גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
30 יחסים: מנחם כהנא, מלבי"ם, מדרשי הלכה, אגרת רב שרירא גאון, נפתלי צבי יהודה ברלין, ספרא, ספרי במדבר, ספרי דברים, צבי הירש הכהן וולק, ראשונים, רש"י, רב שרירא גאון, רבי שמעון, רבי יוחנן, תלמוד בבלי, חיים יוסף דוד אזולאי, במדבר, בנימין מנשה לוין, דברים, דבי רבי עקיבא, דבי רבי ישמעאל, דוד פרדו, דוד צבי הופמן, ה'תרפ"א, המאה ה-3, הערוך, הראב"ד, הלל בן אליקים, ויקרא, יהודה נג'אר.
מנחם כהנא
מנחם יצחק כהנא (נולד ב-1946) הוא פילולוג, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: ספרי ומנחם כהנא · ראה עוד »
מלבי"ם
הרב מאיר לייבוש וייזר, הידוע כמלבי"ם מילון האנציקלופדי ברוקהאוס ואפרון") רבי מאיר לֵיבּוּשׁ בן יחיאל מִיכְל וֵייזֶר (המַלְבִּי"ם, גם המגיד מקמפן; י"ט באדר תקס"ט, 7 במרץ 1809 – א' בתשרי תר"מ, 18 בספטמבר 1879) היה רב יליד ווהלין, מפרשני המקרא והפוסקים האחרונים.
חָדָשׁ!!: ספרי ומלבי"ם · ראה עוד »
מדרשי הלכה
מדרש הלכה הוא פרשנות חז"לית מדרשית למקרא, המקשרת בין הכתוב במקרא לבין ההלכה המעשית.
חָדָשׁ!!: ספרי ומדרשי הלכה · ראה עוד »
אגרת רב שרירא גאון
אגרת רב שרירא גאון היא איגרת שכתב רב שרירא גאון (רש"ג) סביב שנת ד'תשמ"ז (987) אל רבי יעקב בן נסים, ראש חכמי קירואן, כתשובה לשאלתו על השתלשלות התורה שבעל-פה מימי התנאים, האמוראים, הסבוראים והגאונים עד ימיו.
חָדָשׁ!!: ספרי ואגרת רב שרירא גאון · ראה עוד »
נפתלי צבי יהודה ברלין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ספרי ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »
ספרא
סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.
חָדָשׁ!!: ספרי וספרא · ראה עוד »
ספרי במדבר
ספרי במדבר הוא מדרש הלכה לספר במדבר, מדבי רבי ישמעאל.
חָדָשׁ!!: ספרי וספרי במדבר · ראה עוד »
ספרי דברים
__ללא_תוכן__ ספרי דברים הוא מדרש הלכה מדבי רבי עקיבא על ספר דברים.
חָדָשׁ!!: ספרי וספרי דברים · ראה עוד »
צבי הירש הכהן וולק
רבי צבי הירש הכהן וולק (ביידיש: וואָלק; תרט"ז - ד' בטבת תרס"ז, 21 בדצמבר 1906, פינסק) היה רב ליטאי, רבה של העיר פינסק, ומחבר הפירוש "כתר כהונה" על הספרי.
חָדָשׁ!!: ספרי וצבי הירש הכהן וולק · ראה עוד »
ראשונים
בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.
חָדָשׁ!!: ספרי וראשונים · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: ספרי ורש"י · ראה עוד »
רב שרירא גאון
רב שרירא גאון (בערך ד'תרס"ו, 906 – ח' בתשרי ד'תשס"ז, 3 בספטמבר 1006) היה ראש ישיבת פומבדיתא ונפטר כבן מאה שנים.
חָדָשׁ!!: ספרי ורב שרירא גאון · ראה עוד »
רבי שמעון
#הפניה רבי שמעון בר יוחאי.
חָדָשׁ!!: ספרי ורבי שמעון · ראה עוד »
רבי יוחנן
רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.
חָדָשׁ!!: ספרי ורבי יוחנן · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספרי ותלמוד בבלי · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: ספרי וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
במדבר
ספר בְּמִדְבַּר הוא הספר הרביעי מבין חמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: ספרי ובמדבר · ראה עוד »
בנימין מנשה לוין
הרב ד"ר בנימין מנשה לוין (בראשי תיבות: ב"מ לוין; במקורות מסוימים מופיע שמו הפרטי כ"בנימין משה" ולא "בנימין מנשה"; י"ז באייר ה'תרל"ט, 10 במאי 1879 – ח' בניסן ה'תש"ד, 1 באפריל 1944) היה חוקר תלמוד ובעל אוצר הגאונים.
חָדָשׁ!!: ספרי ובנימין מנשה לוין · ראה עוד »
דברים
סֵפֶר דְּבָרִים או חומש דברים הוא החומש החמישי מבין חמשת ספרי התורה, החומש נקרא גם משנה תורה.
חָדָשׁ!!: ספרי ודברים · ראה עוד »
דבי רבי עקיבא
#הפניה דבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל.
חָדָשׁ!!: ספרי ודבי רבי עקיבא · ראה עוד »
דבי רבי ישמעאל
#הפניה דבי רבי עקיבא ודבי רבי ישמעאל.
חָדָשׁ!!: ספרי ודבי רבי ישמעאל · ראה עוד »
דוד פרדו
#הפניה דוד פארדו.
חָדָשׁ!!: ספרי ודוד פרדו · ראה עוד »
דוד צבי הופמן
רבי דוד צבי (רד"צ) הופמן (בכתיב ארכאי: האפפמאנן; David Zvi Hoffmann; א' בכסלו ה'תר"ד, 24 בנובמבר 1843 – י"ט בחשוון ה'תרפ"ב, 20 בנובמבר 1921) היה ממנהיגי יהדות גרמניה בסוף המאה ה-19 וממנהיגיה של אסכולת "תורה עם דרך ארץ".
חָדָשׁ!!: ספרי ודוד צבי הופמן · ראה עוד »
ה'תרפ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ספרי וה'תרפ"א · ראה עוד »
המאה ה-3
המאה ה-3 היא התקופה שהחלה בשנת 201 והסתיימה בשנת 300.
חָדָשׁ!!: ספרי והמאה ה-3 · ראה עוד »
הערוך
ספר הערוך הוא מילון שנכתב במאה ה-11 בידי רבי נתן מרומי, ובו מפורשות מילים קשות בתלמודים ובמדרשים.
חָדָשׁ!!: ספרי והערוך · ראה עוד »
הראב"ד
#הפניה אברהם בן דוד מפושקירה.
חָדָשׁ!!: ספרי והראב"ד · ראה עוד »
הלל בן אליקים
רבינו הלל בן אליקים – מחכמי הראשונים ידוע בפירושיו על מדרשי הלכה.
חָדָשׁ!!: ספרי והלל בן אליקים · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: ספרי וויקרא · ראה עוד »
יהודה נג'אר
הרב יהודה נאג'אר (סביב ה'תק"י, 1750 - סביב ה'תקצ"ה, 1835) היה דיין, רב ופרשן בתוניס, מחבר ספרים.
חָדָשׁ!!: ספרי ויהודה נג'אר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי
