גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
47 יחסים: ממלכת גליציה ולודומריה, מקס נורדאו, משפטים, מלחמת העולם השנייה, ארץ ישראל, אוניברסיטת אטווש לוראנד, אוניברסיטת לבוב, אוקראינה, סטודנט, עברית, ציסלייטניה, ציונות, ציונים כלליים, רמת החייל, רחוב, שמריהו לוין, שכונה, תל אביב-יפו, לבוב, טרנסילבניה, חיפה, בנימין זאב הרצל, בית ספר, גליציה, דוד וולפסון, האימפריה האוסטרו-הונגרית, הסוכנות היהודית, הקונגרס הציוני, הגה (עיתון), הונגרית, הונגריה, ויצו, ישראל, יהדות הונגריה, 18 באפריל, 1883, 1901, 1903, 1911, 1919, 1927, 1939, 1940, 1944, 1945, 1949, 25 באוקטובר.
ממלכת גליציה ולודומריה
ממלכת גליציה ולודומריה, ידועה גם בתור גליציה האוסטרית, הייתה ממלכה בתוך האימפריה האוסטרית וחלק מאזור ציסלייטניה של האימפריה האוסטרו-הונגרית, באזור חבל גליציה שבמרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן וממלכת גליציה ולודומריה · ראה עוד »
מקס נורדאו
מקס נוֹרְדַאוּ (Max Nordau, לעיתים נהגה על דרך היידיש: נוֹרְדוֹי (נאָרדוי); 29 ביולי 1849, בודפשט – 23 בינואר 1923, פריז) היה הוגה דעות, נואם וסופר, רופא, יהודי יליד הונגריה, ממייסדי התנועה הציונית, הוגה חזון "יהדות השרירים".
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ומקס נורדאו · ראה עוד »
משפטים
הציווי לשפוט משפט, במבואת בית הדין הרבני הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפטים הם תחום העוסק בחקר הפרדיגמה של החוק ודרכי אכיפתו.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ומשפטים · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן וארץ ישראל · ראה עוד »
אוניברסיטת אטווש לוראנד
אוניברסיטת אטווש לוראנד (בהונגרית: Eötvös Loránd Tudományegyetem או בקיצור ELTE), הנמצאת בעיר בודפשט, היא אחת האוניברסיטאות הגדולות והעתיקות בהונגריה.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ואוניברסיטת אטווש לוראנד · ראה עוד »
אוניברסיטת לבוב
אוניברסיטת לבוב, או בשמה החדש האוניברסיטה הלאומית ״איוואן פרנקו״ של לבוב (באוקראינית: Львівський університет או Львівський національний університет імені Івана Франка) היא האוניברסיטה הוותיקה ביותר הפועלת ברציפות באוקראינה.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ואוניברסיטת לבוב · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ואוקראינה · ראה עוד »
סטודנט
סטודנט לומד לקראת מבחן סטודנטים בשיעור אלגברה ליניארית, באוניברסיטת הלסינקי לטכנולוגיה סטודנט הוא תלמיד במוסד להשכלה גבוהה, כגון אוניברסיטה ומכללה.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן וסטודנט · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ועברית · ראה עוד »
ציסלייטניה
הממלכות והנחלות המיוצגות במועצה הקיסרית ובשמן הלא-רשמי צִיסְלֵייְטַניה ("העבר הזה של נהר הלייטה"; בגרמנית: Die im Reichsrat vertretenen Königreiche und Länder ו-Cisleithanien) היו שטחי קיסרות אוסטריה שהוסיפו להישלט על ידי הרשויות בווינה לאחר הפשרה האוסטרו-הונגרית של 1867.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן וציסלייטניה · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן וציונות · ראה עוד »
ציונים כלליים
#הפניה הציונים הכלליים.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן וציונים כלליים · ראה עוד »
רמת החייל
רחוב ק"ם בשנת 1951. ניתן להבחין בשורת הבתים המקוריים, שטרם חוברו אז לרשת החשמל. אזור רמת החייל מסומן על גבי מפה רמת החייל היא שכונה בצפון-מזרח תל אביב; אחת משכונות עבר הירקון.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ורמת החייל · ראה עוד »
רחוב
שדרות 9 ביולי בבואנוס איירס, ארגנטינה זהו הרחוב הרחב ביותר בעולם רחוב יאנג, קנדה זהו הרחוב הכי ארוך בעולם רחוב הוא חלק ציבורי של מקום יישוב שלצידו ישנם בתים או בניינים ובו מתאפשר מעבר של הולכי רגל ולרוב של כלי רכב.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ורחוב · ראה עוד »
שמריהו לוין
שמריהו לוין (על חלק ממכתביו הוא חתם בשם: שמריה הלוי; בכתיב יידי: לעווין; בכתיב רוסי: Шмарьяху Левин).
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ושמריהו לוין · ראה עוד »
שכונה
מפת שכונת קנווד בשיקגו שכונה היא יחידת מגורים עירונית בעלת מאפיינים חברתיים, ארכיטקטוניים וגאוגרפיים אחידים, שגודלה יכול להשתנות מבניינים בודדים (כמו שכונת משכנות שאננים) עד למספר רב של רחובות (כמו שכונת רמות אלון בירושלים).
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ושכונה · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ותל אביב-יפו · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ולבוב · ראה עוד »
טרנסילבניה
פרס עם שמש וירח על רקע כחול.ש 2. פס אדום. ש 3. שבעה מגדלים אדומים הבאים לסמן את שבע הערים המבוצרות של הסקסונים, על רקע צהוב.ש סמל טרנסילבניה הוא גם חלק מסמל רומניה. טרנסילבניה (ברומנית: Transilvania או Ardeal, בהונגרית: Erdély, בגרמנית: Siebenbürgen, בניב הסקסונים הטרנסילבנים: Siweberjen, ביידיש: זיבענבערגן, בטורקית: Erdel, בסלובקית: Sedmohradsko או Transylvánia, בפולנית: Siedmiogród) היא אזור היסטורי המשתרע בחלקה המערבי והמרכזי של רומניה.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן וטרנסילבניה · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן וחיפה · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
בית ספר
בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ובית ספר · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן וגליציה · ראה עוד »
דוד וולפסון
המשלחת הציונית לירושלים, 1898. מימין לשמאל: יוסף זיידנר, משה שנירר, בנימין זאב הרצל, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר. דוד וולפסון (בכתיב יידי: וואָלפסאָן; 9 באוקטובר 1856, דורביאני, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – 15 בספטמבר 1914, באד הומבורג, הקיסרות הגרמנית) היה איש עסקים, מנהיג ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ודוד וולפסון · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
הסוכנות היהודית
שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן והסוכנות היהודית · ראה עוד »
הקונגרס הציוני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן והקונגרס הציוני · ראה עוד »
הגה (עיתון)
הגה היה עיתון יומי מנוקד ומבואר המיועד לעולים, שיצא בהוצאת דבר בשנים 1940–1947.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן והגה (עיתון) · ראה עוד »
הונגרית
קודקס מינכן - ביבליה בהונגרית הונגרית (magyar) היא שפה השייכת למשפחת השפות הפינו-אוגריות במשפחת השפות האורליות הגדולה יותר.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן והונגרית · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן והונגריה · ראה עוד »
ויצו
ויצו (WIZO – ראשי תיבות באנגלית של ארגון נשים ציוני בינלאומי, Women's International Zionist Organization) הוא ארגון נשים יהודיות בישראל ובעולם.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן וויצו · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן וישראל · ראה עוד »
יהדות הונגריה
בית הכנסת הנאולוגי בבודפשט. בית כנסת זה הוא השלישי בגודלו בעולם יהדות הונגריה התקיימה באופן רציף בשטח המדינה מימי האימפריה הרומית הקדושה.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ויהדות הונגריה · ראה עוד »
18 באפריל
נזקי רעידת האדמה בסן פרנסיסקו 18 באפריל הוא היום ה-108 בשנה (109 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ו18 באפריל · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ו1883 · ראה עוד »
1901
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ו1901 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ו1903 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ו1911 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ו1919 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ו1927 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ו1939 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ו1940 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ו1944 · ראה עוד »
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ו1945 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ו1949 · ראה עוד »
25 באוקטובר
25 באוקטובר הוא היום ה-298 בשנה (299 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ניסן כהן ו25 באוקטובר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ניסן_כהן
