעלת גבל
בעלת גבל (בפיניקית: 𐤁𐤏𐤋𐤕 𐤂𐤁𐤋) היא אלה פיניקית מקומית לעיר גבל.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ובעלת גבל
ברכת הכהנים
#הפניה ברכת כהנים.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וברכת הכהנים
בלעם בן בעור
אתון והמלאך, ציור מאת רמברנדט משנת 1626בִּלְעָם בֶּן בְּעוֹר הוא דמות מקראית שסיפורה מופיע בתורה, בספר במדבר, ומאוחר יותר נזכר בספר דברים.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ובלעם בן בעור
בית אל (יישוב מקראי)
בֵּית אֵל היא מקום ויישוב קדום מצפון לירושלים אשר נזכר במקרא, ומזוהה על סמך המיקום ושימור השם עם התל שבתוך הכפר ביתין, אשר צפונית לירושלים.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ובית אל (יישוב מקראי)
גרוטסקה
קתדרלת נוטרדאם דה פארי שלוש דמויות גרוטסקיות מאת רומולוס מטדדה בגני בובולי גרוֹטֶסקה (מצרפתית: Grotesque) הוא מונח בעל מספר פירושים.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וגרוטסקה
גבל
גְּבַל (בפיניקית: 𐤂𐤁𐤋) הייתה עיר נמל כנענית־פיניקית מרכזית לחוף הים התיכון.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וגבל
גדי
גדי של יעל במכתש רמון גְדִי הוא הצאצא של עז הבית בעברית מודרנית, עם זאת בעברית מקראית משמעותו גור של כל בהמה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וגדי
דו-תנועה
#הפניה דיפתונג.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ודו-תנועה
דושרא
דושרא דושרא הוא אל ההר הנבטי, מכונה כך על שם הרי שרא (הם הרי אדום) המקיפים את פטרה הבירה הנבטית הקדומה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ודושרא
דיר עלא
דיר עלא (בערבית: دير علا) היא עיר בממלכת ירדן בבקעת הירדן המזרחית (ע'ור) במחוז בלקא, כ-18 ק"מ צפון-מערבית לבירת המחוז, א-סלט וכ-30 ק"מ מזרחית לשכם.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ודיר עלא
המכתב הפיניקי מסקארה
#הפניה מכתבי הפפירוס הפיניקיים#מכתב מסקארה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן והמכתב הפיניקי מסקארה
האסכולה הדויטרונומיסטית
בביקורת המקרא, ההשקפה הדויטרונומיסטית היא ההשקפה המיוחסת למערך של אמונות ודעות שהושפעו מ"המקור הדויטרונומי" (נאומיו של משה בספר דברים), הקרוי גם "המקור המשנה-תורתי".
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן והאסכולה הדויטרונומיסטית
האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה
האוסטרקון האוסטרקון האדומי מחורבת עוזה היא מכתב על אוסטרקון באדומית, שהתגלתה בחפירה ארכאולוגית שניהל פרופסור יצחק בית אריה מהמכון לארכאולוגיה (אוניברסיטת תל אביב) בחורבת עוזה, אתר ארכאולוגי במזרח בקעת ערד.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן והאוסטרקון האדומי מחורבת עוזה
האימפריה האשורית החדשה
האימפריה האשורית החדשה או האימפריה הנאו־אשורית הייתה השלב הרביעי והלפני אחרון בהיסטוריה האשורית העתיקה והשלב האחרון והגדול ביותר של אשור כמדינה עצמאית.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן והאימפריה האשורית החדשה
הנגב
מפת הנגב מפת ישראל כשהנגב מודגש נחל צין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתים טיפוסיים בעיר הבדואית רהט הַנֶּגֶב (בערבית: النقب - מעבר ההר, תעתיק: אל-נקבּ, ובהגייה בדואית: "אל-נגב") הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן והנגב
הר צפון
#הפניה הר קל.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן והר צפון
הרי שומרון
#הפניה השומרון.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן והרי שומרון
הרי הטאורוס
הרי הטאורוס (ביוונית עתיקה: ὄρη Ταύρου; בטורקית Toros Dağları) הם שרשרת הרים המשתרעת בדרום ובמרכז אסיה הקטנה (באזור קיליקיה) בכיוון כללי ממערב למזרח במקביל לחופי הים התיכון ולאחר מכן לגבול סוריה וטורקיה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן והרי הטאורוס
השרון
מפת השרון מצוק הכורכר בגן לאומי חוף השרון אלון התבור ברחוב זלמן שזר פינת ויצמן בהוד השרון, כיום הוא חלק מכיכר. השרון, המכונה גם מישור החוף התיכון, הוא חבל ארץ בארץ ישראל.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן והשרון
השומרון
חבל השומרון (בערבית: السامرة, תעתיק: א-סאמרה) הוא שמו של אזור גאוגרפי במרכז ארץ ישראל, אשר מהווה חלק משדרת ההר המרכזי.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן והשומרון
השירה האוגריתית
#הפניה שירה אוגריתית.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן והשירה האוגריתית
הדת הישראלית הקדומה
כיתובים דתיים מחורבת תימן; חורבת תימן היא אחד האתרים החשובים כמקור לדת הישראלית הקדומה הדת הישראלית הקדומה הוא השם המודרני לאמונות והפולחנים שהתפתחו בישראל ויהודה הקדומות, החל מתקופת ההתנחלות, מתוך האמונות של הכנענים והשמיים הצפון־מערביים.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן והדת הישראלית הקדומה
ההשערה המדיינית-קינית
"משה ויתרו", ציור משנת 1900 של ג'יימס טיסו לפי שמות פרק י"ח. ההשערה המדיינית-קינית (לפעמים רק ההשערה המדיינית או ההשערה הקינית) היא שם קיבוצי למשפחת השערות בביקורת המקרא ובחקר המקרא, לפיהן האמונה באלוהות יהוה הובאה במקורה לעם ישראל בכנען מאזור מדברי דרומי יותר.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וההשערה המדיינית-קינית
הכרמל
ממוזער נשר הַכַּרְמֶל (בערבית: جبل الكرمل (הר הכרמל), בתעתיק: ג'בל אלכרמל) הוא שלוחה צפונית-מערבית של רכס הרי השומרון המשתרעת עד למפרץ חיפה ומתנשאת לגובה מרבי של 546 מטר מעל פני הים ("רום כרמל" ליד עספיא).
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן והכרמל
וולוטה
הסדר האיוני כותרת עמוד נפוצה בסגנון פרוטו-איולי מתקופת בית ראשון על גב מטבע של 5 שקלים חדשים סיומת קישוטית של כינורות ווֹלוּטה (יש המתרגמים לעברית "לוליין") היא מוטיב קישוטי דמוי ספירלה הנפוץ באדריכלות קלאסית ובסגנונות אדריכלות ועיצוב שונים.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ווולוטה
וולוטות
#הפניה וולוטה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ווולוטות
ויליאם דיוור
ויליאם ג'פרי דיוור (באנגלית: William G. Dever; נולד ב-27 בנובמבר 1933) הוא ארכאולוג אמריקאי המתמחה בהיסטוריה של המזרח התיכון, הלבנט וישראל בתקופת המקרא.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וויליאם דיוור
כרכמיש
תל כרכמיש ונהר הפרת הזורם לידו סוריה באלף השני לפנה"ס כָּרכּמיש (מחתית: 𔑵𔗧𔖻𔑺) הייתה עיר-מדינה עתיקה ששכנה על גדתו המערבית של נהר הפרת על הגבול בין טורקיה לבין סוריה של היום.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וכרכמיש
כתב פיניקי
#הפניה אלפבית פיניקי.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וכתב פיניקי
כתובת (ארכאולוגיה)
אבן רוזטה, מן הכתובות המפורסמות שנתגלו. כתובת היא מונח המתייחס לכל מסמך, סימן, מספר או אות שנכתבו, גולפו, עוצבו, או נחרטו על חומרים בעלי שרידות יחסית כגון אבן, שיש, מתכת, עץ.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וכתובת (ארכאולוגיה)
כתובת אזתוד
כתובת אזתוד על גבי אורטוסטאט בשפה הפיניקית. צילום טורים א–ג בכתובת הממלכות הארמיות והנאו־חתיות, 800 לפנה"ס לערך. קאראטפה מופיעה בשטח המסומן בירוק זוהר הכתובת על גבי אורטוסטאט, בכתב הירוגליפי בשפה הלווית התעתיק הטור הראשון בפיניקית כתובת אַזַתִוַדַ (בכתיב מלא: אזתיוודה, Azatiwata; ידועה גם בשם כתובת קאראטפה) היא כתובת דו־לשונית בפיניקית ולוּוית של המלך אַזַתִוַדַ, שהתגלתה בקאראטפה שבטורקיה ב־1946.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וכתובת אזתוד
כתובת בעל לבנון
תצלום הכתובת המקורית כתובת בעל לבנון, המסומנת KAI 31, היא כתובת פיניקית שנמצאה בלימסול שבקפריסין בשמונה שברי ברונזה בשנות ה-70 של המאה ה-19 ונרכשה ב-1876 על ידי שארל קלרמון-גנו מסוחר בלימסול.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וכתובת בעל לבנון
כתובת בלעם
כתובת בלעםתמונה להחלפה תעתוק של כתובת בלעםתמונה להחלפה כתובת בלעם בן בְּעור היא כתובת עתיקה (המתוארכת ל־840–760 לפנה"ס) שנמצאה בתל דיר עלא שבירדן.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וכתובת בלעם
כתובות מלכי גבל
כתובות מלכי גבל הן הכתובות הקדומות ביותר בכתב הפיניקי.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וכתובות מלכי גבל
כתי
#הפניה כתיון.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וכתי
כתיב
בשפה הכתובה, כְּתִיב, או אִיוּת, הוא צירוף אותיות האלפבית, ובמקרים מסוימים גם סימנים דיאקריטיים כגון ניקוד, לשם יצירת מילים.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וכתיב
כתיב חסר
#הפניה כתיב מלא#כתיב חסר.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וכתיב חסר
כלי מיתר
נשר. שנות ה-30 של המאה ה-20) נגן נבל באמסטרדם שבהולנד. נגינה בכלי מיתר הניאולה כלי מיתר שהומצא בשנת 1970 כלי המיתר הם משפחת כלי נגינה, בהם מפיקים את הצלילים על ידי מיתרים רוטטים המחוברים לתיבת תהודה.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וכלי מיתר
כבש הבית
כבש הבית (שם מדעי: Ovis aries) הוא מין בסוג "כבש".
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וכבש הבית
כונתילת עג'רוד
כונתילת עג'רוד (בערבית: كونتيلة عجرود, מילולית: "תל מבודד של בארות"), הידוע גם כחורבת תימן, הוא אתר ארכאולוגי ישראלי קדום במזרח סיני.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וכונתילת עג'רוד
כינוי גוף
כינויי הגוף הם תת־קבוצה של שמות עצם, המשמשים תחליף לשם עצם ממשי.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וכינוי גוף
יצחק אבישור
יצחק אבישור (נולד ב-1939) הוא בלשן, היסטוריון וחוקר מקרא ישראלי.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ויצחק אבישור
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן וירמיהו
יהוא
יהוא הורג את איזבל. ציור מעשה ידי אנדראה קלסטי מהמחצית הראשונה של המאה ה-17. יֵהוּא בֶן יְהוֹשָׁפָט בֶּן נִמְשִׁי (גם יֵהוּא בֶן-נִמְשִׁי) היה מלך ישראל ולפי הכרונולוגיה המסורתית מלך על ממלכת ישראל בשנים 842 עד 814 לפנה"ס, לאחר שביצע הפיכה נגד קודמו, יורם.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ויהוא
יהוה
יהוה (בכתב עברי עתיק: 𐤉𐤄𐤅𐤄) הוא אלוהות שנעבדה בדרום הלבנט בתקופת הברזל, בעיקר כאלוהות הלאומית של ממלכת ישראל וממלכת יהודה בדת הישראלית הקדומה, ובהמשך ביהדות המוקדמת, יחד עם תהליך של הפיכה מאל מקומי לאל אוניברסלי.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ויהוה
יוחנן אהרוני
יוחנן אהרוני (ט' בסיוון תרע"ט, 7 ביוני 1919, פרנקפורט על האודר, גרמניה – ט' באדר א' תשל"ו, 9 בפברואר 1976, תל אביב) היה מן הארכאולוגים הבולטים בישראל, במיוחד בתחום הארכאולוגיה המקראית והגאוגרפיה-ההיסטורית של ארץ ישראל.
לִרְאוֹת כתובות חורבת תימן ויוחנן אהרוני