עיבוי בוז-איינשטיין

המחשה של עיבוי בוז-איינשטיין עיבוי בוז איינשטיין (נקרא לעיתים עיבוי בוזה-איינשטיין) היא תופעה המתרחשת בבוזונים (כלומר חלקיקים עם ספין שלם) ובה מספר רב של חלקיקים נדחס ברמת היסוד (הרמה בעלת האנרגיה הנמוכה ביותר) של מערכת קוונטית, כאשר הטמפרטורה קרובה מאוד לאפס המוחלט. ^[1]

תוכן עניינים

מערבולת קוונטית

מערבולת קוונטית מייצגת זרימת שטף מכומתת של גודל פיזיקלי כלשהו.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ומערבולת קוונטית

מעבדה

מעבדת ביוכימיה באוניברסיטת קלן מעבדה בקמפוס של האוניברסיטה הפתוחה מעבדה היא מקום המספק תנאים מבוקרים וציוד המאפשרים מחקר, ניסויים ובדיקות.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ומעבדה

מצב צבירה

שלושת מצבי הצבירה של החומר, הנפוצים על פני כדור הארץ. פלזמה קיימת בין היתר בנורה פלואורסצנטית, וביקום היא קיימת הרבה יותר, למשל בכוכבים. מצב צבירה (פאזה) של חומר הוא אחד המופעים שחומר יכול להימצא בו.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ומצב צבירה

מצבים קוהרנטיים

בפיזיקה, מצבים קוהרנטיים הם מצבים קוונטיים של מתנדים הרמוניים אשר התנהגותם בזמן דומה להתנהגות הקלאסית של המערכת (כאשר זו מוגדרת).

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ומצבים קוהרנטיים

מתמטיקה

שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ומתמטיקה

מולקולה

bibcode.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ומולקולה

מכניקת הקוונטים

מכניקת הקוונטים (באנגלית: Quantum mechanics), או בשמות אחרים: פיזיקה קוונטית, תורת הקוונטים, מֵכָנִיקָה קְוַנְטִית או QM, היא תורה פיזיקלית המתארת את התנהגות הטבע בקני מידה קטנים ביותר או בטמפרטורות נמוכות מאוד, עם השלכות על תחומי הפיזיקה בכל הסקאלות.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ומכניקת הקוונטים

אנרגיה

חום, אור וקול, שהם צורות אחרות של אנרגיה. בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ואנרגיה

אריק קורנל

אריק אלין קורנל (באנגלית: Eric Allin Cornell; נולד ב־19 בדצמבר 1961) הוא פיזיקאי אמריקאי שיחד עם קארל וימן הדגימו לראשונה את עיבוי בוז-איינשטיין בשנת 1995.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ואריק קורנל

אלברט איינשטיין

ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ואלברט איינשטיין

אידוי מגנטי

#הפניה מלכודת מגנטית.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ואידוי מגנטי

נתרן

שמן, בעל מראה מתכתי כסוף ומבריק נתרן (בלטינית: Natrium; באנגלית: Sodium) הוא יסוד כימי מסדרת המתכות האלקליות, שסמלו הכימי Na ומספרו האטומי 11.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ונתרן

נוזל

מים הנוזלים מברז נוזלים מקבלים את צורת כלי הקיבול שלהם נוזל הוא מצב צבירה בו נפח החומר נקבע על-פי תנאי הטמפרטורה והלחץ בהם הנוזל שרוי, ואשר צורתו בצדדיו נקבעת לרוב לפי צורת הכלי בו הוא נתון.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ונוזל

נובמבר

נובמבר (מלטינית: November) הוא החודש האחד עשר בלוח השנה הגרגוריאני.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ונובמבר

סאטינדרה נאת בוז

סאטינדרה נאת בוז (בבנגלית: সত্যেন্দ্র নাথ বসু, נהגה "שוֹטֵּנְדְרוֹנַאתְהְּ בוֹשוּ", הגייה הינדית: "סֶטְיֵנְדְרֶה נַאתְהְּ בוֹס"; 1 בינואר 1894 – 4 בפברואר 1974) פיזיקאי-מתמטי בנגלי, חבר החברה המלכותית.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין וסאטינדרה נאת בוז

ספין (פיזיקה)

הספין ומגליו מונצחים על קיר בית בליידן במכניקת הקוונטים, ספין (מאנגלית: spin, סחרור; בעברית: סחריר), הוא דרגת חופש פנימית של חלקיקים: כדי לתאר באופן שלם את מצבו הפיזיקלי של חלקיק, יש צורך (בנוסף על תכונות פיזיקליות מוכרות, כמו מיקום, מהירות או מטען) במידע על תכונה נוספת, שהיא הספין.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין וספין (פיזיקה)

סטטיסטיקת בוז-איינשטיין

#הפניה התפלגות בוז-איינשטיין.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין וסטטיסטיקת בוז-איינשטיין

עקרון האיסור של פאולי

עקרון האיסור של פאולי הוא עיקרון פיזיקלי בתורת הקוונטים הקובע ששני פרמיונים לא יכולים להמצא באותו מצב קוונטי, באותה מערכת קוונטית, בו-זמנית.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ועקרון האיסור של פאולי

על נוזל

#הפניה נוזל-על.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ועל נוזל

על-נוזל

#הפניה נוזל-על.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ועל-נוזל

פרמיון

פרמיון (בכתיב לטיני: Fermion, על שם אנריקו פרמי) הוא חלקיק שהספין שלו אינו שלם אלא "חצי שלם" - 1/2 או 3/2 או 5/2 וכן הלאה, וזאת בניגוד לבוזונים, להם יש ספין שלם.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ופרמיון

פרס נובל לפיזיקה

קרני ה-X שמאוחר יותר נקראו על שמו בשם "קרני רנטגן" פרס נובל לפיזיקה מוענק מדי שנה, החל משנת 1901, לאנשים אשר תרמו תרומה ייחודית או ביצעו מחקר יוצא דופן בתחום הפיזיקה.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ופרס נובל לפיזיקה

פונקציית זטא של רימן

גרף של פונקציית זטא עבור s>1 ממשי פונקציית זטא של רימן היא פונקציה מרוכבת הקרויה על שמו של המתמטיקאי ברנהרד רימן, ונודעת לה חשיבות רבה בתורת המספרים, בשל הקשר שלה להתפלגותם של המספרים הראשוניים.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ופונקציית זטא של רימן

פוטנציאל כימי

בפיזיקה, פוטנציאל כימי (מסומן בדרך כלל באות \ \mu) הוא כמות האנרגיה שיש להשקיע על מנת להוסיף חלקיק למערכת קיימת בטמפרטורה כלשהי.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ופוטנציאל כימי

פוטון

פֿוֹטוֹן (Photon) הוא חלקיק יסודי, המהווה את הקוונטום של השדה האלקטרומגנטי ונשא הכוח של הכוח האלקטרומגנטי.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ופוטון

פיזיקת מצב מוצק

#הפניה פיזיקה של מצב מוצק.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ופיזיקת מצב מוצק

פיוטר קפיצה

פיוֹטר לאונידוביץ' קָפּיצה (ברוסית: Пётр Леони́дович Капи́ца; 8 ביולי 1894 - 8 באפריל 1984) היה פיזיקאי סובייטי שגילה את תופעת ה"סופר נוזליות" יחד עם ג'ון אלן ודון מיסנר ב-1937.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ופיוטר קפיצה

צמיגות

המחשה של צמיגות; הנוזל הלבן (למעלה) הוא בעל צמיגות נמוכה יותר מהנוזל הסגול (למטה) צְמיגות היא תכונה של זורם המבטאת את התנגדות הזורם לעיוות (שינוי צורה – דפורמציה) תחת מאמץ גזירה.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין וצמיגות

קארל וימן

קארל אדווין וימן (באנגלית: Carl Edwin Wieman; נולד ב-26 במרץ 1951) הוא פיזיקאי אמריקאי, שיחד עם וולפגנג קטרלה ואריק קורנל, זכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 2001 על יצירת עיבוי בוז-איינשטיין בפעם הראשונה.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין וקארל וימן

קלווין

לורד קלווין, על שמו נקראה יחידת המידה של טמפרטורה. קלווין (Kelvin) היא יחידת מידה לטמפרטורה, אחת מיחידות מערכת היחידות הבינלאומית הבסיסיות.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין וקלווין

קבוע פלאנק

קבוע פלאנק (Planck) הוא קבוע פיזיקלי, בעל חשיבות במכניקת הקוונטים.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין וקבוע פלאנק

קבוע בולצמן

קבוע בולצמן הוא קבוע פיזיקלי מתחום התרמודינמיקה הממיר יחידות של טמפרטורה ליחידות של אנרגיה.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין וקבוע בולצמן

קירור באמצעות לייזרים

קירור באמצעות לייזרים או קירור לייזר (באנגלית: Laser cooling) הוא שם של טכניקה לקירור אטומים לטמפרטורה נמוכה מאוד באמצעות אור וקרני לייזר בפרט.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין וקירור באמצעות לייזרים

רן לוי (סופר)

רן לוי (נולד ב-8 באוגוסט 1975) הוא סופר, מפיק ומגיש את הפודקאסט "עושים היסטוריה", העוסק בהיסטוריה של המדע והטכנולוגיה וכן המייסד והעורך הראשי הראשון של רשת הפודקאסטים בעלת אותו השם.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ורן לוי (סופר)

רמת אנרגיה

רמת אנרגיה היא מושג פיזיקלי, המתאר את המצב האנרגטי שבו נמצאת מערכת תחת השפעה של פוטנציאל, כאשר היא במצב קוונטי קשור.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ורמת אנרגיה

רובידיום

רובידיום (Rubidium) הוא יסוד כימי ממשפחת המתכות האלקליות שסמלו הכימי Rb ומספרו האטומי 37.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ורובידיום

טמפרטורה

אנרגיה הקינטית הממוצעת של האטומים הנעים בו. טמפרטורה היא גודל פיזיקלי לכימות מה שאינטואיטיבית מובן כ"חם" ו"קר".

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין וטמפרטורה

חיכוך

דיאגרמה המתארת את כוח החיכוך הפועל בין שני גופים במכניקה, חיכוך הוא כוח הפועל באזור המגע של שני גופים הנמצאים במגע זה עם זה, ופועל באופן שמתנגד לתנועה יחסית בין הגופים, או לנטייה לתנועה כזו.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין וחיכוך

בוזון

בוזונים הם חלקיקים נושאי כוח שהספין שלהם הוא מספר שלם (בניגוד לפרמיונים).

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ובוזון

ג'ון אלן

ג'ון אלן (באנגלית: John R. Allen; נולד ב-15 בדצמבר 1953) הוא גנרל אמריקאי בדימוס יוצא חיל הנחתים של ארצות הברית, אשר שירת כמפקד כוחות הקואליציה באפגניסטן וכראש הקואליציה הבינלאומית למאבק בדאעש.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין וג'ון אלן

גז

איור המדמה תנועת מולקולות גז גז הוא מצב צבירה של החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה, המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו הן נמצאות.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין וגז

גז אידיאלי

גז אידיאלי הוא גז היפותטי, המבוסס על מודל פיזיקלי לפיו גז מורכב מהרבה גופים נקודתיים, הנעים באופן רנדומלי במרחב.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין וגז אידיאלי

גז פרמי

גז פרמי הוא גז קוונטי המתאר מערכת של פרמיונים זהים ללא אינטראקציה.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין וגז פרמי

גז בוז

גז בוז אידיאלי הוא המקבילה במכניקת הקוונטים (ביחד עם גז פרמי) למושג בפיזיקה הקלאסית של גז אידיאלי.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין וגז בוז

המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס

"מרכז סטטה," בניין ב-MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ארצות הברית, עוצב על ידי פרנק גרי בנין "כיפה הגדולה", הבניין הכי מפורסם ב-MIT. ישנה מסורת ב-MIT לפיה סטודנטים מנסים להניח חפצים שונים על הכיפה הגדולה.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין והמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס

האפס המוחלט

האפס המוחלט הוא גבול לטמפרטורה הנמוכה ביותר האפשרית, 273.15- מעלות צלזיוס, 459.67- מעלות פרנהייט או אפס קלווין.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין והאפס המוחלט

התפלגות בוז-איינשטיין

התפלגות בוז-איינשטיין (או סטטיסטיקת בוז-איינשטיין) היא פונקציית התפלגות סטטיסטית שבעזרתה ניתן לתאר תכונות של בוזונים (חלקיקים בעלי ספין שלם) זהים חסרי אינטראקציה.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין והתפלגות בוז-איינשטיין

הליום

הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין והליום

הליום-4

הליום-4 כנוזל-על גרעין אטום הליום-4 וחלוקת ענני האלקטרונים וסימטריה כדורית הדומה מאוד לענן האלקטרונים תרשים של שרשרת פרוטון-פרוטון השוואה של גרעין האטום של הליום-4 לאיזוטופים נפוצים נוספים.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין והליום-4

הידען

אבי בליזובסקי, מייסד ועורך האתר הידען (באנגלית: Hayadan) הוא אתר תוכן ישראלי בתחום המדע והטכנולוגיה בשפה העברית.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין והידען

וולפגנג קטרלה

וולפגנג קטרלה (בגרמנית: Wolfgang Ketterle; נולד ב-21 באוקטובר 1957) הוא פיזיקאי גרמני ופרופסור לפיזיקה ב-MIT (המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס).

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ווולפגנג קטרלה

2001

פיגועי 11 בספטמבר, שהתרחשו בשנה זו, הם מתקפת טרור שבה נספו קרוב ל-3,000 בני אדם.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ו2001

2003

ינואר.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ו2003

5 ביוני

5 ביוני הוא היום ה-156 בשנה (157 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת עיבוי בוז-איינשטיין ו5 ביוני

ראה גם

אלברט איינשטיין

מצבי צבירה

פיזיקה של חומר מעובה

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/עיבוי_בוז-איינשטיין

ידוע גם בשם עיבוי בוז איינשטיין, עיבוי בוזה איינשטיין, עיבוי בוזה-איינשטיין, התעבות בוזה-איינשטיין.

, וולפגנג קטרלה, 2001, 2003, 5 ביוני.

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

המידע מבוסס על ערכים מויקיפדיה ומיזמים אחרים של ויקימדיה, וזמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות