גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
88 יחסים: מסורת (יהדות), משנה, משה מרדכי פרבשטין, משה אביגדור שולוואס, משה אוירבך, מלחמת העולם הראשונה, מזרחנות, מדרש, מוריץ לצרוס, א' בחשוון, אנגליה, אפולוגטיקה, ארץ ישראל, ארצות הברית, אלוהים (יהדות), אברהם אליהו קפלן, אברהם ברלינר, אברהם גייגר, אגדה (יהדות), אוניברסיטת פרידריך וילהלם, אוסטריה, אייזנשטט, סמינר (שיעור), סמיכה לרבנות, עזריאל הילדסהיימר, פוסק, פילוסופיה יהודית, צבי גרץ, ציונות, רש"ר הירש, רטוריקה, שנות ה-20 של המאה ה-20, שפות שמיות, תנ"ך, תפילה, תרל"ד, תלמוד, תושב"ע, ליל הבדולח, חנוך ארנטרוי (לונדון), חז"ל, חושן משפט, ברלין, בלשנות, בזל, בית המדרש לרבנים בברסלאו, בית המדרש הגבוה למדעי היהדות, גאונים, גאוגרפיה של ארץ ישראל, גרמנית, ..., גרמניה הנאצית, דוב בער צאמבער, דוד צבי הופמן, דיסציפלינה, המפלגה הנאצית, הקונגרס הציוני העולמי הראשון, היסטוריה, יעקב ברט, ישיבה, יחיאל יעקב וינברג, יהדות, יהדות אורתודוקסית, יהדות קונסרבטיבית, יהדות רפורמית, יהדות ליטא, יהדות גרמניה, 1820, 1821, 1843, 1869, 1872, 1873, 1878, 1882, 1884, 1889, 1890, 1897, 1898, 1899, 1920, 1921, 1924, 1933, 1934, 1938, 1966, 22 באוקטובר. להרחיב מדד (38 יותר) »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ומשנה · ראה עוד »
משה מרדכי פרבשטין
הרב משה מרדכי פרבשטין (נולד בכ"ג בתשרי ה'תש"ד, 22 באוקטובר 1943) הוא ראש ישיבת חברון - כנסת ישראל בירושלים וחבר נשיאות ועד הישיבות.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ומשה מרדכי פרבשטין · ראה עוד »
משה אביגדור שולוואס
פרופ' משה אביגדור שוּלוַואס (בפולנית: Moszek Awigdor Szulwas; באנגלית: Moses Avigdor Shulvass; 29 ביולי 1909, פלונסק, פולין – 22 באפריל 1988, אוונסטון, אילינוי) היה מחנך והיסטוריון של תולדות עם ישראל, בעיקר יהדות איטליה.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ומשה אביגדור שולוואס · ראה עוד »
משה אוירבך
הרב ד"ר משה אוירבך (יידיש: אויערבאך; ד' באדר א' תרמ"א, 3 בפברואר 1881 – ט' בניסן תשל"ו, 9 באפריל 1976) היה רב ומחנך, ממייסדי החינוך הדתי המודרני בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ומשה אוירבך · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מזרחנות
מוזיאון הבריטי. מזרחנות, מדעי המזרח או לימודי המזרח היא תחום דעת אקדמי העוסק בחקר רב־תחומי של אזור מסוים.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ומזרחנות · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ומדרש · ראה עוד »
מוריץ לצרוס
פרופ' מוריץ לצרוס ורעייתו השנייה, נהידה מוריץ (משה) לָצָרוּס (בגרמנית: Moritz Lazarus; 15 בספטמבר 1824 – 13 באפריל 1903) היה פילוסוף, אתנולוג ופסיכולוג יהודי-גרמני, מייסד הפסיכולוגיה הלאומית והפסיכולוגיה ההשוואתית.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ומוריץ לצרוס · ראה עוד »
א' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' חשוון היא תמיד פרשת נח.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וא' בחשוון · ראה עוד »
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ואנגליה · ראה עוד »
אפולוגטיקה
אָפּוֹלוֹגֶטִיקָה היא העיסוק האנושי בהגנה שיטתית על עמדה מסוימת, ספרותית, דתית, אמונית, או עקרונית.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ואפולוגטיקה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וארצות הברית · ראה עוד »
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ואלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אברהם אליהו קפלן
הרב אברהם אליהו קפלן (י"ב בחשוון ה'תר"ן, 16 בנובמבר 1889–ט"ו באייר ה'תרפ"ד, 19 במאי 1924) היה ראש בית המדרש לרבנים בברלין ומאנשי תנועת המוסר.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ואברהם אליהו קפלן · ראה עוד »
אברהם ברלינר
אברהם ברלינר אברהם (אדולף) בֶּרְלִינֶר (י"ג באייר ה'תקצ"ג, 2 במאי 1833 - ז' באייר ה'תרע"ה, 21 באפריל 1915) היה תאולוג והיסטוריון יהודי גרמני - פולני.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ואברהם ברלינר · ראה עוד »
