סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

רבי אבא

מַדָד רבי אבא

רבי אבא היה אמורא בבלי וארץ ישראלי שחי בדור השלישי (תחילת המאה ה-4). [1]

39 יחסים: מסכת ביצה, מרדכי מרגליות, משי, אמוראי ארץ ישראל, אמוראי בבל, נסכא דרבי אבא, סברא, סוגיא, עלייה לארץ ישראל, עולא, עכו, צדקה, ציפורי (יישוב עתיק), קושיה, ר"י הזקן, רב (אמורא), רב ספרא, רב הונא, רב יהודה, רבי אמי, רבי אסי, רבי זירא, רבי יוחנן, שמואל (אמורא), שלום (בן יחזקאל) אלבק, תפילה (יהדות), תלמוד, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תוספות, טבריה, בבא מציעא, בבא בתרא, בבל, המאה ה-4, השבת אבדה, החתם סופר, ישיבת סורא, ישיבת פומבדיתא.

מסכת ביצה

מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".

חָדָשׁ!!: רבי אבא ומסכת ביצה · ראה עוד »

מרדכי מרגליות

מרדכי מרגליות (מַרגוּליס, Margulies; כ"ח בתשרי תר"ע, 13 באוקטובר 1909 – 24 במרץ 1968) היה חוקר תלמוד, מדרש וספרות הגאונים, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים ובבית המדרש לרבנים באמריקה.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ומרדכי מרגליות · ראה עוד »

משי

סין), שעל דרך המשי משי הוא סיב טבעי העשוי מחלבון שבו משתמשים בתעשיית הטקסטיל.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ומשי · ראה עוד »

אמוראי ארץ ישראל

אמוראי ארץ ישראל הם חכמי ישראל האמוראים שפעלו בארץ ישראל בתקופת התלמוד, לאחר תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ואמוראי ארץ ישראל · ראה עוד »

אמוראי בבל

אמוראי בבל הם אמוראים שפעלו בבבל בתקופת התלמוד.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ואמוראי בבל · ראה עוד »

נסכא דרבי אבא

נסכא דרבי אבא היא סוגיה הלכתית מפורסמת, העוסקת בתסבוכת משפטית שאירעה במקרה מסוים בו לא נמצא פסק דין מתאים, בעקבות בעיות שונות שבפסקים האפשריים, מה שמוביל למבוי סתום.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ונסכא דרבי אבא · ראה עוד »

סברא

סברא הוא מונח הלכתי, המתאר היגיון פשוט, שאינו נצרך לדין מפורש בתורה, אך נקבע על פי הגיון פשוט של חכמי התורה.

חָדָשׁ!!: רבי אבא וסברא · ראה עוד »

סוגיא

#הפניה סוגיה.

חָדָשׁ!!: רבי אבא וסוגיא · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

עולא

עולא (בתלמוד הירושלמי נקרא עולא בן ישמעאל) היה אמורא ארץ ישראלי מפורסם בדור השני והשלישי.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ועולא · ראה עוד »

עכו

עַכּוֹ (בערבית: عكا – "עכא") היא עיר מעורבת במחוז הצפון בישראל, הגובלת מדרום בחופיו הצפוניים של מפרץ עכו וממערב בים התיכון.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ועכו · ראה עוד »

צדקה

עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710 מבחר קופות צדקה ניידות צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים.

חָדָשׁ!!: רבי אבא וצדקה · ראה עוד »

ציפורי (יישוב עתיק)

"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.

חָדָשׁ!!: רבי אבא וציפורי (יישוב עתיק) · ראה עוד »

קושיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.

חָדָשׁ!!: רבי אבא וקושיה · ראה עוד »

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ור"י הזקן · ראה עוד »

רב (אמורא)

אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ורב (אמורא) · ראה עוד »

רב ספרא

רב ספרא (280 לערך – 338 לערך) היה אמורא בבלי בולט מהדור הרביעי.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ורב ספרא · ראה עוד »

רב הונא

רב הוּנא (216 – 297) היה מגדולי אמוראי בבל מהדור השני.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ורב הונא · ראה עוד »

רב יהודה

רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ורב יהודה · ראה עוד »

רבי אמי

רבי אמי בן נתן, המוכר כרבי אמי (בירושלמי נקרא לפעמים רבי אימי), היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי לאמוראים.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ורבי אמי · ראה עוד »

רבי אסי

רבי אסי היה אמורא ארץ ישראלי בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ורבי אסי · ראה עוד »

רבי זירא

רב זירא (כשמוזכר בתלמוד הבבלי, קודם סמיכתו) רבי זירא (בבבלי, לאחר סמיכתו, לפי רש"י. לפי תוספות אלו שני חכמים שונים) או רבי זעירא (בתלמוד הירושלמי) - אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי, בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ורבי זירא · ראה עוד »

רבי יוחנן

רבי יוחנן (מכונה גם בר נפחא; 180–280 לספירה לערך) היה מגדולי האמוראים, בכיר אמוראי ארץ ישראל בדור ראשון, וראש ישיבת טבריה במשך עשרות שנים.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ורבי יוחנן · ראה עוד »

שמואל (אמורא)

שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ושמואל (אמורא) · ראה עוד »

שלום (בן יחזקאל) אלבק

שלום (בן יחזקאל) אַלְבֶּק (30 בינואר 1858 – 8 באוגוסט 1920) היה חוקר תלמוד וספרות רבנית.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ושלום (בן יחזקאל) אלבק · ראה עוד »

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ותפילה (יהדות) · ראה עוד »

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ותלמוד · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ותוספות · ראה עוד »

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

חָדָשׁ!!: רבי אבא וטבריה · ראה עוד »

בבא מציעא

מסכת בבא מציעא, דפוס ראם בָּבָא מְצִיעָא הוא החלק השני והאמצעי של מסכת נזיקין, הפותחת את סדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ובבא מציעא · ראה עוד »

בבא בתרא

מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ובבא בתרא · ראה עוד »

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

חָדָשׁ!!: רבי אבא ובבל · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: רבי אבא והמאה ה-4 · ראה עוד »

השבת אבדה

הֲשָׁבַת אֲבֵדָה היא מצוות עשה שבין אדם לחברו המחייבת להחזיר אבדה לבעליה.

חָדָשׁ!!: רבי אבא והשבת אבדה · ראה עוד »

החתם סופר

הרב משה סופר (שרייבר) (ז' בתשרי ה'תקכ"ג, 24 בספטמבר 1762 – כ"ה בתשרי ה'ת"ר, 3 באוקטובר 1839), נודע בכינוי החתם סופר או חת"ס (על שם ספריו) היה אב"ד פרשבורג וראש ישיבת פרשבורג, ומגדולי הרבנים והפוסקים בדורות האחרונים.

חָדָשׁ!!: רבי אבא והחתם סופר · ראה עוד »

ישיבת סורא

ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.

חָדָשׁ!!: רבי אבא וישיבת סורא · ראה עוד »

ישיבת פומבדיתא

מפה מפורטת של ערי בבל בזמן התלמוד ישיבת פומבדיתא הייתה ישיבה בעיר פומבדיתא בבבל, שנוסדה בתקופת שלטונה של האימפריה הסאסאנית, במאה ה-3, והתקיימה עד למאה ה-11.

חָדָשׁ!!: רבי אבא וישיבת פומבדיתא · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רבי_אבא

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »