סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שמריהו לוין

מַדָד שמריהו לוין

שמריהו לוין (על חלק ממכתביו הוא חתם בשם: שמריה הלוי; בכתיב יידי: לעווין; בכתיב רוסי: Шмарьяху Левин). [1]

115 יחסים: מנחם אוסישקין, מסורת, מערכות, משה גליקסון, מלחמת העולם הראשונה, מינסק, אנגליה, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארכיון, אחד העם, אביגדור יעקובסון, אוניברסיטת ברלין, אוטוביוגרפיה, אירופה, נתן מיכאל גלבר, נחמן סירקין, נושא כלים, סמיכה לרבנות, סנהדרין, ספרות, סופר, סוויסלץ' (מחוז מוהילב), עסקנות, עצמאות, על המשמר, עברית, עיתונאות, פרלמנט, פלך מינסק, פוליטיקאי, פובליציסטיקה, צאר, צבי וויסלבסקי, ציונות, ציוני ציון, ציוני רוסיה, קנדה, קרן היסוד, קלינינגרד, רב מטעם, רוסית, שמות רחובות בישראל, שטעטל, תנ"ך, תעמולה, תרצ"ה, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה, ..., תחום המושב, תוכנית אוגנדה, לונדון, ליאו מוצקין, ח' בסיוון, חובבי ציון, חיפה, חיבת ציון, חיים נחמן ביאליק, חיים ויצמן, חיים וייצמן, בנימין זאב הרצל, ברלין, בלארוס, בלארוסית, בית המדרש הגבוה ללימודי יהדות, בית הקברות טרומפלדור, בית הכנסת הכוראלי של וילנה, ג'רוזלם פוסט, גרודנו, דניפרו, דביר (הוצאת ספרים), דוקטור לפילוסופיה, המנדט הבריטי, המעמד הבינוני, הארץ, הארכיון הציוני המרכזי, האלטער ואייזענשטאט, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה הרוסית, העלייה הרביעית, הקונגרס הציוני, הקונגרס הציוני הרביעי, הקונגרס הציוני השישי, הקיסרות הגרמנית, התבוללות, התורן, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית, ההנהלה הציונית, ההסתדרות הציונית העולמית, הוצאת דביר, ועידת לונדון (1920), וילנה, ויבורג (רוסיה), כפר שמריהו, יצחק דב ברקוביץ, יצחק יציב, ירושלים, ישיבה, יהדות רוסיה, יוני, יוסף לוריא, יידיש, 1867, 1886, 1893, 1894, 1906, 1908, 1911, 1919, 1920, 1924, 1935. להרחיב מדד (65 יותר) »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מסורת

מסורת היא מערכת תרבותית של מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, ערכים וכללי התנהגות, הנמסרים מדור לדור (גם בעל פה) בקבוצה או בחברה.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ומסורת · ראה עוד »

מערכות

מערכות הוא בית ההוצאה לאור של צה"ל.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ומערכות · ראה עוד »

משה גליקסון

#הפניה משה יוסף גליקסון.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ומשה גליקסון · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מינסק

מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ומינסק · ראה עוד »

אנגליה

אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ואנגליה · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וארץ ישראל · ראה עוד »

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וארצות הברית · ראה עוד »

ארכיון

מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וארכיון · ראה עוד »

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ואחד העם · ראה עוד »

אביגדור יעקובסון

#הפניה ויקטור יעקובסון.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ואביגדור יעקובסון · ראה עוד »

אוניברסיטת ברלין

#הפניה אוניברסיטת הומבולדט של ברלין.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ואוניברסיטת ברלין · ראה עוד »

אוטוביוגרפיה

אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ואוטוביוגרפיה · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ואירופה · ראה עוד »

