גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
70 יחסים: Encyclopædia Britannica, Stanford Encyclopedia of Philosophy, ממלכת פרס, מצפה כוכבים, מראגה, משפט הסינוסים, משורר, מתמטיקאי, מתמטיקה, מוסול, מכתש פגיעה, אסמאעיליה, אסלאם, אסלאם שיעי, אסטרונומיה, אסטרונום, אסטרולוגיה, ארכימדס, אלמגסט, אלכימאי, אבן סינא, אבן ערבי, אבן ח'לדון, אבן כמונה, אבולוציה, אדריכל, אוקלידס, ניקולאוס קופרניקוס, נישאפור, סופיות, ערבית, עיראק, פרסית, פריד א-דין עטאר, פילוסוף, פילוסופיה, פילוסופיה של המוסר, פיזיקאי, פיזיקה, רפואה, רופא, שיעה, תאולוג, תלמי (אסטרונום), לוגיקה, טריגונומטריה, טריגונומטריה ספירית, ח'וראסאן, חדית', חוק שימור החומר, ..., בגדאד, גאומטריה, המפץ הגדול, האימפריה המונגולית, הקוראן, התריסריים, הולאגו חאן, כאזמיה, כדור הארץ, כוכב חמה, ימי הביניים, ירח, יוון העתיקה, 1201, 1259, 1274, 1332, 1406, 18 בפברואר, 26 ביוני. להרחיב מדד (20 יותר) »
Encyclopædia Britannica
#הפניה אנציקלופדיה בריטניקה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וEncyclopædia Britannica · ראה עוד »
Stanford Encyclopedia of Philosophy
#הפניה האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וStanford Encyclopedia of Philosophy · ראה עוד »
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וממלכת פרס · ראה עוד »
מצפה כוכבים
מצפה כוכבים בשעות הלילה. מצפה כוכבים בשטרסבורג, צרפת "מצפה ספינקס" ביונגפראו מצפה הכוכבים פאראנאל (אחד מארבעת הטלסקופים של הVLT) במדבר אטקמה שבצ'ילה צופה במרכז גלקסיית שביל החלב. קרן הלייזר יוצרת כוכב מלאכותי בשמיים שמאפשר לטלסקופ לתקן את צורת המראה לביטול עיוותים אטמוספיריים. מצפה כוכבים הוא מקום המצויד במכשור מדעי, ובפרט טלסקופ, המשמש לתצפית בכוכבים ובחלל.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ומצפה כוכבים · ראה עוד »
מראגה
מראגה (בפרסית: مراغه, Marāqe) היא עיר באיראן ועיר הבירה של מחוז מראגה בפרובינציית מזרח אזרבייג'ן שבאיראן.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ומראגה · ראה עוד »
משפט הסינוסים
250px בטריגונומטריה, משפט הסינוסים קובע כי היחס בין אורך צלע במשולש כללי לבין סינוס הזווית שמולה, שווה לקוטר המעגל החוסם את המשולש: אם a,b,c הם אורכי הצלעות ו- \alpha,\beta,\gamma הזויות שמולן, בהתאמה, אז.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ומשפט הסינוסים · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ומשורר · ראה עוד »
מתמטיקאי
קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ומתמטיקאי · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ומתמטיקה · ראה עוד »
מוסול
מוֹסוּל (בערבית: الموصل, תעתיק מדויק: אלמוצל, בכורדית: مووسڵ/Mûsil) היא העיר השנייה בגודלה בעיראק ובירת מחוז נינוה בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ומוסול · ראה עוד »
מכתש פגיעה
כוכב הלכת אורנוס. מכתש טיכו שעל הירח מכתש פגיעה הוא שקע שנוצר מפגיעת עצם גדול בפניו של עצם אחר.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ומכתש פגיעה · ראה עוד »
אסמאעיליה
העולם המוסלמי; תפוצת האיסמעיליה מסומנת בצהוב האִסמאעיליה (בערבית إسماعيلية) היא הפלג השני בגודלו בזרם השיעי (אחרי התריסריים) בדת האסלאם.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ואסמאעיליה · ראה עוד »
אסלאם
אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ואסלאם · ראה עוד »
אסלאם שיעי
אסלאם שיעי (בערבית: شيعة; תעתיק מדויק: שיעה) הוא הזרם השני בגודלו באסלאם, המונה כ-15% מהמוסלמים בעולם (הזרם הגדול, הסונה, מונה כ-80% מהמוסלמים).
