תוכן עניינים
113 יחסים: و, מ, מס, מסופוטמיה, מצרים, מצרים העתיקה, משקל (בלשנות), מלחמה, מורפולוגיה (בלשנות), מכתבי אל-עמארנה, מיתוס, מילון, אנומה אליש, ארך, ארמית, אשור, אשורולוגיה, אתרחסיס, אתיופיה, אחנתון, אבג'ד, אורתוגרפיה, אוגרית, אוגריתית, נ, נינוה, ניב (סיווג שפה), ס, סנחריב, סרגון מאכד, סלנג, סוריה, סותם סדקי, עלילות גילגמש, עברית, עברית מקראית, עיצור סדקי, סותם, אטום, עיצורים נחציים, עיצורים צידיים, עיצורים שורקים, עיצורים לועיים, עיצורים חוככים, עיראק, עיבוד שפה טבעית, פ, פרעה, פרוטו-שמית, פונמה, פונולוגיה, ק, ... להרחיב מדד (63 יותר) »
و
האות וַאו (בערבית: واو) היא האות העשרים ושבע באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת אכדית וو
מ
מ' היא האות השלוש-עשרה באלפבית העברי.
לִרְאוֹת אכדית ומ
מס
מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.
לִרְאוֹת אכדית ומס
מסופוטמיה
מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میانرودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.
לִרְאוֹת אכדית ומסופוטמיה
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
לִרְאוֹת אכדית ומצרים
מצרים העתיקה
הפירמידה של חאפרו פרעונית קדומה עשויה זהב ולפיס לזולי שמאל פלטת המלך נערמר סירות בנהר הנילוס מצרים העתיקה היא מדינה שהתקיימה בעמק נהר הנילוס בעת העתיקה.
לִרְאוֹת אכדית ומצרים העתיקה
משקל (בלשנות)
המשקל הוא מורפמה (צוּרָן) שנוצר בדרך גזירה מסורגת.
לִרְאוֹת אכדית ומשקל (בלשנות)
מלחמה
חיילים יורים במקלע ויקרס, במלחמת העולם הראשונה. מלחמה היא מאבק אלים בעצימות גבוהה בין גופים מדיניים וצבאיים, על מנת לכפות את רצונם זה על זה או למנוע כפייה כזו.
לִרְאוֹת אכדית ומלחמה
מורפולוגיה (בלשנות)
מוֹרְפוֹלוֹגְיָה (מיוונית μορφή 'צורה' ו-λόγος 'תורה'; בעברית תורת הצורות) היא ענף בבלשנות החוקר את מבנה המילים הקיימות בשפה מסוימת ורכיביהן בעלי המשמעות, המכונים "מורפמות" או צורנים.
לִרְאוֹת אכדית ומורפולוגיה (בלשנות)
מכתבי אל-עמארנה
אחד ממכתבי אל עמרנה, מכתבו של עַזירוּ מלך ממלכת אמורו לפרעה. (א"ע 161) מכתבי אֶל-עַמַארְנָה (לעיתים נקראים בטעות "מכתבי תל אל-עמארנה") הם מכתבים המתוארכים לאמצע המאה ה-14 לפנה"ס, שנכתבו על ידי שליטים שונים, ברובם שליטים כנעניים, ונשלחו אל מלך מצרים במשך תקופה של כ-20 שנה, בימי המלכים אמנחותפ השלישי, אח'נאתון ותות ענח' אמון.
לִרְאוֹת אכדית ומכתבי אל-עמארנה
מיתוס
האופרה נבוקו מבוצעת על רקע מצדה, 2010 מיתוֹס (ביוונית: μῦθος) הוא סיפור עם, המתאר אירוע – מן העבר, ההווה או העתיד – אשר אף כי אינו אמיתי, הוא בעל חשיבות יוצאת דופן או משמעות עמוקה עבור קהילה מסוימת.
לִרְאוֹת אכדית ומיתוס
מילון
מילונים עבריים מילון הוא כלי לאיסוף, להגדרה ולביאור של אוצר המילים של שפה מסוימת.
לִרְאוֹת אכדית ומילון
אנומה אליש
אֶנוּמָה אֶלִישׁ (מבבלית: "כאשר ממעל" או "בעת שממעל" ע"ש מילות הפתיחה, בכתב יתדות אכדית: 𒂊𒉡𒈠𒂊𒇺) הוא סיפור הבריאה הבבלי.
לִרְאוֹת אכדית ואנומה אליש
ארך
שרידי מקדש האלה איננה בארך חלק מפסל שור מאורוכ, בערך 3,000 לפנה"ס טביעת חותם גליל מאורוכ המתאר בעלי חיים מפלצתיים לוח אורוכ, 3,000 לפנה"ס אוּרוּכּ או אֶרֶךְ, בשומרית: UNUG URU (URUUNUG), וביוונית עתיקה: Ορχόη או Ωρύγεια), הייתה עיר עתיקה בשומר, ששכנה כ-300 ק"מ דרומה מהעיר בגדאד של ימינו, בין בבל לאור.
לִרְאוֹת אכדית וארך
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
לִרְאוֹת אכדית וארמית
אשור
אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.
לִרְאוֹת אכדית ואשור
אשורולוגיה
מפת מסופוטמיה בעת העתיקה לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס מפה של אתרים בהם נמצאים כתובות בכתב יתדות. שימו לב לקיום ממצאים לא רק בשטח של עיראק וסוריה, כי אם גם בשטחן של פרס, בטורקיה וכן במצרים (בתל-עמארנה) אשורולוגיה היא תחום מחקר, שבמקור עסק בהיסטוריה, בארכאולוגיה ובלשונות מסופוטמיה ובשכנותיה ובתרבויות הקרובות להן, אשר אף הן השתמשו בכתב יתדות.
לִרְאוֹת אכדית ואשורולוגיה
אתרחסיס
מוזיאון הבריטי. אַתְרַחַסִס (Atra-hasis) הוא שמה של הדמות הראשית מתוך האפוס המסופוטמי על בריאת האדם והמבול אשר נכתב על שלושה לוחות בתקופה הבבלית העתיקה (במאה 18-17 לפנה"ס).
לִרְאוֹת אכדית ואתרחסיס
אתיופיה
הרפובליקה הדמוקרטית הפדרלית של אתיופיה (באמהרית: የኢትዮጵያ ፌዴራላዊ ዲሞክራሲያዊ ሪፐብሊክ, תעתיק לעברית: יאיתיופ'יה פדראלאווי דימוקיראסייווי ריפביליק) היא מדינה ללא מוצא לים בקרן אפריקה שבמזרח אפריקה.
לִרְאוֹת אכדית ואתיופיה
אחנתון
אחנתן ומשפחתו סוגדים לאל אתן אחנתון, שנודע כאמנחותפ הרביעי בראשית מלכותו, היה פרעה של השושלת השמונה-עשרה במצרים.
לִרְאוֹת אכדית ואחנתון
אבג'ד
האלפבית העברי הוא דוגמה לאבג'ד, אשר בשלב מאוחר יותר הצטרפו אליו סימני הניקוד. אַבְּגַ'ד, או כְּתָב עִיצּוּרִי, הוא קטגוריה רחבה הכוללת מספר מערכות כתב שלא מסמנים בהן תנועות אלא לעיתים נדירות.
לִרְאוֹת אכדית ואבג'ד
אורתוגרפיה
אוֹרְתּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אורתו – "נכון" (ορθο), גרפוֹס – "שכותב" (γραφος)) היא מערכת הסימנים והכללים המשמשים לייצוג גרפי של שפה.
לִרְאוֹת אכדית ואורתוגרפיה
אוגרית
סוריה באלף השני לפנה"ס אוּגָרִית (באוגריתית: 𐎜𐎂𐎗𐎚, אֻגרת) הייתה עיר נמל שוקקת בימי קדם, על חוף הים התיכון בצפון הסהר הפורה (כמה קילומטרים מצפון לעיר לטקיה, בסוריה של ימינו), באתר תל ראס שמרה של ימינו.
לִרְאוֹת אכדית ואוגרית
אוגריתית
רשימת אלים אוגריתית אוּגריתית היא ניב כנעני שדובר בעיר הנמל אוגרית, הנמצאת כיום בשטח סוריה.
לִרְאוֹת אכדית ואוגריתית
נ
נ' היא האות הארבע-עשרה באלפבית העברי.
לִרְאוֹת אכדית ונ
נינוה
נִינְוֵה (באכדית: 𒌷𒉌𒉡𒀀 – Ninuwa (נִינוַּה); בסורית: ܢܝܢܘܐ, נִינוֵא; בערבית: نَيْنَوَى, נַיְנַוַה) היא אחת מבירותיה המאוחרות של האימפריה האשורית, ואתר ארכאולוגי מרכזי בחקר אשור.
לִרְאוֹת אכדית ונינוה
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
לִרְאוֹת אכדית וניב (סיווג שפה)
ס
ס' היא האות ה-15 באלפבית העברי, שמה סָמֵ"ך (בפי יהודי תימן סְמָך) קשור כנראה לסמיכה ולעזר, ויש אומרים שמקור השם בצורתה באלפבית העברי הקדום, שהייתה כצורת שלד של דג (סַמַכּ בערבית).
לִרְאוֹת אכדית וס
סנחריב
סַנְחֵרִיב (באכדית: סִין-אחֵ'-אֵרִבּ, סין ערב.
לִרְאוֹת אכדית וסנחריב
סרגון מאכד
סרגון מאכד, או סרגון הגדול (אכדית: šarru-kin, המאה ה-24 לפנה"ס - המאה ה-23 לפנה"ס), היה מקים האימפריה האכדית ומייסד העיר אכד.
לִרְאוֹת אכדית וסרגון מאכד
סלנג
סלנג (בעברית: עָגָה) הוא שימוש לא תקני בשפה, לעיתים על ידי קבוצה חברתית מסוימת, לרבות המצאת מילים חדשות שלא קיימות במשלב התקני, או ייבוא מילים משפה אחרת.
לִרְאוֹת אכדית וסלנג
סוריה
הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.
לִרְאוֹת אכדית וסוריה
סותם סדקי
#הפניה עיצור סדקי, סותם, אטום.
לִרְאוֹת אכדית וסותם סדקי
עלילות גילגמש
עלילות גילגמש הן אפוס מסופוטמי, מהיצירות הספרותיות המוקדמות ביותר בתולדות האנושות, מתקופת אור השלישית, בערך 2100 לפנה"ס.
לִרְאוֹת אכדית ועלילות גילגמש
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת אכדית ועברית
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
לִרְאוֹת אכדית ועברית מקראית
עיצור סדקי, סותם, אטום
עיצור סדקי סותם אטום נפוץ בשפות מדוברות רבות.
לִרְאוֹת אכדית ועיצור סדקי, סותם, אטום
עיצורים נחציים
העיצורים הנַחציים הם קבוצה של עיצורים בשפה המאופיינים בתכונה נחציות, אשר מבדילה אותם מעיצורים אחרים באותה שפה.
לִרְאוֹת אכדית ועיצורים נחציים
עיצורים צידיים
עיצורים צידיים הם עיצורים שבמהלך הפקתם האוויר משתחרר מצד אחד או משני צידי הלשון כאשר לרוב נוצר קשר בין קצה הלשון לבין השיניים העליונות או בין הלשון למכתש, בשונה משאר העיצורים שהם מרכזיים ובהם האוויר משתחרר מעל מרכז הלשון.
לִרְאוֹת אכדית ועיצורים צידיים
עיצורים שורקים
עיצורים שורקים (strident; sibilant) הם עיצורים חוככים או עיצורים מחוככים המופקים באזור המכתש ובתר המכתש כך שתנועת האוויר מתועלת באמצעות קדמת הלשון אל השיניים העליונות.
לִרְאוֹת אכדית ועיצורים שורקים
עיצורים לועיים
עיצורים לועיים (פַֿרִינְגֵיאלִיִּים) נהגים על ידי כיווץ הלוע שהוא החלק שבין הענבל למכסה הגרון.
לִרְאוֹת אכדית ועיצורים לועיים
עיצורים חוככים
עיצורים חוככים הם עיצורים המופקים תוך זרימת האוויר בערוץ צר הנוצר באמצעות מיקום אמצעי ההגייה בסמיכות גדולה.
לִרְאוֹת אכדית ועיצורים חוככים
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
לִרְאוֹת אכדית ועיראק
עיבוד שפה טבעית
עיבוד שפה טבעית (באנגלית: Natural Language Processing - NLP) הוא תת-תחום של בינה מלאכותית ובלשנות.
לִרְאוֹת אכדית ועיבוד שפה טבעית
פ
פ' היא האות ה-17 באלפבית העברי.
לִרְאוֹת אכדית ופ
פרעה
פסל של ראש פרעוני אמנחותפ השלישי, המוזיאון הבריטי פַּרְעֹה (ברבים: פֵַּרְעוֹנִים) היה תוארם של מלכי מצרים העתיקה, שנחשבו לאלים.
לִרְאוֹת אכדית ופרעה
פרוטו-שמית
פרוטו-שמית (לפעמים: אֵם-שמית) היא השפה-האם (פרוטו-שפה) המשוערת של השפות השמיות.
לִרְאוֹת אכדית ופרוטו-שמית
פונמה
בבלשנות, פוֹנֶמָה (לפי הצעת האקדמיה ללשון העברית: הֶגְיָן) היא יחידה תאורטית בסיסית של הגייה שעשויה להבדיל בשפה מסוימת בין מילים; כלומר, החלפה של פונמה אחת באחרת הופכת מילה אחת למילה שונה.
לִרְאוֹת אכדית ופונמה
פונולוגיה
פונולוגיה (מלעז; בעברית: תורת ההגה) היא ענף בבלשנות ותת-תחום בדקדוק העוסק בחקר היחסים בין ההגאים, תפקודם, וצירופם זה לזה בשפה נתונה.
לִרְאוֹת אכדית ופונולוגיה
ק
ק' היא האות התשע-עשרה באלפבית העברי.
לִרְאוֹת אכדית וק
ר
ר' היא האות העשרים באלפבית העברי.
לִרְאוֹת אכדית ור
רשת קונבולוציה
רשת קונבולוציה (לפי האקדמיה ללשון העברית: רשת עצבית מתקפלת; באנגלית: CNN – Convolutional Neural Network, נקראת גם Space Invariant Artificial Neural Networks או SIANN) היא סוג של רשת נוירונים המשתמשת בפעולת הקונבלוציה במקום בכפל מטריצות כללי לפחות באחת מהשכבות שלה.
לִרְאוֹת אכדית ורשת קונבולוציה
ש
ש היא האות ה־21 באלפבית העברי.
לִרְאוֹת אכדית וש
שמשי-אדד הראשון
אזור הממלכה המשוער שהקים שמשי אדד הראשון שַמְשִי-אַדַד או שמשי-הדּוּ הראשון מלך בין השנים 1776-1808 לפנה"ס בתקופת הקדומה של אשור, היה שליט עיר המדינה המספוטמית אֶכַּלַתוּם, מעט לפני שלטונו של חמורבי בבבל.
לִרְאוֹת אכדית ושמשי-אדד הראשון
שפה
פאנונית תאריך_וידוא.
לִרְאוֹת אכדית ושפה
שפה בין-לאומית
שפה בין-לאומית או שפה עולמית (באנגלית: World language) היא שפה הנמצאת בשימוש על ידי רבים ובאזורים גאוגרפים שונים ומאפשרת לחברים בקהילות שפה שונות לתקשר.
לִרְאוֹת אכדית ושפה בין-לאומית
שפות אפרו-אסיאתיות
#הפניה שפות אפרו-אסייתיות.
לִרְאוֹת אכדית ושפות אפרו-אסיאתיות
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
לִרְאוֹת אכדית ושפות שמיות
שפות שמיות מזרחיות
השפות השמיות המזרחיות הן אחד הענפים במשפחת השפות השמיות.
לִרְאוֹת אכדית ושפות שמיות מזרחיות
שפות כנעניות
אסטלת כלמו של המלך הארמי כלמו מהמאה ה-9 לפנה"ס, כתובה בפיניקית באלפבית פיניקי השפות הכנעניות הן משפחת שפות קרובה של להגים מהשלוחה הצפון-מערבית של השפות השמיות, הכוללת בין השאר את העברית והפיניקית.
לִרְאוֹת אכדית ושפות כנעניות
שרפה
כבאים נאבקים בשרפה בקנדה שרפה היא התפשטות בלתי מבוקרת של בעירה.
לִרְאוֹת אכדית ושרפה
שומר
לוח בכתב שומרי מהמאה ה-26 לפנה"ס ארץ שוּמֵר השתרעה על רובו של אזור הנמצא בדרום מסופוטמיה אשר בדרום עיראק המודרנית.
לִרְאוֹת אכדית ושומר
שומרוגרמה
שומרוגרמה היא השימוש של כתב יתדות שומרי בתו או בקבוצת תווים כאידאוגרמה או כלוגוגרמה, ולא כסימן המייצג הברה, כפי שמיוצג בייצוג הגרפי של שפות מלבד שומרית, כגון אכדית או חתית.
לִרְאוֹת אכדית ושומרוגרמה
שומרית
שׁוּמֵרִית (בשומרית: 𒅴𒂠; בתעתיק לעברית: אמגיר) הייתה שפתם של השׁוּמֵרִים.
לִרְאוֹת אכדית ושומרית
שירה אפית
לוח חרס ועליו קטע מעלילות בעל וענת, שירה אפית כנענית מאוגרית שירה אפית (או אֶפּוֹס, וכן שירת עלילה בעברית) היא סוגה (ז'אנר) של שירה נרטיבית, אשר מגוללת סיפור על חיים ומעשים של גיבור או של קבוצת גיבורים, היסטוריים או אגדיים.
לִרְאוֹת אכדית ושירה אפית
ת
ת היא האות ה-22 והאחרונה באלפבית העברי, שמה תי"ו (תָּו) ומקורה כשמה מלשון תו - צורה וסימן, כנאמר ב: האות ת' היא אחת משש אותיות בג"ד כפ"ת המקבלות דגש קל בראש מילה ולאחר שווא נח.
לִרְאוֹת אכדית ות
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת אכדית ותנ"ך
תנועה (פונולוגיה)
בפונטיקה ובפונולוגיה, תנועה היא הגה המבוצע בשפה ומאופיין במרווח רחב יחסית בבסיס החיתוך שלו, ובדרך כלל הוא מהווה את ההגה המרכזי בהברה.
לִרְאוֹת אכדית ותנועה (פונולוגיה)
ל
ל' היא האות השתים עשרה באלפבית העברי.
לִרְאוֹת אכדית ול
לבנון
לְבָנוֹן או בשמה הרשמי הרפובליקה הלבנונית (בערבית: الجمهوريّة اللبنانيّة, אַל-גֻ'מְהוּרִ֫יַּה א-לֻּבְּנַאנִ֫יַּה; בצרפתית: République libanaise) היא מדינה ערבית במזרח התיכון.
לִרְאוֹת אכדית ולבנון
לבלר
לבלר כותב קודקס בחצר שליט, ימי הביניים פסל הלבלר היושב, מצרים העתיקה לַבְלָר היה איש מקצוע שידע קרוא וכתוב ועסק לפרנסתו בכתיבת מכתבים רשמיים, כרוניקות, טקסטים ארוכים, כמו גם מסמכים משפטיים כגון חוזים, צוואות וחוקים.
לִרְאוֹת אכדית ולבלר
לוגוגרמה
סיני למושג "לוגוגרמים" לוגוגרמה או לוגוגרף היא סימן אורתוגרפי שמבטא מילה שלמה, או מורפמה (רכיב דקדוקי), להבדיל מסימנים המייצגים פונמות, או הברות.
לִרְאוֹת אכדית ולוגוגרמה
לינגואה פרנקה
לינגואה פרנקה (מאיטלקית: Lingua franca) היא כינוי לשפה בינלאומית המשמשת לתקשורת בין אנשים שאינם מדברים באותה שפת אם, בעיקר לצורך מסחר בינלאומי, דיפלומטיה או מפגשים בין תרבויות שונות.
לִרְאוֹת אכדית ולינגואה פרנקה
ט
ט' היא האות התשיעית באלפבית העברי, ושמה טי"ת (טֵית).
לִרְאוֹת אכדית וט
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
לִרְאוֹת אכדית וטורקיה
ז
ז' היא האות השביעית באלפבית העברי, שמה זי"ן (זַיִן) נגזר מכלי זין, וצורתה כשל חרב.
לִרְאוֹת אכדית וז
חמורבי
חַמּוּרָבִּי או עַמּוּרָפִּי (באכדית: 𒄩𒄠𒈬𒊏𒁉, ḫa-am-mu-ra-pi₂) היה מלך בבל בשנים 1792 לפנה"ס – 1750 לפנה"ס, השישי במספר לפי "הכרונולוגיה התיכונה" בשושלת הראשונה של בבל, ממוצא אמורי.
לִרְאוֹת אכדית וחמורבי
חקר המקרא
#הפניה ביקורת המקרא.
לִרְאוֹת אכדית וחקר המקרא
חרס
כלי חרס מבהיה שבברזיל חרס הוא תוצר של עיבוד חומר קרמי.
לִרְאוֹת אכדית וחרס
חוקי חמורבי
המצבה שעליה נמצאו חוקי חמורבי אשר מוצגת היום במוזיאון הלובר בפריז טקסט החוקים 250px חוקי חַמוּרָבִּי הם קודקס החוקים הנודע והמקיף בחוקי המזרח הקדום, והראשון שנתגלה בעת החדשה.
לִרְאוֹת אכדית וחוקי חמורבי
ב
ב' (שם האות: בֵּית, ברבים: בֵּיתִין) היא האות השנייה באלפבית העברי.
לִרְאוֹת אכדית וב
בראשית
סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.
לִרְאוֹת אכדית ובראשית
בריאת העולם
אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי לסיפורי עם שונים העוסקים בבריאה והייחודיים לתרבויות רבות ושונות ברחבי תבל.
לִרְאוֹת אכדית ובריאת העולם
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
לִרְאוֹת אכדית ובבל
ג
ג' (שם האות: גִּימֶל) היא האות השלישית באלפבית העברי.
לִרְאוֹת אכדית וג
ד
ד' (שם האות: דָּלֶת) היא האות הרביעית באלפבית העברי.
לִרְאוֹת אכדית וד
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
לִרְאוֹת אכדית ודת
דיפלומטיה
"סימטריה של דיפלומטיה",ציור משנת 1975, מאת גר ואן אלק דיפלומטיה (באנגלית: Diplomacy) היא אמנות ניהול משא ומתן, בין נציגיהן המוסמכים של קבוצות או אומות שונות.
לִרְאוֹת אכדית ודיפלומטיה
המאה ה-10 לפנה"ס
המאה ה-10 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1000 לפני הספירה והסתיימה בשנת 901 לפני הספירה.
לִרְאוֹת אכדית והמאה ה-10 לפנה"ס
המאה ה-11 לפנה"ס
המאה ה-11 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1100 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1001 לפני הספירה.
לִרְאוֹת אכדית והמאה ה-11 לפנה"ס
המאה ה-13 לפנה"ס
המאה ה-13 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1300 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1201 לפני הספירה.
לִרְאוֹת אכדית והמאה ה-13 לפנה"ס
המאה ה-14 לפנה"ס
המאה ה-14 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1400 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1301 לפני הספירה.
לִרְאוֹת אכדית והמאה ה-14 לפנה"ס
המאה ה-18 לפנה"ס
המאה ה-18 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 1800 לפני הספירה והסתיימה בשנת 1701 לפני הספירה.
לִרְאוֹת אכדית והמאה ה-18 לפנה"ס
המאה ה-6 לפנה"ס
המאה השישית לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 600 לפני הספירה והסתיימה בשנת 501 לפני הספירה.
לִרְאוֹת אכדית והמאה ה-6 לפנה"ס
המזרח הקדום
#הפניה היסטוריה של המזרח התיכון#המזרח הקרוב הקדום.
לִרְאוֹת אכדית והמזרח הקדום
האלף ה-1 לפנה"ס
האלף ה-1 לפנה"ס הוא פרק הזמן שבין שנת 1,000 לפנה"ס עד שנת 1 לפנה"ס (תחילת המאה ה-10 לפנה"ס עד סוף המאה הראשונה לפנה"ס).
לִרְאוֹת אכדית והאלף ה-1 לפנה"ס
האלף הראשון
האלף הראשון (המילניום הראשון) היא התקופה שנמשכה בפרק הזמן שבין שנת 1 לספירה עד שנת 1000 לספירה.
לִרְאוֹת אכדית והאלף הראשון
האימפריה האשורית החדשה
האימפריה האשורית החדשה או האימפריה הנאו־אשורית הייתה השלב הרביעי והלפני אחרון בהיסטוריה האשורית העתיקה והשלב האחרון והגדול ביותר של אשור כמדינה עצמאית.
לִרְאוֹת אכדית והאימפריה האשורית החדשה
האימפריה האכדית
האימפריה האכדית הייתה מדינה דוברת שפה שמית שהתפתחה סביב העיר אכד צפונית לשומר, והגיעה לשיא התרחבותה תחת שלטונו של סרגון מלך אכד.
לִרְאוֹת אכדית והאימפריה האכדית
האימפריה הבבלית הראשונה
האימפריה הבבלית הישנה או האימפריה הבבלית הראשונה (1894–1595 לפני הספירה) הייתה אימפריה שקמה לאחר נפילת שומר.
לִרְאוֹת אכדית והאימפריה הבבלית הראשונה
הנרי רולינסון
אלוף סר הנרי רולינסון (באנגלית Sir Henry Creswicke Rawlinson, 1st Baronet; 5 באפריל 1810 - 5 במרץ 1895) היה קצין בחברת הודו המזרחית, פוליטיקאי בריטי ומזרחן, המתואר לעיתים כאבי האשורולוגיה.
לִרְאוֹת אכדית והנרי רולינסון
הברה
הברה היא יחידה פונולוגית, המאגדת הגאים, לפי מידת הסונוריות שלהם.
לִרְאוֹת אכדית והברה
הומוגרף
בבלשנות, הומוגרף (בלועזית: Homograph, מיוונית: ὁμός (homós) – "זהה", ו-γράφω (gráphō) – "כתיבה") הוא מילה שהכתיב שלה זהה למילה אחרת בעלת משמעות שונה.
לִרְאוֹת אכדית והומוגרף
היסטוריה של ארץ ישראל
ההיסטוריה של ארץ ישראל היא מהקדומות והעשירות בעולם.
לִרְאוֹת אכדית והיסטוריה של ארץ ישראל
כ
כ' היא האות ה-11 באלפבית העברי.
לִרְאוֹת אכדית וכ
כנען
מפת המזרח התיכון בתקופת אל עמרנה כנען היה בתקופת הברונזה המאוחרת שמו של חבל ארץ שבהמשך נודע בעברית כארץ ישראל.
לִרְאוֹת אכדית וכנען
כתב הברות
כתב הברות (באנגלית: syllabary) הוא כתב שבו כל אחד מהסימנים מייצג הברה שלמה, כלומר צירוף של פונמות.
לִרְאוֹת אכדית וכתב הברות
כתב יתדות
כתובת שומרית בכתב יתדות קדום מהמאה ה-26 לפנה"ס כתב יתדות (בלעז: כתב קוניפורמי, מלטינית: cuneiform – בצורת יתד) הוא שיטת כתב קדומה שהייתה נפוצה באזור מסופוטמיה, סוריה, ממלכת פרס, ובאזור של אררט.
לִרְאוֹת אכדית וכתב יתדות
י
י' היא האות העשירית באלפבית העברי, שמה יו"ד (יוֹד), משום שצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת היד (מכתף עד אמה).
לִרְאוֹת אכדית וי
יחסה
בדקדוק, יַחֲסָה (ברבים: יְחָסוֹת, באנגלית: case, בספרדית: caso) היא סימון של מילים או צירופים מחלקי דיבר מסוימים בהתאם למעמדם התחבירי במשפט.
לִרְאוֹת אכדית ויחסה
יוליוס אופרט
יוליוס אופרט יוליוס (ז'ול) אוֹפֶּרט (Julius (Jules) Oppert; 9 ביולי 1825 – 19 באוגוסט 1905) היה מזרחן, בלשן ואשורולוג יהודי גרמני-צרפתי.
לִרְאוֹת אכדית ויוליוס אופרט
خ
ח'א (בערבית: خاء) היא האות השביעית באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת אכדית וخ
ص
האות צאד (בערבית: صاد) היא האות הארבע-עשרה באלפבית הערבי.
לִרְאוֹת אכדית וص
אזכור
ידוע גם בשם אשורית.