נתן מיכאל גלבר

נתן מיכאל גֶלבֶּר (Nathan Michael Gelber; 27 במאי 1891, למברג (לבוב), גליציה, אוסטרו-הונגריה – 24 בספטמבר 1966, ירושלים) היה היסטוריון של היהודים בפולין (ובפרט יהדות גליציה) במאות ה-19 וה-20 ושל ראשית הציונות, ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ונתן מיכאל גלבר · ראה עוד »

נחמן סירקין

מצבת קברו בבית הקברות כנרת נחמן סירקין (ברוסית: Нахман Сыркин; י"ח בשבט ה'תרכ"ח, 11 בפברואר 1868 (לפי הלוח היוליאני) – ז' באלול ה'תרפ"ד, 6 בספטמבר 1924) היה הוגה דעות ואחד מאבות הציונות הסוציאליסטית.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ונחמן סירקין · ראה עוד »

נושא כלים

נושא כלים הוא עוזר או משרת המסייע לאדם בעל מעמד חשוב משלו.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ונושא כלים · ראה עוד »

סמיכה לרבנות

תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וסמיכה לרבנות · ראה עוד »

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וסנהדרין · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וספרות · ראה עוד »

סופר

ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וסופר · ראה עוד »

סוויסלץ' (מחוז מוהילב)

סוויסלץ' (בבלארוסית:; בפולנית: Świsłocz, שוויסלוץ'; ברוסית: Свислочь, סוויסלוץ'; מכונה לעיתים ביידיש: סוויסלאָוויטש, סוויסלוביץ') היא עיירה במחוז משנה אסיפוביצ'י במחוז מוהילב בבלארוס.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וסוויסלץ' (מחוז מוהילב) · ראה עוד »

עסקנות

עסקנות היא פעילות ועסקנות כללית בצורכי ציבור.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ועסקנות · ראה עוד »

עצמאות

במדע המדינה, עצמאות היא מצב שבו מדינה אינה תלויה בגורם חיצוני לקיומה הפיזי והכלכלי, להגנה על גבולותיה ולשמירה על הסדר הציבורי ושלטון החוק.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ועצמאות · ראה עוד »

על המשמר

על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ועל המשמר · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ועברית · ראה עוד »

עיתונאות

עיתונות בפעולה - מסיבת עיתונאים משנת 2017 עיתונאות או עיתונות היא פעילות של איסוף, ניתוח, עריכה, והפצה של תוכן מידעי העוסק באירועים אקטואליים.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ועיתונאות · ראה עוד »

פרלמנט

בית התחתון של הפרלמנט של אירלנד, ציור מאת פראנסיס ויטלי (Francis Wheatley) משנת 1780. מוסד זה התקיים מימי הביניים עד 1800. פרלמנט (נגזר מהמילה הצרפתית: parler, קרי: פַּארְלֶה, "לדבר") או בית נבחרים, הוא מוסד פוליטי המורכב מנציגיהם של אזרחי המדינה, ומשמש כרשות המחוקקת במדינות שהן דמוקרטיות יצוגיות.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ופרלמנט · ראה עוד »

פלך מינסק

פלך מינסק (רוסית: Минская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר מינסק.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ופלך מינסק · ראה עוד »

פוליטיקאי

חברי הכנסת הם שליחי הציבור והפוליטיקאים המשפיעים בישראל פּוֹלִיטִיקַאי הוא אדם העוסק בפוליטיקה, אישיות הפעילה במפלגה פוליטית, נושא משרה או איש ממשל.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ופוליטיקאי · ראה עוד »

פובליציסטיקה

אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ופובליציסטיקה · ראה עוד »

צאר

צאר, ציורו של סרגיי איבנוב, 1908. צאר (ברוסית: царь,; בבולגרית: цар; בלשון נקבה: צארינה; ברוסית: цари́ца, בבולגרית: царица) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 1547–1917).

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וצאר · ראה עוד »

צבי וויסלבסקי

ד"ר צבי אריה ווֹיְסְלַבְסקי (Woyslawski; 29 באוקטובר 1889 – 29 בנובמבר 1957) היה סופר, עורך ומתרגם ישראלי.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וצבי וויסלבסקי · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וציונות · ראה עוד »

ציוני ציון

ציוני ציון היה זרם בתנועה הציונית שדגל בהתיישבות יהודית בארץ ישראל בלבד ונאבק בשנים 1905-1903 בתוכנית אוגנדה שהתקבלה בקונגרס הציוני השישי.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וציוני ציון · ראה עוד »

ציוני רוסיה

#הפניה ציונות ברוסיה.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וציוני רוסיה · ראה עוד »

קנדה

קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא מדינה בצפון אמריקה והצפונית ביותר בה.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וקנדה · ראה עוד »

קרן היסוד

סמל 'קרן היסוד', מתוך חוברת בהוצאתהּ (1926) קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וקרן היסוד · ראה עוד »

קלינינגרד

מראה מהאוויר של הקתדרלה העתיקה בעיר קלינינגרד (ברוסית: Калининград) היא עיר נמל לחוף הים הבלטי ובירתו של מחוז קלינינגרד, מובלעת רוסית בין פולין לבין ליטא.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וקלינינגרד · ראה עוד »

רב מטעם

רב מטעם הממשלה (בראשי תיבות: רב מטעה"מ) או רַבִּינֵר או רב העדה היה תפקיד ניהולי-פקידותי באימפריה הרוסית, בקהילות היהודיות הגדולות.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ורב מטעם · ראה עוד »

רוסית

רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ורוסית · ראה עוד »

שמות רחובות בישראל

שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »

שטעטל

"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ושטעטל · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ותנ"ך · ראה עוד »

תעמולה

כרזת תעמולה מראשית המאה ה-20, עם דמותו של הדוד סם, שמטרתה לשכנע אנשים להתגייס לצבא ארצות הברית. תַּעֲמוּלָה (בלועזית: פְּרוֹפָּגַנְדָּה) היא הפצת מידע- עובדות, טיעונים, שמועות, חצאי אמיתות או שקרים - כדי להשפיע על דעת הקהל.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ותעמולה · ראה עוד »

תרצ"ה

#הפניה ה'תרצ"ה.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ותרצ"ה · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ותל אביב-יפו · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד תורה

מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ותלמוד תורה · ראה עוד »

תחום המושב

מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ותחום המושב · ראה עוד »

תוכנית אוגנדה

די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »

לונדון

לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ולונדון · ראה עוד »

ליאו מוצקין

ליאו (יהודה/אריה לייב) מוֹצקין (ברוסית: Лео (Арье Лейб) Моцкин; 6 בדצמבר 1867, ברובארי, אוקראינה - 6 בנובמבר 1933, פריז) היה איש פוליטי יהודי, יליד אוקראינה (האימפריה הרוסית), לוחם למען הזכויות הלאומיות של היהודים, מאבות הציונות ומיוזמי הקונגרס הציוני, יושב הראש השני של הוועד הפועל הציוני.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וליאו מוצקין · ראה עוד »

ח' בסיוון

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וח' בסיוון · ראה עוד »

חובבי ציון

חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וחובבי ציון · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וחיפה · ראה עוד »

חיבת ציון

#הפניהחובבי ציון.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וחיבת ציון · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

חיים ויצמן

חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וחיים ויצמן · ראה עוד »

חיים וייצמן

#הפניה חיים ויצמן.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וחיים וייצמן · ראה עוד »

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »

ברלין

בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וברלין · ראה עוד »

בלארוס

רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ובלארוס · ראה עוד »

בלארוסית

מפה של ניבי בלארוסית משנת 1903 בלארוסית היא שפה סלאבית מזרחית מקבוצת השפות הסלאביות במשפחת השפות ההודו־אירופיות וככזו היא קרובה לאוקראינית, רותנית (רוסינית), פולנית (בגלל השפעת הפולנית בתקופת האיחוד הפולני-ליטאי) ורוסית.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ובלארוסית · ראה עוד »

בית המדרש הגבוה ללימודי יהדות

#הפניה בית המדרש הגבוה למדעי היהדות.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ובית המדרש הגבוה ללימודי יהדות · ראה עוד »

בית הקברות טרומפלדור

בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »

בית הכנסת הכוראלי של וילנה

בית הכנסת הכוראלי של וילנה (בליטאית: Vilniaus choralinė sinagoga, בפולנית: Nowa Synagoga chóralna.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ובית הכנסת הכוראלי של וילנה · ראה עוד »

ג'רוזלם פוסט

ג'רוזלם פוסט (באנגלית: The Jerusalem Post) הוא עיתון יומי ישראלי בשפה האנגלית.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וג'רוזלם פוסט · ראה עוד »

גרודנו

בית הכנסת הגדול בגרודנו גרודנו (בבלארוסית: Гро́дна - הְרוֹדְּנָה או Го́радня - הוֹרַדְּנַה או Гаро́дня - הַרוֹדְּנַה; ברוסית: Гро́дно; בפולנית: Grodno; ביידיש: גראָדנע) היא עיר במערב בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וגרודנו · ראה עוד »

דניפרו

האצטדיון העירוני, דניפרו ארנה דניפרו (באוקראינית: Дніпро - IPA:; ברוסית: Днепр או Днипро) היא העיר הרביעית בגודלה באוקראינה (אחרי קייב, חרקוב ואודסה), ובירת מחוז דניפרופטרובסק.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ודניפרו · ראה עוד »

דביר (הוצאת ספרים)

דביר היא הוצאת ספרים לספרות עברית, לשירה ולחכמת ישראל.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ודביר (הוצאת ספרים) · ראה עוד »

דוקטור לפילוסופיה

דוקטור לפילוסופיה (PhD, או DPhil; בלטינית) הוא התואר האקדמי הגבוה ביותר המוענק על ידי האוניברסיטאות ברוב המדינות בעולם.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ודוקטור לפילוסופיה · ראה עוד »

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והמנדט הבריטי · ראה עוד »

המעמד הבינוני

#הפניה מעמד הביניים.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והמעמד הבינוני · ראה עוד »

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והארץ · ראה עוד »

הארכיון הציוני המרכזי

הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והארכיון הציוני המרכזי · ראה עוד »

האלטער ואייזענשטאט

#הפניה דפוס האלטר.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והאלטער ואייזענשטאט · ראה עוד »

האוניברסיטה העברית בירושלים

האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

העלייה הרביעית

בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והעלייה הרביעית · ראה עוד »

הקונגרס הציוני

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והקונגרס הציוני · ראה עוד »

הקונגרס הציוני הרביעי

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי הרביעי.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והקונגרס הציוני הרביעי · ראה עוד »

הקונגרס הציוני השישי

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי השישי.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והקונגרס הציוני השישי · ראה עוד »

הקיסרות הגרמנית

הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »

התבוללות

Bridget Loves Bernie עלתה לאוויר ב-1972 ותיארה את חיי הנישואים של איש יהודי ואישה קתולית. הסדרה ירדה לאחר עונה אחת עקב מחאה מצד הממסד היהודי-אמריקני. התבוללות היא היטמעות יהודים בקרב הגויים, באמצעות הטמעה תרבותית או נישואי תערובת.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והתבוללות · ראה עוד »

התורן

"התורן" כשבועון "התורן" כירחון התורן (הַתֹּרֶן) (Hatoren) היה כתב עת ל"ספרות, מדע וציונות", כפי שהצהיר בראש כל אחד מגיליונותיו, שיצא לאור בעברית בארצות הברית.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והתורן · ראה עוד »

הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל

סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »

הדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית

סמל האימפריה הרוסית הדּוּמַה (Ду́ма) או הדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית (Государственная дума Российской империи) הייתה הבית התחתון של הפרלמנט באימפריה הרוסית בשנים 1906–1917 וכיום מחליפה אותה הדומה הממלכתית בפדרציה הרוסית מאז 1993.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והדומה הממלכתית של האימפריה הרוסית · ראה עוד »

ההנהלה הציונית

ההנהלה הציונית היא הוועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית העולמית.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וההנהלה הציונית · ראה עוד »

ההסתדרות הציונית העולמית

בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »

הוצאת דביר

#הפניה דביר (הוצאת ספרים).

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין והוצאת דביר · ראה עוד »

ועידת לונדון (1920)

ועידת לונדון הייתה ועידה ציונית שהתקיימה בלונדון ביולי 1920 בהשתתפות נציגים מרוב המדינות שבהן הייתה קהילה יהודית משמעותית.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וועידת לונדון (1920) · ראה עוד »

וילנה

וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ווילנה · ראה עוד »

ויבורג (רוסיה)

ויבורג (ברוסית: Выборг, בפינית: Viipuri) היא עיר במחוז לנינגרד, ברוסיה, לחופו של מפרץ ויבורג (חלק מהמפרץ הפיני).

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וויבורג (רוסיה) · ראה עוד »

כפר שמריהו

מפת כפר שמריהו כְּפַר שׁמַרְיָהוּ היא מועצה מקומית במחוז תל אביב בישראל.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וכפר שמריהו · ראה עוד »

יצחק דב ברקוביץ

יצחק דב ברקוביץ (י"ד ברקוביץ; ז' בחשוון תרמ"ו, 16 באוקטובר 1885, סלוצק – י"ז באדר ב' תשכ"ז, 29 במרץ 1967, תל אביב) היה סופר ומתרגם יהודי עברי ויידי.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ויצחק דב ברקוביץ · ראה עוד »

יצחק יציב

יצחק יציב, ברל כצנלסון, אברהם קאהאן, דוד בן-גוריון, זלמן רובשוב ואברהם הרצפלד, בביקורו של קאהאן בארץ ישראל ב-1925 יצחק יציב (שפיגלמן) (2 במאי 1890 – 26 במאי 1947, ז' בסיוון תש"ז) היה סופר עברי, עורך ועיתונאי.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ויצחק יציב · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וירושלים · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין וישיבה · ראה עוד »

יהדות רוסיה

מפקד האוכלוסין בשנת 1897 יהדות רוסיה היא קהילה גדולה ומגוונת שהתקיימה באזורי רוסיה הצארית והדרומית והאימפריה הרוסית, מאוחר יותר בברית המועצות, וכיום שורשיה הגאוגרפיים כוללים את הפדרציה הרוסית (מדינת רוסיה) ואת מדינות ברית המועצות לשעבר.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ויהדות רוסיה · ראה עוד »

יוני

יוני (מלטינית Iunius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השישי בלוח השנה הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ויוני · ראה עוד »

יוסף לוריא

יוסף לוּריא (גם: לוריה; ברוסית: Лурье; ה'תרל"א, 1871, פּוּמפִּיַאן, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – כ"ט בכסלו ה'תרצ"ח, 3 בדצמבר 1937, ירושלים) היה מחנך עברי ופובליציסט, עורך עברי ויידי, עסקן תרבות ופעיל ציוני, מראשוני התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ויוסף לוריא · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ויידיש · ראה עוד »

1867

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ו1867 · ראה עוד »

1886

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ו1886 · ראה עוד »

1893

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ו1893 · ראה עוד »

1894

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ו1894 · ראה עוד »

1906

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ו1906 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ו1908 · ראה עוד »

1911

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ו1911 · ראה עוד »

1919

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ו1919 · ראה עוד »

1920

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ו1920 · ראה עוד »

1924

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ו1924 · ראה עוד »

1935

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: שמריהו לוין ו1935 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמריהו_לוין

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »