סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

ריב ההיכל

מַדָד ריב ההיכל

עמוד השער של "אלה דברי הברית", הקובץ שהופץ בהמבורג ב-1819. ריב ההיכל בהמבורג (גרמנית: Hamburger Tempelstreit) הוא הכינוי שניתן לשני עימותים שנערכו סביב ההיכל בהמבורג, בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שהקמתו עוררה התנגדות עזה מצד האורתודוקסים. [1]

116 יחסים: מנחם מנדל שטיינהארט, מנהג (יהדות), מרדכי בנט, משנה תורה, משה מנדלסון, משה מינץ, משה פלאי, משה קוניץ, משכילים, משיח, מהרי"ק, מורה נבוכים, מכתם, מיכאל מאיר (היסטוריון), אמנציפציה ליהודים, אמסטרדם, אמדן, אפרים זלמן מרגליות, אלעזר הלוי איש הורוויץ, אלזס, אב בית דין, אברהם אליעזר הלוי, אברהם גייגר, אהרן חורין, אהרן האלה-וולפסון, נפתלי הרץ וייזל, נוסח וינה, ניקלשבורג, עקיבא איגר, עוגב, עידן הנאורות, פראג, פרץ בר, צבי גרץ, ציון (כתב עת), קאסל, קרב לייפציג, קונסרבטיבי, קונגרס וינה, קיבוץ גלויות, רפאל הכהן כ"ץ, רפורמי, רגוזה, שמעון ברנפלד, שמואל הולדהיים, שלמה מן האדומים, שלום הכהן, שלוש רגלים, שד"ל, שולמית (כתב עת), ..., שינוי (הלכה), תרביץ, תחיית המתים, תור הזהב בספרד, לא תתגודדו, ליסה, ליבורנו, טריאסטה, ז' טובי העיר, זכריה פרנקל, חוקות הגויים, חול המועד סוכות, חכמת ישראל, בצלאל רנשבורג, ברודי, ברכת כהנים, בית המקדש השלישי, בית הבסבורג, בית הכנסת מייזל, בית הכנסת הגדול (וינה), בית כנסת, גרמנית, גליציה, גבריאל ריסר, גוטהולד סלומון, דן דינר, דאיזם, דחיקת הקץ, דברי ימי ישראל, דוד אלנסון, דוד פרידלנדר, דוד קארו, המאסף, המאה ה-17, המבורג, הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה, הרץ הומברג, הרי האלפים, החת"ם סופר, החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים, הגייה ספרדית, ההיכל בהמבורג, הילדסהיימר, היהדות הרפורמית, ורונה, ורוצלב, וינה, יעקב אטלינגר, יצחק נח מנהיימר, יצחק שורש, יצחק ברנייס, ישראל קליי, ישראל יעקבסון, יהדות אורתודוקסית, יהדות איטליה, יהדות ספרד, יהדות פולין, יהדות גרמניה, יהודה אריה ממודנה, יהודה פרידלנדר, יום-טוב ליפמן צונץ, יידיש, 1818, 1821, 1841, 1842. להרחיב מדד (66 יותר) »

מנחם מנדל שטיינהארט

רבי מנחם מנדל שטיינהארט (1768–1825), רבה של הילדסהיים, היה צעיר חברי הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ומנחם מנדל שטיינהארט · ראה עוד »

מנהג (יהדות)

בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ומנהג (יהדות) · ראה עוד »

מרדכי בנט

קברו של הרב מרדכי בנט (1753–1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב רבי מרדכי בן אברהם בָּנֶט, או מהר"ם בנט (בכתיב שנהג אז: מרדכי בנעט, בלועזית: Marcus Benedict, "מרקוס בנדיקט"; ה'תקי"ג 1753 – י"ג באב ה'תקפ"ט 1829) היה אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מוראביה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ומרדכי בנט · ראה עוד »

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ומשנה תורה · ראה עוד »

משה מנדלסון

משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ומשה מנדלסון · ראה עוד »

משה מינץ

בית הכנסת של אובודה הרב משה מינץ (בגרמנית: Moses Münz; תק"י, 1750 – ו' באלול תקצ"א, 15 באוגוסט 1831) היה רבה של אובודה, מחשובי רבני הונגריה בדורו.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ומשה מינץ · ראה עוד »

משה פלאי

המשכיל העת הזאת, ספר היובל למשה פלאי משה פלאי (Moshe Pelli; נולד ב-19 במאי 1936) הוא חוקר ספרות ההשכלה העברית, עומד בראש התוכנית למדעי היהדות באוניברסיטת מרכז פלורידה (אורלנדו), מאז שנת 1985, ומופקד על הקתדרה על שם אייב וטס וייס.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ומשה פלאי · ראה עוד »

משה קוניץ

הרב משה קוניץ הרב משה קוניץ (לעיתים: קוניצר; ה'תקל"ד, 1774 – כ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837) היה רבה של אובן ישן, וחוקר תולדות ישראל.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ומשה קוניץ · ראה עוד »

משכילים

#הפניה תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ומשכילים · ראה עוד »

משיח

המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ומשיח · ראה עוד »

מהרי"ק

#הפניה יוסף קולון.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ומהרי"ק · ראה עוד »

מורה נבוכים

#הפניה מורה הנבוכים.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ומורה נבוכים · ראה עוד »

מכתם

מִכְתָּם, או אֶפִּיגְרָמָה (מיוונית: ἐπίγραμμα), הוא סוג של שיר, לרוב, שיר קצר בעל אופי סאטירי עוקצני או חידוד.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ומכתם · ראה עוד »

מיכאל מאיר (היסטוריון)

מיכאל מאיר מיכאל אלברט מאיר (Michael Albert Meyer, נולד ב-15 בנובמבר 1937) הוא היסטוריון יהודי אמריקאי, פרופסור לתולדות עם ישראל בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי, אוהיו.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ומיכאל מאיר (היסטוריון) · ראה עוד »

אמנציפציה ליהודים

האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »

אמסטרדם

אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ואמסטרדם · ראה עוד »

אמדן

אֶמדֶן (בגרמנית: Emden; הידועה גם בשמות: Amuthon, Embda, Emda, Embden) היא עיר נמל בצפון־מערב גרמניה, בסקסוניה התחתונה, ליד נהר אמס.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ואמדן · ראה עוד »

אפרים זלמן מרגליות

הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 – כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ואפרים זלמן מרגליות · ראה עוד »

אלעזר הלוי איש הורוויץ

#הפניה אלעזר הורוויץ.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ואלעזר הלוי איש הורוויץ · ראה עוד »

אלזס

אַלְזַס (בצרפתית:; בגרמנית:; באלזסית: Elsàss) היה אחד מחבלי צרפת, בין 1972 לסוף שנת 2015, הנמצא בגבול המזרחי של המדינה, על הגדה המערבית של נהר הריין, וגובל בגרמניה ובשווייץ.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ואלזס · ראה עוד »

אב בית דין

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ואב בית דין · ראה עוד »

אברהם אליעזר הלוי

הרב אברהם אליעזר הלוי (תקי"ח, 1758 – י"א בכסלו תקפ"ו, 21 בנובמבר 1825) היה אב בית הדין של הקהילה היהודית טריאסטה, מחשובי רבני איטליה בדורו ומורו של שד"ל.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ואברהם אליעזר הלוי · ראה עוד »

אברהם גייגר

הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ואברהם גייגר · ראה עוד »

אהרן חורין

הרב אהרן חורין (בכתיב מיושן: "חארין" וגם "חארינער"; כ"ח באב ה'תקכ"ו, 3 באוגוסט 1766 – ט' באלול ה'תר"ד, 24 באוגוסט 1844) היה רבה של אראד.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ואהרן חורין · ראה עוד »

אהרן האלה-וולפסון

אהרן בן וולף מהאלה (בכתיב שנהג בזמנו: אהרן בן וואָלף מהאללי, מאוחר יותר גורמן לאהרן האללי וואָלפסזאָהן, בגרמנית: Aaron Halle-Wolfssohn; תקי"ד, 1754 – י"ט באדר ה'תקצ"ה, 20 במרץ 1835) היה סופר, מתרגם הוגה ומחזאי יהודי יליד פרוסיה, מחשובי משכילי ברלין בדור שאחרי משה מנדלסון.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ואהרן האלה-וולפסון · ראה עוד »

נפתלי הרץ וייזל

נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ונפתלי הרץ וייזל · ראה עוד »

נוסח וינה

בית הכנסת הגדול של וינה ויוצר החלק המוזיקלי של נוסח וינה בית הכנסת הגדול של וינה, שבו נוצר נוסח וינה נוסח וינה או מנהג וינה (בגרמנית: Wiener Ritus) היה מתכונת התפילה והטקס שאומצו בבית הכנסת הגדול של וינה ב-1826.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ונוסח וינה · ראה עוד »

ניקלשבורג

#הפניה מיקולוב.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וניקלשבורג · ראה עוד »

עקיבא איגר

רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ועקיבא איגר · ראה עוד »

עוגב

עוגב (בלעז: אורגן; מיוונית: όργανον) הוא כלי מקלדת, בדרך כלל גדול מאוד, המפיק צליל מהרעדה של אוויר.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ועוגב · ראה עוד »

עידן הנאורות

עידן הנאורות (מוכר גם במונחים: עידן האורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי); באנגלית: Age of Enlightenment; בצרפתית: Siècle des Lumières; בגרמנית: Aufklärung) הוא כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה, ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ועידן הנאורות · ראה עוד »

פראג

מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ופראג · ראה עוד »

פרץ בר

פרץ בן יצחק בֶּר (בכתיב מיושן: בער או בעער, בגרמנית: Peter Beer; 19 בפברואר 1758/1755 – 10 בנובמבר 1838) היה מחנך וכותב יהודי יליד בוהמיה, הקיצוני בין משכילי פראג.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ופרץ בר · ראה עוד »

צבי גרץ

קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וצבי גרץ · ראה עוד »

ציון (כתב עת)

ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וציון (כתב עת) · ראה עוד »

קאסל

קאסל (בגרמנית) היא עיר בגרמניה, בצפון מדינת הסן.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וקאסל · ראה עוד »

קרב לייפציג

קרב לייפציג או קרב האומות (בגרמנית: Völkerschlacht bei Leipzig; ברוסית: Битва народов, Bitva narodov; בשוודית: Slaget vid Leipzig; בצרפתית: Bataille des Nations) היה קרב גורלי במסגרת המלחמות הנפוליאוניות, אשר נערך בין 16 ל-19 באוקטובר 1813, בו נחל נפוליאון בונפרטה את אחת מתבוסותיו הגדולות ביותר.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וקרב לייפציג · ראה עוד »

קונסרבטיבי

#הפניה יהדות קונסרבטיבית.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וקונסרבטיבי · ראה עוד »

קונגרס וינה

טקסט.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וקונגרס וינה · ראה עוד »

קיבוץ גלויות

קיבוץ גלויות הוא מושג תנכ"י המנבא את שיבת עם ישראל לארץ ישראל לאחר שגלו ממנה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וקיבוץ גלויות · ראה עוד »

רפאל הכהן כ"ץ

הרב רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן כ"ץ (רפאל המבורגר או רפאל הכהן; כ"ד בחשוון תפ"ג, 1722 – כ"ו בחשוון תקס"ד, 1803) היה רב העיר המבורג בגרמניה (קהילות אה"ו), מחבר הספר תורת יקותיאל ושו"ת ושב הכהן.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ורפאל הכהן כ"ץ · ראה עוד »

רפורמי

#הפניה יהדות רפורמית.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ורפורמי · ראה עוד »

רגוזה

רגוזה (איטלקית: Ragusa, בסיציליאנית: Rausa), עיר בסיציליה, איטליה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ורגוזה · ראה עוד »

שמעון ברנפלד

שמעון ברנפלד (בגרמנית: Simon Bernfeld; י"ב בטבת ה'תר"ך, 7 בינואר 1860 - כ"ד בשבט ה'ת"ש, 3 בפברואר 1940) היה סופר, רב, היסטוריון, פובליציסט וחוקר המקרא.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ושמעון ברנפלד · ראה עוד »

שמואל הולדהיים

הרב שמואל הולדהיים (בתעתיק מיושן: האלדהיים, בגרמנית: Samuel Holdheim; 1806 – 22 באוגוסט 1860) היה מהוגיה הרדיקליים של היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ושמואל הולדהיים · ראה עוד »

שלמה מן האדומים

#הפניה סלומונה רוסי.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ושלמה מן האדומים · ראה עוד »

שלום הכהן

שלום הכהן (ב' בטבת ה'תקל"ב, 23 בדצמבר 1771 – י"ד באדר א' ה'תר"ה, 21 בפברואר 1845) היה משורר עברי, איש תנועת ההשכלה; עורך "המאסף החדש", מייסד ועורך "ביכורי העתים", מחבר "עמל ותרצה", "ניר דוד" ו"קורא הדורות".

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ושלום הכהן · ראה עוד »

שלוש רגלים

שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ושלוש רגלים · ראה עוד »

שד"ל

#הפניה שמואל דוד לוצאטו.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ושד"ל · ראה עוד »

שולמית (כתב עת)

שולמית: כתב עת לקידום התרבות והאנושיות בקרב בני ישראל (גרמנית: Sulamith. Zeitschrift zur Beförderung der Kultur und Humanität unter der Israeliten) היה עיתון שיצא לאור בהפסקות ארוכות בין 1806 ל-1848, ורוב מהדורותיו נדפסו בדסאו.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ושולמית (כתב עת) · ראה עוד »

שינוי (הלכה)

המוציא כלאחר ידו, ברגלו, בפיו, ובמרפקו, באזנו, ובשערו, ובפונדתו ופיה למטה, בין פונדתו לחלוקו, ובשפת חלוקו, במנעלו, בסנדלו - פטור, שלא הוציא כדרך המוציאין שינוי (גם 'כלאחר יד') הוא כינוי בהלכה לפעולה הנעשית שלא כדרכה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ושינוי (הלכה) · ראה עוד »

תרביץ

תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ותרביץ · ראה עוד »

תחיית המתים

הציור "תחיית המתים" (1499) מאת לוקה סיניורלי תְּחִיַּת הַמֵּתִים הוא מושג הקיים בדתות ובאמונות שונות, ומבטא אמונה בכך שבעתיד יקומו בני האדם המתים לתחייה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ותחיית המתים · ראה עוד »

תור הזהב בספרד

#הפניה תור הזהב של יהודי ספרד.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ותור הזהב בספרד · ראה עוד »

לא תתגודדו

לא תתגודדו היא מצוות לא תעשה המופיעה בתורה ועיקרה שלא לפצוע את הגוף בשריטה או בחבורה לאות אבל על המת.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ולא תתגודדו · ראה עוד »

ליסה

#הפניה לשנו.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וליסה · ראה עוד »

ליבורנו

מפת ליבורנו מהמאה ה-17 בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב בשנת 1944 מוּרים. בראשה ניצב פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, ובתחתיתה כבולים המוּרים שתושבי העיר הכניעו המוּרים במבט לים ליבורנו (איטלקית: Livorno) היא עיר נמל לחוף הים הליגורי בקצה המערבי של טוסקנה, איטליה, בירת נפת ליבורנו.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וליבורנו · ראה עוד »

טריאסטה

טריאסטה (באיטלקית: Trieste; בסלובנית: Trst; בגרמנית: Triest) היא עיר נמל בצפון-מזרח איטליה, המשמשת כבירת המחוז האוטונומי פריולי-ונציה ג'וליה מאז 1963, וכבירת נפת טריאסטה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וטריאסטה · ראה עוד »

ז' טובי העיר

#הפניה פרנס.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וז' טובי העיר · ראה עוד »

זכריה פרנקל

הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וזכריה פרנקל · ראה עוד »

חוקות הגויים

איסור הליכה בחוקות הגויים הוא מצוות לא תעשה מהתורה על אימוץ דרכי הגויים, גם בענייני חולין.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וחוקות הגויים · ראה עוד »

חול המועד סוכות

#הפניה חול המועד.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וחול המועד סוכות · ראה עוד »

חכמת ישראל

חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וחכמת ישראל · ראה עוד »

בצלאל רנשבורג

רבי בְּצַלְאֵל רנשבורג (תקכ"ב, 1762 - י"ח בתשרי תקפ"א, 26 בספטמבר 1820) היה למדן ופרשן התלמוד מן האחרונים, מחכמי פראג.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ובצלאל רנשבורג · ראה עוד »

ברודי

בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וברודי · ראה עוד »

ברכת כהנים

בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וברכת כהנים · ראה עוד »

בית המקדש השלישי

דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ובית המקדש השלישי · ראה עוד »

בית הבסבורג

בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) הוא אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה, ושושלת מהעתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ובית הבסבורג · ראה עוד »

בית הכנסת מייזל

בית הכנסת מייזל (בצ'כית: Synagoga Maiselova) הוא בית כנסת ברחוב מייזלובה 10 שברובע היהודי יוספוב בפראג שנבנה במאה ה-17.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ובית הכנסת מייזל · ראה עוד »

בית הכנסת הגדול (וינה)

ללא.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ובית הכנסת הגדול (וינה) · ראה עוד »

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ובית כנסת · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וגרמנית · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וגליציה · ראה עוד »

גבריאל ריסר

גבריאל ריסר. המבורג, בערך 1856 גבריאל רִיסֶר (בגרמנית: Gabriel Riesser, בפרסומים מוקדמים יותר נכתב Rießer; 2 באפריל 1806 המבורג – 22 באפריל 1863, שם) היה משפטן ופוליטיקאי יהודי גרמני, שפעל למען האמנציפציה של יהודי גרמניה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וגבריאל ריסר · ראה עוד »

גוטהולד סלומון

משמאל לימין: ישראל קליי, שלמה זלמן (גוטהולד) סלומון ונפתלי פרנקפורטר שלמה זלמן בן ליפמן הלוי סלומון (גרמנית: Gotthold Salomon; 1 בנובמבר 1784 – 17 בנובמבר 1862 היה מחלוצי הזרם הרפורמי ביהדות. ממייסדי ההיכל בהמבורג, בית הכנסת הרפורמי הראשון, דרשן ואיש ציבור, מתרגם התנ"ך לגרמנית. חבר האגודה לתרבות ולמדע של היהודים.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וגוטהולד סלומון · ראה עוד »

דן דינר

דן דינר (נולד ב-20 במאי 1946, מינכן) הוא היסטוריון, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ודן דינר · ראה עוד »

דאיזם

דֶאִיזְם הוא השקפה פילוסופית על אודות רעיון האלוהות.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ודאיזם · ראה עוד »

דחיקת הקץ

#הפניה שלוש השבועות.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ודחיקת הקץ · ראה עוד »

דברי ימי ישראל

דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ודברי ימי ישראל · ראה עוד »

דוד אלנסון

הרב צבי דב אלנסון (אנגלית: David Harry Ellenson; 21 בנובמבר 1947 – 7 בדצמבר 2023, כ"ה בכסלו תשפ"ד) היה רב רפורמי אמריקאי, נשיא היברו יוניון קולג' וחוקר יהדות.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ודוד אלנסון · ראה עוד »

דוד פרידלנדר

דוד פְרִידְלֶנְדֶר (בתעתיק שנהג בזמנו: פרידלענדר, לעיתים נכתב פרידלענדער; Friedländer; 6 בדצמבר 1750, קניגסברג – 25 בדצמבר 1834, ברלין) היה מהרדיקליים באנשי תנועת ההשכלה היהודית וממנהיגי הקהילה היהודית בברלין.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ודוד פרידלנדר · ראה עוד »

דוד קארו

דוד קארו (1782? – 25 בדצמבר 1839) היה הוגה ומחנך יהודי יליד פרוסיה, מאחרוני תנועת ההשכלה בגרמניה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ודוד קארו · ראה עוד »

המאסף

גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל והמאסף · ראה עוד »

המאה ה-17

המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל והמאה ה-17 · ראה עוד »

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל והמבורג · ראה עוד »

הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה

300px הקונסיסטוריה הווסטפלית המלכותית לבני ישראל (בגרמנית: Königlich Westphälisches Konsistorium der Israeliten, בתעתיק לעברית בן התקופה: קאֶניגליך וועזטפֿאלישז קאָנזיזטאָריום דער איזראַעליטען) הייתה הוועד המרכזי והמפקח על יהודי ממלכת וסטפאליה הנפוליאונית, שפעל מ-1808 עד 1813.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל והקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה · ראה עוד »

הרץ הומברג

נפתלי הרץ הומברג (בגרמנית: Herz Homberg; בכתיב אשכנזי: הערץ האָמבערג; ספטמבר 1749 – 24 באוגוסט 1841) היה איש תנועת ההשכלה, שפעל בהוראת השלטונות האוסטריים לכפות חינוך מודרני על יהודי גליציה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל והרץ הומברג · ראה עוד »

הרי האלפים

מראה הרי האלפים בסלובניה הרי האלפים (בגרמנית: Alpen, באיטלקית: Alpi, בצרפתית: Alpes, ברומאנש ובאוקסיטנית: Alps, בסלובנית: Alpe) הם רכס הרים בדרום-מרכזה של אירופה, העובר (ממזרח למערב) דרך המדינות אוסטריה, איטליה, גרמניה, ליכטנשטיין, סלובניה, צרפת ושווייץ.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל והרי האלפים · ראה עוד »

החת"ם סופר

#הפניה החתם סופר.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל והחת"ם סופר · ראה עוד »

החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים

פסוקים מן התנ"ך בעברית על המבנה המרכזי של בית החולים של המיסיון האנגלי ברחוב הנביאים בירושלים החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים (באנגלית: London Society for Promoting Christianity Among the Jews, ידועה בקיצור בשם "חברת היהודים" – The Jews Society; כונתה גם בשם "מיסיון הכנסייה ליהודים" – Church Mission to the Jews ובקיצור CMJ; שמות נוספים היו "המיסיון האנגלי" או "המיסיון הבריטי") הוא ארגון מיסיונרי אנגליקני שהוקם ב-15 בפברואר 1809 בעיר לונדון שבבריטניה ומטרתו הייתה לשכנע את היהודים להמיר את דתם לנצרות הפרוטסטנטית.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל והחברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים · ראה עוד »

הגייה ספרדית

הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל והגייה ספרדית · ראה עוד »

ההיכל בהמבורג

הבניין הראשון, 1818–1844 הבניין השני, 1844. המבנה השלישי, כיום אולפן טלוויזיה. קהל בית חדש (בגרמנית: Neuer Israelitischer Tempel, "בית-התפילה החדש לבני ישראל"; מתורגם לעברית לרוב: "ההיכל בהמבורג"), היה בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שנחנך בעיר המבורג ב-1818.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וההיכל בהמבורג · ראה עוד »

הילדסהיימר

#הפניה עזריאל הילדסהיימר.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל והילדסהיימר · ראה עוד »

היהדות הרפורמית

#הפניה יהדות רפורמית.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל והיהדות הרפורמית · ראה עוד »

ורונה

ורונה (באיטלקית: Verona) היא עיר עתיקה הנמצאת במחוז ונטו שבצפון איטליה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וורונה · ראה עוד »

ורוצלב

חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וורוצלב · ראה עוד »

וינה

המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ווינה · ראה עוד »

יעקב אטלינגר

הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ויעקב אטלינגר · ראה עוד »

יצחק נח מנהיימר

#הפניה יצחק מנהיימר.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ויצחק נח מנהיימר · ראה עוד »

יצחק שורש

יצחק איתמר שורש (בלועזית: Ismar Schorsch; נולד ז' בחשוון תרצ"ו, 3 בנובמבר 1935) הוא רב והיסטוריון יהודי-אמריקני, נגיד בית המדרש לרבנים הקונסרבטיבי בדימוס.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ויצחק שורש · ראה עוד »

יצחק ברנייס

חכם יצחק בֶּרְנַיְיס (גם: בערנייס, בערנייז; Isaac Bernays; 1792/ תקנ"ג, מיינץ – 1 במאי 1850/ תר"ט, המבורג) היה רבה של המבורג, בלשן והוגה דעות.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ויצחק ברנייס · ראה עוד »

ישראל קליי

שלמה זלמן (גוטהולד) סלומון ונפתלי פרנקפורטר הרב ישראל (אדוארד) קליי (בגרמנית: Eduard Israel Kley; 10 ביוני 1789 - 4 באוקטובר 1867) היה מחלוצי הזרם הרפורמי ביהדות.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וישראל קליי · ראה עוד »

ישראל יעקבסון

ישראל יעקבסון (בגרמנית: Israel Jacobson; 17 באוקטובר 1768 – 14 בספטמבר 1828) היה בנקאי, איש עסקים, נדבן ומנהיג יהודי-גרמני, ראש הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה, נחשב לאחד ממבשרי היהדות הרפורמית.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל וישראל יעקבסון · ראה עוד »

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ויהדות אורתודוקסית · ראה עוד »

יהדות איטליה

יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ויהדות איטליה · ראה עוד »

יהדות ספרד

כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ויהדות ספרד · ראה עוד »

יהדות פולין

מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ויהדות פולין · ראה עוד »

יהדות גרמניה

יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ויהדות גרמניה · ראה עוד »

יהודה אריה ממודנה

ר' יהודה אריה ממודנה (מוכר גם בראשי התיבות ריא"ם; כ"ח בניסן של"א, 23 באפריל 1571 – כ"ז באדר ת"ח, 21 במרץ 1648) היה רב, דרשן, סופר, משורר ומגיה ספרים.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ויהודה אריה ממודנה · ראה עוד »

יהודה פרידלנדר

יהודה פרידלנדר (נולד ב-19 באוגוסט 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ויהודה פרידלנדר · ראה עוד »

יום-טוב ליפמן צונץ

הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ויום-טוב ליפמן צונץ · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ויידיש · ראה עוד »

1818

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ו1818 · ראה עוד »

1821

יוון זוכה בעצמאות.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ו1821 · ראה עוד »

1841

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ו1841 · ראה עוד »

1842

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: ריב ההיכל ו1842 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ריב_ההיכל

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »