תוכן עניינים
32 יחסים: מנדלי, מקף, משפט (בלשנות), משה מנדלסון, מוסד הרב קוק, מירכאות, מילת קריאה, אריסטופאנס מביזנטיון, אחד העם, נקודתיים, נקודה (פיסוק), נקודה ופסיק, סוגריים, סימן קריאה, סימן שאלה, עמלנט, עברית, פסיק, קהלת מוסר, קו מפריד, ראשי תיבות, חיים נחמן ביאליק, גרש, גרשיים, המאה ה-17, האקדמיה ללשון העברית, הבנת הנקרא, יעקב שביט, ישראל דנדרוביץ, יוסף קלוזנר, יוהאן גוטנברג, 1750.
- טיפוגרפיה
מנדלי
#הפניה מנדלי מוכר ספרים.
לִרְאוֹת פיסוק ומנדלי
מקף
המקף המאחה (המכונה גם המקף המחבר) הוא סימן פיסוק שמטרתו היא חיבור מילים ואיחוין לכדי יחידה מושגית אחת, והוא תמיד מוצמד (ללא כל רווח) למילים שהוא מאחה.
לִרְאוֹת פיסוק ומקף
משפט (בלשנות)
משפט הוא מבע שפתי המורכב ממילה אחת או יותר.
לִרְאוֹת פיסוק ומשפט (בלשנות)
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
לִרְאוֹת פיסוק ומשה מנדלסון
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
לִרְאוֹת פיסוק ומוסד הרב קוק
מירכאות
מירכאות (” ”; גם: ’ ’, ואף „ ”) הן סימני פיסוק המשמשים לסמן ציטוט, קטע דיבור או פסוקית בתוך טקסט כללי, או למטרות אחרות.
לִרְאוֹת פיסוק ומירכאות
מילת קריאה
מילת קריאה היא אחת מבין חלקי הדיבר הזוטרים.
לִרְאוֹת פיסוק ומילת קריאה
אריסטופאנס מביזנטיון
אריסטופאנס מביזנטיון (ביוונית: Ἀριστοφάνης; 257 - 180\ 185 לפנה"ס) היה מלומד, מבקר ספרות ומדקדק יווני.
לִרְאוֹת פיסוק ואריסטופאנס מביזנטיון
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
לִרְאוֹת פיסוק ואחד העם
נקודתיים
נקודתיים או ":" (בלשון הדיבור גם "נקודוֹתיים") הוא סימן פיסוק, המורכב משתי נקודות זו מעל זו.
לִרְאוֹת פיסוק ונקודתיים
נקודה (פיסוק)
נקודה (".") היא סימן פיסוק המשמש לרוב לציין את סיומו של המשפט.
לִרְאוֹת פיסוק ונקודה (פיסוק)
נקודה ופסיק
נקודה ופסיק הוא סימן פיסוק, המשמש להפסק הגדול מזה המסומן בפסיק וקטן מזה המסומן בנקודה.
לִרְאוֹת פיסוק ונקודה ופסיק
סוגריים
הסוגריים הם סימנים הבאים להפריד טקסט מסוים משאר הכתוב.
לִרְאוֹת פיסוק וסוגריים
סימן קריאה
סימן קריאה ("!") הוא סימן פיסוק המסמן את סופו של משפט, לרוב משפט קריאה או ציווי.
לִרְאוֹת פיסוק וסימן קריאה
סימן שאלה
סימן שאלה ("?") הוא סימן פיסוק דקדוקי המחליף בסוף משפט את הנקודה (.) ומעמיד את המשפט המצוין בגדר של שאלה (בקשת מידע).
לִרְאוֹת פיסוק וסימן שאלה
עמלנט
#הפניה עמל#עמלנט.
לִרְאוֹת פיסוק ועמלנט
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת פיסוק ועברית
פסיק
פסיק (",") הוא סימן פיסוק.
לִרְאוֹת פיסוק ופסיק
קהלת מוסר
העמוד הראשון של "קהלת מוסר" "קֹהֶלֶת מוסר" היה כתב עת עברי שהוציא לתקופה קצרה משה מנדלסון בברלין ב-1755; מכתב העת יצאו רק שני גיליונות, שמונה עמודים בכל אחד מהם, ומבחינות מסוימות זהו כתב העת המודרני הראשון בעברית.
לִרְאוֹת פיסוק וקהלת מוסר
קו מפריד
קו מפריד (-, --, –, ––, —, ——, לעולם עם רווח לאחריו) הוא סימן פיסוק שמטרתו העיקרית היא הפרדה בין שני חלקי המשפט.
לִרְאוֹת פיסוק וקו מפריד
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
לִרְאוֹת פיסוק וראשי תיבות
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
לִרְאוֹת פיסוק וחיים נחמן ביאליק
גרש
גֶּרֶשׁ (ברבים: גֵּרְשַׁיִם) הוא שמם של שני סימנים שונים בכתב העברי – אחד מהם הוא סימן פיסוק ('), והשני אחד מטעמי המקרא ( ֜).
לִרְאוֹת פיסוק וגרש
גרשיים
גרשיים (") הם סימן פיסוק המשמש לציון ראשי תיבות בשפה העברית.
לִרְאוֹת פיסוק וגרשיים
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
לִרְאוֹת פיסוק והמאה ה-17
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
לִרְאוֹת פיסוק והאקדמיה ללשון העברית
הבנת הנקרא
הבנת הנקרא דרושה לצורך קריאת ספרים. ילדה משתמשת בכישורי הבנת הנקרא לקריאת עיתון משנת 1969, בו מסופר על הנחיתה הראשונה של האדם על הירח. הבנת הנקרא היא היכולת להפיק משמעות מקריאה של טקסט כתוב.
לִרְאוֹת פיסוק והבנת הנקרא
יעקב שביט
יעקב שביט (נולד ב-1944) הוא פרופסור אמריטוס, בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב וסופר.
לִרְאוֹת פיסוק ויעקב שביט
ישראל דנדרוביץ
ישראל דֶנדֶרוֹביץ (בכתיב יידי: דענדעראוויטש; נולד בתשל"ח, 1978) הוא רב, חוקר תורני, סופר ועורך.
לִרְאוֹת פיסוק וישראל דנדרוביץ
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
לִרְאוֹת פיסוק ויוסף קלוזנר
יוהאן גוטנברג
#הפניה יוהנס גוטנברג.
לִרְאוֹת פיסוק ויוהאן גוטנברג
1750
;בממלכה המאוחדת הומצא קרון הרחצה, שהיה בשימוש עד תחילת שנות ה-20 של המאה ה-20.
לִרְאוֹת פיסוק ו1750
ראה גם
טיפוגרפיה
- Bibliotheca Teubneriana
- Google Fonts
- S ארוכה
- אות
- אותיות גותיות
- אותיות רישיות ואותיות קטנות
- אלפבית פיניקי
- גופן
- גרפמה
- גרשיים
- דפוס אופסט
- דפוס בלט
- הוצאה לאור שולחנית
- הזחה
- הלמוש
- חזרה (אמצעי ספרותי)
- טיפוגרפיה
- טעות דפוס
- יחידה טיפוגרפית
- כתב
- כתב נטוי
- ליגטורה
- מדפסת
- מכונת לינוטייפ
- מרווח (כתב)
- מתכת חמה (דפוס)
- סדר (דפוס)
- סימן דיאקריטי
- עיצוב גופנים
- עמוד שער
- פיסוק
- פנגרמה
- פסקה
- קאמל קייס
- קו מפריד
- קו תחתון
- קולופון
- קריאת תווים מגנטית
- תג (גופן)