תוכן עניינים
57 יחסים: מסכת נידה, מסכת תמורה, משה, מדרש, מות משה, מידות שהתורה נדרשת בהן, אמוראים, אנציקלופדיה תלמודית, אבלות (יהדות), אגדה (יהדות), נפקא מינה, ספר המצוות לרמב"ם, סברא, סיני (כתב עת), עלים לתרופה (עלון שבת), עדין אבן ישראל, פורטל הדף היומי, פילולוגיה, קל וחומר, קבלה למשה מסיני, קושיה, קובץ יסודות וחקירות, רמב"ן, ראשונים, רש"י, רב, רב אחא בריה דרבא, רב יהודה, רבי מאיר, רבי אלעזר בן פדת, רבי עקיבא, רבי ישמעאל, ריטב"א, שמואל (אמורא), שחוטי חוץ, שיטה מקובצת, תנ"ך, תנאים, תשס"ח, תלמוד שטיינזלץ, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, בית שימוש, גזרה שווה, דון מינה ומינה, דון מינה ואוקי באתרה, הלכה, הלכה למשה מסיני, הליכות עולם (כללים), היקש הלכתי, ... להרחיב מדד (7 יותר) »
מסכת נידה
כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.
לִרְאוֹת מופנה ומסכת נידה
מסכת תמורה
מַסֶּכֶת תְּמוּרָה היא המסכת השישית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת מופנה ומסכת תמורה
משה
"משה והלוחות", ציור מאת פיליפ דה שאמפן, 1648 מֹשֶׁה או משה רבנו (לפי מדרש סדר עולם: ז' באדר – ז' באדר) הוא דמות מקראית.
לִרְאוֹת מופנה ומשה
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
לִרְאוֹת מופנה ומדרש
מות משה
משה מתבונן על הארץ מפסגת הר נבו מות משה מתואר ב ומהווה למעשה את האירוע האחרון לפני כניסתם של בני ישראל לארץ כנען.
לִרְאוֹת מופנה ומות משה
מידות שהתורה נדרשת בהן
מידות שהתורה נדרשת בהן הן קבוצת כלים הרמנויטיים, אשר בהם חז"ל עשו שימוש, לפירוש התנ"ך – באמצעות מדרשים.
לִרְאוֹת מופנה ומידות שהתורה נדרשת בהן
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
לִרְאוֹת מופנה ואמוראים
אנציקלופדיה תלמודית
אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.
לִרְאוֹת מופנה ואנציקלופדיה תלמודית
אבלות (יהדות)
אבלים אומרים קדיש בבית הקברות בהר הזיתים אֲבֵלוּת היא מצב הלכתי של האָבֵל, מי שמת אחד מקרובי משפחתו.
לִרְאוֹת מופנה ואבלות (יהדות)
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
לִרְאוֹת מופנה ואגדה (יהדות)
נפקא מינה
נַפְקָא מִנַּהּ (בארמית: יוצא ממנה) הוא מונח למדני שגור בתלמוד שמשמעותו היא הפקת השלכה מעשית מדיון רעיוני.
לִרְאוֹת מופנה ונפקא מינה
ספר המצוות לרמב"ם
ספר המצוות לרמב"ם הוא חיבור של הרמב"ם הכולל רשימה של 613 המצוות (בגימטריה: תרי"ג מצוות) הרשומות בתורה שבכתב.
לִרְאוֹת מופנה וספר המצוות לרמב"ם
סברא
סברא הוא מונח הלכתי, המתאר היגיון פשוט, שאינו נצרך לדין מפורש בתורה, אך נקבע על פי הגיון פשוט של חכמי התורה.
לִרְאוֹת מופנה וסברא
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
לִרְאוֹת מופנה וסיני (כתב עת)
עלים לתרופה (עלון שבת)
לוגו עלים לתרופה "עלים לתרופה מפרד"ס התורה ומשדה החסידות" הוא עלון שבת, היוצא לאור מדי שבוע לקראת שבת, ומופץ בעשרות אלפי עותקים בבתי המדרש בריכוזי היהדות החרדית ברחבי העולם.
לִרְאוֹת מופנה ועלים לתרופה (עלון שבת)
עדין אבן ישראל
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) (ג' באב ה'תרצ"ז, 11 ביולי 1937 – י"ז באב ה'תש"פ, 7 באוגוסט 2020) היה מחבר ספרי הגות יהודית וביאורים, בפרט לתלמוד ולחסידות.
לִרְאוֹת מופנה ועדין אבן ישראל
פורטל הדף היומי
פורטל הדף היומי הוא אתר האינטרנט הגדול ביותר המרכז תכנים, דיונים וכלי עזר ללומדי הדף היומי לפי סדר דפי התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת מופנה ופורטל הדף היומי
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
לִרְאוֹת מופנה ופילולוגיה
קל וחומר
קַל וָחוֹמֶר (בראשי תיבות: ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.
לִרְאוֹת מופנה וקל וחומר
קבלה למשה מסיני
#הפניה הלכה למשה מסיני.
לִרְאוֹת מופנה וקבלה למשה מסיני
קושיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.
לִרְאוֹת מופנה וקושיה
קובץ יסודות וחקירות
קובץ יסודות וחקירות השלם הוא ספר המכיל ליקוט מקיף של יסודות וחקירות תורניים המבוססים על ספרי הראשונים והאחרונים.
לִרְאוֹת מופנה וקובץ יסודות וחקירות
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
לִרְאוֹת מופנה ורמב"ן
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
לִרְאוֹת מופנה וראשונים
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
לִרְאוֹת מופנה ורש"י
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת מופנה ורב
רב אחא בריה דרבא
רב אחא בריה דרבא היה אמורא ידוע בדור השביעי לאמוראי בבל, שימש כראש ישיבת פומבדיתא.
לִרְאוֹת מופנה ורב אחא בריה דרבא
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
לִרְאוֹת מופנה ורב יהודה
רבי מאיר
רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.
לִרְאוֹת מופנה ורבי מאיר
רבי אלעזר בן פדת
רבי אלעזר בן פדת, היה כהן, אמורא בדור השני והשלישי של אמוראי ארץ ישראל, הוא הנקרא בתלמוד בשם הסתמי רבי אלעזר (כאשר מדובר באמורא. ואולם, בלבול מסוים נוצר לעיתים מכיוון שישנו גם תנא בסתם רבי אלעזר והוא רבי אלעזר בן שמוע).
לִרְאוֹת מופנה ורבי אלעזר בן פדת
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך.
לִרְאוֹת מופנה ורבי עקיבא
רבי ישמעאל
קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.
לִרְאוֹת מופנה ורבי ישמעאל
ריטב"א
רבי יום טוב בן אברהם אַשֵּׂבִילִי (או אַלְשֵׂבִילִי, כלומר בן העיר סביליה; בראשי תיבות ריטב"א; ה'י', 1250 – ה'ץ', 1330) היה מגדולי רבני ספרד בתקופת הראשונים.
לִרְאוֹת מופנה וריטב"א
שמואל (אמורא)
שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.
לִרְאוֹת מופנה ושמואל (אמורא)
שחוטי חוץ
איסור שחוטי חוץ הוא איסור הלכתי לשחוט קורבן מחוץ לבית המקדש ("המקום אשר יבחר ה'") או להקריב אותו שם.
לִרְאוֹת מופנה ושחוטי חוץ
שיטה מקובצת
שיטה מקובצת (קרוי גם אספת זקנים) הוא שם חיבורו של הרב בצלאל אשכנזי, מגדולי הרבנים בארץ ישראל במאה ה-16.
לִרְאוֹת מופנה ושיטה מקובצת
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת מופנה ותנ"ך
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
לִרְאוֹת מופנה ותנאים
תשס"ח
#הפניה ה'תשס"ח.
לִרְאוֹת מופנה ותשס"ח
תלמוד שטיינזלץ
עמוד מתלמוד שטיינזלץ תלמוד שטיינזלץ (או: תלמוד אבן ישראל) הוא מהדורה של התלמוד הבבלי בעריכת הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ).
לִרְאוֹת מופנה ותלמוד שטיינזלץ
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת מופנה ותלמוד בבלי
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת מופנה ותלמוד ירושלמי
בית שימוש
אסלה בית שימוש (ידוע גם כשירותים, בית כיסא, בית הכבוד, נוחיות) הוא מקום בו עושה אדם את צרכיו.
לִרְאוֹת מופנה ובית שימוש
גזרה שווה
בדיון התלמודי ובהלכה, גזרה שווה היא אחת משלש עשרה המידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.
לִרְאוֹת מופנה וגזרה שווה
דון מינה ומינה
#הפניה דון מינה ואוקי באתרה.
לִרְאוֹת מופנה ודון מינה ומינה
דון מינה ואוקי באתרה
דּוּן מִינַּהּ וְאוֹקֵי בְּאַתְרַהּ הוא כלל תלמודי לפיו גם כאשר למדים דין מסוים מדין אחר, עדיין גדרי הדין הנלמד הם כפי שאר הדינים באותו עניין ולא כפי דיני המלמד.
לִרְאוֹת מופנה ודון מינה ואוקי באתרה
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת מופנה והלכה
הלכה למשה מסיני
הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.
לִרְאוֹת מופנה והלכה למשה מסיני
הליכות עולם (כללים)
ספר הליכות עולם הוא ספר העוסק בכללי התלמוד ודרכי הפסיקה של חז"ל, והתקבל כאחד הספרים היסודיים בתחום זה.
לִרְאוֹת מופנה והליכות עולם (כללים)
היקש הלכתי
#הפניה היקש (הלכה).
לִרְאוֹת מופנה והיקש הלכתי
כלל ופרט
#הפניה מידות שהתורה נדרשת בהן.
לִרְאוֹת מופנה וכלל ופרט
יעקב עמדין
פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.
לִרְאוֹת מופנה ויעקב עמדין
יצחק שילת
הרב יצחק שֵילת (נולד בכ"ט באייר תש"ו, 30 במאי 1946) הוא ממייסדי ומראשי ישיבת ברכת משה במעלה אדומים, חוקר, מתרגם ועורך של כתבי הרמב"ם וספר הכוזרי.
לִרְאוֹת מופנה ויצחק שילת
ישעיה הלוי הורוביץ
קברו של השל"ה בטבריה, במתחם קבר הרמב"ם רבי ישעיה הלוי הורוביץ (נכתב גם "ישעיהו" ו"הורוויץ"), מכונה השל"ה או השל"ה הקדוש (על שם חיבורו "'''ש'''ני '''ל'''וחות '''ה'''ברית"; ה'שי"ח, 1558 – תאריך הפטירה שגוי אך נתקבע י"א בניסן ה'ש"צ, 24 במרץ 1630 וכנראה טבת שפ"ו) היה מגדולי רבני אשכנז במאה ה-17.
לִרְאוֹת מופנה וישעיה הלוי הורוביץ
ישועה בן יוסף הלוי
#הפניה הליכות עולם (כללים) קטגוריה:מחברי ספרי כללי התלמוד.
לִרְאוֹת מופנה וישועה בן יוסף הלוי
ישיבה (אתר אינטרנט)
אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.
לִרְאוֹת מופנה וישיבה (אתר אינטרנט)
יד מלאכי
#הפניה מלאכי הכהן.
לִרְאוֹת מופנה ויד מלאכי