גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
57 יחסים: מסעוד כהן אלחדאד, מקובל, מקוה, משלי, מוהל, מכלוף עידאן, אנציקלופדיה ארזי הלבנון, אשר עידן, ספר תורה, סופר סת"ם, קבלה, קירואן, רשת חברתית, שאלות ותשובות, ששון בכר משה, שלום שרעבי, שוחט, תרי"ג מצוות, תהילים, תוניסיה, תימן, ט"ו בשבט, בית דפוס, בית הכנסת אלגריבה, ג'רבה, גאבס, ד' באלול, ד' באדר, דרשנות, דיין (הלכה), ה'תר"ם, ה'תר"ב, ה'תרנ"ד, ה'תרס"ג, ה'תרע"א, ה'תרע"ט, ה'תרע"ז, ה'תרל"ט, ה'תרל"ד, ה'תש"ח, ה'תש"ב, ה'תש"ד, הגדה של פסח, הדלקת נרות חנוכה, ירושלים, ישראל, ישיבת המקובלים בית אל, ישיבת כיסא רחמים, 1842, 1877, ..., 1894, 1917, 1942, 1948, 21 בפברואר, 26 בינואר, 5 בספטמבר. להרחיב מדד (7 יותר) »
מסעוד כהן אלחדאד
#הפניה מסעוד אלחדד.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ומסעוד כהן אלחדאד · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ומקובל · ראה עוד »
מקוה
#הפניה מקווה.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ומקוה · ראה עוד »
משלי
ספר מִשְלֵי הוא מספרי התנ"ך, הספר השני בספרי הכתובים ומופיע לאחר ספר תהילים, והוא אחד מספרי אמ"ת, ותכליתו לחנך לדרך ארץ ומידות טובות, כשמחברו מנסה להוביל את הקורא לנהוג בדרך הנכונה.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ומשלי · ראה עוד »
מוהל
ביהדות, מוֹהֵל הוא אדם המבצע את ברית המילה המסורתית.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ומוהל · ראה עוד »
מכלוף עידאן
הרב מכלוף עידאן (ה'תר"ם, 1880 - י"ח בכסלו ה'תש"ז, 11 בדצמבר 1946), היה רבו של רובע דיג'ת - ה"חארה צגירה" (הרובע הקטן) בג'רבה שבתוניסיה.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ומכלוף עידאן · ראה עוד »
אנציקלופדיה ארזי הלבנון
אנציקלופדיה ארזי הלבנון היא אנציקלופדיה בעברית שנערכה על ידי שמעון ואנונו, המרכזת ערכים על חכמי יהדות ספרד והמזרח מתקופת הגאונים ועד שנת 2006, שנת ההוצאה של האנציקלופדיה.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ואנציקלופדיה ארזי הלבנון · ראה עוד »
אשר עידן
אשר עידן (נולד ב-11 במאי 1951) הוא מומחה לרשתות חברתיות ולחדשנות, מרצה בתחומי עתידנות, גלובליזציה והמגמות העתידיות של החינוך והכלכלה באוניברסיטת בר-אילן, ובאוניברסיטה הפתוחה.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ואשר עידן · ראה עוד »
ספר תורה
יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וספר תורה · ראה עוד »
סופר סת"ם
סופר סת"ם בעת כתיבת ספר תורה קסת דיו וקולמוס, כלי העבודה העיקריים של סופר סת"ם. סופר סת"ם הוא אדם העוסק בכתיבת ספרי תורה, תפילין, מזוזות ומגילות (בראשי תיבות: סת"ם).
חָדָשׁ!!: משה עידאן וסופר סת"ם · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וקבלה · ראה עוד »
קירואן
קירואן (בערבית: القيروان מבוטא:, בצרפתית: Kairouan) היא עיר בצפון מרכזה של תוניסיה, השוכנת כ-180 ק"מ דרומית לבירה תוניס, והיא משמשת כבירת מחוז קירואן.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וקירואן · ראה עוד »
רשת חברתית
דוגמה לרשת חברתית ברבאשי-אלברט" (1999) רשת חברתית (באנגלית: Social network) היא מבנה חברתי המורכב מקבוצה של מספר גורמים חברתיים (כגון אנשים או ארגונים) המקיימים ביניהם מערכת של קשרים הדדיים בעוצמות שונות.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ורשת חברתית · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ושאלות ותשובות · ראה עוד »
ששון בכר משה
חתימתו "למנצח" בכתב ידו הרב ששון בכר משה (ה'תקפ"ה, 1825 - י"ח בניסן ה'תרס"ג, 15 באפריל 1903), המכונה פריסיאדו ("יקר" בשפת הלאדינו), היה רב ומקובל ירושלמי ממוצא בוסני.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וששון בכר משה · ראה עוד »
שלום שרעבי
הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ושלום שרעבי · ראה עוד »
שוחט
שוחט בעבודתו שוחט ובודק (בקיצור שו"ב) הוא מקצוע מהמקצועות המסורתיים בקהילה היהודית והיה נחשב אחד מכלי הקודש.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ושוחט · ראה עוד »
תרי"ג מצוות
מניין המצוות בהקדמה למשנה תורה תרי"ג מצוות הן 613 (בגימטריה: תרי"ג) המצוות הכתובות בתורה.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ותרי"ג מצוות · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ותהילים · ראה עוד »
תוניסיה
הרפובליקה התוניסאית (בערבית: الجمهوريّة التونسيّة, תעתיק מדויק: אַלְגֻ'מְהוּרִיַּה אלתּוּנִסִיַּה; בברברית: ⵜⴰⴳⴷⵓⴷⴰ ⵏ ⵜⵓⵏⴻⵙ, תעתיק מדויק: תגדודה נ תּונס; בצרפתית: République tunisienne, תעתיק מדויק: רפובליק תוניזיין), היא מדינה ערבית מוסלמית הנמצאת בצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ותוניסיה · ראה עוד »
תימן
אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ותימן · ראה עוד »
ט"ו בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וט"ו בשבט · ראה עוד »
בית דפוס
#הפניה דפוס.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ובית דפוס · ראה עוד »
בית הכנסת אלגריבה
בית הכנסת אלגריבה (בערבית: كنيس الغريبة; תעתיק מדויק: אלע'ריבה) הוא בית כנסת עתיק באי ג'רבה בתוניסיה.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ובית הכנסת אלגריבה · ראה עוד »
ג'רבה
ג'רבה או ז'רבה (בערבית: جربة) הוא אי בים התיכון ליד חופי צפון אפריקה, המשתייך לתוניסיה.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וג'רבה · ראה עוד »
גאבס
גאבס (בערבית قابس, בצרפתית: Gabès) היא בירת מחוז גאבס בתוניסיה.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וגאבס · ראה עוד »
ד' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וד' באלול · ראה עוד »
ד' באדר
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' אדר א' או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וד' באדר · ראה עוד »
דרשנות
ביהדות, דרשנות היא נשיאת נאום (דרשה) בפני קהל בנושאי מוסר, הלכה, מקרא וכדומה, פעמים רבות תוך קישור לפרשת השבוע או לענייני דיומא.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ודרשנות · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה'תר"ם
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וה'תר"ם · ראה עוד »
ה'תר"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וה'תר"ב · ראה עוד »
ה'תרנ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וה'תרנ"ד · ראה עוד »
ה'תרס"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וה'תרס"ג · ראה עוד »
ה'תרע"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וה'תרע"א · ראה עוד »
ה'תרע"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וה'תרע"ט · ראה עוד »
ה'תרע"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וה'תרע"ז · ראה עוד »
ה'תרל"ט
ז' בחשוון ה'תרל"ט - יסוד המושבה פתח תקווה. בתמונה - סמל העיר פתח תקווה כיום.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וה'תרל"ט · ראה עוד »
ה'תרל"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וה'תרל"ד · ראה עוד »
ה'תש"ח
הכרזת העצמאות - ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ריקודים עם היוודע דבר ההחלטה בכ"ט בנובמבר. אות מלחמת העצמאות - ה'תש"ח - ה'תש"ט. בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, הוכרז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וה'תש"ח · ראה עוד »
ה'תש"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וה'תש"ב · ראה עוד »
ה'תש"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וה'תש"ד · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: משה עידאן והגדה של פסח · ראה עוד »
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
חָדָשׁ!!: משה עידאן והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וישראל · ראה עוד »
ישיבת המקובלים בית אל
דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים".
חָדָשׁ!!: משה עידאן וישיבת המקובלים בית אל · ראה עוד »
ישיבת כיסא רחמים
#הפניה ישיבת כסא רחמים.
חָדָשׁ!!: משה עידאן וישיבת כיסא רחמים · ראה עוד »
1842
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ו1842 · ראה עוד »
1877
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ו1877 · ראה עוד »
1894
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ו1894 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ו1917 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ו1942 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ו1948 · ראה עוד »
21 בפברואר
21 בפברואר הוא היום ה-52 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ו21 בפברואר · ראה עוד »
26 בינואר
26 בינואר הוא היום ה־26 בשנה בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: משה עידאן ו26 בינואר · ראה עוד »
5 בספטמבר
5 בספטמבר הוא היום ה-248 בשנה בלוח הגריגוריאני (249 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: משה עידאן ו5 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_עידאן
