גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
81 יחסים: מנחם אוסישקין, מעמד הפועלים, מערב אפריקה, מערב אירופה, משה לייב ליליינבלום, מלחמת השפות, מהפכת 1905, מוריס הירש, אמנציפציה, אמנון רובינשטיין, אמריקה, אם אין אני לי מי לי, אנטישמיות, ארץ ישראל, ארתור רופין, ארבע ערי הקודש, אחוזת בית, אברהם הרצפלד, אדמונד ג'יימס דה רוטשילד, אוטו ורבורג, אוטואמנציפציה!, נגבה, סוציאליזם, עלייה לארץ ישראל, פרץ סמולנסקין, פועלי ציון, צ'ארטר חוקי, ציונות, ציונות מדינית, ציונות סינתטית, קולקטיב, ראשון לציון, תנועת העבודה, תובנה, תוכנית אוגנדה, ליברליזם, זאב גלילי, חצץ, חובבי ציון, חיים ויצמן, בנימין זאב הרצל, ביל"ו, גדעון שמעוני, גדוד העבודה, דגניה א', דוד בן-גוריון, דוד וולפסון, המשרד הארצישראלי, האימפריה הרוסית, הסופות בנגב, ..., העלייה הראשונה, העלייה השנייה, העלייה השלישית, הפועל הצעיר, הצהרת בלפור, הקונגרס הציוני העולמי, השומר, התפטרות, התיישבות, הלל הזקן, החלוץ, הגימנסיה העברית "הרצליה", הגירה, ההתיישבות העובדת, הוצאת מאגנס, הוצאת הקיבוץ המאוחד, היישוב הישן, כיבוש העבודה, כיבוש השמירה, יק"א, ישראל שוחט, יהדות, יהושע חנקין, יהודה לייב פינסקר, יואל רפל, יוסף טרומפלדור, יוסף ברץ, יוסף גינצבורג, יוסף ויתקין, יודופוביה, 1881. להרחיב מדד (31 יותר) »
מנחם אוסישקין
אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ומנחם אוסישקין · ראה עוד »
מעמד הפועלים
אמריקאי לואיס היין, במסגרת המיזם שלו, "גברים בעבודה". מעמד הפועלים (או מעמד העובדים, ולעיתים פרולטריון) הוא כינוי למעמד בחברה מתועשת.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ומעמד הפועלים · ראה עוד »
מערב אפריקה
מדינות מערב אפריקה מערב אפריקה הוא אזור גאוגרפי בחלק המערבי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ומערב אפריקה · ראה עוד »
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ומערב אירופה · ראה עוד »
משה לייב ליליינבלום
משה יהודה לייב לִילְיֶינְבְּלוּם (בראשי תיבות: מל"ל; בכתיב יידי: ליליענבלום; ברוסית: Мойше Лейб (Моисей Лев) Гиршевич Лилиенблюм; כ"ט בתשרי תר"ד, 22 באוקטובר 1843, קיידאן, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – ג' באדר א' תר"ע, 12 בפברואר 1910, אודסה, פלך חרסון, האימפריה הרוסית) היה משכיל וסופר שכתב בעברית, ברוסית וביידיש, מראשי תנועת חובבי ציון ברוסיה.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ומשה לייב ליליינבלום · ראה עוד »
מלחמת השפות
ה'''טכניקום''' (הטכניון) במשכנו הראשון בשכונת הדר הכרמל, 1913 (כיום משמש הבניין כמשכנו של המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל) מלחמת השפות הייתה סערה ציבורית שהתרחשה בארץ ישראל ב-1913 סביב מקומה של העברית המתחדשת במערכת החינוך היהודי בארץ.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ומלחמת השפות · ראה עוד »
מהפכת 1905
מהפכת 1905 הייתה ניסיון כושל של סוציאליסטים וליברלים להפיל את שלטון הצאר הרוסי, ניקולאי השני.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ומהפכת 1905 · ראה עוד »
מוריס הירש
הברון הירש בצעירותו שלט אצולה של הברון הירש הברון מוריס דה הירש אאוּף גֶרוֹיט (משה הירש; בגרמנית: Moritz Freiherr von Hirsch auf Gereuth) (9 בדצמבר 1831 – 21 באפריל 1896) היה איל הון ונדבן יהודי-גרמני שחי בצרפת, באנגליה ובאימפריה האוסטרו-הונגרית.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ומוריס הירש · ראה עוד »
אמנציפציה
ההודעה על ביטול האריסות באימפריה הרוסית. סיר'נר'י, קאחתי, מלכות המשנה של הקווקז. 1864 אֵמַנְצִיפַּצְיָה (באנגלית: Emancipation) או שִחרור היא מתן שוויון זכויות אזרחיות, חברתיות ומדיניות, לציבור או לעם שלא נהנה מיתרונות ומזכויות אלה קודם לכן.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ואמנציפציה · ראה עוד »
אמנון רובינשטיין
רובינשטיין (משמאל), 1969 אמנון רובינשטיין (נולד ב-5 בספטמבר 1931) הוא משפטן, פובליציסט, סופר, ופוליטיקאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ואמנון רובינשטיין · ראה עוד »
אמריקה
מיקומה של אמריקה על פני הגלובוס מפת אמריקה השפות המדוברות באמריקה אמריקה היא יבשת-על המשתרעת לכל אורך כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ואמריקה · ראה עוד »
אם אין אני לי מי לי
אם אין אני לי מי לי הוא פתגם עברי מתקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ואם אין אני לי מי לי · ראה עוד »
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ואנטישמיות · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וארץ ישראל · ראה עוד »
ארתור רופין
ארתור (שמעון) רוּפִּין (Arthur Ruppin; 1 במרץ 1876 – 1 בינואר 1943) היה מנהיג ציוני, כלכלן וסוציולוג, מנהל המשרד הארצישראלי ביפו, ממעצבי ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וארתור רופין · ראה עוד »
ארבע ערי הקודש
ציור ארבע ערי הקודש במפת ארץ ישראל, המאה ה-19 הדפס ארץ-ישראלי בפיתוח עץ מאת חיים זאב אשכנזי, 1855 בקירוב. ירושלים, מבט מהר הזיתים אל העיר העתיקה, 1900 בערך מערת המכפלה בחברון, 1906 טבריה, 1900 בערך הרובע הספרדי בצפת, 1895 ארבע ערי הקודש (נקראו גם ארבע ארצות) הוא כינוי של ארבע ערי קודש בארץ ישראל: הערים ירושלים, חברון, טבריה וצפת.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וארבע ערי הקודש · ראה עוד »
אחוזת בית
שנות ה-20 לערך) רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית "אחוזת בית" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו בשנת 1909.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ואחוזת בית · ראה עוד »
אברהם הרצפלד
אברהם הרצפלד בביקור בקיבוץ עין השופט, שנות ה-40 הרצפלד פותח את הברז הראשי בעת חנוכת תחנת השאיבה המרכזית בנגב, 1951, בנו רותנברג, אוסף מיתר, הספרייה הלאומית קברו של הרצפלד בבית הקברות כנרת אברהם הֶרצפֶלד (פוסטרלקו) (נולד: ה' בסיוון תרמ"ו, 8 ביוני 1886. נפטר: ב' באלול תשל"ג, 30 באוגוסט 1973) היה חלוץ איש העלייה השנייה, פעיל ציוני, ממייסדי מפלגת "אחדות העבודה" ובין יוזמי הקמת ההסתדרות הכללית, חבר הכנסות הראשונה עד החמישית.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ואברהם הרצפלד · ראה עוד »
אדמונד ג'יימס דה רוטשילד
טקסט.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ואדמונד ג'יימס דה רוטשילד · ראה עוד »
אוטו ורבורג
אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג (בגרמנית: Otto Warburg; 20 ביולי 1859, המבורג – 10 בינואר 1938, ברלין) היה בוטנאי יהודי-גרמני בעל שם עולמי, שהיה אחד מעמודי התווך של הציונות בגרמניה ויושב ראש ההסתדרות הציונית.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ואוטו ורבורג · ראה עוד »
אוטואמנציפציה!
אוטואמנציפציה! (בסימן קריאה; הלחם של המילה היוונית "אוטו", שפירושה 'עצמי', ושל המילה הלטינית "אמנציפציה", שפירושהּ 'שחרור'; יחד: שחרור עצמי) הוא חיבור מאת ד"ר יהודה לייב פינסקר, לימים מראשי תנועת חובבי ציון, שפורסם בראשית שנת תרמ"ג (1882).
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ואוטואמנציפציה! · ראה עוד »
נגבה
נֶגְבָּה הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר באזור מישור החוף הדרומי ליד הערים קריית מלאכי, קריית גת ואשקלון השייך למועצה אזורית יואב.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ונגבה · ראה עוד »
סוציאליזם
הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וסוציאליזם · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
פרץ סמולנסקין
פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »
פועלי ציון
"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ופועלי ציון · ראה עוד »
צ'ארטר חוקי
צ'ארטר חוקי (או פשוט "צ'ארטר") הוא הענקת סמכות או זכויות, במסגרתה המעניק מכיר רשמית בזכותו של המקבל לממש את הזכויות האמורות.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וצ'ארטר חוקי · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וציונות · ראה עוד »
ציונות מדינית
תמונתו של בנימין זאב הרצל הציונות המדינית הייתה זרם בתנועה הציונית בשלהי המאה ה-19, אשר דגל בפעולה מדינית דיפלומטית לפני פעולות התיישבות בקנה מידה רחב בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וציונות מדינית · ראה עוד »
ציונות סינתטית
הציונות הסינתטית (סינתטי פירושו משולב, כלומר, במקרה זה שילוב בין הציונות המדינית לציונות המעשית) היא זרם בציונות, שהתגבש בעקבות ביטול תוכנית אוגנדה והתגברות חילוקי הדעות בין תומכי הציונות המעשית לבין תומכי הציונות המדינית.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וציונות סינתטית · ראה עוד »
קולקטיב
קולקטיב (Collective) הוא קבוצת אנשים הפועלת לאורו של רעיון משותף, או לשם הגשמת מטרה משותפת, תוך קיום שוויון חברתי בין חברי הקבוצה - לכל חברי הקבוצה משקל שווה בקבלת החלטות, והם מתחלקים שווה בשווה בהכנסות הקבוצה (כאשר יש לה הכנסות).
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וקולקטיב · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וראשון לציון · ראה עוד »
תנועת העבודה
תנועת העבודה היא מכלול התנועות ומפלגות הפועלים הציוניות (בעיקר המפלגות הסוציאליסטיות) בתקופת היישוב ולאחר מכן במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ותנועת העבודה · ראה עוד »
תובנה
תּוֹבָנָה (באנגלית: Insight) היא תופעה קוגניטיבית המתארת גיחה פתאומית למודעות של רעיון מקורי או לא טריוויאלי, נקודת מבט חדשה, מימוש או פתרון של בעיה מסוימת.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ותובנה · ראה עוד »
תוכנית אוגנדה
די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 תוכנית אוגנדה הייתה הצעה בריטית להקמת התיישבות יהודית במזרח אפריקה הבריטית סביבה התפתח פולמוס ומאבק פוליטי בפוליטיקה הציונית בשנים 1903–1905.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ותוכנית אוגנדה · ראה עוד »
ליברליזם
פסל החירות, המציג את אלת החירות הרומית ליברטאס, הוא מסמלי הליברליזם ומשמש תנועות ליברליות בארצות הברית ומחוצה לה. לִיבֵּרָלִיזְם או חֵרוּתִיּוּת (Liberalism; מהמילה הלטינית Libertas, מילולית: 'חירות') היא פילוסופיה פוליטית אינדיבידואליסטית המבוססת על עקרונות החירות והשוויון בפני החוק.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וליברליזם · ראה עוד »
זאב גלילי
זאב גלילי (נולד ב-1936) הוא עיתונאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וזאב גלילי · ראה עוד »
חצץ
מחפר באתר בנייה באריאל מעמיס סלעים על מכונה משוכללת שמפוררת אותם, והופכת אותם לחצץ. בתהליך זה גם נפטרים מהסלעים שמפריעים לבנייה, וגם מייצרים חצץ, שישמש לבנייה במקום, במקום להוביל אותו מאתרי כרייה חצץ הוא מונח גאולוגי המתייחס לכל סוג של סלע הגדול משני מילימטר וקטן מ-64 מילימטר.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וחצץ · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וחובבי ציון · ראה עוד »
חיים ויצמן
חיים־עזריאל ויצמן (בכתיב המקורי: ווייצמן; 27 בנובמבר 1874, י"ח בכסלו ה'תרל"ה – 9 בנובמבר 1952, כ"א בחשוון ה'תשי"ג) היה נשיאהּ הראשון של מדינת ישראל, כימאי, מראשי הציונות.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וחיים ויצמן · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
ביל"ו
כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וביל"ו · ראה עוד »
גדעון שמעוני
פרופ' גדעון שמעוני גדעון שמעוני (נולד ב-27 באפריל 1937) הוא פרופסור אמריטוס במכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וגדעון שמעוני · ראה עוד »
גדוד העבודה
שנות העשרים חברי גדוד העבודה נחים מעמלם בבניית שכונת רחביה בירושלים מחיינו" של גדוד העבודה אוהלי מחנה גדוד העבודה בשכונת בית הכרם בירושלים אנשי גדוד העבודה בונים את ביתו של אליעזר בן-יהודה (עומד מימין לאוהל) בתלפיות גלבוע, 1926 אנדרטת זיכרון לפלוגת גדוד העבודה בתל אביב "גדוד העבודה וההגנה על־שם יוסף טרומפלדור", או בשמו המקוצר "גדוד העבודה", היה ארגון חלוצים שיתופי שהוקם בשנת 1920 ופעל עד לשנת 1929.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וגדוד העבודה · ראה עוד »
דגניה א'
מבט אווירי על דגניה ב', 1931 הצריף המשוחזר באום ג'וני בית המגורים הראשון בדגניה א', 2009 הכניסה לחצר ראשונים בדגניה א', 2008 דְּגַנְיָה א' היא קבוצה הנמצאת בקצהו הדרומי של ים כנרת, כעשרה ק"מ מדרום לטבריה, בתחום המועצה האזורית עמק הירדן.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ודגניה א' · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
דוד וולפסון
המשלחת הציונית לירושלים, 1898. מימין לשמאל: יוסף זיידנר, משה שנירר, בנימין זאב הרצל, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר. דוד וולפסון (בכתיב יידי: וואָלפסאָן; 9 באוקטובר 1856, דורביאני, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – 15 בספטמבר 1914, באד הומבורג, הקיסרות הגרמנית) היה איש עסקים, מנהיג ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ודוד וולפסון · ראה עוד »
המשרד הארצישראלי
המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר ארתור רופין (בשמאל התמונה) וד"ר יעקב טהון פקידי המשרד הארצישראלי, 1919 המשרד הארצישראלי שכן ברחוב רזיאל 17 ביפו ונהרס ברובו, במבנה לידו בבית מספר 15 שכנו משרדים נוספים המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והמשרד הארצישראלי · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הסופות בנגב
הסופות בנגב (או הפרעות בנגב) הוא כינוי ל'''פוגרומים''' שנערכו החל באפריל 1881 ועד מאי 1882 נגד יהודי דרום-מערב האימפריה הרוסית (בעיקר בחבלי הארץ של אוקראינה של ימינו).
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והסופות בנגב · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והעלייה הראשונה · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והעלייה השנייה · ראה עוד »
העלייה השלישית
חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והעלייה השלישית · ראה עוד »
הפועל הצעיר
הפועל הצעיר (בראשי תיבות: הפוה"צ) הייתה מפלגת פועלים ציונית בארץ ישראל, שמטרותיה היו הגשמת הציונות ויצירת חברה עברית עובדת ואשר ראתה מתפקידה לפעול למען כיבוש העבודה במושבות ובערים ולהחייאת התרבות העברית.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והפועל הצעיר · ראה עוד »
הצהרת בלפור
ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והצהרת בלפור · ראה עוד »
הקונגרס הציוני העולמי
קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »
השומר
תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והשומר · ראה עוד »
התפטרות
התפטרות היא סיומם של יחסי עובד-מעביד ביוזמת העובד, בדרך של פרישה מעבודתו כשכיר, זאת בשונה מפיטורים הנעשים ביוזמת המעסיק.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והתפטרות · ראה עוד »
התיישבות
התיישבות טיפוסית של חומה ומגדל: טירת צבי, 2007 התיישבות היא פעולה, שמהותה.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והתיישבות · ראה עוד »
הלל הזקן
הִלֵּל הַזָּקֵן (על פי המסורת –; 113 לפנה"ס – 8 לספירה) היה תנא מחכמי הזוגות, בנו של נעריהו, אביו של רבן שמעון בן הלל ונשיא הסנהדרין.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והלל הזקן · ראה עוד »
החלוץ
סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והחלוץ · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
הגירה
ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והגירה · ראה עוד »
ההתיישבות העובדת
חברי קבוץ "שחר" בראשית התיישבותם ההתיישבות העובדת הוא שם כולל, שהיה מקובל בתקופת היישוב (וגם שנים רבות לאחר קום המדינה ועד עתה) לציון תנועות התיישבות ויישובים שהיו קשורים עם מפלגות פועלים ותנועות עובדים בארץ, בעיקר עם תנועת העבודה ובכלל זה עם ההסתדרות וגופים הקשורים לה.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וההתיישבות העובדת · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והוצאת מאגנס · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית והיישוב הישן · ראה עוד »
כיבוש העבודה
רחוב כיבוש העבודה בהרצליה כיבוש העבודה היא אידאולוגיה שנוצרה בתקופת ראשית ההתיישבות הציונית בארץ ישראל לכיבוש כל ענפי העבודה ברחבי ארץ ישראל מידי פועלים ערבים בידי הפועל העברי.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וכיבוש העבודה · ראה עוד »
כיבוש השמירה
כיבוש השמירה הוא אידיאל במסכת הרעיונית הציונית מחידוש ההתיישבות הציונית בארץ ישראל - "השומר", עבור באגודת השומרים מראשית שנות ה-30 של המאה ה-20 ובימינו - "השומר החדש", על פיו היהודים צריכים לשמור בעצמם על אדמותיהם ומושבותיהם ולא להזדקק לשירותיהם של בני עמים אחרים.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וכיבוש השמירה · ראה עוד »
יק"א
יק"א (ביידיש:"יידישע קאָלאָניזאַציע אַסאָסיאַציע", מאנגלית: J.C.A; ראשי תיבות של Jewish Colonization Association; בתרגום לעברית: "החברה היהודית להתיישבות") היא חברה שהוקמה על ידי הברון מוריס הירש בשנת 1891, במטרה לסייע ליישובם של יהודים פליטי האימפריה הרוסית באמריקה ובעיקר במושבות הברון הירש בארגנטינה.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ויק"א · ראה עוד »
ישראל שוחט
שלט רחוב על שמם של מניה וישראל שוחט, שכונת רמת אביב, תל אביב ישראל שוחט (30 בינואר 1886, ליסקובו, חבל גרודנה, כיום בבלארוס – 7 ביולי 1961) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממקימי ארגון בר גיורא והמנהיג המקובל על חברי אגודת השומר עד לפירוקה, חבר בגדוד העבודה, ממנהיגי הארגון החשאי "הקיבוץ" ופעיל בתנועת העבודה הישראלית.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית וישראל שוחט · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ויהדות · ראה עוד »
יהושע חנקין
יהושע חנקין נוטע עץ בעמק יזרעאל טקסט.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ויהושע חנקין · ראה עוד »
יהודה לייב פינסקר
יהודה לייב (לאון) פינסקר (בכתיב יידי: לעאָן פינסקער; בכתב רוסי: Лев (Леон) Семёнович או Йехуда Лейб Пинскер) א' בטבת ה'תקפ"ב, 13 בדצמבר (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגרגוריאני: 25 בדצמבר) 1821 – כ' בכסלו ה'תרנ"ב, 9 בדצמבר (21 בדצמבר) 1891) היה רופא, הוגה דעות ופעיל לאומי יהודי יליד פולין, מראשי תנועת חיבת ציון ומאבות הציונות והטריטוריאליזם, מחבר הספר "אוטואמנציפציה!".
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ויהודה לייב פינסקר · ראה עוד »
יואל רפל
יואל רפל (נולד ב-4 באוקטובר 1946) הוא היסטוריון של עם ישראל וארץ ישראל, סופר, עורך ועיתונאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ויואל רפל · ראה עוד »
יוסף טרומפלדור
יוסף (אוסיה) טרוּמְפֶּלְדוֹר (ברוסית: Иосиф Владимирович (Вольфович) Трумпельдор, "יוסף ולדימירוביץ' (ווֹלפוביץ') טרומפלדור", נכתב גם תרומפלדור; 21 בנובמבר 1880, א' בטבת ה'תרמ"א – 1 במרץ 1920, י"ב באדר ה'תר"ף) היה לוחם יהודי, מנהיג ציוני סוציאליסטי וחלוץ.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ויוסף טרומפלדור · ראה עוד »
יוסף ברץ
מרים ויוסף ברץ עם בנם בעשור השני של המאה ה-20 קברו של יוסף ברץ בבית הקברות של דגניה א יוסף בָּרָץ (8 במאי 1890 – 14 בדצמבר 1968) היה חלוץ ואיש ציבור ישראלי, ממקימי האגודה למען החייל, חבר הכנסת הראשונה.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ויוסף ברץ · ראה עוד »
יוסף גינצבורג
הברון יוסף (אוסיפ) יווזל גברילוביץ' גינצבורג (ברוסית: Осип (Иосиф-Евзель) Гаврилович Гинцбург; 1812, ויטבסק – 12 בינואר 1878, פריז) היה בנקאי ונדבן יהודי-רוסי, ראש משפחת גינצבורג.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ויוסף גינצבורג · ראה עוד »
יוסף ויתקין
יוסף ויתקין (בכתיב יידי: וויטקין; 2 באוגוסט 1876, מוהילב – 22 בינואר 1912, ראשון לציון) היה איש חינוך, מראשוני תנועת העבודה, חבר במפלגת הפועל הצעיר ודמות מפתח במעבר מהעלייה הראשונה לעלייה השנייה.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ויוסף ויתקין · ראה עוד »
יודופוביה
יודופוביה הוא שם אחר לאנטישמיות, שהוצע על ידי יהודה לייב פינסקר.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ויודופוביה · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ציונות מעשית ו1881 · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ציונות_מעשית
