תוכן עניינים
119 יחסים: מאיר בר-אילן (חוקר), מפד"ל, משרד החינוך, משרד החינוך והתרבות, משה קרונה, משה בר-אילן, מלחמת העולם הראשונה, מהנדס, מוסד הרב קוק, מועצת המדינה הזמנית, מינסק, אמי"ת, אנציקלופדיה של הציונות הדתית, אנציקלופדיה תלמודית, ארצות הברית, אליעזר גורדון, אברהם הלקין, אברהם יצחק הכהן קוק, אוניברסיטת בר-אילן, אוצר התיישבות היהודים, אושמינה, אירופה, נפתלי צבי יהודה ברלין, נריה גוטל, נתן אגמון, נתן גורן, ספרות, ספריית פועלים, סיני (כתב עת), עם הספר (הוצאת ספרים), עורך, עיתונאי, פרופסור, פרוזדור ירושלים, ציונות, ציונות דתית, ציוני, רחוב בר-אילן, רחובות, רב, רוסיה, שמואל זנוויל כהנא, שמות רחובות בישראל, שאול ליברמן, שלמה יוסף זוין, שטעטל, שדה אילן, תנועת המזרחי, תעשיית הפלסטיק בישראל, תר"מ, ... להרחיב מדד (69 יותר) »
- בוגרי ישיבת וולוז'ין
- יו"ר הסוכנות היהודית
מאיר בר-אילן (חוקר)
מאיר בר-אילן (נולד ב-5 בנובמבר 1951) הוא פרופסור אמריטוס במחלקות לתלמוד ולתולדות ישראל באוניברסיטת בר-אילן ומומחה במדעי היהדות ובהיסטוריה חברתית ותרבותית של העת העתיקה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ומאיר בר-אילן (חוקר)
מפד"ל
המפלגה הדתית-לאומית (בראשי תיבות: מפד"ל) הייתה מפלגה ישראלית ציונית דתית.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ומפד"ל
משרד החינוך
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ומשרד החינוך
משרד החינוך והתרבות
#הפניהמשרד החינוך.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ומשרד החינוך והתרבות
משה קרונה
משה צבי קְרוֹנֶה (ט"ו באייר תרע"ג, 22 במאי 1913 – ב' בסיוון תשנ"ג, 22 במאי 1993) היה מראשי "השומר הדתי" בפולין, הקונסול הראשון של ישראל בארצות הברית ולאחר מכן ממקימי המפד"ל ב-1956 ואחד ממנהיגיה, ראש מחלקה בסוכנות היהודית, סופר, עיתונאי והוגה דעות שתרגם לעברית חלק מכתביו של הרב יוסף דוב סולובייצ'יק, חתן פרס שפירא בשנת תשמ"ח למחשבת הציונות הדתית.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ומשה קרונה
משה בר-אילן
#הפניה משה בר אילן.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ומשה בר-אילן
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ומלחמת העולם הראשונה
מהנדס
מהנדס הוא אדם העוסק בהנדסה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ומהנדס
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ומוסד הרב קוק
מועצת המדינה הזמנית
טקסט.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ומועצת המדינה הזמנית
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ומינסק
אמי"ת
#הפניה אמית.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ואמי"ת
אנציקלופדיה של הציונות הדתית
אנציקלופדיה של הציונות הדתית היא אנציקלופדיה בעריכת יצחק רפאל, מראשי המפד"ל, ואשתו גאולה בת-יהודה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ואנציקלופדיה של הציונות הדתית
אנציקלופדיה תלמודית
אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ואנציקלופדיה תלמודית
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וארצות הברית
אליעזר גורדון
אליעזר גוֹרְדוֹן מטלז (תר"א, 1841 – ד' באדר א' תר"ע, 1910) היה ראש ישיבת טלז ורב העיר טלז.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ואליעזר גורדון
אברהם הלקין
אברהם שלמה הלקין (Abraham S. Halkin; 12 ביוני 1903, פלך מוגילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 9 במרץ 1990, י"ב באדר תש"ן, ירושלים) היה היסטוריון יהודי אמריקאי וישראלי, חוקר תולדות יהדות ספרד בימי הביניים.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ואברהם הלקין
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ואברהם יצחק הכהן קוק
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ואוניברסיטת בר-אילן
אוצר התיישבות היהודים
סמליל הבנק בתחילת דרכו תיאודור הרצל עם חברי הוועד המפקח של בנק אוצר התיישבות היהודים, 1900. המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה בנין אוצר התיישבות היהודים בלונדון, 1902 אוצר התיישבות היהודים (בראשי התיבות: אוה"ה, באנגלית: Jewish Colonial Trust או JCT/יק"ט) הייתה חברת החזקות בענף הבנקאות שנסחרה בבורסה לניירות ערך בתל אביב עד ינואר 2017.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ואוצר התיישבות היהודים
אושמינה
#הפניה אשמיאני.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ואושמינה
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ואירופה
נפתלי צבי יהודה ברלין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ונפתלי צבי יהודה ברלין
נריה גוטל
הרב פרופ' נריה משה גוטל (נולד בג' באב תש"ך, 26 ביולי 1960) הוא ראש מערך המחקר ב"מרכז תורה ומדינה" בניצן, ורב בית הכנסת רדליך בשכונת גבעת שאול (ירושלים).
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ונריה גוטל
נתן אגמון
נתן אגמון (בִּיסְטְרִיצקי) (כ"ח באב ה'תרנ"ו, 7 באוגוסט 1896 – י"ב באדר תש"ם, 29 בפברואר 1980, ישראל) היה סופר, מחזאי, מתרגם, עורך ומבקר עברי.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ונתן אגמון
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ונתן גורן
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וספרות
ספריית פועלים
#הפניה ספרית פועלים.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וספריית פועלים
סיני (כתב עת)
סיני הוא "ירחון דתי לאומי לתורה למדע ולספרות", כתב עת מדעי-הלכתי למאמרים בנושאים תורניים, ספרותיים, נושאים הקשורים בארץ ישראל ומצוות יישובה, ארכאולוגיה, חקר תפילה, פיוטים ומנהגים, (רבים מהם על סמך מחקרי גניזת קהיר) ועוד.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וסיני (כתב עת)
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ועם הספר (הוצאת ספרים)
עורך
#הפניה עריכה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ועורך
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ועיתונאי
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ופרופסור
פרוזדור ירושלים
פרוזדור ירושלים הוא השטח המחבר בין השפלה לירושלים ונמצא בגבולות הקו הירוק.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ופרוזדור ירושלים
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וציונות
ציונות דתית
דגלי ישראל בירושלים. הציונות הדתית היא זרם אידאולוגי בתנועה הציונית המבסס את התמיכה בלאומיות היהודית ובהקמת מדינה ליהודים כחובה הנובעת מתורת ישראל ושם דגש על הפן היהודי בציונות.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וציונות דתית
ציוני
#הפניה ציונות.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וציוני
רחוב בר-אילן
בר-אילן ביום בר-אילן בלילה רחוב ירמיהו רחוב בר-אילן הוא אחד הרחובות המרכזיים בירושלים, הציר המרכזי לשכונות צפון העיר.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ורחוב בר-אילן
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ורחובות
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ורב
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ורוסיה
שמואל זנוויל כהנא
הרב ד"ר כהנא (1970) הרב ד"ר שמואל זנוויל כהנא (שז"ך; ה'תרס"ו – א' בתמוז ה'תשנ"ח; 1905 – 25 ביוני 1998) היה מנכ"ל משרד הדתות וכותב פורה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ושמואל זנוויל כהנא
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ושמות רחובות בישראל
שאול ליברמן
הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ושאול ליברמן
שלמה יוסף זוין
הרב שלמה יוסף זוין (חנוכה ה'תרמ"ז, דצמבר 1886 - כ"א באדר א' ה'תשל"ח, 28 בפברואר 1978) כתב מספר ספרים תורניים והיה העורך הראשון של האנציקלופדיה התלמודית.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ושלמה יוסף זוין
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ושטעטל
שדה אילן
שְׂדֵה אִילָן הוא מושב דתי בגליל התחתון בין מחלף גולני לכפר תבור בסמוך לאילניה, השייך למועצה אזורית הגליל התחתון.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ושדה אילן
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ותנועת המזרחי
תעשיית הפלסטיק בישראל
תעשיית הפלסטיק בישראל מבוססת על ייצור ויצוא של חומרי פלסטיק מסורתיים.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ותעשיית הפלסטיק בישראל
תר"מ
#הפניהה'תר"ם.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ותר"מ
תש"מ
#הפניה ה'תש"ם.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ותש"מ
תש"ט
#הפניה ה'תש"ט.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ותש"ט
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ותחום המושב
תוכנית אוגנדה
די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ותוכנית אוגנדה
לוי אשכול
לֵוִי אֶשְׁכּוֹל (שְׁקוֹלְניק; 25 באוקטובר 1895, ז' בחשוון ה'תרנ"ו – 26 בפברואר 1969, ח' באדר ה'תשכ"ט) היה פוליטיקאי ישראלי שכיהן כראש ממשלת ישראל השלישי, החל משנת 1963 ועד מותו בשנת 1969.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ולוי אשכול
טוביה בר-אילן
טוביה בר-אילן (כ' בטבת ה'תרע"ג, דצמבר 1912 – כ' בסיון ה'תשל"ט יוני 1979) היה דוקטור לכימיה, מעובדי מכון ויצמן למדע, ממקימי תעשיית הפלסטיק בישראל, יו"ר ועדת התרבות ברחובות, יו"ר מועדון העובדים המדעים של התחנה לחקר החקלאות ומכון ע"ש דניאל זיו ברחובות, חבר ההגנה ויו"ר מד"א ברחובות.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וטוביה בר-אילן
זרח ורהפטיג
משולש, 1965 זֶרַח וַרְהַפְטִיג (לרוב נהגה: זוֹרַח, Zorach; שם משפחתו בכתיב יידי: װאַרהאַפֿטיק; ז' בשבט ה'תרס"ו, 2 בפברואר 1906 – כ' בתשרי ה'תשס"ג, 26 בספטמבר 2002) היה חבר הכנסת ושר בממשלת ישראל, מראשי הפועל המזרחי והמפד"ל.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וזרח ורהפטיג
זלמן שזר
שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וזלמן שזר
חזון הגאולה
חזון הגאולה הוא חיבור מכתבי הראי"ה קוק בן חמישה מדורים, בו מובאים מאמרים, איגרות וכרוזים אודות ארץ ישראל, גאולת עם ישראל, יישוב ארץ ישראל ועוד.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וחזון הגאולה
חיל המדע
חיל המדע (חמ"ד) היה יחידה בארגון "ההגנה", ומאוחר יותר בצה"ל, שהורכבה מאנשי מדע והנדסה ועסקה במגוון נושאים צבאיים המצריכים ידע בתחומי מדע שונים.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וחיל המדע
חיים סולובייצ'יק
#הפניה חיים הלוי סולובייצ'יק.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וחיים סולובייצ'יק
חיים עוזר גרודזנסקי
הרב חיים עוזר גרודזנסקי (מימין) משוחח עם הרב שמעון שקופ. קברו של הרב חיים עוזר, בבית הקברות החדש בווילנה פנים אוהל הקבר, בו נראים גם מצבת אשתו, בתו ואחיו הרב חיים עוזר גרודזנסקי (ט' באלול תרכ"ג, 24 באוגוסט 1863 - ה' באב ת"ש, 9 באוגוסט 1940) היה מגדולי התורה בליטא בתקופה שקדמה לשואה, פוסק בולט בתקופתו, ונשיא מועצת גדולי התורה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וחיים עוזר גרודזנסקי
בנו רותנברג
בנו רותנברג, 1949 בנו רותנברג, 2004 עולים מתימן נרשמים במשרד העלייה (1949-1948), צילום: בנו רותנברג בנו רותנברג (23 באוקטובר 1914 – 13 במרץ 2012) היה צלם וארכאולוג ישראלי.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ובנו רותנברג
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וברלין
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ובלארוס
בזל
בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ובזל
בית מאיר
בית מאיר הוא מושב במועצה אזורית מטה יהודה, צפונית לבית שמש, באמצע יער הקדושים.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ובית מאיר
בית העם (ירושלים)
המבנה בו שכן בית העם בבית פרלמן, ברחוב יפו 70 בירושלים, 1948 האולם בעת ששימש את משפט אייכמן בשנת 1961 בית העם בשנת 1961, מבט מרחוב בצלאל ציור הקיר האיקוני שמעטר את צד הבניין ברחוב בצלאל היכל התרבות בית העם בירושלים (לשעבר: מרכז ז'ראר בכר) הוא מרכז למופעי תרבות ואמנות בתחומי התיאטרון, המוזיקה, הבידור והמחול בירושלים.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ובית העם (ירושלים)
בית העלמין שייח' באדר
כניסה לבית העלמין שייח' באדר מכיוון גן סאקר אנדרטה לזכר חללי מלחמת העצמאות בחלקה שבה נקברו באופן זמני עד להעברתם אל הר הרצל והר המנוחות בגן סאקר בית העלמין שייח' באדר, הנקרא גם "בית העלמין בגבעת רם", ממוקם במדרון מעל גן סאקר ולמרגלות בניין בית המשפט העליון.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ובית העלמין שייח' באדר
בית הקברות סנהדריה
צומת סנהדריה בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ובית הקברות סנהדריה
ביטאון
#הפניה כתב עת.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וביטאון
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וביוגרפיה
גצל קרסל
גֶצֶל אליקים קרֶסֶל (Gezel Kressel; ט"ז בסיוון תרע"א, 12 ביוני 1911, גליציה המזרחית – ל' באב (א' דר"ח אלול) תשמ"ו, 4 בספטמבר 1986, ישראל) היה ביבליוגרף, סופר, היסטוריון וחוקר ישראלי.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וגצל קרסל
גוברניית מינסק
#הפניה פלך מינסק.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וגוברניית מינסק
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ודב ליפץ
דינה פורת
דינה פורת (נולדה ב-24 בספטמבר 1943) היא ההיסטוריונית הראשית של יד ושם, פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה של עם ישראל, שימשה כראש מרכז קנטור לחקר יהדות אירופה בימינו, וכמופקדת הקתדרה לחקר האנטישמיות והגזענות על שם אלפרד פ' סליינר באוניברסיטת תל אביב.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ודינה פורת
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והמנדט הבריטי
האנציקלופדיה התלמודית
#הפניה אנציקלופדיה תלמודית.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והאנציקלופדיה התלמודית
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והאימפריה הרוסית
הספר הלבן (1939)
מפקדות בארגון "ההגנה" מפגינות כנגד הספר הלבן, ירושלים 1939 גרפיטי: "הלאה האימפריאליזם האנגלי!" על קיר בשכונת הבוכרים בירושלים (צולם ב-2007) רטרו-גראפיטי בשכונת נחלאות בירושלים, 2007 הספר הלבן של 1939 (מכונה גם הספר הלבן של מקדונלד) או בשמו הרשמי "פלשתינה, הצהרת מדיניות", הוא מסמך מדיניות שהוצג לפרלמנט הבריטי על ידי שר המושבות מלקולם מקדונלד במאי 1939.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והספר הלבן (1939)
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והספרייה הלאומית
העלייה הרביעית
בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והעלייה הרביעית
הצופה
left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והצופה
הקרן הקיימת לישראל
#הפניה קרן קיימת לישראל.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והקרן הקיימת לישראל
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והקונגרס הציוני
הקונגרס הציוני השישי
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי השישי.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והקונגרס הציוני השישי
השבת השחורה
חלק מהנשק שנתפס בקיבוץ יגור במהלך השבת השחורה השבת השחורה הוא כינוי שניתן ליום שבת, ל' בסיוון תש"ו, 29 ביוני 1946, שבו ערך השלטון הבריטי בארץ ישראל סדרה של פעולות כנגד היישוב היהודי, שבמסגרתן הוטל עוצר על ערים (תל אביב, ירושלים, חיפה, רמת גן, נתניה ועוד), קיבוצים ומושבים, נערכו חיפושים מבית לבית, ורבים ממנהיגי היישוב נעצרו.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והשבת השחורה
הלל הלקין (סופר)
הלל דוד הַלְקין (באנגלית: Hillel David Halkin; נולד ב-1939) הוא סופר, חוקר, הוגה דעות, עיתונאי ומתרגם ישראלי-אמריקאי.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והלל הלקין (סופר)
הגליל התחתון
ממוזער הר תבור בקעת בית נטופה כרמיאל ובקעת בית כרם ארבל על רקע מצוק הארבל הַגָּלִיל הַתַּחְתּוֹן (בערבית: الجليل الأسفل) הוא חבל ארץ בצפונהּ של ארץ ישראל.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והגליל התחתון
הגירה
ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והגירה
הדרום (כתב עת)
הדרום הוא קובץ תורני היוצא לאור בניו יורק מאז סוף שנות ה-50 של המאה ה-20 על ידי הסתדרות הרבנים דאמריקה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והדרום (כתב עת)
הוועד הפועל הציוני
המוסדות הציוניים הוועד הפועל הציוני, 1935 הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והוועד הפועל הציוני
היסטוריה של עם ישראל
היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן והיסטוריה של עם ישראל
ועד הישיבות
משרדי ועד הישיבות ברחוב מלאכי בירושלים. ועד הישיבות הוא גוף ארגוני של איגוד ישיבות במדינת ישראל.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וועד הישיבות
וולוז'ין
אנדרטה לזכר יהודי וולוז'ין, בבית הקברות בקריית שאול וולוז'ין (בבלארוסית: Валожын, ברוסית: Воложин, בפולנית: Wołożyn, ביידיש: וואָלאָזשין) היא עיירה המשמשת מרכז אזורי במחוז מינסק בבלארוס.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ווולוז'ין
יצחק אריגור
יצחק אריגור (י"א תשרי תרס"ג אוקטובר 1902 - י"ח בשבט תשל"ט 15 בפברואר 1979) היה סופר ציוני דתי.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ויצחק אריגור
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וירושלים
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וישראל
ישיבת נתיב מאיר
#הפניה ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וישיבת נתיב מאיר
ישיבת רבי יצחק אלחנן
#הפניה ישיבת רבינו יצחק אלחנן.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וישיבת רבי יצחק אלחנן
ישיבת טלז
ישיבת טֶלְז (טעלז) היא ישיבה שהוקמה בעיר טלז (בליטאית: טלשיאי - Telšiai) שבליטא במחצית השנייה של המאה ה-19, והועברה לאחר מלחמת העולם השנייה לעיר קליבלנד שבאוהיו.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וישיבת טלז
ישיבת וולוז'ין
מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וישיבת וולוז'ין
ישיבה תיכונית
ישיבת אמ"ש (אלון מורה-שכם) ישיבה תיכונית היא ישיבה לגיל תיכון שמשלבת לימודי קודש ולימודים תיכוניים (לימודי חול) לתעודת בגרות.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וישיבה תיכונית
ישיבה יוניברסיטי
אוניברסיטת ישיבה (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן וישיבה יוניברסיטי
יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין
יד בן צבי
#הפניה יד יצחק בן-צבי.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ויד בן צבי
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ויד ושם
יהושע הוטנר
הרב אברהם יהושע הוטנר (י"ז בכסלו תרע"א, 18 בדצמבר 1910 - כ"ו בניסן תשס"ט, 20 באפריל 2009) היה מייסד ומנהל מפעלי יד הרב הרצוג, האנציקלופדיה התלמודית ומכון התלמוד הישראלי השלם במשך כיובל שנים.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ויהושע הוטנר
יהודה ליב מימון
#הפניה יהודה לייב פישמן מימון.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ויהודה ליב מימון
יהודה לייב פישמן מימון
הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ויהודה לייב פישמן מימון
יומני כרמל
לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ויומני כרמל
16 באפריל
16 באפריל הוא היום ה-106 בשנה (107 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ו16 באפריל
17 באפריל
17 באפריל הוא היום ה-107 בשנה (108 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ו17 באפריל
1905
אלברט איינשטיין.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ו1905
1912
הטיטאניק.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ו1912
1915
קרב גליפולי.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ו1915
1926 בארץ ישראל
להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1926 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ו1926 בארץ ישראל
1946 בארץ ישראל
להלן אירועים בולטים שהתרחשו במהלך שנת 1946 בארץ ישראל תחת שלטון המנדט הבריטי.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ו1946 בארץ ישראל
1950
ירושלים - בירת ישראל.
לִרְאוֹת מאיר בר-אילן ו1950
ראה גם
בוגרי ישיבת וולוז'ין
- אברהם אליהו הרכבי
- אברהם יצחק הכהן קוק
- אברהם ליסין
- איסר זלמן מלצר
- ברוך בר ליבוביץ
- ברוך הלוי אפשטיין
- דוד כהן (הנזיר)
- זליג ראובן בנגיס
- חיים הלוי סולובייצ'יק
- חיים יצחק בלוך
- חיים מרדכי קאטץ
- חיים נחמן ביאליק
- חיים עוזר גרודזנסקי
- יהודה ליב לוין
- יוסף זונדל מסלנט
- יחיאל מיכל הלוי אפשטיין
- יעקב יוסף (חריף)
- יעקב מאיר זלקינד
- יצחק אייזיק הלוי
- יצחק יעקב ריינס
- מאיר בר-אילן
- מיכה יוסף ברדיצ'בסקי
- מנחם הכהן ריזיקוב
- מנחם נחום קפלן
- משה לייב חשקס
- משה מרדכי אפשטיין
- משה קולבק
- נפתלי צבי יהודה ברלין
- פנחס חורגין
- צבי הירש מסליאנסקי
- קלמן שולמן
- רפאל שפירא
- שמואל אלכסנדרוב
- שמואל יצחק הילמן
- שמואל מוהליבר
- שמחה ראובן עדלמן
- שמעון שקופ
יו"ר הסוכנות היהודית
- אביעד יפה
- אברהם בורג
- אברהם כץ
- אליהו דובקין
- אליעזר קפלן
- אריה דולצ'ין
- ארתור רופין
- ברל לוקר
- ג'יימס טיש
- גיורא יוספטל
- גיורא רום
- דב יוסף
- דוד בן-גוריון
- זאב בילסקי
- זאב גולד
- זלמן שזר
- חיים ארלוזורוב
- חיים משה שפירא
- יהודה לייב פישמן מימון
- יוסף אלמוגי
- יחיאל לקט
- יצחק ארצי
- יצחק בן-צבי
- יצחק גרינבוים
- יצחק רפאל
- לוי אשכול
- מאיר בר-אילן
- מקס פישר
- מרדכי בר-און
- מרדכי נורוק
- משה קול
- משה שרת
- נוחי דנקנר
- נחום גולדמן
- נתן שרנסקי
- סלי מרידור
- פנחס ספיר
- פרדריק קיש
- פרץ ברנשטיין
- שי חרמש
- שלמה זלמן שרגאי
- שמחה דיניץ