תוכן עניינים
97 יחסים: מאיר דיזנגוף, מעלה אברהם, מרדכי נאור, מרכז בעלי מלאכה, מחמאה, מחנה המעצר בלטרון, מועצה מקומית, מושבה, מוזיאון בית אברהם קריניצי, מיכאל הלפרין, אנגלית, אסיה הקטנה, אפרים קישון, אצ"ל, אצטדיון רמת גן, אריה, אלתר דרויאנוב, אבטלה, אוטוביוגרפיה, אודסה, אייזיק רמבה, נתן אלתרמן, נתניה, נחלת בנימין, נגר, נגרות, עלית, עלייה לארץ ישראל, עות'מאנית, עובד בן עמי, פתח תקווה, פלאלום, פוליטיקאי, צ. ד., צה"ל, קצין, קרקס, קריניצי, קריית קריניצי, קטר (רכבת), קהיר, קואליציה, קולונל, רמת גן, ראש עירייה, ראשון לציון, רחובות, רכבת, שיא עולמי, תאונת דרכים, ... להרחיב מדד (47 יותר) »
- גרודנו: אישים
- הרוגי תאונות דרכים בישראל
- חברי הציונים הכלליים
- ראשי עיריית רמת גן
מאיר דיזנגוף
מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ומאיר דיזנגוף
מעלה אברהם
#הפניההמכתש הגדול קטגוריה:הנצחת אברהם קריניצי.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ומעלה אברהם
מרדכי נאור
מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר, עיתונאי, עורך, שדרן רדיו וחוקר תולדות ארץ ישראל.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ומרדכי נאור
מרכז בעלי מלאכה
מרכז בעלי מלאכה היה התארגנות (נקרא גם "התאחדות" גם "חברה" ו"הסתדרות") של בעלי המלאכה העצמאיים שהתחילה ביפו בשנת 1908.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ומרכז בעלי מלאכה
מחמאה
מחמאה היא ביטוי לשבח או חנופה.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ומחמאה
מחנה המעצר בלטרון
250px מחנה המעצר בלטרון היה מחנה מעצר שהוקם בלטרון על ידי שלטונות המנדט הבריטי בתחילת מלחמת העולם השנייה ואשר שימש לכליאת שבויי מלחמה גרמניים ואיטלקים וכן לכליאת אלפי תושבים של ארץ ישראל, יהודים וערבים.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ומחנה המעצר בלטרון
מועצה מקומית
בישראל, מועצה מקומית היא רשות מקומית בעלת אופי עירוני בדרך כלל, שמספר התושבים המתגוררים ביישוב עליה היא אחראית, קטן מכדי להכריז עליה כעל עירייה.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ומועצה מקומית
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ומושבה
מוזיאון בית אברהם קריניצי
#הפניה בית אברהם קריניצי.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ומוזיאון בית אברהם קריניצי
מיכאל הלפרין
#הפניה מיכאל הלפרן.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ומיכאל הלפרין
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ואנגלית
אסיה הקטנה
מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ואסיה הקטנה
אפרים קישון
צילום מאחורי הקלעים מן הסרט "סאלח שבתי". מימין לשמאל: אפרים קישון, גאולה נוני וחיים טופול, נובמבר 1963 אפרים קישון זוכה פרס כינור דוד, 1964 ראש הממשלה יצחק רבין והסאטיריקן אפרים קישון עם דניאלה שמי בתוכנית מיוחדת ליום העצמאות קישון בחדר העבודה שלו בביתו בתל אביב קישון עם נורית הירש באירוע בתל אביב אפרים קישון, איור מאת חיים טופול לוחית זיכרון בכניסה לביתו של אפרים קישון בתל אביב קברו של אפרים קישון בבית הקברות טרומפלדור אפרים קישון (23 באוגוסט 1924 – 29 בינואר 2005; נולד בשם פֶרֶנְץ הופמן ומאוחר יותר פרנץ קישהונט) היה סופר, סאטיריקן, מחזאי, תסריטאי, עיתונאי, פובליציסט, בעל טור, צייר ובמאי קולנוע ותיאטרון ישראלי, חתן פרס ישראל וניצול השואה.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ואפרים קישון
אצ"ל
#הפניה ארגון צבאי לאומי.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ואצ"ל
אצטדיון רמת גן
אצטדיון רמת גן, המכביה השמינית, 1969 מבט מכניסת השירות. ממול, בקצהו השני של האצטדיון ניצב מגדל הלפיד של המכביה היציע המזרחי משער 4 היציע ממוזער אצטדיון רמת גן הוא אצטדיון כדורגל הממוקם ברמת גן, אשר מונה 41,583 מקומות ישיבה.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ואצטדיון רמת גן
אריה
לביאה אריה זכר גדול להקת אריות נחה על עץ בפארק הלאומי המלכה אליזבת באוגנדה לביאה בקניה אריה טורף איילנד ענק בדרום אפריקה. שני אריות אחרי שהרגו ג'ירפה בקרוגר בדרום אפריקה קרב אריות בנמיביה אריה (שם מדעי: Panthera leo) הוא מין של טורף גדול מהסוג פנתר שבמשפחת החתוליים, והוא השני בגודלו בין בני הקבוצה דמויי חתול, אחרי תת-המין הסיבירי של הטיגריס.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ואריה
אלתר דרויאנוב
דרויאנוב (באמצע, שני משמאל) עם חבורת הסופרים העברים שהותרה יציאתם מרוסיה הסובייטית בשנת 1921, בהנהגת חיים נחמן ביאליק אַלְתֶר אשר אברהם אבא דרוּיאָנוֹב (ברוסית: А́лтер Друя́нов; 6 ביולי 1870, ז' בתמוז תר"ל, דרויה, מחוז וילנה, האימפריה הרוסית (ליטא) – 10 במאי 1938, ט' באייר ה'תרצ"ח, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה סופר, עורך, מתרגם ועיתונאי עברי ופעיל ציוני.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ואלתר דרויאנוב
אבטלה
בכלכלה, אַבְטָלָה היא מצב שבו אדם המסוגל לעבוד ורוצה בכך אינו מצליח למצוא עבודה תמורת שכר.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ואבטלה
אוטוביוגרפיה
אוֹטוֹבִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית, אוטו-עצמי, ביו-חיים, גרפיה-כתיבה) היא ביוגרפיה שכותב אדם על עצמו, על חייו, על מאורעות שהשפיעו עליו ועל סביבתו, מנקודת מבט אישית.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ואוטוביוגרפיה
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ואודסה
אייזיק רמבה
אייזיק רֶמְבָּה (בכתיב יידי: רעמבאַ; י"ח בטבת תרס"ח 23 בדצמבר 1907 – י"ח באב תשכ"ט 1 באוגוסט 1969) היה עיתונאי ופובליציסט בתקופות היישוב והמדינה, עורך העיתונים "המשקיף" ו"חרות".
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ואייזיק רמבה
נתן אלתרמן
נתן אלתרמן (14 באוגוסט 1910, ט' באב ה'תר"ע – 28 במרץ 1970, כ' באדר ב' ה'תש"ל) היה משורר, פזמונאי, עיתונאי, פובליציסט, מחזאי, סופר ומתרגם ישראלי, מחשובי משוררי השירה העברית המודרנית, שהשפעתו עליה הייתה ניכרת.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ונתן אלתרמן
נתניה
כיכר העצמאות במיקומה הראשון (2010) כיכר העצמאות. במהלך 2012 היא הועתקה מערבה ובמקומה הוקמה מזרקה אלקטרונית אינטראקטיבית. צילום של חוף סירונית מכיוון דרום לכיוון צפון בעיר חוף הים בנתניה – מבט מכיוון צפון נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השישית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ונתניה
נחלת בנימין
נחלת בנימין ב-1947 יריד האומנים במדרחוב נחלת בנימין, מבט לכיוון רח' רמב"ם; יוני 2005 שלט ובו שמו של הרחוב "בית בכיכר הרמב"ם במרכזו של המדרחוב". נחלת בנימין הוא שמו של רחוב בתל אביב וכן שמה של שכונה היסטורית שהוקמה לאורכו.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ונחלת בנימין
נגר
#הפניה נגרות.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ונגר
נגרות
כלי עבודה ידניים לנגרות תל אביב נגרות היא מקצוע עיבוד עץ ומוצריו לכדי מוצרים לתועלת האדם: רהיטים, כלים, פיגומים, בתים וכדומה.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ונגרות
עלית
#הפניה שטראוס גרופ#עלית.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ועלית
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ועלייה לארץ ישראל
עות'מאנית
#הפניה טורקית עות'מאנית.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ועות'מאנית
עובד בן עמי
עובד בן עמי (23 ביולי 1905 – 17 באוקטובר 1988) היה איש עסקים ופוליטיקאי ישראלי, מייסד וראש עיריית נתניה (תחילה כמועצה; בתקופה לא רציפה בשנים 1933-1974, עם 30 שנות כהונה מצטברות), וכן מייסד העיר אשדוד (וממייסדי המועצה המקומית אבן יהודה); מראשי תעשיית היהלומים בישראל וממייסדי העיתון "מעריב".
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ועובד בן עמי
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ופתח תקווה
פלאלום
מפעל פלאלום, 1938 מפעל פלאלום, 1946 פלאלום ("פַּלאָלוּם" Palalum) היה מפעל לייצור כלי מטבח ובית מאלומיניום, נוסד על ידי הלל הילמן ב-1933 ברמת גן, ארץ ישראל.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ופלאלום
פוליטיקאי
חברי הכנסת הם שליחי הציבור והפוליטיקאים המשפיעים בישראל פּוֹלִיטִיקַאי הוא אדם העוסק בפוליטיקה, אישיות הפעילה במפלגה פוליטית, נושא משרה או איש ממשל.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ופוליטיקאי
צ. ד.
240px צ.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וצ. ד.
צה"ל
#הפניה צבא הגנה לישראל.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וצה"ל
קצין
דרגות בטקס סיום קורס קצינים קצין, בגוף בעל הירארכיה פיקודית, הוא מי שנושא בדרגה המקנה סמכויות פיקוד (אם כי סמכות פיקוד יכולה להינתן, במידה מצומצמת, גם למי שאינו קצין).
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וקצין
קרקס
כרזת פרסומת לקרקס משנת 1900 לוליין בקרקס בסין קרקס (בלעז: Circus) הוא מופע בידור, הנערך בזירה עגולה בתוך אוהל, ובדוכנים הסובבים אוהל זה, על ידי חבורת בדרנים נודדת.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וקרקס
קריניצי
#הפניה אברהם קריניצי.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וקריניצי
קריית קריניצי
שלט בכניסה לקריית קריניצי קריית קריניצי היא שכונה ברמת גן, הצמודה לתל השומר מצפון.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וקריית קריניצי
קטר (רכבת)
קטר קיטור מסדרת A4 של מסילת לונדון-המזרח הצפוני הבריטית (LNER) סובבן קטר או לוקומוטיב (מלטינית: loco motivus) הוא רכב מסילתי ללא קיבולת מטען, המספק כוח הנעה לרכבת.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וקטר (רכבת)
קהיר
קָהִיר (בערבית מצרית: القاهره; תעתיק מדויק: אלְקָאהִרַה; בתרגום מילולי לעברית: "המנצחת") היא בירת מצרים והעיר הגדולה בה.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וקהיר
קואליציה
קוֹאָלִיצְיָה (בעברית: יַחְדָּה) היא מעין ברית בין ישויות שונות, המשתפות פעולה לקידום עניין משותף.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וקואליציה
קולונל
קולונל (Colonel) היא דרגת קצונה צבאית ברבים מצבאות העולם.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וקולונל
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ורמת גן
ראש עירייה
במדינות רבות, ראש עירייה או ראש עיר, הוא הפקיד הבכיר ביותר בשלטון מוניציפלי כמו זה של עיר או עיירה.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וראש עירייה
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וראשון לציון
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ורחובות
רכבת
רכבת קולות הנשמעים בעת נסיעה ברכבת רכבת נוסעים מודרנית רכבת נוסעים בישראל עוברת סימנור ילדים בנסיעה ברכבת לטיול ב־1950. קטר קיטור צרפתי מתחילת המאה ה־20 רכבת משא רכבת היא כלי תחבורה יבשתי, המשמש להובלת נוסעים ומטען על גבי מסילה.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ורכבת
שיא עולמי
#הפניה שיא עולם.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ושיא עולמי
תאונת דרכים
מכוניות המעורבות בתאונה קלה מכונית המעורבת בתאונה בבת ים טקסט.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ותאונת דרכים
תעשיין
סטף ורטהיימר, מגדולי התעשיינים בישראל תעשיין הוא בעל הון המשקיע את הונו בתעשייה, בפיתוח מפעלים ובתי חרושת.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ותעשיין
תעשייה
תעשייה, היא אותו חלק בכלכלה העוסק בייצור, בעיבוד ראשוני או המשכי בהיקפים גדולים של חומרי גלם והפיכתם לסחורה בעלת ערך.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ותעשייה
תרמ"ז
#הפניה ה'תרמ"ז.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ותרמ"ז
תרס"ו
#הפניה ה'תרס"ו.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ותרס"ו
תש"ל
#הפניה ה'תש"ל.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ותש"ל
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ותלמוד תורה
תחמושת
סוללת AA, לשם השוואת גדלים ארגזי תחמושת מסוגים שונים סוגים שונים של רימונים סוגי תחמושת לרובה תחמושת הוא כינוי כללי לקליעים הנורים מאמצעי לחימה שונים, כגון אקדחים, רובים, מקלעים ותותחים אך גם מכלי ירייה עתיקים כגון קשת או קטפולטה.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ותחמושת
תותח
תותח חופים עות'מאני בתל יפו העתיקה תותחים על חומות עכו תותח בטירת סאו ז'ורז'ה שבליסבון. תותח הוא כלי נשק חם הנועד להמטיר פגזים על אויב הנמצא במרחק ממנו.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ותותח
לח"י
#הפניה לוחמי חרות ישראל.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ולח"י
זאב ז'בוטינסקי
זאב (ולדימיר) זַ'בּוֹטִינסקי (בכתיב יידי: זשאַבאָטינסקי; בכתיב רוסי: Влади́мир (Зеэв) Евге́ньевич Жаботи́нский ולדימיר (זאב) יבגנביץ' ז'בוטינסקי) (כונה: החייל הראשון ליהודה) (י"ב בחשוון תרמ"א, 17 באוקטובר 1880, אודסה, האימפריה הרוסית – כ"ט בתמוז ת"ש, 3 באוגוסט 1940, האנטר, ניו יורק) היה מנהיג ציוני, סופר, משורר, עיתונאי, מתרגם, פובליציסט ונואם מפורסם; ממחדשי הצבאיות העברית וממקימי הגדוד העברי במסגרת הצבא הבריטי במלחמת העולם הראשונה ויחידת הגנה עצמית של יהודי אודסה; מכונן הציונות הרוויזיוניסטית; ראש בית"ר, מנהיג האצ"ל ונשיא הצה"ר; מההוגים היהודים הליברליים הבולטים בעת החדשה.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וזאב ז'בוטינסקי
חטיבת הצנחנים
'''סיכת הלוחם החדשה בחטיבת הצנחנים'''חטיבת הצנחנים (חטיבה 35) היא חטיבת צנחנים סדירה בצה"ל, הכפופה לעוצבת האש ומהווה חלק מחיל הרגלים והצנחנים.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וחטיבת הצנחנים
חדשות בן עזר
"חדשות בן עזר - מכתב עיתי לֵילִי חינם מאת סופר נידח" הוא ניוזלטר בעריכתו של אהוד בן עזר, המופץ למנויים בדואר אלקטרוני פעמיים בשבוע, אור ליום שני ואור ליום חמישי.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וחדשות בן עזר
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וחובבי ציון
בן-גוריון
#הפניהדוד בן-גוריון.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ובן-גוריון
ברבור (בית חרושת)
"מפעלי חרסינה ברבור בע"מ" או "ברבור" היה מפעל לייצור אריחי חרסינה, שפעל בעכו בין השנים 2003-1953.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וברבור (בית חרושת)
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ובלארוס
בית בושת
'סלון דה מולן' בפריז, ציור מאת טולוז לוטרק בית בושת או בית זונות הוא בית עסק, לרוב בלתי חוקי, המציע ללקוחותיו שירותי מין עם זונות.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ובית בושת
גן אברהם
החלק המזרחי של גן אברהם המנהרה בגן אברהם צילום אוויר משנת 1918. בצילום ניתן לראות את גבעת אברהם (מספר 3) לפני ההתיישבות של עיר גנים גן אברהם הוא גן ציבורי הממוקם משני צדיו של רחוב שרת (בעבר רחוב הקשת) ברמת גן.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וגן אברהם
גרודנו
בית הכנסת הגדול בגרודנו גרודנו (בבלארוסית: Гро́дна - הְרוֹדְּנָה או Го́радня - הוֹרַדְּנַה או Гаро́дня - הַרוֹדְּנַה; ברוסית: Гро́дно; בפולנית: Grodno; ביידיש: גראָדנע) היא עיר במערב בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וגרודנו
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ודמשק
דצמבר
דצמבר (מלטינית: December, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ודצמבר
המפלגה הליברלית הישראלית
מפלגה ליברלית ישראלית או המפלגה הליברלית היא מפלגה שהתקיימה בין השנים 1961 עד 1988, ולבסוף התמזגה לתוך הליכוד.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי והמפלגה הליברלית הישראלית
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי והאימפריה הרוסית
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי והעלייה השנייה
הפארק הלאומי (רמת גן)
סירות באגם בפארק הלאומי המבנה העגול והגשר החדש בפארק הלאומי (2016) האמפיתיאטרון והאגם בפארק הלאומי מפלים בפארק הפארק וסביבותיו מפת הפארק הפארק הלאומי הוא פארק גדול אשר נמצא בדרום העיר רמת גן, ישראל.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי והפארק הלאומי (רמת גן)
הפועל הצעיר
הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי והפועל הצעיר
הציונים הכלליים
הציונים הכלליים הייתה מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל בעלת תפיסה אידאולוגית מרכזית ליברלית.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי והציונים הכלליים
התנועה למען ארץ ישראל השלמה
כרזת יום העצמאות אלטרנטיבית ליום העצמאות תשכ"ט שיצרה התנועה. עיצוב: עלי גרוס התנועה למען ארץ ישראל השלמה היא תנועה של אישי ציבור ואנשי רוח מימין ומשמאל שקמה ביולי 1967, כחודש לאחר מלחמת ששת הימים, ודגלה באידאולוגיה של ארץ ישראל השלמה.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי והתנועה למען ארץ ישראל השלמה
הבונד
כרזת בחירות בונדיסטית, קייב, 1918. בונדיסטים יהודים באודסה עם גופות חבריהם שנהרגו במהפכת 1905 אנדרטת הבונד בבית הקברות היהודי בוורשהבּוּנְד - האיגוד הכללי של הפועלים היהודיים בליטא, פולין ורוסיה (ביידיש: אַלגעמײנער ייִדישער אַרבעטער בונד אין ליטע, פּוילן און רוסלאַנד; בקיצור הבונד, "האיגוד") הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית ואוטונומיסטית שנוסדה באימפריה הרוסית ב-1897.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי והבונד
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וההגנה
הכרזת העצמאות
מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16).
לִרְאוֹת אברהם קריניצי והכרזת העצמאות
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי והיישוב
כ"ט בכסלו
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ט כסלו היא לרוב פרשת מקץ.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וכ"ט בכסלו
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ויפו
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וישראל
ישראל פלד
צומת פלד ברמת גן ישראל פלד (פלדמן) (2 באוקטובר 1921 – 14 ביולי 2016) היה ראש העירייה השני של רמת גן, בשנים 1969–1983.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וישראל פלד
ישראל רוקח
מימין לשמאל: שבתי לוי (ראש עיריית חיפה), עומר אל-ביטאר (ראש עיריית יפו), הנציב העליון הרולד מקמייקל, מוסטפא אל-ח'אלידי (ראש עיריית ירושלים) וישראל רוקח (ראש עיריית תל אביב), 1942 ישראל רוקח (31 בדצמבר 1896 – 13 בספטמבר 1959) היה מהנדס חשמל, עיתונאי ופוליטיקאי ישראלי.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וישראל רוקח
ישראל שוחט
שלט רחוב על שמם של מניה וישראל שוחט, שכונת רמת אביב, תל אביב ישראל שוחט (30 בינואר 1886, ליסקובו, חבל גרודנה, כיום בבלארוס – 7 ביולי 1961) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממקימי ארגון בר גיורא והמנהיג המקובל על חברי אגודת השומר עד לפירוקה, חבר בגדוד העבודה, ממנהיגי הארגון החשאי "הקיבוץ" ופעיל בתנועת העבודה הישראלית.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי וישראל שוחט
יגאל ידין
יִגָּאֵל ידין (סוקניק) (20 במרץ 1917, כ"ו באדר ה'תרע"ז – 28 ביוני 1984, כ"ח בסיוון ה'תשמ"ד) היה סגן ראש הממשלה, פרופ' לארכאולוגיה, הרמטכ"ל השני של צה"ל והרמטכ"ל בפועל במהלך מלחמת העצמאות.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ויגאל ידין
יומני כרמל
לוגו יומן כרמל הרצליה שהופיע בתחילת כל יומן יומני כרמל (לאחר קום המדינה הפך היומן ל"יומן כרמל - הרצליה") היו יומני קולנוע באורך 7–12 דקות שצולמו בשחור לבן, מייסודו של נתן אקסלרוד בשנת 1935.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ויומני כרמל
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ויידיש
13 בנובמבר
13 בנובמבר הוא היום ה־317 בשנה בלוח הגרגוריאני (318 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ו13 בנובמבר
1905
אלברט איינשטיין.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ו1905
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ו1907
1915
קרב גליפולי.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ו1915
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ו1947
26 בדצמבר
26 בדצמבר הוא היום ה-360 בשנה (361 בשנה מעוברת), בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת אברהם קריניצי ו26 בדצמבר
ראה גם
גרודנו: אישים
- אברהם קריניצי
- אברהם שלום פרידברג
- איזבלה גרינבסקאיה
- איתן לבני
- אלכסיי אנטונוב
- אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא
- אלכסנדר מילינקביץ'
- אלכסנדרה בורטיץ'
- אריה לייב הלוי אפשטיין
- גדליהו בובליק
- חיים משה שפירא
- חנה מייזל שוחט
- חסיה בורנשטיין בילצקי
- יוליוש רומל
- ינוארי סוחודולסקי
- יצחק מקס רובינוב
- ליאון באקסט
- לייב ניידוס
- מאיר לנסקי
- מנחם נחום קפלן
- משה יהושע יהודה לייב דיסקין
- נפתלי טרופ
- נתן ילין-מור
- פול ברן
- פליקס זנדמן
- שאול ברזובסקי
- שולמית גרוס
- שמואל אגורסקי
- שמואל רוזובסקי
הרוגי תאונות דרכים בישראל
- אבי כהן (בלם)
- אברהם גורלי
- אברהם קריניצי
- אברהם שרון
- בן-ציון חלפון
- גיורא צחור
- זאב בירגר
- חיים טוקצ'ינסקי
- יורם בן-פורת
- יעקב כ"ץ (חבר הכנסת)
- יעקב סלומון (איש ההגנה)
- יצחק דנציגר
- מוחמד ותד
- מיכאל רייסר
- מירי בן-שמחון
- מנחם שלמה בורנשטיין
- משה חריף
- נח מוזס
- נילי נאתכו
- ניקולאי קודריצקי
- עמיחי פאגלין
- ענבל פרלמוטר
- פרשת לי זיתוני
- קלמן יעקב מן
- רועי סדן
- שבתאי קונורטי
- שמואל מליקה
- שמרית פרקול-פינקל
- שמשון דוד פינקוס
- שפיק אסעד
- תאופיק זיאד
חברי הציונים הכלליים
- אברהם חולודנקו
- אברהם כץ
- אברהם סטופ
- אברהם קריניצי
- אליהו אלישר
- אליהו ברלין
- אלימלך-שמעון רימלט
- אליקים-גוסטב בדיאן
- בן-ציון הראל
- בנימין ששון
- בת-שבע כצנלסון
- ג'ורג' פלש
- דניאל אוסטר
- הלל זיידל
- זלמן סוזאיב
- חיים אריאב
- חיים בוגר (בוגרשוב)
- חיים ויצמן
- חיים לבנון
- יוסף סרלין
- יוסף תמיר
- יעקב גיל (ליפשיץ)
- יעקב קליבנוב
- יצחק גרינבוים
- יצחק רגר
- ישראל פלד
- מנחם סבידור
- משה נסים
- נחום חת
- עזרא איכילוב
- צבי צימרמן
- צבי רנר
- ציטה לינקר
- שלום זיסמן
- שלמה פרלשטיין
- שמואל רכטמן
- שמחה ארליך
- שמחה בבה
- שמעון בז'רנו
- שמעון גרידי
- שניאור זלמן אברמוב
ראשי עיריית רמת גן
- אברהם קריניצי
- אורי עמית
- ישראל זינגר
- ישראל פלד
- כרמל שאמה הכהן
- צבי בר