תוכן עניינים
113 יחסים: מנחם מנדל שטיינהארט, מנהג (יהדות), מרדכי בנט, משנה תורה, משה מנדלסון, משה מינץ, משה פלאי, משה קוניץ, משכילים, משיח, מהרי"ק, מורה נבוכים, מכתם, מיכאל מאיר (היסטוריון), אמנציפציה ליהודים, אמסטרדם, אמדן, אפרים זלמן מרגליות, אלעזר הלוי איש הורוויץ, אלזס, אב בית דין, אברהם אליעזר הלוי, אברהם גייגר, אהרן חורין, אהרן האלה-וולפסון, נפתלי הרץ וייזל, נוסח וינה, ניקלשבורג, עקיבא איגר, עוגב, עידן הנאורות, פראג, פרץ בר, צבי גרץ, ציון (כתב עת), קאסל, קרב לייפציג, קונסרבטיבי, קונגרס וינה, קיבוץ גלויות, רפאל הכהן כ"ץ, רפורמי, רגוזה, שמעון ברנפלד, שמואל הולדהיים, שלמה מן האדומים, שלום הכהן, שלוש רגלים, שד"ל, שולמית (כתב עת), ... להרחיב מדד (63 יותר) »
- יהדות המבורג
- מחלוקות ופולמוסים ביהדות
מנחם מנדל שטיינהארט
רבי מנחם מנדל שטיינהארט (1768–1825), רבה של הילדסהיים, היה צעיר חברי הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ומנחם מנדל שטיינהארט
מנהג (יהדות)
בהלכה, מִנְהָג (או מִנְהַג יִשְֹרָאֵל) הוא הנהגה דתית הנפוצה בין היהודים.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ומנהג (יהדות)
מרדכי בנט
קברו של הרב מרדכי בנט (1753–1829) בבית הקברות היהודי במיקולוב רבי מרדכי בן אברהם בָּנֶט, או מהר"ם בנט (בכתיב שנהג אז: מרדכי בנעט, בלועזית: Marcus Benedict, "מרקוס בנדיקט"; ה'תקי"ג 1753 – י"ג באב ה'תקפ"ט 1829) היה אב"ד וראש ישיבת ניקלשבורג, רבה הראשי של מוראביה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ומרדכי בנט
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ומשנה תורה
משה מנדלסון
משה מנדלסון (או מנדלסזון; מכונה גם: ר' משה בן מנחם, (ובקיצור: רמבמ"ן), או רבי משה דסאו, משה דעסוי, (ובקיצור: רמ"ד); בגרמנית: Moses Mendelssohn; י"ב באלול ה'תפ"ט, 6 בספטמבר 1729 – ה' בשבט ה'תקמ"ו, 4 בינואר 1786) היה פילוסוף יהודי-גרמני, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ומשה מנדלסון
משה מינץ
בית הכנסת של אובודה הרב משה מינץ (בגרמנית: Moses Münz; תק"י, 1750 – ו' באלול תקצ"א, 15 באוגוסט 1831) היה רבה של אובודה, מחשובי רבני הונגריה בדורו.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ומשה מינץ
משה פלאי
המשכיל העת הזאת, ספר היובל למשה פלאי משה פלאי (Moshe Pelli; נולד ב-19 במאי 1936) הוא חוקר ספרות ההשכלה העברית, עומד בראש התוכנית למדעי היהדות באוניברסיטת מרכז פלורידה (אורלנדו), מאז שנת 1985, ומופקד על הקתדרה על שם אייב וטס וייס.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ומשה פלאי
משה קוניץ
הרב משה קוניץ הרב משה קוניץ (לעיתים: קוניצר; ה'תקל"ד, 1774 – כ"ז בשבט ה'תקצ"ז, 2 בפברואר 1837) היה רבה של אובן ישן, וחוקר תולדות ישראל.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ומשה קוניץ
משכילים
#הפניה תנועת ההשכלה היהודית.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ומשכילים
משיח
המשיח או משיח בן דוד הוא דמות מרכזית ביהדות, אמונה שבאחרית הימים יופיע אדם כשליחו של אלוהים שיביא גאולה לעם ישראל, יילחם עם עמים רבים שונאי ישראל ויכניעם, וכך יהפוך את העולם לעולם טוב ומתוקן, יביא שלמות בתורה ובמצוות ושלום עולמי.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ומשיח
מהרי"ק
#הפניה יוסף קולון.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ומהרי"ק
מורה נבוכים
#הפניה מורה הנבוכים.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ומורה נבוכים
מכתם
מִכְתָּם, או אֶפִּיגְרָמָה (מיוונית: ἐπίγραμμα), הוא סוג של שיר, לרוב, שיר קצר בעל אופי סאטירי עוקצני או חידוד.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ומכתם
מיכאל מאיר (היסטוריון)
מיכאל מאיר מיכאל אלברט מאיר (Michael Albert Meyer, נולד ב-15 בנובמבר 1937) הוא היסטוריון יהודי אמריקאי, פרופסור לתולדות עם ישראל בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי, אוהיו.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ומיכאל מאיר (היסטוריון)
אמנציפציה ליהודים
האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ואמנציפציה ליהודים
אמסטרדם
אמסטרדם (בהולנדית: Amsterdam) היא עיר הבירה של הולנד והעיר הגדולה ביותר בה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ואמסטרדם
אמדן
אֶמדֶן (בגרמנית: Emden; הידועה גם בשמות: Amuthon, Embda, Emda, Embden) היא עיר נמל בצפון־מערב גרמניה, בסקסוניה התחתונה, ליד נהר אמס.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ואמדן
אפרים זלמן מרגליות
הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 – כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ואפרים זלמן מרגליות
אלעזר הלוי איש הורוויץ
#הפניה אלעזר הורוויץ.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ואלעזר הלוי איש הורוויץ
אלזס
אַלְזַס (בצרפתית:; בגרמנית:; באלזסית: Elsàss) היה אחד מחבלי צרפת, בין 1972 לסוף שנת 2015, הנמצא בגבול המזרחי של המדינה, על הגדה המערבית של נהר הריין, וגובל בגרמניה ובשווייץ.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ואלזס
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ואב בית דין
אברהם אליעזר הלוי
הרב אברהם אליעזר הלוי (תקי"ח, 1758 – י"א בכסלו תקפ"ו, 21 בנובמבר 1825) היה אב בית הדין של הקהילה היהודית טריאסטה, מחשובי רבני איטליה בדורו ומורו של שד"ל.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ואברהם אליעזר הלוי
אברהם גייגר
הרב ד"ר אברהם גַיְיגֶר (בגרמנית: Abraham Geiger; כ' באייר תק"ע, 24 במאי 1810 – י"ב בחשוון תרל"ה, 23 באוקטובר 1874) היה מגדולי "חכמת ישראל" ותורם חשוב לביקורת המקרא והתלמוד, אביה הרוחני של היהדות הרפורמית.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ואברהם גייגר
אהרן חורין
הרב אהרן חורין (בכתיב מיושן: "חארין" וגם "חארינער"; כ"ח באב ה'תקכ"ו, 3 באוגוסט 1766 – ט' באלול ה'תר"ד, 24 באוגוסט 1844) היה רבה של אראד.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ואהרן חורין
אהרן האלה-וולפסון
אהרן בן וולף מהאלה (בכתיב שנהג בזמנו: אהרן בן וואָלף מהאללי, מאוחר יותר גורמן לאהרן האללי וואָלפסזאָהן, בגרמנית: Aaron Halle-Wolfssohn; תקי"ד, 1754 – י"ט באדר ה'תקצ"ה, 20 במרץ 1835) היה סופר, מתרגם הוגה ומחזאי יהודי יליד פרוסיה, מחשובי משכילי ברלין בדור שאחרי משה מנדלסון.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ואהרן האלה-וולפסון
נפתלי הרץ וייזל
נפתלי הֶרְץ וַייזֶל (לעיתים ויזל; שמו הלועזי: הארטוויג וסלי, Hartwig Wessely; בראשי תיבות: נה"ו, רנה"ו או רנ"ו; ה' בטבת ה'תפ"ו – אור לא' באדר ב' ה'תקס"ה, 9 בדצמבר 1725 – 28 בפברואר 1805) היה בלשן ומשורר עברי, מאבות תנועת ההשכלה היהודית.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ונפתלי הרץ וייזל
נוסח וינה
בית הכנסת הגדול של וינה ויוצר החלק המוזיקלי של נוסח וינה בית הכנסת הגדול של וינה, שבו נוצר נוסח וינה נוסח וינה או מנהג וינה (בגרמנית: Wiener Ritus) היה מתכונת התפילה והטקס שאומצו בבית הכנסת הגדול של וינה ב-1826.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ונוסח וינה
ניקלשבורג
#הפניה מיקולוב.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וניקלשבורג
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ועקיבא איגר
עוגב
עוגב (בלעז: אורגן; מיוונית: όργανον) הוא כלי מקלדת, בדרך כלל גדול מאוד, המפיק צליל מהרעדה של אוויר.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ועוגב
עידן הנאורות
עידן הנאורות (מוכר גם במונחים: עידן האורות, תנועת הנאורות, "תנועת ההשכלה" (בהקשר היהודי); באנגלית: Age of Enlightenment; בצרפתית: Siècle des Lumières; בגרמנית: Aufklärung) הוא כינוי לתנועה אינטלקטואלית באירופה, ששמה לעצמה למטרה לבסס מוסר, אסתטיקה וידע הנשענים על רציונליות והנחת יסוד לוגוצנטרית.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ועידן הנאורות
פראג
מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ופראג
פרץ בר
פרץ בן יצחק בֶּר (בכתיב מיושן: בער או בעער, בגרמנית: Peter Beer; 19 בפברואר 1758/1755 – 10 בנובמבר 1838) היה מחנך וכותב יהודי יליד בוהמיה, הקיצוני בין משכילי פראג.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ופרץ בר
צבי גרץ
קברו של גרץ בבית הקברות היהודי העתיק בברסלאו צבי (היינריך) הירש גְרֶץ (בגרמנית: Heinrich Hirsch Graetz; 31 באוקטובר 1817 – 7 בספטמבר 1891) היה מההיסטוריונים היהודים הבולטים ביותר במאה ה-19 ואיש מחשבת ישראל.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וצבי גרץ
ציון (כתב עת)
ציון הוא כתב עת העוסק בתולדות עם ישראל, למן תקופת המקרא ועד לעת החדשה, שיוצא לאור בירושלים בהוצאת החברה ההיסטורית הישראלית ומרכז שזר.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וציון (כתב עת)
קאסל
קאסל (בגרמנית) היא עיר בגרמניה, בצפון מדינת הסן.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וקאסל
קרב לייפציג
קרב לייפציג או קרב האומות (בגרמנית: Völkerschlacht bei Leipzig; ברוסית: Битва народов, Bitva narodov; בשוודית: Slaget vid Leipzig; בצרפתית: Bataille des Nations) היה קרב גורלי במסגרת המלחמות הנפוליאוניות, אשר נערך בין 16 ל-19 באוקטובר 1813, בו נחל נפוליאון בונפרטה את אחת מתבוסותיו הגדולות ביותר.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וקרב לייפציג
קונסרבטיבי
#הפניה יהדות קונסרבטיבית.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וקונסרבטיבי
קונגרס וינה
טקסט.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וקונגרס וינה
קיבוץ גלויות
קיבוץ גלויות הוא מושג תנכ"י המנבא את שיבת עם ישראל לארץ ישראל לאחר שגלו ממנה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וקיבוץ גלויות
רפאל הכהן כ"ץ
הרב רפאל בן יקותיאל זיסקינד הכהן כ"ץ (רפאל המבורגר או רפאל הכהן; כ"ד בחשוון תפ"ג, 1722 – כ"ו בחשוון תקס"ד, 1803) היה רב העיר המבורג בגרמניה (קהילות אה"ו), מחבר הספר תורת יקותיאל ושו"ת ושב הכהן.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ורפאל הכהן כ"ץ
רפורמי
#הפניה יהדות רפורמית.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ורפורמי
רגוזה
רגוזה (איטלקית: Ragusa, בסיציליאנית: Rausa), עיר בסיציליה, איטליה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ורגוזה
שמעון ברנפלד
שמעון ברנפלד (בגרמנית: Simon Bernfeld; י"ב בטבת ה'תר"ך, 7 בינואר 1860 - כ"ד בשבט ה'ת"ש, 3 בפברואר 1940) היה סופר, רב, היסטוריון, פובליציסט וחוקר המקרא.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ושמעון ברנפלד
שמואל הולדהיים
הרב שמואל הולדהיים (בתעתיק מיושן: האלדהיים, בגרמנית: Samuel Holdheim; 1806 – 22 באוגוסט 1860) היה מהוגיה הרדיקליים של היהדות הרפורמית.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ושמואל הולדהיים
שלמה מן האדומים
#הפניה סלומונה רוסי.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ושלמה מן האדומים
שלום הכהן
שלום הכהן (ב' בטבת ה'תקל"ב, 23 בדצמבר 1771 – י"ד באדר א' ה'תר"ה, 21 בפברואר 1845) היה משורר עברי, איש תנועת ההשכלה; עורך "המאסף החדש", מייסד ועורך "ביכורי העתים", מחבר "עמל ותרצה", "ניר דוד" ו"קורא הדורות".
לִרְאוֹת ריב ההיכל ושלום הכהן
שלוש רגלים
שָׁלשׁ רְגָלִים הם שלושה חגים מקראיים – פסח, שבועות וסוכות – שבהם מצווה מהתורה לעלות לרגל לבית המקדש בירושלים.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ושלוש רגלים
שד"ל
#הפניה שמואל דוד לוצאטו.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ושד"ל
שולמית (כתב עת)
שולמית: כתב עת לקידום התרבות והאנושיות בקרב בני ישראל (גרמנית: Sulamith. Zeitschrift zur Beförderung der Kultur und Humanität unter der Israeliten) היה עיתון שיצא לאור בהפסקות ארוכות בין 1806 ל-1848, ורוב מהדורותיו נדפסו בדסאו.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ושולמית (כתב עת)
שינוי (הלכה)
המוציא כלאחר ידו, ברגלו, בפיו, ובמרפקו, באזנו, ובשערו, ובפונדתו ופיה למטה, בין פונדתו לחלוקו, ובשפת חלוקו, במנעלו, בסנדלו - פטור, שלא הוציא כדרך המוציאין שינוי (גם 'כלאחר יד') הוא כינוי בהלכה לפעולה הנעשית שלא כדרכה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ושינוי (הלכה)
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ותרביץ
תחיית המתים
הציור "תחיית המתים" (1499) מאת לוקה סיניורלי תְּחִיַּת הַמֵּתִים הוא מושג הקיים בדתות ובאמונות שונות, ומבטא אמונה בכך שבעתיד יקומו בני האדם המתים לתחייה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ותחיית המתים
תור הזהב בספרד
#הפניה תור הזהב של יהודי ספרד.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ותור הזהב בספרד
לא תתגודדו
לא תתגודדו היא מצוות לא תעשה המופיעה בתורה ועיקרה שלא לפצוע את הגוף בשריטה או בחבורה לאות אבל על המת.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ולא תתגודדו
ליסה
#הפניה לשנו.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וליסה
ליבורנו
מפת ליבורנו מהמאה ה-17 בית הכנסת הגדול של ליבורנו, נחרב בשנת 1944 מוּרים. בראשה ניצב פרדיננדו השני דה מדיצ'י, הדוכס הגדול של טוסקנה, ובתחתיתה כבולים המוּרים שתושבי העיר הכניעו המוּרים במבט לים ליבורנו (איטלקית: Livorno) היא עיר נמל לחוף הים הליגורי בקצה המערבי של טוסקנה, איטליה, בירת נפת ליבורנו.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וליבורנו
טריאסטה
טריאסטה (באיטלקית: Trieste; בסלובנית: Trst; בגרמנית: Triest) היא עיר נמל בצפון-מזרח איטליה, המשמשת כבירת המחוז האוטונומי פריולי-ונציה ג'וליה מאז 1963, וכבירת נפת טריאסטה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וטריאסטה
ז' טובי העיר
#הפניה פרנס.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וז' טובי העיר
זכריה פרנקל
הרב זכריה פרַנקל או רז"פ (בגרמנית: Zacharias Frankel; י"א בחשוון תקס"א, 30 בספטמבר 1801 – ח' באדר א' תרל"ה, 13 בפברואר 1875) היה רבן של טפליץ ודרזדן, מייסד בית המדרש לרבנים בברסלאו וחלוץ המחקר המדעי של המשנה והתלמוד.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וזכריה פרנקל
חוקות הגויים
איסור הליכה בחוקות הגויים הוא מצוות לא תעשה מהתורה על אימוץ דרכי הגויים, גם בענייני חולין.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וחוקות הגויים
חול המועד סוכות
#הפניה חול המועד.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וחול המועד סוכות
חכמת ישראל
חכמת ישראל (בגרמנית: Wissenschaft des Judentums, מילולית: 'מדע היהדות') הייתה תנועה אינטלקטואלית באירופה שפעלה במאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וחכמת ישראל
בצלאל רנשבורג
רבי בְּצַלְאֵל רנשבורג (תקכ"ב, 1762 - י"ח בתשרי תקפ"א, 26 בספטמבר 1820) היה למדן ופרשן התלמוד מן האחרונים, מחכמי פראג.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ובצלאל רנשבורג
ברודי
בְּרוֹדִי (באוקראינית: Броди; בפולנית: Brody; ברוסית: Броды; ביידיש: בראָד, "ברוד") היא עיר באוקראינה במחוז לבוב, ומרכז נפת ברודי, לשעבר בחבל גליציה ההיסטורי.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וברודי
ברכת כהנים
בִּרְכַּת הכֹּהֲנִים היא ברכה המופיעה בתורה בספר במדבר במסגרת ציווי על הכהנים לברך את בני ישראל, ואת בני ישראל להתברך מן הכהנים.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וברכת כהנים
בית המקדש השלישי
דגם בית המקדש השלישי לפי פירושו של המלבי"ם לספר יחזקאל, השטחים הבלעדיים של הכהנים בני צדוק מסומנים בצבע כחול לפי המסורת היהודית, בית המקדש השלישי הוא בית המקדש העתיד להבנות בהר הבית.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ובית המקדש השלישי
בית הבסבורג
בית הבסבורג (לעיתים מאוית גם הפסבורג, בגרמנית Habsburg) הוא אחד מבתי המלוכה החשובים של אירופה, ושושלת מהעתיקות בעולם.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ובית הבסבורג
בית הכנסת מייזל
בית הכנסת מייזל (בצ'כית: Synagoga Maiselova) הוא בית כנסת ברחוב מייזלובה 10 שברובע היהודי יוספוב בפראג שנבנה במאה ה-17.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ובית הכנסת מייזל
בית הכנסת הגדול (וינה)
ללא.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ובית הכנסת הגדול (וינה)
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
לִרְאוֹת ריב ההיכל ובית כנסת
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וגרמנית
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וגליציה
גבריאל ריסר
גבריאל ריסר. המבורג, בערך 1856 גבריאל רִיסֶר (בגרמנית: Gabriel Riesser, בפרסומים מוקדמים יותר נכתב Rießer; 2 באפריל 1806 המבורג – 22 באפריל 1863, שם) היה משפטן ופוליטיקאי יהודי גרמני, שפעל למען האמנציפציה של יהודי גרמניה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וגבריאל ריסר
גוטהולד סלומון
משמאל לימין: ישראל קליי, שלמה זלמן (גוטהולד) סלומון ונפתלי פרנקפורטר שלמה זלמן בן ליפמן הלוי סלומון (גרמנית: Gotthold Salomon; 1 בנובמבר 1784 – 17 בנובמבר 1862 היה מחלוצי הזרם הרפורמי ביהדות.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וגוטהולד סלומון
דן דינר
דן דינר (נולד ב-20 במאי 1946, מינכן) הוא היסטוריון, פרופסור אמריטוס בחוג להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ודן דינר
דאיזם
דֶאִיזְם הוא השקפה פילוסופית על אודות רעיון האלוהות.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ודאיזם
דחיקת הקץ
#הפניה שלוש השבועות.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ודחיקת הקץ
דברי ימי ישראל
דברי ימי ישראל (בגרמנית: Geschichte der Juden, ההיסטוריה של היהודים; תורגם גם בשמות דברי היהודים ותולדות היהודים), מאת ההיסטוריון צבי גרץ, היא יצירה מונומנטלית, ראשונה מסוגה, המונה 11 כרכים ומתעדת את תולדות עם ישראל.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ודברי ימי ישראל
דוד אלנסון
הרב צבי דב אלנסון (אנגלית: David Harry Ellenson; 21 בנובמבר 1947 – 7 בדצמבר 2023, כ"ה בכסלו תשפ"ד) היה רב רפורמי אמריקאי, נשיא היברו יוניון קולג' וחוקר יהדות.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ודוד אלנסון
דוד פרידלנדר
דוד פְרִידְלֶנְדֶר (בתעתיק שנהג בזמנו: פרידלענדר, לעיתים נכתב פרידלענדער; Friedländer; 6 בדצמבר 1750, קניגסברג – 25 בדצמבר 1834, ברלין) היה מהרדיקליים באנשי תנועת ההשכלה היהודית וממנהיגי הקהילה היהודית בברלין.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ודוד פרידלנדר
דוד קארו
דוד קארו (1782? – 25 בדצמבר 1839) היה הוגה ומחנך יהודי יליד פרוסיה, מאחרוני תנועת ההשכלה בגרמניה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ודוד קארו
המאסף
גיליון המאסף מחודש אב תקמ"ד (1784) נפתח בשיר שחיבר נפתלי הרץ וייזל לכבוד הקיסר יוזף השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה. שער המאסף, 1789 "הַמְאַסֵּף" היה כתב העת של אנשי תנועת ההשכלה היהודית בסוף המאה ה-18 בגרמניה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל והמאסף
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
לִרְאוֹת ריב ההיכל והמאה ה-17
המבורג
הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).
לִרְאוֹת ריב ההיכל והמבורג
הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה
300px הקונסיסטוריה הווסטפלית המלכותית לבני ישראל (בגרמנית: Königlich Westphälisches Konsistorium der Israeliten, בתעתיק לעברית בן התקופה: קאֶניגליך וועזטפֿאלישז קאָנזיזטאָריום דער איזראַעליטען) הייתה הוועד המרכזי והמפקח על יהודי ממלכת וסטפאליה הנפוליאונית, שפעל מ-1808 עד 1813.
לִרְאוֹת ריב ההיכל והקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה
הרץ הומברג
נפתלי הרץ הומברג (בגרמנית: Herz Homberg; בכתיב אשכנזי: הערץ האָמבערג; ספטמבר 1749 – 24 באוגוסט 1841) היה איש תנועת ההשכלה, שפעל בהוראת השלטונות האוסטריים לכפות חינוך מודרני על יהודי גליציה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל והרץ הומברג
הרי האלפים
מראה הרי האלפים בסלובניה הרי האלפים (בגרמנית: Alpen, באיטלקית: Alpi, בצרפתית: Alpes, ברומאנש ובאוקסיטנית: Alps, בסלובנית: Alpe) הם רכס הרים בדרום-מרכזה של אירופה, העובר (ממזרח למערב) דרך המדינות אוסטריה, איטליה, גרמניה, ליכטנשטיין, סלובניה, צרפת ושווייץ.
לִרְאוֹת ריב ההיכל והרי האלפים
החת"ם סופר
#הפניה החתם סופר.
לִרְאוֹת ריב ההיכל והחת"ם סופר
החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים
פסוקים מן התנ"ך בעברית על המבנה המרכזי של בית החולים של המיסיון האנגלי ברחוב הנביאים בירושלים החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים (באנגלית: London Society for Promoting Christianity Among the Jews, ידועה בקיצור בשם "חברת היהודים" – The Jews Society; כונתה גם בשם "מיסיון הכנסייה ליהודים" – Church Mission to the Jews ובקיצור CMJ; שמות נוספים היו "המיסיון האנגלי" או "המיסיון הבריטי") הוא ארגון מיסיונרי אנגליקני שהוקם ב-15 בפברואר 1809 בעיר לונדון שבבריטניה ומטרתו הייתה לשכנע את היהודים להמיר את דתם לנצרות הפרוטסטנטית.
לִרְאוֹת ריב ההיכל והחברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים
הגייה ספרדית
הגייה ספרדית (או הברה ספרדית) היא הגיית השפה העברית כפי שהתקיימה אצל יהודי ארצות האסלאם, מתקופת הגאונים ועד ימינו.
לִרְאוֹת ריב ההיכל והגייה ספרדית
ההיכל בהמבורג
הבניין הראשון, 1818–1844 הבניין השני, 1844. המבנה השלישי, כיום אולפן טלוויזיה. קהל בית חדש (בגרמנית: Neuer Israelitischer Tempel, "בית-התפילה החדש לבני ישראל"; מתורגם לעברית לרוב: "ההיכל בהמבורג"), היה בית-הכנסת הרפורמי הראשון, שנחנך בעיר המבורג ב-1818.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וההיכל בהמבורג
הילדסהיימר
#הפניה עזריאל הילדסהיימר.
לִרְאוֹת ריב ההיכל והילדסהיימר
היהדות הרפורמית
#הפניה יהדות רפורמית.
לִרְאוֹת ריב ההיכל והיהדות הרפורמית
ורונה
ורונה (באיטלקית: Verona) היא עיר עתיקה הנמצאת במחוז ונטו שבצפון איטליה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וורונה
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וורוצלב
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ווינה
יעקב אטלינגר
הרב יעקב יוקב אֶטלינגר (בכתיב מיושן: עטטלינגער; בגרמנית: Jakob Ettlinger; כ"ט באדר ה'תקנ"ח, 17 במרץ 1798 – כ"ה בכסלו ה'תרל"ב, 7 בדצמבר 1871) היה רב, פוסק הלכה וסופר.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ויעקב אטלינגר
יצחק נח מנהיימר
#הפניה יצחק מנהיימר.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ויצחק נח מנהיימר
יצחק שורש
יצחק איתמר שורש (בלועזית: Ismar Schorsch; נולד ז' בחשוון תרצ"ו, 3 בנובמבר 1935) הוא רב והיסטוריון יהודי-אמריקני, נגיד בית המדרש לרבנים הקונסרבטיבי בדימוס.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ויצחק שורש
יצחק ברנייס
חכם יצחק בֶּרְנַיְיס (גם: בערנייס, בערנייז; Isaac Bernays; 1792/ תקנ"ג, מיינץ – 1 במאי 1850/ תר"ט, המבורג) היה רבה של המבורג, בלשן והוגה דעות.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ויצחק ברנייס
ישראל קליי
שלמה זלמן (גוטהולד) סלומון ונפתלי פרנקפורטר הרב ישראל (אדוארד) קליי (בגרמנית: Eduard Israel Kley; 10 ביוני 1789 - 4 באוקטובר 1867) היה מחלוצי הזרם הרפורמי ביהדות.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וישראל קליי
ישראל יעקבסון
ישראל יעקבסון (בגרמנית: Israel Jacobson; 17 באוקטובר 1768 – 14 בספטמבר 1828) היה בנקאי, איש עסקים, נדבן ומנהיג יהודי-גרמני, ראש הקונסיסטוריה היהודית של וסטפליה, נחשב לאחד ממבשרי היהדות הרפורמית.
לִרְאוֹת ריב ההיכל וישראל יעקבסון
יהדות אורתודוקסית
היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ויהדות אורתודוקסית
יהדות איטליה
יהדות איטליה היא אחת מהקהילות היהודיות העתיקות באירופה וראשיתה עוד בתקופת בית שני.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ויהדות איטליה
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ויהדות ספרד
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ויהדות פולין
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ויהדות גרמניה
יהודה אריה ממודנה
ר' יהודה אריה ממודנה (מוכר גם בראשי התיבות ריא"ם; כ"ח בניסן של"א, 23 באפריל 1571 – כ"ז באדר ת"ח, 21 במרץ 1648) היה רב, דרשן, סופר, משורר ומגיה ספרים.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ויהודה אריה ממודנה
יהודה פרידלנדר
יהודה פרידלנדר (נולד ב-19 באוגוסט 1939) הוא פרופסור אמריטוס במחלקה לספרות עם ישראל ולספרות משווה באוניברסיטת בר-אילן.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ויהודה פרידלנדר
יום-טוב ליפמן צונץ
הרב דוקטור יום-טוב לִיפְּמן צוּנְץ (בגרמנית: Leopold Zunz, לאופולד צונץ; 10 באוגוסט 1794 – 18 במרץ 1886) היה מלומד יהודי גרמני הנחשב לאבי תנועת "חכמת ישראל", חלוצת מדעי היהדות, הניסיון שהתחיל להתגבש במאה ה-19 לחקור בכלים מדעיים את התרבות וההיסטוריה של היהדות והיהודים כחלק מהתרבות האנושית.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ויום-טוב ליפמן צונץ
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ויידיש
1821
יוון זוכה בעצמאות.
לִרְאוֹת ריב ההיכל ו1821
ראה גם
יהדות המבורג
מחלוקות ופולמוסים ביהדות
- Die Another Day
- אברהם פולק
- אגריפרוססורס
- איסיים
- בחירת עם ישראל
- בית המקדש השלישי
- בר אנש
- ברית מילה
- גוי
- דברי שלום ואמת
- האינקוויזיציה הספרדית
- הורדוס
- היהדות במוזיקה
- היהדות ומוחמד
- הכול בכל מקום בבת אחת
- המאבק על השחיטה הכשרה
- המאסטרו (סרט, 2023)
- הסכם טרום נישואים
- הפסיון של ישו (סרט)
- הפרדה מגדרית ביהדות
- השבט השלושה עשר
- חוק מעמד היהודים
- יהדות קראית
- כפרות
- לואי ג'ייקובס
- מגילות שפירא
- מולך
- מיהו יהודי
- מסעי הצלב
- משה תקו
- מתווה הכותל
- מתי ואיך הומצא העם היהודי?
- נישואי תערובת ביהדות
- נשות הכותל
- סנהדרין
- ספריית חב"ד
- צדוקים
- צפורה במלון
- צפירת שבת
- ריב ההיכל
- שבתאות
- שמאי הזקן
- תאוריות הקשר על הכוזרים והיהודים
- תורת המלך
- תלמוד