גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
36 יחסים: מסת שמש, משושה החורף, מימן, מיתולוגיה יוונית, אמלתאה, אלמאז, אלפא קנטאורי, ננס אדום, ספקטרוסקופיה, סין (אזור), סיריוס, סיווג ספקטרלי, ענק אדום, ענק צהוב, עז הבית, עגלון (קבוצת כוכבים), עוצמת הארה, פחמן, קרן השפע, קבוצת כוכבים, קוטב שמיימי, שנת אור, לטינית, זמן הקפה, זאוס, בבל, בהירות נראית, המאה ה-19, המאה ה-20, הסדרה הראשית, השמש, הליום, כוכב, כוכבים בהירים, יחידה אסטרונומית, יוון העתיקה.
מסת שמש
באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ומסת שמש · ראה עוד »
משושה החורף
משושה החורף (כחול) ומשולש החורף (אדום) משושה החורף הוא מערך דמיוני של שישה כוכבים בהירים בשמי החורף היוצרים צורת משושה.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ומשושה החורף · ראה עוד »
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ומימן · ראה עוד »
מיתולוגיה יוונית
זאוס - ראש האלים המיתולוגיה היוונית היא אוסף המיתוסים שנוצרו ביוון העתיקה.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ומיתולוגיה יוונית · ראה עוד »
אמלתאה
הגשושית גלילאו המראות את צורתו החריגה של אמלתאה אָמָלְתֶאָה (מיוונית: Ἀμάλθεια) הוא הירח השלישי של צדק, והירח אשר התגלה חמישי ולכן נקרא גם יופיטר V. הוא התגלה ב־9 בספטמבר 1892 על ידי אדוארד אמרסון ברנרד באמצעות טלסקופ שובר אור בעל קוטר של 91 ס"מ במצפה כוכבים "ליק".
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ואמלתאה · ראה עוד »
אלמאז
אַלְמָאז (מערבית: اَلْمَاعَزْ (תעתיק: אלמאעז) - התיש) או ε בעגלון הוא כוכב בולט בקבוצת הכוכבים עגלון עם בהירות נראית מדרגה 2.99.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ואלמאז · ראה עוד »
אלפא קנטאורי
המיקום של מערכת אלפא קנטאורי בקבוצת הכוכבים קנטאור היחסי וצבעם היחסי של הכוכבים בהשוואה ביניהם ובהשוואה לשמש אלפא קנטאורי (נקראת גם ריגל קנטאורי, טולימן או גליזה 559) היא מערכת הכוכבים הקרובה ביותר למערכת השמש הממוקמת במרחק של כ-4.37 שנות אור ממנה, והיא מורכבת משלושה כוכבים: פרוקסימה קנטאורי שהוא הקרוב ביותר למערכת השמש שלנו, אלפא קנטאורי A שהוא מאותו טיפוס ספקטראלי של השמש, ואלפא קנטאורי B. המערכת מופיעה בשמיים של כדור הארץ כחלק מקבוצת הכוכבים קנטאור.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ואלפא קנטאורי · ראה עוד »
ננס אדום
תנועתו של הננס האדום כוכב ברנרד במשך השנים ננס אדום הוא כוכב הסדרה הראשית, קר וקטן יחסית, שנמצא על דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל בסיווג ספקטרלי K או M. ננסים אדומים מהווים את הרוב המכריע של הכוכבים והם בעלי קוטר ומסה של עד שליש מסת שמש (מתחת למסה של 0.08 מסת שמש אלו ננסים חומים), ובעלי טמפרטורה של פחות מ-3,500 מעלות קלווין.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) וננס אדום · ראה עוד »
ספקטרוסקופיה
ספקטרוסקופיה הוא תחום מחקר, שבו נמדד ספקטרום של רמות אנרגיה או ספקטרום של תדרי קרינה אלקטרומגנטית, למשל תדרי אור.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) וספקטרוסקופיה · ראה עוד »
סין (אזור)
החומה הגדולה של סין, אחד מסמליה העיקריים של סין סין (סינית מפושטת: 中国, סינית מסורתית: 中國, פין-יין), היא ארץ, ישות גאוגרפית ותרבותית בת אלפי שנים במזרח אסיה.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) וסין (אזור) · ראה עוד »
סיריוס
סיריוס (יוונית: Σείριος) הוא כוכב זוגי הידוע גם כ-α בכלב גדול, הכלב של אוריון (כְּסִיל) וגליזה 244.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) וסיריוס · ראה עוד »
סיווג ספקטרלי
סיווג ספקטרלי של כוכבים הוא חלוקתם להקבצות על פי אופי הקרינה הנפלטת מהם.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) וסיווג ספקטרלי · ראה עוד »
ענק אדום
השוואה בין ענקים אדומים לשמש באסטרופיזיקה, ענקים אדומים הם כוכבים עצומי-ממדים מסיווג ספקטרלי M או K, שצבעם כתום או אדום.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) וענק אדום · ראה עוד »
ענק צהוב
ענקים צהובים נמצאים במרכז ענפי הענקים II ו-III מעל הסדרה הראשית ענק צהוב הוא כוכב גדול-ממדים מסוג ספקטרלי F או G ושצבעו צהוב או צהבהב.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) וענק צהוב · ראה עוד »
עז הבית
עז ניגרית עז הבית בהר הכרמל עז רועה משפחת עיזים עץ הארגן ומסייעות להפצתו במרוקו עֵז הבית (שם מדעי: Capra aegagrus hircus; ברבים: עִזִּים) היא תת-מין בסוג יעל שבמשפחת הפריים.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ועז הבית · ראה עוד »
עגלון (קבוצת כוכבים)
עגלון היא קבוצת כוכבים החוצה את שביל החלב בחציה הצפוני של כיפת השמים.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ועגלון (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »
עוצמת הארה
עוצמת ההארה של השמש היא L_\odot.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ועוצמת הארה · ראה עוד »
פחמן
פחמן (Carbon) הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו הכימי C ומספרו האטומי 6.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ופחמן · ראה עוד »
קרן השפע
רובנס (סביבות 1630) הרקולס עטוף בעור האריה מנמאה עם קרן השפע ותפוחי הספרידות, בפסל מהמאה השנייה לספירה, במוזיאון פיו קלמנטינו במוזיאוני הוותיקן קרן השפע (בלטינית: Cornu Copiae) היא סמל יווני עתיק שנעשה בו שימוש ברומא העתיקה, בימי הביניים ואף בתקופה המודרנית לסמל עושר ומזון.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) וקרן השפע · ראה עוד »
קבוצת כוכבים
אוריון ('''כסיל''' בעברית). זו קבוצת הכוכבים הקלה ביותר לזיהוי, בשל חגורת אוריון, שלשת הכוכבים שבמרכזה. קְבוּצַת כּוֹכָבִים (קוֹנְסְטֵלַצְיָה בלעז) היא אוסף של כוכבים, שבמבט מכדור הארץ נראים קרובים זה לזה על כיפת השמיים.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) וקבוצת כוכבים · ראה עוד »
קוטב שמיימי
צילום ארוך חשיפה של שמי הלילה סביב הקוטב השמיימי הצפוני. הכוכבים נראים נעים סביב הקוטב. הנקודה הלבנה במרכז הסיבוב היא כוכב הצפון הקוטב השמיימי הוא הנקודה הדמיונית על כיפת השמים שמהווה את נקודת המפגש של ציר כדור הארץ איתה.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) וקוטב שמיימי · ראה עוד »
שנת אור
שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה, המרחק בין מערכת השמש למערכת הכוכבים הקרובה ביותר - אלפא קנטאורי, הוא כ-4.37 שנות אור).
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ושנת אור · ראה עוד »
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ולטינית · ראה עוד »
זמן הקפה
זְמַן הַקָּפָה באסטרונומיה הוא משך הזמן בו גרם שמים נע סביב גרם שמיימי אחר.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) וזמן הקפה · ראה עוד »
זאוס
במיתולוגיה היוונית, זֶאוּס (ביוונית: Ζεύς) הוא אל השמים, מטיל הרעם והברק, בכיר אלי האולימפוס ומלכם.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) וזאוס · ראה עוד »
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ובבל · ראה עוד »
בהירות נראית
נבל ככוכב ייחוס ובהירותו הוגדרה כ-0. היום, מסיבות טכניות, בהירותו של וגה היא 0.03. במפת כוכבים זו גודל העיגולים מייצג את בהירות הכוכבים באסטרונומיה, בהירות נראית (באנגלית: Apparent Magnitude) היא סקאלה יחסית המציינת את שטף הקרינה האלקטרומגנטית של כוכבים ושל גרמי שמים אחרים, שהיה מגיע אל כדור הארץ, אלמלא הייתה קיימת האטמוספירה (אשר מקטינה את השטף עקב בליעת אור).
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ובהירות נראית · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) והמאה ה-20 · ראה עוד »
הסדרה הראשית
בהירות המוחלטת של כוכב מול מפתח הצבעים שלו (מיוצג כ-B-V). הסדרה הראשית נראית כרצועה האלכסונית הבולטת המופיעה מהחלק העליון השמאלי לתחתון הימני. הסדרה הראשית הוא מונח באסטרונומיה, המתאר את רצף הכוכבים המופיע בדיאגרמת הרצשפרונג-ראסל (דיאגרמת HR), תרשים המסווג כוכבים לפי צבע לבהירות מוחלטת, הנקרא על-שם שני מפתחיו - איינר הרצשפרונג והנרי נוריס ראסל.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) והסדרה הראשית · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) והשמש · ראה עוד »
הליום
הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) והליום · ראה עוד »
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) וכוכב · ראה עוד »
כוכבים בהירים
כוכבים בהירים בולטים בשמי הלילה משום שהם קרובים יחסית לכדור הארץ או משום שהבהירות המוחלטת שלהם גדולה במיוחד.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) וכוכבים בהירים · ראה עוד »
יחידה אסטרונומית
יחידה אסטרונומית (באנגלית: Astronomical unit, או בקיצור: AU, au, a.u) היא יחידת מידה לאורך השימושית במדעי החלל.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ויחידה אסטרונומית · ראה עוד »
יוון העתיקה
מקדש הפיסטוס באתונה הניבים היווניים תולדות יוון העצמאית בעת העתיקה נמשכו כאלף שנים במהלך העת העתיקה, מתקופת המעבר בין התרבות המיקנית לכיבוש יוון על ידי רומא.
חָדָשׁ!!: קאפלה (כוכב) ויוון העתיקה · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קאפלה_(כוכב)
