סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

משה צינוביץ

מַדָד משה צינוביץ

משה צינוֹביץ (תרס"ה, 1905 - ח' באלול ה'תשמ"ז, 1 בספטמבר 1987) היה סופר, ביוגרף ועיתונאי ישראלי ממוצא פולני-ליטאי. [1]

66 יחסים: משרד הסעד, משרד הדתות, משה צבי נריה, מלחמת העולם השנייה, מהרי"ל דיסקין, מושבה, מיר (בלארוס), ארכיון, אריה ליב מאלין, אגודת ישראל, אירופה, נוטרות, ניו יורק, ספריית שטראשון, סדר נשים, סופר, עלייה לארץ ישראל, עיתונאי, פסח פרוסקין, פרנקפורט, ראש ישיבה, רפובליקת ויימאר, תרס"ה, תל אביב-יפו, לומז'ה, זיכרון, ח' באלול, חברותא, חיים הלר, בלארוס, ביאליסטוק, בית המדרש לרבנים בברלין, בית העלמין קריית שאול, ביוגרף, גרשון תנחום ממינסק, דתיים לאומיים, ה'תרפ"ה, ה'תרצ"ג, ה'תשמ"ז, המרד הערבי הגדול, הספרייה הלאומית, הסכמה, הצופה, הקדשה (יצירה), השואה, הגירה פנימית, ההגנה, ויסבאדן, וילנה, ישראלי, ..., ישיבת מיר, ישיבת לומז'ה, ישיבת וולוז'ין, יחיאל מרדכי גורדון, ידוובנה, יהדות פולין, יהדות ליטא, 1 בספטמבר, 1905, 1925, 1927, 1932, 1933, 1936, 1987, 2 בספטמבר. להרחיב מדד (16 יותר) »

משרד הסעד

#הפניה משרד הרווחה והביטחון החברתי.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ומשרד הסעד · ראה עוד »

משרד הדתות

#הפניה המשרד לשירותי דת.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ומשרד הדתות · ראה עוד »

משה צבי נריה

הרב נריה עם הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא בניין הישיבה ההיסטורי כשבחזיתו הדקל ששתל הרב נריה (צולם ביום הלווייתו, 1995) הרב נריה לצד ישעיהו ברנשטיין (נואם) הרב משה צבי נריה (מנקין; כ"א בשבט ה'תרע"ג, 29 בינואר 1913 – י"ט בכסלו ה'תשנ"ו, 12 בדצמבר 1995) היה רב, חבר הכנסת ומחנך, מייסד מרכז ישיבות בני עקיבא.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ומשה צבי נריה · ראה עוד »

מלחמת העולם השנייה

החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »

מהרי"ל דיסקין

#הפניה משה יהושע יהודה לייב דיסקין.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ומהרי"ל דיסקין · ראה עוד »

מושבה

מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ומושבה · ראה עוד »

מיר (בלארוס)

#הפניה מיר (עיירה).

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ומיר (בלארוס) · ראה עוד »

ארכיון

מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וארכיון · ראה עוד »

אריה ליב מאלין

#הפניה אריה לייב מאלין.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ואריה ליב מאלין · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ואגודת ישראל · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ואירופה · ראה עוד »

נוטרות

אנשי "משטרת היישובים העבריים" במסדר, מאי 1945 נוטרוּת היא כינוי לכוחות של שוטרים יהודים בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי שכונו בשם "נוטרים".

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ונוטרות · ראה עוד »

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וניו יורק · ראה עוד »

ספריית שטראשון

ספריית שטראשון "בספריית סטראשון": גלויה מתוך סדרת "ווילנער ייִדישע געטאָ" (הגטו היהודי בווילנה), עם איורים מאת בר זלקינד ופסקאות רקע קצרות מאת חייקל לונסקי (בגב הגלויה; לא מופיע בתמונה), 1922/1923 ספריית שְׂטרָאשוּן הייתה ספרייה בעיר וילנה, מרכז התרבות היהודית של צפון-מערב רוסיה, שהייתה ידועה בכל רחבי העולם היהודי.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וספריית שטראשון · ראה עוד »

סדר נשים

בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וסדר נשים · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וסופר · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עיתונאי

ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ועיתונאי · ראה עוד »

פסח פרוסקין

הרב פסח פרוסקין (תרל"ט, 1879 – י"א בחשוון ת"ש, אוקטובר 1939) היה רבה של קוברין (כיום בבלארוס ואז בפולין), ומייסדה של "ישיבת קוברין".

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ופסח פרוסקין · ראה עוד »

פרנקפורט

תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ופרנקפורט · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וראש ישיבה · ראה עוד »

רפובליקת ויימאר

הכרזת הרפובליקה ב-9 בנובמבר 1918 רפובליקת ויימאר (בגרמנית) הוא השם שנתנו היסטוריונים לתקופה שלטונית בתולדות גרמניה, במהלכה התנהלה המדינה על בסיס חוקה שנוסחה בעיר ויימאר (זה מקור השם. בפועל גרמניה נקראה גם לפני תקופה זו, גם במהלכה וגם אחריה "הרייך הגרמני").

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ורפובליקת ויימאר · ראה עוד »

תרס"ה

#הפניה ה'תרס"ה.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ותרס"ה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ותל אביב-יפו · ראה עוד »

לומז'ה

לוֹמְזָ'ה (בפולנית: Łomża) היא עיר במזרח פולין, שוכנת על גבעה מעל נהר הנַרֶב כ-81 ק"מ מביאליסטוק ו-150 ק"מ מוורשה.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ולומז'ה · ראה עוד »

זיכרון

זיכרון הוא יכולתו של יצור לאגור מידע בצורה בלתי-מוחשית (כלומר, בניגוד לכתיבה, למשל).

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וזיכרון · ראה עוד »

ח' באלול

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אלול היא פרשת כי תצא.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וח' באלול · ראה עוד »

חברותא

נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה) פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה. לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וחברותא · ראה עוד »

חיים הלר

הרב חיים הֶלֶר (בכתיב יידי: העליר; באנגלית: Chaim Heller; 11 ביולי 1879, ביאליסטוק – י"ד בניסן תש"ך, 10 באפריל 1960, ניו יורק) היה חוקר הספרות התלמודית ותרגומי המקרא.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וחיים הלר · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ובלארוס · ראה עוד »

ביאליסטוק

בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וביאליסטוק · ראה עוד »

בית המדרש לרבנים בברלין

בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") הוא מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ובית המדרש לרבנים בברלין · ראה עוד »

בית העלמין קריית שאול

בית העלמין קריית שאול הוא בית קברות בתל אביב.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ובית העלמין קריית שאול · ראה עוד »

ביוגרף

#הפניה ביוגרפיה.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וביוגרף · ראה עוד »

גרשון תנחום ממינסק

רבי גרשון תנחום ממינסק (ראשי תיבות: הרג"ת; ה'תקס"ב, 1802 - ט"ו באדר א' ה'תרמ"א, 14 בפברואר 1881) היה ראש ישיבה, רב ופוסק הלכה ליטאי.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וגרשון תנחום ממינסק · ראה עוד »

דתיים לאומיים

דתיים־לאומיים הוא שם כולל לקבוצה חברתית ודתית בישראל המזוהים עם אידאולוגיית הציונות הדתית ובכלל זה ניהול אורח חיים שומר מצוות לצד השתלבות פעילה בחברה הישראלית.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ודתיים לאומיים · ראה עוד »

ה'תרפ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וה'תרפ"ה · ראה עוד »

ה'תרצ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וה'תרצ"ג · ראה עוד »

ה'תשמ"ז

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וה'תשמ"ז · ראה עוד »

המרד הערבי הגדול

המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ והספרייה הלאומית · ראה עוד »

הסכמה

תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ והסכמה · ראה עוד »

הצופה

left הצופה היה יומון ישראלי בעל אופי דתי-לאומי שיצא לאור במשך 71 שנה, מ-1937 ועד 2008, אז התמזג עם העיתון מקור ראשון.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ והצופה · ראה עוד »

הקדשה (יצירה)

בתחילתו של ספר מופיע לעיתים דף הקדשה, שבו מקדיש המחבר את הספר לאדם היקר ללבו.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ והקדשה (יצירה) · ראה עוד »

השואה

השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ והשואה · ראה עוד »

הגירה פנימית

הגירה פנימית (בגרמנית: Innere Emigration; בצרפתית: émigration intérieure) או "גלות פנימית" הוא מושג המתאר סופרים גרמנים שהתנגדו לנאציזם ובכל זאת בחרו להישאר בגרמניה לאחר שהנאצים תפסו את השלטון בשנת 1933.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ והגירה פנימית · ראה עוד »

ההגנה

ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וההגנה · ראה עוד »

ויסבאדן

ויסבאדן (גרמנית) היא עיר בדרום מערב גרמניה, המשמשת כבירת מדינת הסן.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וויסבאדן · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ווילנה · ראה עוד »

ישראלי

#הפניה ישראלים.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וישראלי · ראה עוד »

ישיבת מיר

ישיבת מיר היא ישיבה חרדית-ליטאית ותיקה, אחת משתי הישיבות הגדולות בעולם (יחד עם ישיבת לייקווד).

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וישיבת מיר · ראה עוד »

ישיבת לומז'ה

בניין הישיבה בשנות ה-20 של המאה ה-20 הכתובת שבראש הבניין הכתובת מעל דלת הכניסה שלט ההסבר בכניסה לישיבת לומז'ה ישיבת לומז'ה - מבט על צידו של הבניין ישיבת לוֹמְזָ'ה (מבוטאת לוֹמְזֶ'ה) הייתה ישיבה שפעלה בעיר לומז'ה.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וישיבת לומז'ה · ראה עוד »

ישיבת וולוז'ין

מבנה הישיבה כיום ישיבת וולוז'ין (בשמה הרשמי ישיבת עץ חיים, וכונתה תדיר בשם אם הישיבות) הייתה ישיבה שפעלה במאה ה-19, והייתה הראשונה שפעלה באופן עצמאי ובלתי־תלוי בקהילה המקומית.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וישיבת וולוז'ין · ראה עוד »

יחיאל מרדכי גורדון

מכתב מהרב יחיאל מרדכי גורדון לרב קופיעצקי שלט הנצחה לר' יחיאל מרדכי גורדון בפתח תקווה הרב יחיאל מרדכי גורדון (ה' בתשרי ה'תרמ"ג 18 בספטמבר 1882 - י"ג בטבת ה'תשכ"ה 18 בדצמבר 1964) היה מראשי ישיבת לומז'ה בפולין, ממייסדי ישיבת לומז'ה בפתח תקווה וראש הישיבה.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויחיאל מרדכי גורדון · ראה עוד »

ידוובנה

יֶדוַובּנֶה (בפולנית: Jedwabne, ביידיש: יעדוואבנע; שם העיר נגזר מן המילה הפולנית למשי) היא עיר במחוז לומז'ה בפולין, מרכז כלכלי ומנהלי של אזור שרובו חקלאי, ובו שירותי בריאות, עסקים ופיננסים.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ וידוובנה · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ויהדות ליטא · ראה עוד »

1 בספטמבר

294x294 פיקסלים 1 בספטמבר הוא היום ה-244 בשנה בלוח הגריגוריאני (245 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ו1 בספטמבר · ראה עוד »

1905

אלברט איינשטיין.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ו1905 · ראה עוד »

1925

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ו1925 · ראה עוד »

1927

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ו1927 · ראה עוד »

1932

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ו1932 · ראה עוד »

1933

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ו1933 · ראה עוד »

1936

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ו1936 · ראה עוד »

1987

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ו1987 · ראה עוד »

2 בספטמבר

2 בספטמבר הוא היום ה-245 בשנה בלוח הגריגוריאני (246 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: משה צינוביץ ו2 בספטמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/משה_צינוביץ

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »