גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
70 יחסים: מאיר בר-אילן, משפטי נירנברג, מתמטיקה, מלחמת העצמאות, מלחמת העולם השנייה, מוסמך אוניברסיטה, מכללה דתית למורים ע"ש רא"מ ליפשיץ, אנשלוס, אטלס (ספר מפות), אברהם יעקב ברור, אוניברסיטת תל אביב, אוניברסיטת בר-אילן, עיתונאי, פרס ישראל, פרופסור, פרופסור אמריטוס, פלסטיין פוסט, קרטוגרפיה, קינגס קולג' לונדון, רמת גן, שמואל יוסף עגנון, תשס"ב, תד אריסון, תואר ראשון, חולדה ליברנומה, חיים נחמן ביאליק, ברגן-בלזן, בית הספר תחכמוני (ירושלים), גאולוגיה, גאוגרפיה, גבריאל בירנבאום, דקאן, דוקטור, המרכז למיפוי ישראל, המכללה האקדמית בית ברל, האנציקלופדיה העברית, האקדמיה ללשון העברית, האגודה הגאוגרפית הישראלית, האוניברסיטה העממית, האוניברסיטה העברית בירושלים, הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, העלייה השלישית, הצופה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה, הוצאת יבנה, ועדת השמות הממשלתית, וינה, כתב צבאי, יציאה בשאלה, ירושלים, ..., ישראל, 1919, 1920, 1946, 1947, 1949, 1950, 1955, 1958, 1979, 1980, 1981, 1983, 1989, 2 בנובמבר, 2004, 2006, 2014, 2020, 28 בדצמבר. להרחיב מדד (20 יותר) »
מאיר בר-אילן
בר-אילן, אפריל 1914 לוויית הרב בירושלים. 1949, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית הרב מאיר בר-אילן (ברלין) (ה' באייר תר"מ, 16 באפריל 1880 – י"ט בניסן ה'תש"ט, 17 באפריל 1949) היה רב, מחבר ופעיל ציוני, מראשי ומנהיגי תנועת המזרחי והציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: משה ברור ומאיר בר-אילן · ראה עוד »
משפטי נירנברג
נאשמים במשפטי נירנברג. בשורה הראשונה, מימין לשמאל: וילהלם קייטל, יואכים פון ריבנטרופ, רודולף הס, הרמן גרינג. בשורה השנייה, מימין לשמאל: פריץ זאוקל, באלדור פון שיראך, אריך רדר, קרל דניץ משפטי נירנברג היו סדרת משפטים שנערכה לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנים 1945 ו-1946, על ידי בעלות הברית בעיר נירנברג שבבוואריה (גרמניה).
חָדָשׁ!!: משה ברור ומשפטי נירנברג · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: משה ברור ומתמטיקה · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: משה ברור ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: משה ברור ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מוסמך אוניברסיטה
מקבלי תואר מוסמך באוניברסיטת חיפה לבושים בגלימה אקדמית בטקס הענקת התואר בשנת 2007 מוסמך אוניברסיטה הוא תואר אקדמי שאוניברסיטה מעניקה לאדם שסיים מסלול לימודים אקדמי מתקדם, הכולל בדרך כלל גם התנסות במחקר.
חָדָשׁ!!: משה ברור ומוסמך אוניברסיטה · ראה עוד »
מכללה דתית למורים ע"ש רא"מ ליפשיץ
#הפניה מכללת ליפשיץ.
חָדָשׁ!!: משה ברור ומכללה דתית למורים ע"ש רא"מ ליפשיץ · ראה עוד »
אנשלוס
אוסטריה אַנְשְׁלוּס (בגרמנית: Anschluss, תרגום מילולי: "סיפוח") הוא הכינוי לסיפוחה של אוסטריה הפשיסטית לרייך השלישי ב-12 במרץ 1938, בעקבותיו המדינה האוסטרית בוטלה והפכה למחוז ברייך הגרמני.
חָדָשׁ!!: משה ברור ואנשלוס · ראה עוד »
אטלס (ספר מפות)
תמונת העולם, מתוך האטלס של אברהם אורטליוס אַטְלָס הוא אוסף של מפות שלרוב נכרך בפורמט של ספר.
חָדָשׁ!!: משה ברור ואטלס (ספר מפות) · ראה עוד »
אברהם יעקב ברור
ד"ר אברהם יעקב ברוור בשורה התחתונה (חבוש בכובע קסקט) עם החוג לכרטוגרפיה בסמינר בית-הכרם, 1946-7 אַבְרָהָם יַעֲקֹב בְּרָוֶר (לעיתים ברוור; על פי רוב א. י. ברור; בלועזית: A. J. Brawer; ד' בניסן ה'תרמ"ד, 30 במרץ 1884 – ד' בכסלו ה'תשל"ו, 8 בנובמבר 1975) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי יליד גליציה.
חָדָשׁ!!: משה ברור ואברהם יעקב ברור · ראה עוד »
אוניברסיטת תל אביב
אוניברסיטת תל אביב היא אוניברסיטת המחקר הציבורית הגדולה ביותר בישראל.
חָדָשׁ!!: משה ברור ואוניברסיטת תל אביב · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: משה ברור ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: משה ברור ועיתונאי · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: משה ברור ופרס ישראל · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: משה ברור ופרופסור · ראה עוד »
פרופסור אמריטוס
#הפניה פרופסור#דרגות בפרופסורה.
חָדָשׁ!!: משה ברור ופרופסור אמריטוס · ראה עוד »
פלסטיין פוסט
#הפניה ג'רוזלם פוסט.
חָדָשׁ!!: משה ברור ופלסטיין פוסט · ראה עוד »
קרטוגרפיה
מפה מאוירת מפה של כדור הארץ קַרְטוֹגְרַפְיָה (בעברית: מַפָּאוּת) היא תורת היצירה, העריכה, הקריאה, העיבוד וההדפסה של מפות גאוגרפיות.
חָדָשׁ!!: משה ברור וקרטוגרפיה · ראה עוד »
קינגס קולג' לונדון
קינגס קולג' לונדון (באנגלית: King's College London, בקיצור: קינגס, King's; בראשי תיבות: KCL) היא אוניברסיטת מחקר ציבורית השוכנת בלונדון, הממלכה המאוחדת, ונחשבת לאחת האוניברסיטאות הטובות בעולם.
חָדָשׁ!!: משה ברור וקינגס קולג' לונדון · ראה עוד »
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
חָדָשׁ!!: משה ברור ורמת גן · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: משה ברור ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
תשס"ב
#הפניה ה'תשס"ב.
חָדָשׁ!!: משה ברור ותשס"ב · ראה עוד »
תד אריסון
תאודור (תד) אריסון (באנגלית: Theodore (Ted) Arison; 24 בפברואר 1924 – 1 באוקטובר 1999) היה איש עסקים ישראלי-אמריקאי, בבעלותו היו חברת האוניות קרניבל וקבוצת הכדורסל מיאמי היט מליגת ה-NBA.
חָדָשׁ!!: משה ברור ותד אריסון · ראה עוד »
תואר ראשון
#הפניה בוגר אוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: משה ברור ותואר ראשון · ראה עוד »
חולדה ליברנומה
חוּלְדה לִיבֶּרַנוֹמֶה (Liberanome; נולדה ב-10 במרץ 1930) הייתה כתבת עיתון "הארץ" באיטליה במשך כ-50 שנה.
חָדָשׁ!!: משה ברור וחולדה ליברנומה · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: משה ברור וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
ברגן-בלזן
בֶּרגֶן-בֶּלזֶן, הנקרא לפעמים רק בלזן, היה מחנה ריכוז גרמני בתקופת גרמניה הנאצית.
חָדָשׁ!!: משה ברור וברגן-בלזן · ראה עוד »
בית הספר תחכמוני (ירושלים)
בית ספר תחכמוני ברחוב אתיופיה בראשית שנות ה-20 רחוב החבשים בשנת תרפ"ב בית הספר במיקומו החדש בשכונת כרם בשלהי שנות ה-20 המנהל, מרדכי צבי אילן בית הספר "תחכמוני" בירושלים, הוקם בשנת 1909 ברחוב החבשים, ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים.
חָדָשׁ!!: משה ברור ובית הספר תחכמוני (ירושלים) · ראה עוד »
גאולוגיה
הגאולוג, ציור של קארל שפיצווג משנת 1860 גֵּאוֹלוֹגְיָה (באנגלית: Geology) היא תחום מחקר השייך למדעי הטבע, ענף בתחום מדעי כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: משה ברור וגאולוגיה · ראה עוד »
גאוגרפיה
הר הגעש קיסקה שבאלסקה. ה'''מפה''' היא כלי העזר הבסיסי ביותר בגאוגרפיה. גֵּאוֹגְרַפְיָה (באנגלית: Geography) היא תחום מדעי אינטגרטיבי, בו נחקרים שלל תופעות ותהליכים ארציים בכדור הארץ; מגמות ותהליכים חוץ-ארציים, כמו השפעותיה של השמש על האקלים הארצי; ותהליכים אנושיים, דהיינו השפעותיה של התנהגות האדם על המרחב הפיזי.
חָדָשׁ!!: משה ברור וגאוגרפיה · ראה עוד »
גבריאל בירנבאום
גבריאל בירנבאום (נולד ב-1951) הוא בלשן, שמחקריו עוסקים בלשון חכמים ובייחוד בלשון המשנה.
חָדָשׁ!!: משה ברור וגבריאל בירנבאום · ראה עוד »
דקאן
דֵּקָאן הוא תואר המשרה של אדם שהוענקה לו סמכות ניהולית משמעותית, בפרט ניהול פקולטה באוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: משה ברור ודקאן · ראה עוד »
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט. דוקטור (בקיצור, ד"ר; PhD), או תואר שלישי, הוא התואר האקדמי העליון, המוענק לאחר השלמת עבודת מחקר בהיקף משמעותי, או הגעה לרמה מקצועית המאפשרת פעילות עצמאית ברמה גבוהה.
חָדָשׁ!!: משה ברור ודוקטור · ראה עוד »
המרכז למיפוי ישראל
המרכז למיפוי ישראל (מפ"י), הוא סוכנות המיפוי הלאומית של ישראל הכפופה בתור יחידת סמך מקצועית אל משרד הבינוי והשיכון.
חָדָשׁ!!: משה ברור והמרכז למיפוי ישראל · ראה עוד »
המכללה האקדמית בית ברל
הכניסה למתחם "קלמניה" המשמש את הפקולטה לאמנויות - המדרשה אולם הספורט "המבנה המרכזי" הכניסה למתחם "קלמניה" המשמש כיום כפקולטה לאמנויות - המדרשה המכללה האקדמית בית ברל היא מכללה אקדמית רב-תחומית להשכלה גבוהה השוכנת באזור השרון.
חָדָשׁ!!: משה ברור והמכללה האקדמית בית ברל · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: משה ברור והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה ברור והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
האגודה הגאוגרפית הישראלית
האגודה הגאוגרפית הישראלית, היא האגודה המקצועית של הגאוגרפים בישראל.
חָדָשׁ!!: משה ברור והאגודה הגאוגרפית הישראלית · ראה עוד »
האוניברסיטה העממית
#הפניה האוניברסיטה העממית בתל אביב.
חָדָשׁ!!: משה ברור והאוניברסיטה העממית · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: משה ברור והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות
ישראל ושכנותיה בגבולות הסכמי שביתת הנשק - 1949 הצוות הצבאי הישראלי לשיחות שביתת הנשק, 1949 ועדת שביתת הנשק ישראל-מצרים נפגשת בשטח לקביעת תוואי הגבול בת גלים" שנשבו בידי המצרים בשנת 1953 במהלך ניסיונם לעבור את תעלת סואץ. עד מבצע הר געש בנובמבר 1955 התכנסה הוועדה באזור המפורז בעוג'ה אל-חפיר הסכמי שביתת הנשק שנחתמו בין ישראל לשכנותיה, מצרים, ירדן, סוריה ולבנון.
חָדָשׁ!!: משה ברור והסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות · ראה עוד »
העלייה השלישית
חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: משה ברור והעלייה השלישית · ראה עוד »
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
חָדָשׁ!!: משה ברור והצופה · ראה עוד »
הרפובליקה האוסטרית הראשונה
הרפובליקה האוסטרית הראשונה היא התקופה שבה הייתה אוסטריה רפובליקה דמוקרטית, והתקיימה לאחר נפילתה של האימפריה האוסטרו-הונגרית בסוף מלחמת העולם הראשונה ועד מלחמת האזרחים האוסטרית, עת הפכה למדינה פשיסטית.
חָדָשׁ!!: משה ברור והרפובליקה האוסטרית הראשונה · ראה עוד »
הוצאת יבנה
סמליל הוצאת יבנה הוצאת יבנה או בשמה המלא יהושע אורנשטיין, הוצאת ספרים יבנה בע"מ היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1932 בתל אביב על ידי יהושע אורנשטיין.
חָדָשׁ!!: משה ברור והוצאת יבנה · ראה עוד »
ועדת השמות הממשלתית
דביר. 30 באוקטובר 1951 ועדת השמות הממשלתית היא ועדה ציבורית הממונה על ידי ממשלת ישראל, ועוסקת בקביעת שמות ליישובים ולנקודות נוספות במפת ישראל ובהחלפת שמות ערביים שהיו קיימים עד 1948 לשמות עבריים.
חָדָשׁ!!: משה ברור וועדת השמות הממשלתית · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: משה ברור ווינה · ראה עוד »
כתב צבאי
הלן קירפטריק, 1944 כתב צבאי הוא עיתונאי, כתב שטח (קורספונדנט) המדווח מאירועי מלחמה וסכסוך, הגדרה זו כוללת גם צלמי עיתונות העוסקים בתיעוד ודיווח מזירות לוחמה באמצעות צילום מלחמה.
חָדָשׁ!!: משה ברור וכתב צבאי · ראה עוד »
יציאה בשאלה
חיים נחמן ביאליק, המשורר הלאומי של ישראל היה יוצא בשאלה יציאה בשאלה היא תהליך שבו יהודי שומר מצוות עוזב את אורח החיים הדתי, ולעיתים גם את הקהילה שחי בה, ועובר באופן מלא או חלקי לאורח חיים חילוני ולהשקפת עולם חילונית.
חָדָשׁ!!: משה ברור ויציאה בשאלה · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: משה ברור וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: משה ברור וישראל · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו1919 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו1920 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו1946 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו1947 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו1949 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו1950 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו1955 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו1958 · ראה עוד »
1979
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו1979 · ראה עוד »
1980
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו1980 · ראה עוד »
1981
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו1981 · ראה עוד »
1983
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו1983 · ראה עוד »
1989
נפילת חומת ברלין בליל 9 בנובמבר 1989 היה אירוע מכונן במהלך המלחמה הקרה ומהפכות סתיו העמים בהן הופלו ממשלות קומוניסיטות במרכז ומזרח אירופה, והיה האות לאיחוד גרמניה כשנה לאחר מכן.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו1989 · ראה עוד »
2 בנובמבר
2 בנובמבר הוא היום ה-306 בשנה (307 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו2 בנובמבר · ראה עוד »
2004
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו2004 · ראה עוד »
2006
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו2006 · ראה עוד »
2014
למרות קור עז בתחילת השנה, 2014 הייתה שנה חמה במיוחד ועל פי פרסום NOAA באוקטובר, היו עשרת החודשים הראשונים החמים ביותר שתועדו אי פעם.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו2014 · ראה עוד »
2020
הרכבת הקלה בירושלים ריק לחלוטין בצהרי אחד מימי הסגר של מרץ-אפריל שהוחל עקב התפשטות מגפת הקורונה בישראל. ניתן להבחין שכמחצית מהמושבים נאסרו לישיבה על מנת לשמור על ריחוק חברתי אנשים ברחובות גואנגג'ואו עם מסכות פנים, בעקבות התפרצות נגיף קורונה-ווהאן, 2 בפברואר 2020 טקס חתימת הסכמי הנורמליזציה בין ישראל לבחריין ואיחוד האמירויות הערביות בבית הלבן, 15 בספטמבר 2020.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו2020 · ראה עוד »
28 בדצמבר
28 בדצמבר הוא היום ה־362 בשנה (363 בשנה מעוברת), בשבוע ה־52 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה ברור ו28 בדצמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_ברור
