גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
112 יחסים: HebrewBooks.org, מ.ב. גלאט עוף למהדרין, מסוע, מקווה, משנה תורה, משה אריה פריינד, משה הלברשטאם, משה וולך, משה יהושע לנדא, מחנה המעצר בעתלית, מוהל, מכון פוע"ה, אם הבנים שמחה, אנטוורפן, ארץ ישראל, אלול, אדמו"ר, אהרן ראטה, ניסן, סמיכה לרבנות, עלייה לארץ ישראל, עורלה, עוז והדר, פנחס אפשטיין, פריז, פוסק, צרפת, צומת הגידים, ציונות דתית, ר"מ, ראש כולל, ראשי תיבות, רפואה, רב, רב מובהק, רופא, שמואל הלוי וואזנר, שמואל יעקב קאהן, שאלות ותשובות, שלמה זלמן אוירבך, שחפת, שחיטה, שולחן ערוך, שוחט, שווייץ, תלמוד בבלי, טהרת המשפחה, חסר בית, חסידות, חסידות סלונים, ..., חסידות סטרופקוב, חסידות תולדות אברהם יצחק, חסידות תולדות אהרן, חסידות בעלז, חסידות גור, חסידות דושינסקיא, חסידות ויז'ניץ מונסי, חסידים, חפץ חיים (קיבוץ), חברותא, בקר, בר מצווה, ברית מילה, בתי אונגרין, בלגיה, בד"ץ, בית שמש, בית דין, בית הקברות בהר הזיתים, בית הוראה, בית היתומים דיסקין, ביתר, ביתר עילית, גרמניה הנאצית, גינקולוגיה, דיין (הלכה), ה'ת"ש, ה'תרצ"ד, ה'תש"ך, ה'תש"ה, ה'תש"ו, ה'תשנ"ז, ה'תשנ"ו, ה'תשס"ט, ה'תשל"ב, ה'תשכ"ז, העדה החרדית, הר יונה ג', התנחלות, הלכה, הלכות עירובין, כ"ה באלול, כ' באייר, כשרות בד"ץ העדה החרדית, כולל שומרי החומות, יעקב אריה מיליקובסקי, יצחק יעקב וייס, יקותיאל פרקש, ירושלים, ישכר שלמה טייכטל, ישיבת מיר, ישיבת בית אברהם, יהודה ושומרון וחבל עזה, יוסף סמט, 14 במאי, 1934, 1940, 1945, 1967, 1996, 2009, 5 בספטמבר. להרחיב מדד (62 יותר) »
HebrewBooks.org
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וHebrewBooks.org · ראה עוד »
מ.ב. גלאט עוף למהדרין
חברת מ.ב.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ומ.ב. גלאט עוף למהדרין · ראה עוד »
מסוע
מבנה המסוע הזה מורכב מחגורות המעבירות גפרית מקרונות המשא לערימות אחסנה וערימות אלו לספינות המשא. מסוע מזוודות בנמל תעופה מסוע אנשים (מדרכה נעה) בנמל התעופה של בריסל מסוע, שרשרת הובלה או סרט נע הוא אמצעי לשינוע מטענים ולהסעת נוסעים.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ומסוע · ראה עוד »
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ומקווה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ומשנה תורה · ראה עוד »
משה אריה פריינד
הרב משה אריה פריינד (ו' בתשרי תרס"ד, 27 בספטמבר 1903 – כ' באלול תשנ"ו, 4 בספטמבר 1996) היה גאב"ד העדה החרדית.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ומשה אריה פריינד · ראה עוד »
משה הלברשטאם
הרב משה הלברשטאם (ח' בניסן ה'תרצ"ב, 14 באפריל 1932 – כ"ח בניסן ה'תשס"ו, 26 באפריל 2006) היה מורה צדק בולט ודיין בבד"ץ של העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ומשה הלברשטאם · ראה עוד »
משה וולך
תמונה מתערוכת קבע במרכז הרפואי שערי צדק משה וולך (משמאל) יוצא מארמון הנציב העליון לאחר שקיבל את "אות הכבוד של הקיסרות הבריטית", 1944 קברו של וולך בבית הקברות שערי צדק משה (מוריץ) וולך (בגרמנית: Moritz Wallach, בכתיב מיושן: וואללאך, וואלאך, ואלאך, וואלך; 28 בדצמבר 1866; כ בטבת תרכ"ז – 8 באפריל 1957; ז בניסן תשי"ז) היה רופא אשכנזי, מקים המרכז הרפואי שערי צדק בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ומשה וולך · ראה עוד »
משה יהושע לנדא
רבי משה יהושע לנדא (ח' בניסן ה'תרפ"א, 16 באפריל 1921 – ה' באדר ה'תש"מ, 22 בפברואר 1980) היה מרבני חוג חזון איש, וראש ישיבת שאגת אריה.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ומשה יהושע לנדא · ראה עוד »
מחנה המעצר בעתלית
מחנה המעצר בעתלית (גם: מחנה המעפילים בעתלית) היה מתקן כליאה בריטי ששימש לכליאת אסירים בזמן המנדט הבריטי על ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ומחנה המעצר בעתלית · ראה עוד »
מוהל
ביהדות, מוֹהֵל הוא אדם המבצע את ברית המילה המסורתית.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ומוהל · ראה עוד »
מכון פוע"ה
מכון פוע"ה - פוריות ורפואה על פי ההלכה משלב בין ההלכה היהודית לרפואה המודרנית, בעיקר בתחומי הפוריות, הגינקולוגיה גנטיקה, והבית היהודי.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ומכון פוע"ה · ראה עוד »
אם הבנים שמחה
כריכת הספר בהוצאת קול מבשראם הבנים שמחה, הוא ספר שכתב הרב יששכר שלמה טייכטל (מחבר שו"ת משנה שכיר), מחשובי רבני סלובקיה, שנרצח בשואה.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ואם הבנים שמחה · ראה עוד »
אנטוורפן
אנטוורפן (בהולנדית: Antwerpen; בצרפתית: Anvers - "אַנְוֶרְ"; בכתיב יהודי מיושן: אנוירשה) היא עיר באזור הפלמי של בלגיה, ועיר הבירה של מחוז אנטוורפן.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ואנטוורפן · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וארץ ישראל · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ואלול · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ואדמו"ר · ראה עוד »
אהרן ראטה
ציור של רבי אהרן ראטה רבי אהרן ראטה עם רבי יוסף צבי דושינסקי רבי אהרן ראטה (קרי: רוֹט; נודע בכינוי רבי אַהרַלֶ'ה; תרנ"ה, 1894 – ו' בניסן תש"ז, מרץ 1947) היה אדמו"ר חסידי, מייסד חבורת שומר אמונים, שממנה צמחו חסידויות "שומרי אמונים", "תולדות אהרן" (הנקראת על שמו), "תולדות אברהם יצחק" ועוד.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ואהרן ראטה · ראה עוד »
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וניסן · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עורלה
עורלת הפין (במינוח אנטומי, TA: perputium penis) היא שכבה כפולה של שריר חָלָק, כלי דם, תאי עצב, עור, ורקמה רירית, המהווה מעין "שרוול" המכסה את ראש הפין בקרב יונקים.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ועורלה · ראה עוד »
עוז והדר
סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ועוז והדר · ראה עוד »
פנחס אפשטיין
קבר הרב פנחס אפשטיין בהר הזיתים ירושלים הרב פנחס אפשטיין (כתב את שמו בכתיב יידי: עפשטיין; נפטר בי"ז בטבת תש"ל, 26 בדצמבר 1969) היה ראב"ד העדה החרדית בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ופנחס אפשטיין · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ופריז · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ופוסק · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וצרפת · ראה עוד »
צומת הגידים
צומת הגידים (או: הגידין) הוא מושג הלכתי המתאר נקודת מפגש או מעבר סמוך של שלושה גידים מסוימים בידי וברגלי בהמות ועופות, סמוך למרפק או לברך.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וצומת הגידים · ראה עוד »
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וציונות דתית · ראה עוד »
ר"מ
ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ור"מ · ראה עוד »
ראש כולל
#הפניה כולל אברכים#ראש הכולל.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וראש כולל · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וראשי תיבות · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ורפואה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ורב · ראה עוד »
רב מובהק
רב מובהק הוא רבו העיקרי של תלמיד.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ורב מובהק · ראה עוד »
רופא
"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ורופא · ראה עוד »
שמואל הלוי וואזנר
רבי שמואל הלוי וואזנר (קרי: ווֹזנר; ב' באלול ה'תרע"ג, 4 בספטמבר 1913 – ט"ו בניסן ה'תשע"ה, 3 באפריל 2015) היה מחשובי פוסקי ההלכה האורתודוקסים במפנה המאה ה-21.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ושמואל הלוי וואזנר · ראה עוד »
שמואל יעקב קאהן
הרב שמואל יעקב קאהן הרב שמואל יעקב קאהן בתפילת שחרית הרב שמואל יעקב הכהן קאהן (נולד בירושלים בט"ו באלול תש"ג, 15 בספטמבר 1943) הוא מייסד חסידות תולדות אברהם יצחק ואדמו"רה הנוכחי.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ושמואל יעקב קאהן · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שלמה זלמן אוירבך
הרב שלמה זלמן אוירבך (נכתב גם אויערבאך; כ"ג בתמוז ה'תר"ע, 30 ביולי 1910 – כ' באדר א' ה'תשנ"ה, 19 בפברואר 1995) היה ראש ישיבת קול תורה, מחשובי פוסקי ההלכה במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ושלמה זלמן אוירבך · ראה עוד »
שחפת
שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת, הנגרמת על ידי חיידקים מסוג מיקובקטריום, בדרך כלל חיידקים ממין Mycobacterium tuberculosis.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ושחפת · ראה עוד »
שחיטה
שחיטת עוף בסופר מרקט באינדונזיה שחיטה היא הריגת בעל חיים במטרה להכינו כבשר למאכל אדם.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ושחיטה · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ושולחן ערוך · ראה עוד »
שוחט
שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ושוחט · ראה עוד »
שווייץ
שווייץ (או שווייצריה; השם הקצר: בגרמנית: Schweiz; בצרפתית: Suisse; באיטלקית: Svizzera; ברומאנש: Svizra; השם הרשמי:; בצרפתית: Confédération suisse; באיטלקית: Svizzera Confederazione; ברומאנש: Confederaziun svizra; בלטינית: Confœderatio Helvetica – הקונפדרציה ההלווטית, קונפדרציה הלווטיקה או הקונפדרציה השווייצרית) היא מדינה אלפינית מוקפת יבשה השוכנת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ושווייץ · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ותלמוד בבלי · ראה עוד »
טהרת המשפחה
חדר הכנה במקווה בירושלים "עד בדיקה", בד לבן המשמש לבדיקה פנימית בהפסק טהרה ולימים של שבעה נקיים. טהרת המשפחה הוא מונח בהלכה היהודית שמובנו הוא: שמירת קיום יחסי האישות לזמן הטהרה ממצב של נידה.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וטהרת המשפחה · ראה עוד »
חסר בית
חסר בית מקסיקני ישן על הרצפה ברחוב במקסיקו סיטי חסר בית צרפתי ברחובות פריז חסר בית אמריקאי בניו יורק, 2005 מיטתו של חסר בית שוודי בגטבורגחסר בית, דַּר רְחוֹב, (דרחוב-הלחם בסיסים) מחוסר בית, או מחוסר דיור (באנגלית: Homeless - הוֹמְלֶס) הוא אדם ללא קורת גג קבועה, בדרך כלל על רקע מחסור כלכלי.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וחסר בית · ראה עוד »
חסידות
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וחסידות · ראה עוד »
חסידות סלונים
קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וחסידות סלונים · ראה עוד »
חסידות סטרופקוב
חסידות סטרופקוב היא חצר חסידית משושלת צאנז, שמקורה בעיירה סטרופקוב שבסלובקיה.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וחסידות סטרופקוב · ראה עוד »
חסידות תולדות אברהם יצחק
האדמו"ר הרב שמואל יעקב קאהן חסידות תולדות אברהם יצחק היא חצר חסידית ירושלמית-הונגרית, המשתייכת לחסידויות היישוב הישן, מיוחסת אידאולוגית לדרכה של העדה החרדית ולהתנגדותה לציונות.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וחסידות תולדות אברהם יצחק · ראה עוד »
חסידות תולדות אהרן
הרב אהרן ראטה האדמו"ר רבי אברהם יצחק קאהן בית הכנסת של החסידות טרם השיפוצים ישיבת תולדות אהרן הישנה חסיד תולדות אהרן בלבוש יום חול חסידות תולדות אהרן היא חצר חסידית ירושלמית, המשתייכת לעדה החרדית.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וחסידות תולדות אהרן · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וחסידות בעלז · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וחסידות גור · ראה עוד »
חסידות דושינסקיא
#הפניה חסידות דושינסקי.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וחסידות דושינסקיא · ראה עוד »
חסידות ויז'ניץ מונסי
חסידות ויז'ניץ מונסי היא חצר חסידית, ענף של חסידות ויז'ניץ.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וחסידות ויז'ניץ מונסי · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וחסידים · ראה עוד »
חפץ חיים (קיבוץ)
חָפֵץ חַיִּים הוא קיבוץ דתי ליד גדרה.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וחפץ חיים (קיבוץ) · ראה עוד »
חברותא
נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה) פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה. לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וחברותא · ראה עוד »
בקר
זבו בקר (שם מדעי: Bovini) הוא שבט בתת-משפחת הפרים, שלו חשיבות גדולה ביותר לאדם מבחינת המשק, מאחר שכמה מינים בו בויתו.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ובקר · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ובר מצווה · ראה עוד »
ברית מילה
ברית מילה (בקיצור: "בְּרִית") היא מצוות עשה יסודית ביהדות למול את עורלת כל הזכרים ביום השמיני ללידתם.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וברית מילה · ראה עוד »
בתי אונגרין
ישיבת חתם סופר של החסידים בשכונה ישיבת הכתב סופר בית כנסת פרושים. 2009 בתי אוּנגָרִין (בלשון ארכאית: "בתי הונגריה"; ביידיש: אונגארישע הייזער) היא שכונה חרדית במרכז ירושלים, המהווה כיום חלק מן המתחם המורחב של שכונת מאה שערים.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ובתי אונגרין · ראה עוד »
בלגיה
עיר הבירה בריסל בֶּלְגִיָּה (נקראת רשמית: ממלכת בלגיה, בהולנדית: België "בֶּלְחִייֶה", בצרפתית: Belgique "בֶּלְזִ'יק", בגרמנית: Belgien "בֶּלְגִיאֵן") היא מדינה באירופה, אחת מארצות השפלה ובירתה היא בריסל.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ובלגיה · ראה עוד »
בד"ץ
בד"צ בבני ברק בד"ץ (ראשי תיבות: בית דין צדק) הוא הרכב של דיינים מוסמכים שעורכים משפטים לפי המשפט העברי וכן מכריעים בשאלות שנוגעות להלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ובד"ץ · ראה עוד »
בית שמש
בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ובית שמש · ראה עוד »
בית דין
בית דין הוא מוסד המוסמך לפסוק בסכסוכים, לרוב בתחום מסוים ומוגדר, ובאופן כללי כגוף המכריע בנושאים משפטיים.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ובית דין · ראה עוד »
בית הקברות בהר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »
בית הוראה
בית הוראה של העדה החרדית ברחוב ישעיהו בירושלים. בית ההוראה "היכל הוראה" של הרב משה ברנסדורפר בשכונת מאה שערים. בית הוראה הוא בית דין, העוסק בפסיקת הלכות אורח חיים ויורה דעה.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ובית הוראה · ראה עוד »
בית היתומים דיסקין
בית היתומים דיסקין הוא מתחם מוסדות בירושלים השוכן כיום בשכונת גבעת שאול.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ובית היתומים דיסקין · ראה עוד »
ביתר
ביתר (בכתיב הארץ־ישראלי הקדום: "ביתתר" או "בית תר") היא עיר יהודית קדומה בהרי יהודה, על שלוחת הר המוקפת על ידי נחל רפאים משלושה כיוונים.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וביתר · ראה עוד »
ביתר עילית
ביתר הקדומה - ח'רבת אליהוד בכפר בתיר בתי ביתר עילית קו פרשת המים. כיכר על שם הרב אברהם רביץ פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה לגלישה זוויתית בֵּיתָר עִילִּית היא התנחלות ועיר חרדית כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים וצפונית לגוש עציון, על גבול הקו הירוק.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וביתר עילית · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גינקולוגיה
בדיקה גינקולוגית ב-1822 גִּינֵקוֹלוֹגְיָה (מיוונית: גינקה – אישה; לוגיה – תורה) או רפואת נשים היא תחום ברפואה העוסק במערכת הרבייה הנקבית.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וגינקולוגיה · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה'ת"ש
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וה'ת"ש · ראה עוד »
ה'תרצ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וה'תרצ"ד · ראה עוד »
ה'תש"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וה'תש"ך · ראה עוד »
ה'תש"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וה'תש"ה · ראה עוד »
ה'תש"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וה'תש"ו · ראה עוד »
ה'תשנ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וה'תשנ"ז · ראה עוד »
ה'תשנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וה'תשנ"ו · ראה עוד »
ה'תשס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וה'תשס"ט · ראה עוד »
ה'תשל"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וה'תשל"ב · ראה עוד »
ה'תשכ"ז
אות מלחמת ששת הימים, שפרצה בכ"ו באייר ה'תשכ"ז - 5 ביוני 1967.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וה'תשכ"ז · ראה עוד »
העדה החרדית
העדה החרדית היא קבוצה המורכבת ממספר קהילות חרדיות הכפופות לבית הדין של העדה החרדית, ומקבלות את מרותו.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר והעדה החרדית · ראה עוד »
הר יונה ג'
בנייני 'נתיב' בשכונה בנייני קריית בעלז בשכונה בנייני מחיר למשתכן בשכונה (2022) הר יונה ג' היא שכונה חרדית הממוקמת על הר יונה בנוף הגליל (נצרת עילית לשעבר), צפונית מזרחית לשכונת רמות גולדה מאיר שנקראה בעבר 'הר יונה א' ו'הר יונה ב'.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר והר יונה ג' · ראה עוד »
התנחלות
מפת משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטריים של ההתנחלויות, עדכנית ליוני 2020 תוואי גדר ההפרדה המאושר והלא מעודכן, נכון למאי 2005 התנחלות היא יישוב יהודי בשטח הנמצא בשליטה ישראלית אך לא בריבונות ישראלית, לרוב בשטחים המוחזקים על ידי ישראל מאז מלחמת ששת הימים.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר והתנחלות · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר והלכה · ראה עוד »
הלכות עירובין
הלכות עירובין הם ההלכות העוסקות בנושא מלאכת הוצאה מרשות לרשות בשבת, שמשמעה האיסור להוציא חפצים ומשא בין רשויות השבת.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר והלכות עירובין · ראה עוד »
כ"ה באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וכ"ה באלול · ראה עוד »
כ' באייר
ב, זהו יום פרוס העצרת, שבו מעשרים את הוולדות ומפרישים ממחצית השקל לתרומת הלשכה.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וכ' באייר · ראה עוד »
כשרות בד"ץ העדה החרדית
סמל ההכשר הרשמי המופיע על המוצרים ועד הכשרות של העדה החרדית הוא גוף כשרות פרטי הפועל בישראל כחברה בע"מ תחת השם "ק.ד.ש.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וכשרות בד"ץ העדה החרדית · ראה עוד »
כולל שומרי החומות
מימין: כולל שומרי החומות בשכונת מאה שערים, חצר ג' (צולם ב-2008) כולל שומרי החומות הוא ארגון קהילתי תורני, במתכונת כולל, שהוקם בירושלים ב-1856.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וכולל שומרי החומות · ראה עוד »
יעקב אריה מיליקובסקי
הרב יעקב אריה ישעיה מיליקובסקי (נולד ב-9 באוגוסט 1947, כ"ג באב ה'תש"ז), הוא האדמו"ר מאמשינוב.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ויעקב אריה מיליקובסקי · ראה עוד »
יצחק יעקב וייס
הרב יצחק יעקב וייס (ח' באדר א' ה'תרס"ב, 15 בפברואר 1902 – י"א בסיוון ה'תשמ"ט, 14 ביוני 1989) רב ופוסק, מחבר סדרת ספרי השו"ת מנחת יצחק.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ויצחק יעקב וייס · ראה עוד »
יקותיאל פרקש
הרב פרקש, 2022 הרב יקותיאל פרקש (נולד בכ"ג בשבט תש"ח) הוא רב חסיד חב"ד, מחבר ספרי הלכה, המתפקד כמו"צ בקהילות חב"ד בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ויקותיאל פרקש · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וירושלים · ראה עוד »
ישכר שלמה טייכטל
הרב ישכר (יששכר) שלמה טייכטל (כ"ד בשבט ה'תרמ"ה, 9 בפברואר 1885 - י' או י"ג בשבט ה'תש"ה), היה מחבר שו"ת "משנה שכיר" והספר אם הבנים שמחה.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וישכר שלמה טייכטל · ראה עוד »
ישיבת מיר
ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וישיבת מיר · ראה עוד »
ישיבת בית אברהם
ישיבת בית אברהם היא ישיבה השייכת לחסידות סלונים, ומרכזה בשכונת מאה שערים בירושלים.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר וישיבת בית אברהם · ראה עוד »
יהודה ושומרון וחבל עזה
יהודה ושומרון וחבל עזה (בירוק) יהודה ושומרון וחבל עזה (יש"ע) הוא השם הרשמי שנתנה מדינת ישראל לשטחים שהיו חלק מהמנדט הבריטי עד להקמת המדינה, נכבשו על ידי ירדן ומצרים במהלך מלחמת העצמאות ומאוחר יותר נכבשו בידי צה"ל במהלך מלחמת ששת הימים, למעט מזרח ירושלים שהוחל עליה החוק הישראלי.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ויהודה ושומרון וחבל עזה · ראה עוד »
יוסף סמט
הרב יוסף סמט (נכתב גם סאמעט) (נולד ב-תשי"ט) הוא עורך תורני ומייסד עוז והדר ומשמש כעורך הראשי של התלמוד בבלי ופרויקטים נוספים במכון.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ויוסף סמט · ראה עוד »
14 במאי
אנרי הרביעי 14 במאי הוא היום ה-134 בשנה (135 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ו14 במאי · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ו1934 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ו1940 · ראה עוד »
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ו1945 · ראה עוד »
1967
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ו1967 · ראה עוד »
1996
ינואר.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ו1996 · ראה עוד »
2009
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ו2009 · ראה עוד »
5 בספטמבר
5 בספטמבר הוא היום ה-248 בשנה בלוח הגריגוריאני (249 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: מאיר ברנדסדורפר ו5 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מאיר_ברנדסדורפר
