סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ישיבת המקובלים בית אל

מַדָד ישיבת המקובלים בית אל

דלת הכניסה לישיבה בניין הישיבה ישיבת המקובלים בית אל מיסודו של מאיר יהודה גץ, ינואר 2016 ישיבת המקובלים בית אל (או "בית-המדרש בית אל - קן המקובלים" או "קהל חסידים"), שבעיר העתיקה בירושלים, נוסדה בשנת ה'תצ"ז (1737), על ידי רבי גדליה חיון, שעלה מטורקיה, ונקראה בתחילה בשם "מדרש חסידים". [1]

87 יחסים: מאיר יהודה גץ, מסעוד אלחדד, משה יוסף מרדכי מיוחס, מלחמת ששת הימים, מלחמת העצמאות, מורה דרך בארץ ישראל וסוריה, אליעזר חזן, אב בית דין, אברהם משה לונץ, אברהם גרשון מקיטוב, אהרן עזריאל, ספר הזוהר, עזרא הררי רפול, עובדיה הדאיה, קבלה, רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי, שמואל קלדרון, שמואל יוסף עגנון, ששון בכר משה, שלמה משה סוזין, שלום משה חי גאגין, שלום שרעבי, שלום הדאיה, שד"ר, שכונת אחווה, תצ"ז, תקס"ח, תקס"ב, תקפ"ז, תקל"ו, תקי"א, תר"ח, תרמ"א, תרמ"ג, תרס"ג, תרפ"ז, תרל"א, תש"ע, תש"ה, תשנ"ה, תשעה באב, תשל"ג, תשכ"ט, תימן, לפנים מן החומה, לפנים מן החומה (סיפור), טורקיה, זאב וילנאי, חברותא, חיים אברהם גאגין, ..., חיים שאול הכהן דוויק, חיים ויטאל, חיים יוסף דוד אזולאי, בנימין מרדכי נבון, גרשם שלום, גדליה חיון, ה'תצ"ז, ה'תש"ה, ה'תשי"ח, ה'תשי"ד, המאה ה-19, האר"י, העיר העתיקה, החברה להגנת הטבע, הבעל שם טוב, הוצאת אריאל, הוצאת אוניברסיטת אוקספורד, הוצאת שוקן, וידאל קואינקה, יעקב חיים סופר, יעקב גולדמן (רב בתי הסוהר), ירושלים, ישראל אביחי, ישיבת רחובות הנהר, ישיבת שער השמים, יחזקאל כהן (רב), ידידיה רפאל אבולעפיה, יום טוב אלגאזי, יונתן מאיר, יוסף חיים הכהן, 1737, 1751, 1776, 1808, 1827, 1848, 1871. להרחיב מדד (37 יותר) »

מאיר יהודה גץ

הרב מֵאִיר יְהוּדָה גֵץ (ט"ו באב ה'תרפ"ד, 15 באוגוסט 1924 – כ"ג באלול ה'תשנ"ה, 18 בספטמבר 1995) היה רב ומקובל ספרדי ששימש כרב הכותל המערבי והמקומות הקדושים וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומאיר יהודה גץ · ראה עוד »

מסעוד אלחדד

הרב מסעוד הכהן אלחדד (לעיתים בראשי תיבות רמה"ח; ~ה'תק"ף, 1820 - כ"ד בסיוון ה'תרפ"ז, 24 ביוני 1927) היה רב, פרשן התלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומסעוד אלחדד · ראה עוד »

משה יוסף מרדכי מיוחס

הרב משה יוסף מרדכי מיוחס (טבת ה'תצ"ח, 1738 – י"ג בתשרי ה'תקס"ו, 6 באוקטובר 1805) היה מחכמי ירושלים, שד"ר והראשון לציון.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומשה יוסף מרדכי מיוחס · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מורה דרך בארץ ישראל וסוריה

מורה דרך בארץ ישראל וסוריה הוא ספר משנת 1890 מאת אברהם משה לונץ, שנועד להיות מעין מדריך "בדקר" (Baedeker) בידי הקורא העברי.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ומורה דרך בארץ ישראל וסוריה · ראה עוד »

אליעזר חזן

הרב אליעזר חזן היה רב, פרשן ודיין באזמיר ובירושלים, ממקובלי ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואליעזר חזן · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואב בית דין · ראה עוד »

אברהם משה לונץ

אברהם משה לוּנְץ (בכתיב לועזי: Abraham Moses Luncz; (כ"ה בכסלו תרט"ו, 16 בדצמבר 1854 – ב' באייר תרע"ח, 14 באפריל 1918) היה תלמיד חכם, סופר, מו"ל, עסקן, עיתונאי חוקר ארץ ישראל וגאוגרף ארצישראלי ממוצא ליטאי. נחשב כראשון חוקרי ארץ ישראל בתקופה המודרנית.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואברהם משה לונץ · ראה עוד »

אברהם גרשון מקיטוב

רבי אברהם גרשון מקיטוב (נפטר בכ"ה באדר א' תקכ"א, 1761), היה רב ומקובל בברודי שבגליציה, וגיסו של הבעל שם טוב (הבעש"ט).

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואברהם גרשון מקיטוב · ראה עוד »

אהרן עזריאל

הרב אהרן עזריאל, (ה'תקע"ט, 1818 – ט' בסיון ה'תרל"ט, 3 במאי 1879) היה מקובל ארץ ישראלי, ראש ישיבת המקובלים בית-אל בעיר העתיקה בירושלים בין השנים ה'תרל"א–ה'תרל"ט (1871–1879).

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ואהרן עזריאל · ראה עוד »

ספר הזוהר

ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וספר הזוהר · ראה עוד »

עזרא הררי רפול

קברו בהר הזיתים הרב עזרא הררי רפול (כ"ד באב ה'תרי"ז, 14 באוגוסט 1857 - י' בסיוון ה'תרצ"ו, 31 במאי 1936) היה ראש ישיבה, מייסד ישיבת "אוהל מועד", מקובל ועסקן ציבור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ועזרא הררי רפול · ראה עוד »

עובדיה הדאיה

הרב עובדיה הדאיה (חנוכה תר"ן, סוף דצמבר 1889 – כ' בשבט תשכ"ט, 8 בפברואר 1969), היה דיין ומקובל, ומחבר שו"ת ישכיל עבדי.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ועובדיה הדאיה · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וקבלה · ראה עוד »

רפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי

הרב רפאל אברהם שלום מזרחי דידיע שרעבי (הרא"ש; תקל"ה - כ"ה בכסלו תקפ"ז) היה מקובל נודע שכיהן כראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים, לאחר שאביו וסבו מצד אביו שימשו גם הם במשרה זו.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ורפאל אברהם שלום מזרחי שרעבי · ראה עוד »

שמואל קלדרון

שמואל (שמוליק) קלדרון (נולד ב-1950) הוא שחקן, במאי ומפיק תיאטרון קולנוע וטלוויזיה ישראלי.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושמואל קלדרון · ראה עוד »

שמואל יוסף עגנון

שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »

ששון בכר משה

חתימתו "למנצח" בכתב ידו הרב ששון בכר משה (ה'תקפ"ה, 1825 - י"ח בניסן ה'תרס"ג, 15 באפריל 1903), המכונה פריסיאדו ("יקר" בשפת הלאדינו), היה רב ומקובל ירושלמי ממוצא בוסני.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וששון בכר משה · ראה עוד »

שלמה משה סוזין

הרב שלמה משה סוזין (? - כ"ח בכסלו ה'תקצ"ו, 1835) היה מגדולי חכמי ירושלים במחצית הראשונה של המאה ה-19, שימש כשד"ר, ראש ישיבה והראשון לציון.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושלמה משה סוזין · ראה עוד »

שלום משה חי גאגין

הרב שלום משה חי גאגין (1832–1883) היה שד"ר ירושלמי, מחבר פיוטים וספרים וראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושלום משה חי גאגין · ראה עוד »

שלום שרעבי

הרב שלום מזרחי שרעבי (מכונה גם הרש"ש הקדוש, סביבות ה'ת"פ, 1720 – י' בשבט ה'תקל"ז, ינואר 1777) היה מקובל בולט שעלה לארץ ישראל מתימן, ושימש ראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושלום שרעבי · ראה עוד »

שלום הדאיה

הרב שלום הדאיה (ה'תרכ"ד, 1864 - י"ג בכסלו ה'תש"ה, 30 באוקטובר 1944) היה אב בית הדין לעדת הספרדים בירושלים, וראש ישיבת המקובלים בית אל ומגדולי חכמי ארם צובא וירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושלום הדאיה · ראה עוד »

שד"ר

הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושד"ר · ראה עוד »

שכונת אחווה

שכונת אחווה במרחב העירוני, מפה בריטית 1927 טור בתים אופייני בשכונה, חלונות החדרים האחוריים פונים לרחוב הכניסות לבתים פונות לסמטא, העלייה לקומה השנייה, שמרפסת בנויה לכל ארכה, נעשית דרך גרם מדרגות חיצוני גג ישיבת המקובלים ק"ק חסידים בית אל רבני השכונה עושים כל מאמץ לשימור צביונה - פשקוויל בשכונה שכונת אחווה היא שכונה חרדית בירושלים, בין רחוב מלכי ישראל לשכונת זיכרון משה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ושכונת אחווה · ראה עוד »

תצ"ז

#הפניה ה'תצ"ז.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותצ"ז · ראה עוד »

תקס"ח

#הפניה ה'תקס"ח.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותקס"ח · ראה עוד »

תקס"ב

#הפניה ה'תקס"ב.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותקס"ב · ראה עוד »

תקפ"ז

#הפניה ה'תקפ"ז.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותקפ"ז · ראה עוד »

תקל"ו

#הפניה ה'תקל"ו.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותקל"ו · ראה עוד »

תקי"א

#הפניה ה'תקי"א.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותקי"א · ראה עוד »

תר"ח

#הפניה ה'תר"ח.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותר"ח · ראה עוד »

תרמ"א

#הפניהה'תרמ"א.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותרמ"א · ראה עוד »

תרמ"ג

#הפניה ה'תרמ"ג.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותרמ"ג · ראה עוד »

תרס"ג

#הפניה ה'תרס"ג.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותרס"ג · ראה עוד »

תרפ"ז

#הפניה ה'תרפ"ז.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותרפ"ז · ראה עוד »

תרל"א

#הפניה ה'תרל"א.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותרל"א · ראה עוד »

תש"ע

#הפניה ה'תש"ע.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותש"ע · ראה עוד »

תש"ה

#הפניה ה'תש"ה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותש"ה · ראה עוד »

תשנ"ה

#הפניה ה'תשנ"ה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותשנ"ה · ראה עוד »

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותשעה באב · ראה עוד »

תשל"ג

#הפניה ה'תשל"ג.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותשל"ג · ראה עוד »

תשכ"ט

#הפניה ה'תשכ"ט.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותשכ"ט · ראה עוד »

תימן

אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ותימן · ראה עוד »

לפנים מן החומה

לפנים מן החומה הוא קובץ של ארבעה סיפורים מאת ש"י עגנון, שיצא לאור בהוצאת שוקן בשנת 1976, כחמש שנים לאחר פטירתו של עגנון.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ולפנים מן החומה · ראה עוד »

לפנים מן החומה (סיפור)

לפנים מן החומה הוא סיפור מאת ש"י עגנון שיצא לאור בשנת 1975, ומתאר טיול רגלי של המספר עם ידידתו לאה בירושלים, ובעיקר בעיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ולפנים מן החומה (סיפור) · ראה עוד »

טורקיה

טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וטורקיה · ראה עוד »

זאב וילנאי

טיול קבוצתי עם זאב וילנאי לשומרון, 1927 הזמנה לטיול עם וילנאי, 1935תמונה להחלפה זאב וילנאי (וילֶנְסְקי; ט"ו בסיוון ה'תר"ס, 12 ביוני 1900 – ב' בשבט ה'תשמ"ח, 21 בינואר 1988) היה גאוגרף והיסטוריון ישראלי, נחשב לאחד מגדולי חוקרי ארץ ישראל ועתיקותיה בדורות האחרונים, חתן פרס ביאליק ופרס ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וזאב וילנאי · ראה עוד »

חברותא

נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה) פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה. לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וחברותא · ראה עוד »

חיים אברהם גאגין

הרב חיים אברהם גאגין (כונה: חכם מירקאדו גאגין; חתם את שמו בראשי תיבות: אג"ן; תקמ"ה, 1785 - כ' באייר תר"ח, 1848) היה מקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים וחכם באשי הרשמי הראשון בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וחיים אברהם גאגין · ראה עוד »

חיים שאול הכהן דוויק

הרב חיים שאול הכהן דוויק, (נכתב גם דוויך; מכונה ה"שד"ה"; י"ד בחשוון ה'תרי"ח, 1857 – ד' בטבת ה'תרצ"ג, 1933) היה דיין, מקובל וראש ישיבה, רבה הראשי של ארם צובא שבסוריה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וחיים שאול הכהן דוויק · ראה עוד »

חיים ויטאל

רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וחיים ויטאל · ראה עוד »

חיים יוסף דוד אזולאי

ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »

בנימין מרדכי נבון

הרב בנימין מרדכי נבון (תקמ"ח, 1788 - ה' בטבת תרי"ב, 28 בדצמבר 1851) היה רב ומקובל ארץ-ישראלי.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ובנימין מרדכי נבון · ראה עוד »

גרשם שלום

גֵרְשׁׂם (גֶרְהַארְד) שָׁלוֹם (בגרמנית: Gershom Gerhard Scholem; בהשפעת המבטא האשכנזי מקובל להגות בעברית: שׁוֹלֶם) (י' בכסלו תרנ"ח, 5 בדצמבר 1897, ברלין – כ"ח בשבט ה'תשמ"ב, 21 בפברואר 1982, ירושלים) היה מגדולי חוקרי הקבלה, ספרן, וכן אספן ספרי קבלה, חסידות ומיסטיקה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וגרשם שלום · ראה עוד »

גדליה חיון

דלת הכניסה לישיבת המקובלים בית אל הרב גדליה חיון (נפטר בה' באב ה'תק"י, 1750) היה מקובל, שד"ר, מייסד ישיבת המקובלים בית אל בירושלים ומחשובי חכמיה במחצית הראשונה של המאה ה-18.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וגדליה חיון · ראה עוד »

ה'תצ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וה'תצ"ז · ראה עוד »

ה'תש"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וה'תש"ה · ראה עוד »

ה'תשי"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וה'תשי"ח · ראה עוד »

ה'תשי"ד

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וה'תשי"ד · ראה עוד »

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל והמאה ה-19 · ראה עוד »

האר"י

רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל והאר"י · ראה עוד »

העיר העתיקה

העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל והעיר העתיקה · ראה עוד »

החברה להגנת הטבע

כלניות בשמורת פורה במסגרת "הפנינג" שערכה החברה להגנת הטבע בפברואר 2011. הקמפיין של החברה להגנת הטבע כנגד קטיפת פרחי בר, הביא להתחדשות הצמיחה של פרחים רבים, ובין השאר ליצירת מרבדי ענק אדומים של כלניות. החברה להגנת הטבע, שנוסדה בשנת 1953, היא ארגון הסביבה (ללא כוונת רווח) הוותיק והגדול בישראל, ואחד מארגוני שמירת הטבע והסביבה הוותיקים בעולם.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל והחברה להגנת הטבע · ראה עוד »

הבעל שם טוב

רבי ישראל בן אליעזר, הידוע כבעל שם טוב (בראשי תיבות: בעש"ט ולעיתים ריב"ש; בין ת"נ לת"ס, 1690 ל-1700 – ו' בסיוון ה'תק"ך, 21 במאי 1760) היה מקובל ומנהיג ציבור יהודי במזרח אירופה, הנחשב לאבי תנועת החסידות.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל והבעל שם טוב · ראה עוד »

הוצאת אריאל

#הפניה אריאל (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל והוצאת אריאל · ראה עוד »

הוצאת אוניברסיטת אוקספורד

הוצאת אוניברסיטת אוקספורד (באנגלית: Oxford University Press; בראשי תיבות: OUP) היא הוצאת הספרים האוניברסיטאית הגדולה בעולם והשנייה בוותק, לאחר הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל והוצאת אוניברסיטת אוקספורד · ראה עוד »

הוצאת שוקן

הוצאת שׁוֹקֶן היא הוצאת ספרים ישראלית העוסקת במגוון סוגות ספרותיות: ספרי עיון, סיפורת ושירה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל והוצאת שוקן · ראה עוד »

וידאל קואינקה

רבי וידאל קואינקה (סלוניקי, ה'תקנ"ה – ירושלים, י"ב באדר ב' ה'תרכ"ב, 14 במרץ 1862) היה מקובל, מחכמי ישיבת המקובלים בית אל, ולאחר מכן ראש "מדרש החסידים חסד אל" ומחבר ספרי קבלה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ווידאל קואינקה · ראה עוד »

יעקב חיים סופר

הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז או ה'תר"ל 1869 - ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדאד ועלה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויעקב חיים סופר · ראה עוד »

יעקב גולדמן (רב בתי הסוהר)

הרב יעקב גולדמן (קפטן) בעת שירותו בצבא הבריטי, 1943 הרב יעקב גולדמן (ט' באלול ה'תרס"ו – י"ד בתמוז תשמ"ו; 30 באוגוסט 1906 – 21 ביולי 1986) היה רב בתי הסוהר ומחנות המעצר בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, מזכירו ויד- ימינו של הרב הראשי יצחק אייזיק הלוי הרצוג, ופעיל באכלוס הרובע המוסלמי ביהודים לאחר מלחמת ששת הימים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויעקב גולדמן (רב בתי הסוהר) · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וירושלים · ראה עוד »

ישראל אביחי

הרב ישראל אביחי (נולד בכ"ה באייר תש"כ - 22 במאי 1960) הוא ראש ישיבת המקובלים בית אל בעיר העתיקה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וישראל אביחי · ראה עוד »

ישיבת רחובות הנהר

הרב חיים שאול הכהן דוויק, מייסד הישיבה ישיבת רחובות הנהר היא ישיבה השכונת בשכונת הבוכרים בירושלים, ששימשה ללימודי קבלה בעיקר למקובלים יוצאי יהדות סוריה, ארם צובא, דמשק וקהילת אורפה הסמוכה לסוריה.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וישיבת רחובות הנהר · ראה עוד »

ישיבת שער השמים

#הפניה ישיבת המקובלים שער השמים.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וישיבת שער השמים · ראה עוד »

יחזקאל כהן (רב)

הרב יחזקאל חיים מאיר כהן (ה'תרע"ד, 1914 – ג' בכסלו ה'תשל"ד, 1973) היה רב העיר הספרדי וחבר בבית הדין הרבני בעיר רחובות.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויחזקאל כהן (רב) · ראה עוד »

ידידיה רפאל אבולעפיה

קבר הרב ידידיה רפאל אבולעפיה בהר הזיתים רבי ידידיה רפאל חי אבולעפיה (היר"א תקס"ז, 1806/7 – ט"ו בסיוון תרכ"ט, מאי 1869) היה מקובל נודע, שכיהן כראש ישיבת המקובלים בית אל.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל וידידיה רפאל אבולעפיה · ראה עוד »

יום טוב אלגאזי

#הפניה יום-טוב אלגאזי.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויום טוב אלגאזי · ראה עוד »

יונתן מאיר

יונתן מאיר, מרכז זלמן שזר, 2017 יונתן מאיר (Jonatan Meir; נולד ב-1975) הוא פרופסור מן המניין במחלקה למחשבת ישראל על-שם גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויונתן מאיר · ראה עוד »

יוסף חיים הכהן

הרב יוסף חיים הכהן (ה'תרי"א - כ"ב באלול ה'תרפ"א; 1851 – 1921) היה שד"ר וראב"ד עדת המערבים בירושלים, בעל 'מנחת כהן' ו'ויכלכל יוסף'.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ויוסף חיים הכהן · ראה עוד »

1737

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ו1737 · ראה עוד »

1751

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ו1751 · ראה עוד »

1776

4 ביולי 1776: ארצות הברית מכריזה באופן רשמי על עצמאותה מהאימפריה הבריטית.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ו1776 · ראה עוד »

1808

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ו1808 · ראה עוד »

1827

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ו1827 · ראה עוד »

1848

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ו1848 · ראה עוד »

1871

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ישיבת המקובלים בית אל ו1871 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ישיבת_המקובלים_בית_אל

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »