אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

פרץ בר

מַדָד פרץ בר

פרץ בן יצחק בֶּר (בכתיב מיושן: בער או בעער, בגרמנית: Peter Beer; 19 בפברואר 1758/1755 – 10 בנובמבר 1838) היה מחנך וכותב יהודי יליד בוהמיה, הקיצוני בין משכילי פראג. [1]

תוכן עניינים

  1. 47 יחסים: מאיר ברבי, משכילי, מטרסדורף, מוצרט, מורה נבוכים, מיכאל מאיר (היסטוריון), מיכאל זקש, אנציקלופדיה יודאיקה, אלעזר פלקלש, אהרן האלה-וולפסון, אוניברסיטת פרנקפורט, אילומינטי, נ"ך, נפתלי הרץ הומברג, נפתלי הרץ וייזל, פראג, פרנקיסטים, פרושים, פיוט, צבי גרץ, צדוקים, קניגרץ, קורפורציה, רפורמים, ריב ההיכל, שמואל לנדא, לאופולד צונץ, זרם דתי, בדלנות, בורגנות, בית הכנסת הספרדי (פראג), גרמנית, דוד פרידלנדר, המאסף, הנאורות, הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה, ההיכל בהמבורג, וינה, כתב הסובלנות, יצחק מרדכי יוסט, ישראל יעקבסון, ישיבת פרשבורג, יחזקאל לנדא, יהדות צ'כיה, יהדות קראית, 10 בנובמבר, 19 בפברואר.

מאיר ברבי

רבי מאיר ברבי (ה'תפ"ה, 1725 - ה' באב ה'תקמ"ט, 28 ביולי 1789) היה רב וראש ישיבה אשכנזי, אב"ד פרשבורג במשך עשרים ושש שנים.

לִרְאוֹת פרץ בר ומאיר ברבי

משכילי

#הפניה תנועת ההשכלה היהודית.

לִרְאוֹת פרץ בר ומשכילי

מטרסדורף

#הפניה מטרסבורג.

לִרְאוֹת פרץ בר ומטרסדורף

מוצרט

#הפניה וולפגנג אמדאוס מוצרט.

לִרְאוֹת פרץ בר ומוצרט

מורה נבוכים

#הפניה מורה הנבוכים.

לִרְאוֹת פרץ בר ומורה נבוכים

מיכאל מאיר (היסטוריון)

מיכאל מאיר מיכאל אלברט מאיר (Michael Albert Meyer, נולד ב-15 בנובמבר 1937) הוא היסטוריון יהודי אמריקאי, פרופסור לתולדות עם ישראל בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי, אוהיו.

לִרְאוֹת פרץ בר ומיכאל מאיר (היסטוריון)

מיכאל זקש

הרב יחיאל מיכאל זַקש (נכתב במקורות שונים גם מיכל; וכן זק"ש, זאקש, זקס, זאקס; בגרמנית: Michael Sachs; 3 בספטמבר 1808, גלוגאו – כ"ד בשבט תרכ"ד, 31 בינואר 1864, ברלין) היה רב ומטיף גרמני מגלוגאו, שלזיה.

לִרְאוֹת פרץ בר ומיכאל זקש

אנציקלופדיה יודאיקה

אנציקלופדיה יודאיקה (באנגלית: Encyclopaedia Judaica) היא אנציקלופדיה המתמקדת בנושאי עם ישראל: יהדות, מדעי היהדות ותולדות עם ישראל שיצאה לאור בישראל באנגלית, בשנת 1972, ובה 16 כרכים ו-25,000 ערכים.

לִרְאוֹת פרץ בר ואנציקלופדיה יודאיקה

אלעזר פלקלש

#הפניה אלעזר פלקלס.

לִרְאוֹת פרץ בר ואלעזר פלקלש

אהרן האלה-וולפסון

אהרן בן וולף מהאלה (בכתיב שנהג בזמנו: אהרן בן וואָלף מהאללי, מאוחר יותר גורמן לאהרן האללי וואָלפסזאָהן, בגרמנית: Aaron Halle-Wolfssohn; תקי"ד, 1754 – י"ט באדר ה'תקצ"ה, 20 במרץ 1835) היה סופר, מתרגם הוגה ומחזאי יהודי יליד פרוסיה, מחשובי משכילי ברלין בדור שאחרי משה מנדלסון.

לִרְאוֹת פרץ בר ואהרן האלה-וולפסון

אוניברסיטת פרנקפורט

#הפניה אוניברסיטת גתה בפרנקפורט.

לִרְאוֹת פרץ בר ואוניברסיטת פרנקפורט

אילומינטי

אדם וייסהאופט, מייסד האילומינטי Owl of Minerva, סמלה הרשמי של האגודה אילומינטי (מלטינית: Illuminati – "נאורים") הוא שם המתייחס למספר אגודות סתרים, היסטוריות, מודרניות ואמיתיות, שהידועה בהן היא קבוצת האילומינטי הבווארית, אגודת סתרים מעידן הנאורות.

לִרְאוֹת פרץ בר ואילומינטי

נ"ך

#הפניה תנ"ך.

לִרְאוֹת פרץ בר ונ"ך

נפתלי הרץ הומברג

#הפניה הרץ הומברג.

לִרְאוֹת פרץ בר ונפתלי הרץ הומברג

נפתלי הרץ וייזל

נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

לִרְאוֹת פרץ בר ונפתלי הרץ וייזל

פראג

מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.

לִרְאוֹת פרץ בר ופראג

פרנקיסטים

#הפניה יעקב פרנק.

לִרְאוֹת פרץ בר ופרנקיסטים

פרושים

"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.

לִרְאוֹת פרץ בר ופרושים

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

לִרְאוֹת פרץ בר ופיוט

צבי גרץ

קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

לִרְאוֹת פרץ בר וצבי גרץ

צדוקים

הַצַּדּוֹקִים (צְדוֹקִים) היו כיתה – דהיינו תנועה חברתית-דתית – יהודית מרכזית בימי בית המקדש השני.

לִרְאוֹת פרץ בר וצדוקים

קניגרץ

#הפניה הראדץ קראלובה (עיר).

לִרְאוֹת פרץ בר וקניגרץ

קורפורציה

קורפורציה (בעברית: שְׂדֵרָה) היא מעמד חברתי בעל זכויות מיוחדות, יחידת-בניין מרכזית של הסדר הציבורי בימי הביניים ובעת החדשה המוקדמת.

לִרְאוֹת פרץ בר וקורפורציה

רפורמים

#הפניה יהדות רפורמית.

לִרְאוֹת פרץ בר ורפורמים

ריב ההיכל

עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים.

לִרְאוֹת פרץ בר וריב ההיכל

שמואל לנדא

רבי שמואל לנדא הרב שמואל סג"ל לנדא (ה'תק"י, 1750 – כ"ח בתשרי תקצ"ה, 31 באוקטובר 1834), היה בנו של הנודע ביהודה ויורשו כראש בית הדין בפראג וראש הישיבה בה במפנה המאה ה-19.

לִרְאוֹת פרץ בר ושמואל לנדא

לאופולד צונץ

#הפניה יום-טוב ליפמן צונץ.

לִרְאוֹת פרץ בר ולאופולד צונץ

זרם דתי

זרמים ודתות מרכזיות בעולם זרם דתי הוא תת-קבוצה בתוך דת הפועלת תחת שם משותף ומסורת בין שאר הפעילויות.

לִרְאוֹת פרץ בר וזרם דתי

בדלנות

הבדלנים בדרום סודאן הצליחו ב-2011 להוביל לעצמאותה של דרום סודאן מסודאן. בדלנות (באנגלית: Separatism) היא אידאולוגיה שמקדמת הפרדה תרבותית, אתנית, שבטית, דתית, גזעית, ממשלתית ומגדרית מהקבוצה הדומיננטית על מנת להקים מדינה עצמאית או לקבל אוטונומיה גדולה יותר.

לִרְאוֹת פרץ בר ובדלנות

בורגנות

'הבורגנות', ציורו של Pintura de R. Cortés, כ1855 בורגנות הוא מושג נפוץ בתחומי המחקר הסוציולוגי, ההיסטורי, והכלכלי, המתאר מעמד חברתי המתגורר בערים שאינו עוסק בעבודות כפיים.

לִרְאוֹת פרץ בר ובורגנות

בית הכנסת הספרדי (פראג)

בית הכנסת ה"ספרדי" בפראג בית הכנסת הספרדי (בצ'כית: Spanelska Synagoga) הוא בית כנסת ברובע היהודי יוספוב בפראג שבצ'כיה.

לִרְאוֹת פרץ בר ובית הכנסת הספרדי (פראג)

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

לִרְאוֹת פרץ בר וגרמנית

דוד פרידלנדר

דוד פְרִידְלֶנְדֶר (בתעתיק שנהג בזמנו: פרידלענדר, לעיתים נכתב פרידלענדער; Friedländer; 6 בדצמבר 1750, קניגסברג – 25 בדצמבר 1834, ברלין) היה מהרדיקליים באנשי תנועת ההשכלה היהודית וממנהיגי הקהילה היהודית בברלין.

לִרְאוֹת פרץ בר ודוד פרידלנדר

המאסף

גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.

לִרְאוֹת פרץ בר והמאסף

הנאורות

#הפניה עידן הנאורות.

לִרְאוֹת פרץ בר והנאורות

הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה

300px הקונסיסטוריה הווסטפלית המלכותית לבני ישראל (בגרמנית: Königlich Westphälisches Konsistorium der Israeliten, בתעתיק לעברית בן התקופה: קאֶניגליך וועזטפֿאלישז קאָנזיזטאָריום דער איזראַעליטען) הייתה הוועד המרכזי והמפקח על יהודי ממלכת וסטפאליה הנפוליאונית, שפעל מ-1808 עד 1813.

לִרְאוֹת פרץ בר והקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה

ההיכל בהמבורג

הבניין הראשון, 1818–1844 הבניין השני, 1844. המבנה השלישי, כיום אולפן טלוויזיה. קהל בית חדש (בגרמנית: Neuer Israelitischer Tempel, "בית-התפילה החדש לבני ישראל"; מתורגם לעברית לרוב: "ההיכל בהמבורג"), היה בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שנחנך בעיר המבורג ב-1818.

לִרְאוֹת פרץ בר וההיכל בהמבורג

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

לִרְאוֹת פרץ בר ווינה

כתב הסובלנות

עמוד השער של כתב הסובלנות, המפרט את עשרות תאריו של יוזף השני. כתב הסובלנות או צו הסובלנות (בגרמנית: Toleranzedikt או Toleranzpatent) הוא כינוי לסדרת צוים שהוציא יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה.

לִרְאוֹת פרץ בר וכתב הסובלנות

יצחק מרדכי יוסט

יצחק מרדכי (איזק מרקוס) יוֹסְט (בגרמנית: Isaak Markus Jost; 22 בפברואר 1793 - 22 בנובמבר 1860), היסטוריון יהודי-גרמני, מחלוצי "חכמת ישראל".

לִרְאוֹת פרץ בר ויצחק מרדכי יוסט

ישראל יעקבסון

ישראל יעקבסון (בגרמנית: Israel Jacobson; 17 באוקטובר 1768 – 14 בספטמבר 1828) היה בנקאי, איש עסקים, נדבן ומנהיג יהודי-גרמני, ראש הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה, נחשב לאחד ממבשרי היהדות הרפורמית.

לִרְאוֹת פרץ בר וישראל יעקבסון

ישיבת פרשבורג

בית המדרש בפרשבורג שבו לימדו הכתב סופר והשבט סופרישיבת פרשבורג (שמה הרשמי: ישיבה הרמה פרשבורג; הונגרית: pozsonyi rabbiképző, צ'כית/סלובקית: verejná rabínska škola v Bratislave) הייתה ישיבה בעיר ברטיסלאבה שפעלה מהמאה ה-18 עד 1940.

לִרְאוֹת פרץ בר וישיבת פרשבורג

יחזקאל לנדא

הנודע ביהודה רבי יחזקאל לנדא (לעיתים: סג"ל לנדא; י"ח בחשוון ה'תע"ד, 7 בנובמבר 1713 – י"ז באייר ה'תקנ"ג, 29 באפריל 1793) היה רבה של העיר פראג, ומגדולי פוסקי ההלכה במאה ה-18 ובדורות האחרונים בכלל.

לִרְאוֹת פרץ בר ויחזקאל לנדא

יהדות צ'כיה

פרוטוקול של ועד מדינת מעהרין (מוראביה), 1713. יהדות צ'כיה הייתה אחת הקהילות היהודיות הגדולות והחשובות במרכז אירופה ומיקומה היה באזור צ'כיה של היום.

לִרְאוֹת פרץ בר ויהדות צ'כיה

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

לִרְאוֹת פרץ בר ויהדות קראית

10 בנובמבר

10 בנובמבר הוא היום ה-314 בשנה, (315 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגריגוריאני.

לִרְאוֹת פרץ בר ו10 בנובמבר

19 בפברואר

19 בפברואר הוא היום ה-50 בשנה בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת פרץ בר ו19 בפברואר

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרץ_בר