תוכן עניינים
38 יחסים: ממואר, מאזנים (כתב עת), מחנך, מוסקבה, מוסד ביאליק, אלפבית לטיני, אירופה, סאוועטיש היימלאנד, ספרות עברית, סולוביוב, עיר בירה, פנקס הקהילות, פובליציסטיקה, קובנה, רוסית, ריגה, שם עט, שתדלן, שטעטל, לטביה, ליטא, ליטאית, זאמוט, בן-ציון דינור, בן-ציון כ"ץ, גימנסיה, דפוס ראם, דב לוין (היסטוריון), האימפריה הרוסית, וילנה, כ"ב בטבת, כתב עת, יבנה (רשת חינוך), יד ושם, יהדות אורתודוקסית, יהדות ליטא, יידיש, 1 בינואר.
ממואר
#הפניה ספר זיכרונות.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ וממואר
מאזנים (כתב עת)
מודעה בדבר נשף לרגל הוצאת הגיליון הראשון של מאזנים, תל אביב, 14 במרץ 1929 מֹאזְנַיִם הוא כתב עת ספרותי של אגודת הסופרים העברים במדינת ישראל.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ומאזנים (כתב עת)
מחנך
#הפניה מורה.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ומחנך
מוסקבה
מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ומוסקבה
מוסד ביאליק
מוסד ביאליק הוא בית הוצאה לאור שהקימו ההנהלה הציונית העולמית והנהלת הסוכנות היהודית בשנת 1935, לזכרו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ומוסד ביאליק
אלפבית לטיני
האלפבית הלטיני (Latin), המכונה גם אלפבית רומאני (Roman), הוא אחד האלפביתים הנפוצים ביותר, ומשמש מערכת כתב עבור שפות רבות ברחבי העולם, ובשפות יוצאות-אירופה בפרט.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ואלפבית לטיני
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ואירופה
סאוועטיש היימלאנד
אחד הגיליונות, 1965 סאָוועטיש הײמלאַנד ("סוֹבייטיש הֵיימלַנד"; יידיש: 'המולדת הסובייטית'; ברוסית: Советская родина) היה כתב עת ביידיש שיצא לאור בברית המועצות בשנים 1961–1991.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ וסאוועטיש היימלאנד
ספרות עברית
ספרות עברית היא כלל הספרות שנכתבה בעברית במהלך הדורות.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ וספרות עברית
סולוביוב
#הפניה ולדימיר סולוביוב.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ וסולוביוב
עיר בירה
עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ועיר בירה
פנקס הקהילות
פנקס הקהילות: אנציקלופדיה של היישובים היהודיים למן היווסדם ועד לאחר שואת מלחמת העולם השנייה היא אנציקלופדיה להנצחת הקהילות היהודיות שחרבו בשואה, אשר יוצאת לאור בהוצאת יד ושם בירושלים.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ופנקס הקהילות
פובליציסטיקה
אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ופובליציסטיקה
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ וקובנה
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ורוסית
ריגה
ריגה (לטבית:; אסטונית Riia; ליטאית Ryga) היא עיר הבירה של לטביה.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ וריגה
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ושם עט
שתדלן
#הפניה שדלנות.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ושתדלן
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ושטעטל
לטביה
לַטְבִיָה (בלטבית: Latvija), או בשמה הרשמי רפובליקת לטביה (Latvijas Republika) היא מדינה באזור הבלטי בצפון-מזרח אירופה.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ולטביה
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ וליטא
ליטאית
ליטאית (Lietuvių kalba), שפתה הרשמית של ליטא, היא שפה בלטית מזרחית מקבוצת השפות הבלטיות של משפחת השפות ההודו־אירופיות.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ וליטאית
זאמוט
זאַמוּט (בז'מאיצ'ו: Žemaitėjė; בליטאית תקנית: Žemaitija, ז'מאיטייה; מילולית: השפלה, הארץ הנמוכה; ליטא-תחתית; בלטינית: Samogitia, "סמוגיטיה") היא אחד מחמישה חבלי ארץ אתנוגרפיים מובחנים בליטא.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ וזאמוט
בן-ציון דינור
דינור (באמצע, השמאלי ביותר) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921 בן-ציון דִינוּר (דינבּוּרג) (2 בינואר 1884, ג' בטבת תרמ"ד – 8 ביולי 1973, ח' בתמוז תשל"ג) היה היסטוריון של עם ישראל, מחנך, פרופסור להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר הכנסת הראשונה מטעם מפא"י, שר החינוך, יוזם מפעל חלוקת פרס ישראל; חתן פרס ישראל: למדעי היהדות (1958) ולחינוך (1973), ממייסדי "יד ושם" ויו"ר ההנהלה הראשון שלו (1953- 1959), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ובן-ציון דינור
בן-ציון כ"ץ
כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' בן ציון כ"ץ (18 בדצמבר 1875 – 2 בפברואר 1958) היה עיתונאי, סופר והיסטוריון, זוכה פרס סוקולוב.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ובן-ציון כ"ץ
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ וגימנסיה
דפוס ראם
דפוס ראָם (בכתיב יידי; נהגה "רוֹם"; בכתב לטיני: Romm), המוכר יותר בשם דפוס והוצאת האלמנה והאחים ראָם (לפעמים גם סתם דפוס וילנה, וגם בכתיב וילנא, ווילנא או ווילנה), היה בית דפוס יהודי והוצאת ספרים שפעלו בווילנה מסוף המאה ה-18 עד תחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ודפוס ראם
דב לוין (היסטוריון)
דב לוין (1 בינואר 1925 – 3 בדצמבר 2016) היה היסטוריון ישראלי, חוקר השואה, שהתמחה בתולדות השואה בליטא ובמדינות הבלטיות.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ודב לוין (היסטוריון)
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ והאימפריה הרוסית
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ווילנה
כ"ב בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ב טבת היא ברוב השנים פרשת וארא.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ וכ"ב בטבת
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ וכתב עת
יבנה (רשת חינוך)
יבנה הייתה רשת בתי ספר יהודיים דתיים-ציוניים מטעם תנועת המזרחי, שפעלה בפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ויבנה (רשת חינוך)
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ויד ושם
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ויהדות אורתודוקסית
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ויהדות ליטא
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ויידיש
1 בינואר
1 בינואר הוא היום הראשון בשנה בלוח הגרגוריאני, מאז 1622 עד לסיום השנה נשארו עוד 364 ימים (365 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת מאיר פייבל גץ ו1 בינואר