אברהם גייגר
הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ואברהם גייגר · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אוניברסיטת פרידריך וילהלם
#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ואוניברסיטת פרידריך וילהלם · ראה עוד »
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ואוסטריה · ראה עוד »
אייזנשטט
#הפניה אייזנשטאדט.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ואייזנשטט · ראה עוד »
סמינר (שיעור)
סמינר הוא לימוד אקדמי בנושא מסוים, הנערך על ידי אוניברסיטאות, מכוני מחקר ומוסדות אקדמיים, בצורת כינוס לדיון רב משתתפים.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וסמינר (שיעור) · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ופוסק · ראה עוד »
פילוסופיה יהודית
פילוסופיה יהודית, בהגדרה רחבה, היא הגות הקשורה לדת ולמסורת היהודית, וכן כזו הקשורה למחשבה הפילוסופית של יהודים לאורך השנים.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ופילוסופיה יהודית · ראה עוד »
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וצבי גרץ · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וציונות · ראה עוד »
רש"ר הירש
הרב שמשון בן רפאל הירש (רש"ר הירש, בגרמנית: Samson Raphael Hirsch; כ"ד בסיוון ה'תקס"ח, 20 ביוני 1808 – כ"ז בטבת ה'תרמ"ט, 31 בדצמבר 1888) היה רב גרמני, מאבות הנאו־אורתודוקסיה במאה ה־19 וממנהיגי יהדות גרמניה בתקופה זו.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ורש"ר הירש · ראה עוד »
רטוריקה
רטוריקה היא אמנות השכנוע באמצעות השפה.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ורטוריקה · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שפות שמיות
השפות השמיות הן ענף צפון-מזרחי במשפחת-העל האפרו-אסייאתית (כונתה בעבר "שמית-חמית").
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ושפות שמיות · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ותנ"ך · ראה עוד »
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ותפילה · ראה עוד »
תרל"ד
#הפניה ה'תרל"ד.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ותרל"ד · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ותלמוד · ראה עוד »
תושב"ע
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ותושב"ע · ראה עוד »
ליל הבדולח
זגוגיות חנות מנופצות לאחר ליל הבדולח. מאחור ניתן לראות גרפיטי של צלב קרס. צולם ב-10 בנובמבר 1938. נאצים שופכים דלק על ספסלי בית כנסת בליל הבדולח, לקראת הצתתו ליל הבדולח (בגרמנית: Kristallnacht, נהגה: קריסטלנאכט) הוא הכינוי ללילה שבין 9 ל-10 בנובמבר 1938 (ט"ז בחשוון תרצ"ט), שבו נערך בכל רחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה) פוגרום ביהודים.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וליל הבדולח · ראה עוד »
חנוך ארנטרוי (לונדון)
חנוך הכהן ארנטרוי (באנגלית: Chanoch HaCohen Ehrentreu; מכונה גם: דיין ארנטרוי; כ"ח בכסלו ה'תרצ"ג, דצמבר 1932 – ל' בחשוון ה'תשפ"ג, 24 בנובמבר 2022) היה רב ודיין בריטי ממוצא גרמני.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וחנוך ארנטרוי (לונדון) · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וחז"ל · ראה עוד »
חושן משפט
חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וחושן משפט · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וברלין · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ובלשנות · ראה עוד »
בזל
בזל (בגרמנית: Basel; בצרפתית: Bâle; באיטלקית: Basilea) היא עיר בקנטון בזל-שטאדט שבצפון שווייץ.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ובזל · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בברסלאו
בית המדרש לרבנים בברסלאו, או הסמינר התאולוגי היהודי – מכון פרֶנקֶל (במקור: בית מדרש הרבנים ברסלוי, בגרמנית: Jüdisch-Theologisches Seminar Fraenckel'sche Stiftung), היה בית מדרש גבוה להכשרת רבנים ומורים ולעיסוק בחכמת ישראל, שפעל בין 1854 ל–1938 בעיר ברסלאו שבפרוסיה (החל מ-1871 חלק מהרייך הגרמני).
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ובית המדרש לרבנים בברסלאו · ראה עוד »
בית המדרש הגבוה למדעי היהדות
בית המדרש הגבוה למדעי היהדות (מתורגם גם כבית המדרש הגבוה לחכמת ישראל, ולעיתים כבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות; בגרמנית: Hochschule für die Wissenschaft des Judentums) היה מוסד גבוה ללימודי יהדות שהחל לפעול בברלין ב-6 במאי 1872, ופעל עד לסגירתו בידי הנאצים בשנת 1942.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ובית המדרש הגבוה למדעי היהדות · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וגאונים · ראה עוד »
גאוגרפיה של ארץ ישראל
ארץ ישראל ממוקמת ביבשת אסיה, במזרח התיכון ונכללת באגן הים התיכון.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וגאוגרפיה של ארץ ישראל · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
דוב בער צאמבער
הרב דב בער צאמבער (צוֹמְבֶּר; בגרמנית: Bernhard Zomber; תקפ"א-תרמ"ד 1821–1884) היה רב חוקר ודיין בעיר ברלין.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ודוב בער צאמבער · ראה עוד »
דוד צבי הופמן
רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ודוד צבי הופמן · ראה עוד »
דיסציפלינה
דִּיסְצִיפְּלִינָה (באנגלית: discipline בעברית: על פי האקדמיה ללשון העברית: תְּחוּם דַּעַת, תְּחוּם חֵקֶר) היא ענף של ידע, אשר נלמד או נחקר באורח רשמי במערכת החינוך או באקדמיה, בו בעלי מקצוע מתמחים ובבסיסו עומדת שיטה מוסכמת.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ודיסציפלינה · ראה עוד »
המפלגה הנאצית
דגל המפלגה (ובין השנים 1933–1945 גם דגל גרמניה הנאצית) המפלגה הנאצית, או בשמה המלא: מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומית-סוציאליסטית (בגרמנית: Die Nationalsozialistische Deutsche Arbeiterpartei, NSDAP), הייתה תנועה פוליטית ימנית-קיצונית, שפעלה בגרמניה במהלך המחצית הראשונה של המאה ה-20, והונהגה במשך רוב שנות קיומה בידי אדולף היטלר עד להתאבדותו.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין והמפלגה הנאצית · ראה עוד »
הקונגרס הציוני העולמי הראשון
הקונגרס הציוני העולמי הראשון הוא הכינוס הגדול הראשון של צירי התנועה הציונית והוא ראשון הקונגרסים הציונים העולמיים.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין והקונגרס הציוני העולמי הראשון · ראה עוד »
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין והיסטוריה · ראה עוד »
יעקב ברט
פרופסור ברט ואשתו רוזה פרופסור יעקב ברט (בגרמנית: Jakob Barth; 3 במרץ 1851 פלהינגן, באדן, גרמניה – 24 באוקטובר 1914, ברלין) היה מזרחן ובלשן יהודי-גרמני, מומחה לשפות שמיות, משוללי ביקורת נוסח המקרא, מראשי בית המדרש לרבנים בברלין, ומרצה באוניברסיטת ברלין.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ויעקב ברט · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין וישיבה · ראה עוד »
יחיאל יעקב וינברג
הרב ד"ר יחיאל יעקב וינברג הנודע בכינויו השרידי אש (תרמ"ד-ה, 1884 – ד' בשבט ה'תשכ"ו, 24 בינואר 1966) היה רב, פוסק והוגה.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ויחיאל יעקב וינברג · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ויהדות · ראה עוד »
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »
יהדות קונסרבטיבית
יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »
יהדות רפורמית
היהדות הרפורמית (מכונה גם יהדות מתקדמת, יהדות ליברלית, יהדות פרוגרסיבית; באנגלית: Reform Judaism, Liberal Judaism, Progressive Judaism) היא אחת משלושה זרמים גדולים הקיימים כיום ביהדות, הדוגל בהשתנותה המתמדת, במרכזיות ערכי המוסר שבה לעומת היבטיה הטקסיים, ובאמונה בהתגלות מתמשכת של רצון האלוהים בעולם, שאינה ממוקדת במעמד הר סיני.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ויהדות רפורמית · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ויהדות ליטא · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ויהדות גרמניה · ראה עוד »
1820
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1820 · ראה עוד »
1821
יוון זוכה בעצמאות.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1821 · ראה עוד »
1843
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1843 · ראה עוד »
1869
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1869 · ראה עוד »
1872
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1872 · ראה עוד »
1873
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1873 · ראה עוד »
1878
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1878 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1882 · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1884 · ראה עוד »
1889
נחנך מגדל אייפל.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1889 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1890 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1897 · ראה עוד »
1898
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1898 · ראה עוד »
1899
אלפרד היצ'קוק.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1899 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1920 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1921 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1924 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1933 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1934 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1938 · ראה עוד »
1966
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו1966 · ראה עוד »
22 באוקטובר
22 באוקטובר הוא היום ה-295 בשנה (296 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: בית המדרש לרבנים בברלין ו22 באוקטובר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/בית_המדרש_לרבנים_בברלין
