גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
98 יחסים: ממואר, מסע בני נוער לפולין, מעצר, מפקח (חינוך), מרד גטו ורשה, משפט אייכמן, משרד החינוך, משואה (מכון), מלחמת העולם השנייה, מחנך, מחנה עולים, מחנה השמדה, מחנות העקורים, מבריח, מדריך נוער, מיכל אפרת (מאיירת), א' באלול, אחות, אבן פינה, אברהם קריניצי, אהרן מזיא, אורט ישראל, אושוויץ, איטליה, ניצנים, ניצולי השואה, סרטיפיקט, סוסנוביץ, סיפוח, עלייה לארץ ישראל, פרדס חנה-כרכור, פרופסור, צ'כוסלובקיה, ציונות, קשר (מחתרת), קטוביץ, קיבוץ, רמת גן, רחובות, שמחה הולצברג, שנות ה-50 של המאה ה-20, שלזיה, שלזיה עילית, תנועות הנוער היהודיות הציוניות, תרפ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשכ"ב, תל יצחק, תיכון בליך, ..., בודפשט, בית לוחמי הגטאות, גן ילדים, גסטאפו, גרמנית, גרמניה הנאצית, גרשון ברגסון, גטו סוסנוביץ, גבעת חביבה, גבריאל שטרסמן, גימנסיה, ד' בשבט, דגניה א', הנוער הציוני, הסוכנות היהודית, העוגן, הקיבוץ, הרפובליקה הפולנית השנייה, התנגדות יהודית בשואה, החלוץ, הונגריה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, ורשה, יעקב גוטרמן (צייר), ירון גולן, ישראלי, יד ושם, יהדות פולין, יוסף חריף, יורק פלונסקי, 1 באוגוסט, 16 בינואר, 1922, 1939, 1943, 1944, 1946, 1948, 1961, 1962, 1963, 1964, 1965, 1966, 1967, 1994, 25 באוגוסט, 6 במרץ. להרחיב מדד (48 יותר) »
ממואר
#הפניה ספר זיכרונות.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וממואר · ראה עוד »
מסע בני נוער לפולין
בני נוער מדליקים נרות נשמה בביתן היהודי באושוויץ מסע בני נוער לפולין הוא מן הפעילויות המרכזיות במערכת החינוך בישראל סביב הוראת השואה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ומסע בני נוער לפולין · ראה עוד »
מעצר
מַעֲצָר הוא כליאה המבוצעת על ידי שליחי השלטון, שאיננה מהווה ענישה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ומעצר · ראה עוד »
מפקח (חינוך)
במערכת החינוך, מפקח הוא עובד חינוך שתפקידו: להציב מורים או גננות במוסדות החינוך, להעריך רמת מורים או גננות במוסדות החינוך שבפיקוחו, לשפר את איכות ההוראה שלהם או לגרום לפרישתם מן המערכת.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ומפקח (חינוך) · ראה עוד »
מרד גטו ורשה
מרד גטו ורשה (19 באפריל – 16 במאי 1943, י"ד בניסן - י"א באייר ה'תש"ג) היה המרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה, והפך לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ומרד גטו ורשה · ראה עוד »
משפט אייכמן
משפט אייכמן. גדעון האוזנר עומד, לשמאלו רוברט סרווציוס. אייכמן יושב בתא הזכוכית משפט אייכמן הוא משפט שהתנהל בישראל בשנת 1961, ובו הועמד לדין הפושע הנאצי אדולף אייכמן על פי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם, בגין מעשיו בשואה, שבסיומו נידון למוות והוצא להורג בתלייה, לאחר שערעורו ובקשת החנינה שלו נדחו.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ומשפט אייכמן · ראה עוד »
משרד החינוך
משרד החינוך הוא אחד ממשרדי הממשלה בישראל.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ומשרד החינוך · ראה עוד »
משואה (מכון)
פרדקה מזיא ומשה בייסקי בטקס הנחת אבן הפינה למשואה, 1965 מַשּׂוּאָה – המכון ללימודי השואה הוא מכון ללימודי השואה השוכן בקיבוץ תל יצחק.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ומשואה (מכון) · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מחנך
#הפניה מורה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ומחנך · ראה עוד »
מחנה עולים
תימן מקימים סוכה במחנה העולים שער-מנשה, תשרי תשי"א (1950) צריף במעברת שבות עם, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית פנים של צריף במעברת שבות עם, בוריס כרמי, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית מחנות עולים היו למקומות היישוב הזמני של העולים החדשים, שהגיעו בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ומחנה עולים · ראה עוד »
מחנה השמדה
גדר במחנה ההשמדה בירקנאו שער הכניסה למחנה ההשמדה בירקנאו הריסות הקרמטוריום בבירקנאו, אשר פוצץ על ידי הנאצים בשלהי המלחמה, כדי להסתיר את מעשיהם מחנה השמדה (בגרמנית: Vernichtungslager) היה מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד, בעיקר יהודים, על פי החלטות הממשל הנאצי.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ומחנה השמדה · ראה עוד »
מחנות העקורים
ממחנה העקורים באוסטריה מחנות העקורים (1956-1945) היו מחנות שהקימו בעלות הברית המערביות באזורים בהם שלטו בגרמניה, אוסטריה ואיטליה לאחר השואה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ומחנות העקורים · ראה עוד »
מבריח
#הפניה הברחה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ומבריח · ראה עוד »
מדריך נוער
המדריך הוא הדמות המובילה בקבוצה בתוך מסגרת בלתי פורמלית חינוכית כמו תנועת נוער, ארגון נוער, מרכז קהילתי וכדומה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ומדריך נוער · ראה עוד »
מיכל אפרת (מאיירת)
ציור קיר מאת מיכל אפרת מיכל (אוולינה) אפרת (27 באפריל 1926 – 21 באוגוסט 2017) הייתה מאיירת ספרי ילדים, ציירת קירות ורפלקסולוגית ישראלית.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ומיכל אפרת (מאיירת) · ראה עוד »
א' באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בא' אלול היא פרשת שופטים.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וא' באלול · ראה עוד »
אחות
#הפניה אח מוסמך.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ואחות · ראה עוד »
אבן פינה
טקסט.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ואבן פינה · ראה עוד »
אברהם קריניצי
קריניצי (מימין) עם סעדיה שושני לוחית זיכרון לאברהם קריניצי בכניסה לעיריית רמת גן חלקת הקבר של אברהם קריניצי, נהגו וחתנו, בפארק הלאומי ברמת גן שלט הנצחה בחלקת הקבר של אברהם קריניצי אברהם קריניצי (כ"ט בכסלו תרמ"ז, 26 בדצמבר 1886 – ד' בכסלו תש"ל, 13 בנובמבר 1969) היה מן הדמויות הבולטות ביישוב היהודי ערב הכרזת מדינת ישראל ובראשית דרכה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ואברהם קריניצי · ראה עוד »
אהרן מזיא
אהרן מזיא (ג' בכסלו תרע"א, 4 בדצמבר 1910, וילנה – ט' בסיוון תשס"ד, 29 במאי 2004, רחובות) היה פעיל ציוני, מחנך וסופר פולני-ישראלי.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ואהרן מזיא · ראה עוד »
אורט ישראל
סמלילה הראשון של רשת אורט בישראל משנת 1949 סמלילה הקודם של רשת אורט, אשר היה בשימוש עד ראשית שנות האלפייםשגרסה של סמל זה עם הבדלים מינוריים מוטבעת בסמליל העדכני עשור השני של המאה ה-21 אוֹרט ישראל (ORT - ראשי תיבות ברוסית של Общество Ремесленного Труда; תעתיק: אוֹבְשצֶ'סְטְבוֹ רמֵסְלֶנוֹגוֹ טרוּדַה, ובתרגום לעברית, "האגודה למלאכה מקצועית") היא רשת החינוך הגדולה בישראל, הפועלת ללא זיקה פוליטית מאז 1949 כחברה לתועלת הציבור.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ואורט ישראל · ראה עוד »
אושוויץ
מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ואושוויץ · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ואיטליה · ראה עוד »
ניצנים
ה"ארמון" בניצנים הישנה שבתאי לוז'ינסקי", פינוי הילדים במבצע תינוק, נפילת ניצנים והליכה לשבי ובניית ניצנים החדשה נִיצָּנִים הוא קיבוץ בתחומי המועצה האזורית חוף אשקלון, במרחק של כ-5 ק"מ מצפון מזרח לאשקלון, ובמרחק זהה מדרום לאשדוד.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וניצנים · ראה עוד »
ניצולי השואה
ניצולים במחנה מטהאוזן, משחזרים את כניסת המשחררים חיילי צבא ארצות הברית, 1945, יום לאחר השחרור בפועל, לבקשת דווייט אייזנהאואר ניצולי השואה או שורדי השואה הם יהודים אשר שרדו את השואה – הרדיפה, הגירוש ורצח העם היהודי בזמן מלחמת העולם השנייה על ידי הנאצים.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וניצולי השואה · ראה עוד »
סרטיפיקט
ויזה מטעם ממשלת המנדט הבריטי המקציבה כשלושה שבועות להגעה מטורקיה לארץ ישראל. בצדה השני של התמונה אישור מעבר מטעם המנדט בסוריה בזמן המסע; בתמונה האמצעית אישור מעבר בסוריה-לבנון מטעם ממשלת צרפת; בתמונה התחתונה אישור שהייה קבועה בארץ ישראל מטעם ממשלת המנדט שניתן בנמל חיפה. תעודת נישואים פיקטיבית שניתנה לזוג רווקים לצורך השגת סרטיפיקט לעלייה לארץ סֶרטִיפִיקָט (באנגלית: Immigration certificate, מילולית: אשרת הגירה), היה הכינוי שניתן לאשרת העלייה לארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וסרטיפיקט · ראה עוד »
סוסנוביץ
סוֹסְנוֹביץ' היא עיר בפרובינציית שלזיה שבדרום-מערב פולין, בסמוך לנהר פשימשה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וסוסנוביץ · ראה עוד »
סיפוח
סיפוח מדיני הוא צירוף חוקי-פורמלי של שטח מסוים לישות פוליטית אחרת לשם יצירת ריבונות על השטח החדש.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וסיפוח · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
פרדס חנה-כרכור
מבט על המושבה פרדס חנה ב-1938 בית האכר בפרדס חנה-כרכור פַּרְדֵּס חַנָּה–כַּרְכּוּר היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל, שנוצרה בשנת 1969 מאיחוד שתי המועצות המקומיות פַּרְדֵּס חַנָּה (נוסדה ב-1929) וכַּרְכּוּר (נוסדה ב-1913).
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ופרדס חנה-כרכור · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ופרופסור · ראה עוד »
צ'כוסלובקיה
צ'כוסלובקיה (בצ'כית: Československo; בסלובקית: Česko‑Slovensko) הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה סלובקיה וקרפטורוסיה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וצ'כוסלובקיה · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וציונות · ראה עוד »
קשר (מחתרת)
פולני "הָלינה ווֹרוֹנוֹביץ'", שבדה מרדכי טננבוים) בהיותה קשרית במחתרת היהודית בגטו ביאליסטוק בפעילות של מחתרת, קַשָׁר הוא חבר המחתרת שתפקידו להעביר ידיעות ואמצעים בין חברי המחתרת לבין עצמם, ובינם לבין גורמים מסייעים, בזכות יכולתו לנוע באופן חופשי יותר מאשר יתר חברי המחתרת.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וקשר (מחתרת) · ראה עוד »
קטוביץ
קטוביץ (מן ההגייה ביידיש ובגרמנית: Kattowitz; בפולנית: Katowice, נהגה קטוביצֶה) היא עיר בפולין על גדות הנהרות קלודניצה וראווה, בחלקה הדרומי של פולין.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וקטוביץ · ראה עוד »
קיבוץ
דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וקיבוץ · ראה עוד »
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ורמת גן · ראה עוד »
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ורחובות · ראה עוד »
שמחה הולצברג
שמחה הולצברג והשר יעקב מרידור עם מנהיגי הנוצרים בלבנון, 1982 עם רבו, הרב אריה לוין שלט הנצחה לשמחה הולצברג במשעול הולצברג בפת תקווה יחיאל שמחה הולצברג (18 באפריל 1924 – 13 בפברואר 1994), שהיה ידוע בכינויו "אבי הפצועים", היה פעיל ציבור ישראלי; חתן פרס ישראל לשנת 1976.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ושמחה הולצברג · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-20
'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שלזיה
שְׁלֶזְיָה (בפולנית: Śląsk, בגרמנית: Schlesien,, בצ'כית: Slezsko) היא אזור היסטורי במרכז אירופה, שכיום רובו נמצא בדרום מערב פולין המודרנית.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ושלזיה · ראה עוד »
שלזיה עילית
#הפניה שלזיה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ושלזיה עילית · ראה עוד »
תנועות הנוער היהודיות הציוניות
תנועות הנוער היהודיות הציוניות הן ברובן תנועות נוער עולמיות, הקשורות לתנועת הציונות.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ותנועות הנוער היהודיות הציוניות · ראה עוד »
תרפ"ב
#הפניה ה'תרפ"ב.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ותרפ"ב · ראה עוד »
תשנ"ג
#הפניה ה'תשנ"ג.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ותשנ"ג · ראה עוד »
תשנ"ד
#הפניה ה'תשנ"ד.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ותשנ"ד · ראה עוד »
תשכ"ב
#הפניה ה'תשכ"ב.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ותשכ"ב · ראה עוד »
תל יצחק
משואה בתל יצחק פסל לזכר גד מנלה ליד "בית גדי" תֵּל יִצְחָק הוא קיבוץ במישור החוף מדרום-מזרח לעיר נתניה וליד יובל של נחל פולג, בתחום המועצה האזורית חוף השרון.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ותל יצחק · ראה עוד »
תיכון בליך
החזית הדרומית ומגרש הספורט המבנה הראשי בית הספר העירוני על שם בליך הוא בית ספר תיכון עירוני בשכונת רמת-חן בעיר רמת גן.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ותיכון בליך · ראה עוד »
בודפשט
בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ובודפשט · ראה עוד »
בית לוחמי הגטאות
בית לוחמי הגטאות ע"ש יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד הוא מוזיאון להנצחת השואה והגבורה היהודית השוכן בקיבוץ לוחמי הגטאות בגליל המערבי.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ובית לוחמי הגטאות · ראה עוד »
גן ילדים
חצר גן ילדים בירושלים שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל גַּן יְלָדִים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וגן ילדים · ראה עוד »
גסטאפו
#הפניה גסטפו.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וגסטאפו · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וגרמנית · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גרשון ברגסון
גרשון בֶּרגסוֹן (21 באוגוסט 1913, שרפץ, פולין הרוסית – 14 בינואר 2009, ירושלים) היה מחנך וסופר ילדים ונוער ישראלי, מנהל מחוז ירושלים במשרד החינוך (1971–1983), מייסד המדור לספרות ילדים במשרד החינוך וראשו ומייסד כתב העת "ספרות ילדים ונוער" ועורכו במשך יותר משלושה עשורים.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וגרשון ברגסון · ראה עוד »
גטו סוסנוביץ
גטו סוסנוביץ היה גטו יהודי שהוקם בעיר סוסנוביץ שבמחוז שלזיה עילית בפולין הכבושה בתקופת השואה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וגטו סוסנוביץ · ראה עוד »
גבעת חביבה
מרכז גבעת חביבה (ע"ש חביבה רייק) הוא קמפוס הכולל מספר מרכזים ומוסדות חינוכיים, מייסודה של תנועת השומר הצעיר וקיבוציה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וגבעת חביבה · ראה עוד »
גבריאל שטרסמן
גבריאל שְטְרַסמן (4 בדצמבר 1931 – 2 במאי 2022) היה עיתונאי ושופט ישראלי.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וגבריאל שטרסמן · ראה עוד »
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וגימנסיה · ראה עוד »
ד' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בד' שבט היא, ברוב השנים, פרשת בא.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וד' בשבט · ראה עוד »
דגניה א'
מבט אווירי על דגניה ב', 1931 הצריף המשוחזר באום ג'וני בית המגורים הראשון בדגניה א', 2009 הכניסה לחצר ראשונים בדגניה א', 2008 דְּגַנְיָה א' היא קבוצה הנמצאת בקצהו הדרומי של ים כנרת, כעשרה ק"מ מדרום לטבריה, בתחום המועצה האזורית עמק הירדן.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ודגניה א' · ראה עוד »
הנוער הציוני
סמל התנועה הנוער הציוני היא תנועת נוער יהודית-ציונית.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא והנוער הציוני · ראה עוד »
הסוכנות היהודית
שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא והסוכנות היהודית · ראה עוד »
העוגן
העוגן (הָעֹגֶן) הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השייך למועצה אזורית עמק חפר.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא והעוגן · ראה עוד »
הקיבוץ
סליק הקיבוץ בכפר גלעדי, 2009 הקיבוץ (מכונה גם הקיבוץ החשאי) היה כח מגן עברי מחתרתי צבאי, שהוקם בשנת 1921 על ידי אנשי השומר לשעבר ואנשי גדוד העבודה, והתפרק בשנת 1927.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא והקיבוץ · ראה עוד »
הרפובליקה הפולנית השנייה
תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »
התנגדות יהודית בשואה
יצחק (פשה) אבידב כורע ובידיו מקלע ההתנגדות היהודית בשואה היא מכלול הפעולות שביצעו יהודים במהלך השואה נגד הנאצים, משתפי הפעולה עימם ועושי דברם, במטרה לעכב או למנוע את השמדתם או במטרה לשמור על צלם אנוש בגטאות, במחנות הריכוז והעבודה, ובמחנות ההשמדה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא והתנגדות יהודית בשואה · ראה עוד »
החלוץ
סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא והחלוץ · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא והונגריה · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וורשה · ראה עוד »
יעקב גוטרמן (צייר)
יעקב גוטרמן (נולד ב-1935) הוא מאייר, צייר, סופר ועורך ישראלי מקיבוץ העוגן.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ויעקב גוטרמן (צייר) · ראה עוד »
ירון גולן
ירון גולן (26 באפריל 1949 – 23 בינואר 2007) היה מבקר ספרות ומו"ל ישראלי.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וירון גולן · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא וישראלי · ראה עוד »
יד ושם
מראה כללי של האתר מהאוויר: משמאל למעלה מרכז המבקרים, בתווך המוזיאון ההיסטורי שנחנך בשנת 2005, ולצידו משמאל היכל השמות, ובצידה הימני של התמונה אוהל יזכור וכיכר גטו ורשה המוזיאון החדש לתולדות השואה אוהל יזכור אנדרטת הקרון ביד ושם בקעת הקהילות יָד וָשֵׁם (בשמו הרשמי המלא: יד ושם – רשות הזיכרון לשואה ולגבורה) הוא מוסד רשמי סטטוטורי להנצחת זכר השואה בישראל הממוקם מעל הר הזיכרון בירושלים, בחלקו המערבי של הר הרצל.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ויד ושם · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ויהדות פולין · ראה עוד »
יוסף חריף
יוסף חריף (פנדלר) (1929 – 18 באפריל 2013) היה עיתונאי, פרשן מדיני ופובליציסט ישראלי, מבכירי עיתון "מעריב".
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ויוסף חריף · ראה עוד »
יורק פלונסקי
יורק יורק (דוד) פלונסקי (בפולנית: Jurek (Dawid) Płoński; 15 ביולי 1926, ורשה – 5 באפריל 2009, ישראל) היה ניצול שואה שלחם במרד גטו ורשה.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ויורק פלונסקי · ראה עוד »
1 באוגוסט
1 באוגוסט הוא היום ה-213 בשנה (214 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו1 באוגוסט · ראה עוד »
16 בינואר
16 בינואר הוא היום ה-16 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו16 בינואר · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו1922 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו1939 · ראה עוד »
1943
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו1943 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו1944 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו1946 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו1948 · ראה עוד »
1961
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו1961 · ראה עוד »
1962
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו1962 · ראה עוד »
1963
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו1963 · ראה עוד »
1964
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו1964 · ראה עוד »
1965
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו1965 · ראה עוד »
1966
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו1966 · ראה עוד »
1967
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו1967 · ראה עוד »
1994
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו1994 · ראה עוד »
25 באוגוסט
25 באוגוסט הוא היום ה-237 בשנה בלוח הגרגוריאני (238 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו25 באוגוסט · ראה עוד »
6 במרץ
6 במרץ הוא היום ה-65 בשנה (66 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: פרדקה מזיא ו6 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרדקה_מזיא