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ואסלאם שיעי · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ואסטרונומיה · ראה עוד »
אסטרונום
גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ואסטרונום · ראה עוד »
אסטרולוגיה
מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ואסטרולוגיה · ראה עוד »
ארכימדס
אַרְכִימֶדֶס (ביוונית: Άρχιμήδης; 287–212 לפנה"ס) היה מתמטיקאי, פיזיקאי, פילוסוף, מהנדס, ממציא ואסטרונום ביוון העתיקה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וארכימדס · ראה עוד »
אלמגסט
עמוד מתוך התרגום ללטינית של האלמגסט. אַלְמַגֶסְט הוא השם המקובל היום לספרו של האסטרונום היווני תלמי, שהתפרסם במהלך המאה ה-2 לספירה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ואלמגסט · ראה עוד »
אלכימאי
חדר עבודה, ציוד, ופעילות בסדנת האלכימאי, חלק משער לספר על מכרות ומטלורגיה, 1580 אלכימאי הוא אדם שעסק באלכימיה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ואלכימאי · ראה עוד »
אבן סינא
אבו עלי חוסיין אבן עבדאללה אבן חסן אבן עלי אבן סינא (בערבית: ابوعلی حسین بن عبدالله بن حسن بن علی بن سینا; בלשונות אירופה: אביסנה; Avicenna; 980–1037) היה רופא, פילוסוף ומדען פרסי.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ואבן סינא · ראה עוד »
אבן ערבי
אִבּֽן עַרַבּי (בערבית: ابن عربي) או בשמו המלא אבו עבד אללה מוחמד בן עלי בן מוחמד אבן אל-ערבי אל-חאתמי אל-טאיי היה פילוסוף, מיסטיקן, איש דת וסופר מוסלמי ידוע בן המאה ה-13.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ואבן ערבי · ראה עוד »
אבן ח'לדון
אנדרטה לאבן ח'לדון בתוניסיה עבד א-רחמן אבן חַ'לְדוּן (בערבית: أبو زيد ولي الدين عبد الرحمن بن محمد بن خلدون الحضرمي, תעתיק מדויק: אבו זיד ולי אלדין עבד אלרחמן בן מחמד בן ח'לדון אלחצ'רמי; 27 במאי 1332 – 19 במרץ 1406) היה היסטוריון והיסטוריוגרף ערבי בולט, הנחשב לאחד ממבשרי הדרך של ההיסטוריוגרפיה וחקר הסוציולוגיה, הכלכלה והדמוגרפיה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ואבן ח'לדון · ראה עוד »
אבן כמונה
סעד בן מנצור אבן כמונה (בערבית: سعد بن منصور ابن كمونة); היה פילוסוף יהודי חשוב בן המאה ה-13 שחי בבגדאד, שעסק גם ברפואה (אופתלמולוגיה), במדעים ובכתיבה משווה על שלוש הדתות המונותאיסטיות.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ואבן כמונה · ראה עוד »
אבולוציה
אבולוציה (באנגלית: Evolution) היא תאוריה מדעית המסבירה כיצד כל המינים התפתחו מאב קדמון משותף על ידי תהליכים של התאמה הדרגתית לסביבה ושינויים בסחף הגנטי.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ואבולוציה · ראה עוד »
אדריכל
נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ואדריכל · ראה עוד »
אוקלידס
אֵוּקלידס (ביוונית: Εὐκλείδης; 365 לפנה"ס – 275 לפנה"ס) הידוע גם כאוקלידס מאלכסנדריה, היה מתמטיקאי יווני הנחשב לאבי הגאומטריה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ואוקלידס · ראה עוד »
ניקולאוס קופרניקוס
ניקולאוס קוֹפֶּרניקוּס (חתם את שמו כ: Niklas Koppernigk, בגרסה הלטינית: Nicolaus Copernicus; 19 בפברואר 1473 – 24 במאי 1543) היה אסטרונום, מתמטיקאי, כלכלן ואיש אשכולות בן תקופת הרנסאנס, נתין נסיכות-בישופות של ורמייה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וניקולאוס קופרניקוס · ראה עוד »
נישאפור
נישאפור או נישאבור (בפרסית: نیشابور; מפרסית תיכונה: "העיר החדשה של שאפור", "שאפור היפה", או שאפור הבנויה בשלמות) היא העיר השנייה בגודלה במחוז ח'וראסאן רזאווי באיראן.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ונישאפור · ראה עוד »
סופיות
הסוּפיות או סוּפיזם (בערבית: صوفية; בתעתיק מדויק: צופיה) היא זרם מיסטי באסלאם, השם את הדגש על האהבה והכוונה שבעשייה, יותר מאשר על ההלכה עצמה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וסופיות · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וערבית · ראה עוד »
עיראק
רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ועיראק · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ופרסית · ראה עוד »
פריד א-דין עטאר
פריד א-דין עטאר (בפרסית: فَریدالدّین ابوحامِد محمّد عطّار نِیشابوری, פריד א-דין אבו חאמד מוחמד עטאר נישאבורי; 1142–1221) הוא משורר סופי פרסי מנישאפור באזור ח'וראסאן שם נמצא קברו.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ופריד א-דין עטאר · ראה עוד »
פילוסוף
סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ופילוסוף · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ופילוסופיה · ראה עוד »
פילוסופיה של המוסר
רפאל בציור "אסכולת אתונה" הפילוסופיה של המוסר, שנקראת גם אֵתִיקָה, היא ענף של הפילוסופיה העוסק בשאלות "מהו המעשה הראוי שחובה לעשותו?" ו"מהי 'המידה הטובה'?" ומסייע בהבחנה בין טוב ורע.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ופילוסופיה של המוסר · ראה עוד »
פיזיקאי
אלברט איינשטיין, מגדולי הפיזיקאים, אשר פיתח את תורת היחסות פיזיקאי הוא מדען העוסק בחקר הפיזיקה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ופיזיקאי · ראה עוד »
פיזיקה
דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ופיזיקה · ראה עוד »
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ורפואה · ראה עוד »
רופא
"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ורופא · ראה עוד »
שיעה
#הפניה אסלאם שיעי.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ושיעה · ראה עוד »
תאולוג
#הפניה תאולוגיה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ותאולוג · ראה עוד »
תלמי (אסטרונום)
מפת ארץ ישראל והסהר הפורה של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית מפת הודו של תלמי, בהוצאה מהמאה ה-15. מתוך אוסף המפות ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית קְלָאוֹדִיוּס פְּתוֹלֶמָאיוֹס (ביוונית: Κλαύδιος Πτολεμαῖος; 100 לערך – 168 לספירה), המוכר בקצרה בשם תֹּלְמִי, היה מתמטיקאי, גאוגרף, אסטרונום ואסטרולוג יווני.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ותלמי (אסטרונום) · ראה עוד »
לוגיקה
לוֹגִיקָה (מיוונית: λογική. בעברית: תּוֹרַת הַהִגָּיוֹן) היא שם כולל לתורות הבוחנות קשרי היסק בין טענות תוך התבססות על אקסיומות.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ולוגיקה · ראה עוד »
טריגונומטריה
טריגונומטריה (מיוונית τρίγωνον "משולש" + μέτρον "מדידה") היא ענף בגאומטריה העוסק בחקר המשולשים והקשר שבין צלעותיהם וזוויותיהם.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וטריגונומטריה · ראה עוד »
טריגונומטריה ספירית
250px טריגנומטריה ספֵירִית היא ענף של הגאומטריה הספירית הדן במצולעים (בעיקר משולשים) המצויים על מעטפת כדורית.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וטריגונומטריה ספירית · ראה עוד »
ח'וראסאן
ח'וראסאן על מפת אסיה התיכונה. צפונית לו נמצאים טראנסאוקסאניה במזרח וח'ווארזם במערב ח'וראסאן (בפרסית: خراسان, התרגום המילולי: "מקום זריחת השמש") הוא שמו ההיסטורי של חבל ארץ נרחב במרכז אסיה, המקיף אזורים בצפון-מזרח איראן, אפגניסטן, דרום ומזרח טורקמניסטן, דרום אוזבקיסטן ודרום טג'יקיסטן.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וח'וראסאן · ראה עוד »
חדית'
החדית' (בערבית: الحديث) הוא אוסף של הלכות, סיפורים אודות (הנביא) מוחמד ודרך חייו, אשר מופיעים בסונה, הכוללת גם את הביוגרפיה שלו (הסירה), ואת הצהרותיו ועצותיו בנושאים שונים.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וחדית' · ראה עוד »
חוק שימור החומר
חוק שימור החומר (מכונה גם חוק שימור המסה) הוא חוק שימור מקורב, הקובע כי מסה במערכת חומרים אינה יכולה להופיע או להיעלם, אלא רק לשנות צורה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וחוק שימור החומר · ראה עוד »
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ובגדאד · ראה עוד »
גאומטריה
"אלוהים הגאומטריקן", איור לכתב־יד צרפתי מהמאה ה-13 גאומטריה (בכתיב תקין: גאומטרייה. מיוונית עתיקה – γεωμετρία. γεω – "אדמה" או "קרקע"; μέτρον – "מדידה") היא ענף של המתמטיקה העוסק בצורות ובמבנים, ובהם הישויות: נקודות, קווים ישרים, עקומות, משטחים, מעגלים ופאונים.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וגאומטריה · ראה עוד »
המפץ הגדול
התפשטות היקום מתוך הסינגולריות לאחר המפץ הגדול המפץ הגדול (באנגלית: The Big Bang) הוא תאוריה פיזיקלית שמתארת את היווצרות היקום.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי והמפץ הגדול · ראה עוד »
האימפריה המונגולית
האימפריה המונגולית הייתה האימפריה השנייה בשטחה בתולדות האנושות (אחרי האימפריה הבריטית), והגדולה ביותר מבחינת שטח יבשתי רציף, כשהיא מתפרשת בשיאה (בשנת 1268) על פני כ-33 מיליון קמ"ר - מדרום-מזרח אסיה ועד למזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי והאימפריה המונגולית · ראה עוד »
הקוראן
כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי והקוראן · ראה עוד »
התריסריים
התריסריים או אית'נא עשׁריה (בערבית: اثنا عشرية) הם הפלג העיקרי בשיעה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי והתריסריים · ראה עוד »
הולאגו חאן
הוּלָאגוּ (במונגולית: - חוּלֶגוּ; בפרסית: هولاکو خان, הולאכּו חאן; 15 באוקטובר 1218 - 8 בפברואר 1265) היה שליט מונגולי שכבש את רוב דרום מערב אסיה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי והולאגו חאן · ראה עוד »
כאזמיה
מקדש קדימיה בו נקברו האימאם השביעי והאימאם התשיעי כאזמיה (בערבית: الكاظمية, תעתיק: אלכאט'מיה) היא שכונה צפונית בבירת עיראק, בגדאד, שבעבר הייתה עיר נפרדת, הנמצאת כ-5 ק"מ ממרכז העיר הגדולה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וכאזמיה · ראה עוד »
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וכדור הארץ · ראה עוד »
כוכב חמה
כוכב־חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב־חמה ברקע כוכב־חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וכוכב חמה · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וימי הביניים · ראה עוד »
ירח
ירח (או לוויין טבעי) הוא עצם טבעי המקיף כוכב לכת, כוכב לכת ננסי או עצם אחר הגדול ממנו כתוצאה מהשפעת כוח הכבידה.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי וירח · ראה עוד »
יוון העתיקה
מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ויוון העתיקה · ראה עוד »
1201
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ו1201 · ראה עוד »
1259
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ו1259 · ראה עוד »
1274
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ו1274 · ראה עוד »
1332
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ו1332 · ראה עוד »
1406
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ו1406 · ראה עוד »
18 בפברואר
18 בפברואר הוא היום ה-49 בשנה בשבוע ה-7 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ו18 בפברואר · ראה עוד »
26 ביוני
26 ביוני הוא היום ה-177 בשנה (178 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: נסיר א-דין א-טוסי ו26 ביוני · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נסיר_א-דין_א-טוסי
