גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
45 יחסים: מקובל, משה קורדובירו, משה דוד גאון, מגילת אסתר, מגילת רות, מדינת ישראל, מוהר, מיסטיקה יהודית, אברהם אבן עזרא, אדריאנופול, איילט רומליה, איילט דמשק, סלוניקי, פרשת בראשית, פייטן, צפת, צפת במאה ה-16, קברי צדיקים ביהדות, קבלת שבת, קבלה, ראשון לציון, רחל אליאור, שלמה מולכו, שלמה אבן גבירול, שולחן ערוך, שיר השירים, תרביץ, תיקון ליל שבועות, לכה דודי, זרח הלוי, בני ברק, ברכה זק, בית הקברות העתיק בצפת, גירוש ספרד, האר"י, האימפריה העות'מאנית, הגדה של פסח, ונציה, ירושלים, ישראל, יהודי המזרח בארץ ישראל (ספר), יוסף קארו, יוסף טאיטאצאק, 1505, 1584.
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ומקובל · ראה עוד »
משה קורדובירו
רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ומשה קורדובירו · ראה עוד »
משה דוד גאון
משה דוד גאון (מד"ן; 6 בספטמבר 1889 (י' באלול תרמ"ט), טראווניק, האימפריה העות'מאנית – 8 באוקטובר 1958, ישראל) היה היסטוריון, חוקר יהדות המזרח, ביבליוגרף, איש חינוך, עיתונאי ומשורר ישראלי, מחלוצי חוקרי תרבות הלאדינו בישראל ואביהם של איש העסקים בני גאון והזמר יהורם גאון.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ומשה דוד גאון · ראה עוד »
מגילת אסתר
מְגִלַּת אֶסְתֵּר או מְגִלַּת אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ היא אחת מחמש המגילות שבתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ומגילת אסתר · ראה עוד »
מגילת רות
מְגִלַּת רוּת היא אחת מחמש המגילות שכלולות בחלק הכתובים של התנ"ך.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ומגילת רות · ראה עוד »
מדינת ישראל
#הפניה ישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ומדינת ישראל · ראה עוד »
מוהר
מֹהַר הוא תשלום שניתן באופן מסורתי ממשפחת החתן למשפחת הכלה.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ומוהר · ראה עוד »
מיסטיקה יהודית
מיסטיקה יהודית (מיסטי.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ואברהם אבן עזרא · ראה עוד »
אדריאנופול
#הפניה אדירנה.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ואדריאנופול · ראה עוד »
איילט רומליה
איילט רומליה (בטורקית עות'מאנית: ایالت رومایلی), המכונה גם ביילרבייק של רומליה, היה מחוז בדרגה ראשונה (ביילרביק או איילט) של האימפריה העות'מאנית שהקיף את מרבית חבל הבלקן ("רומליה").
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ואיילט רומליה · ראה עוד »
איילט דמשק
איילט דמשק (בטורקית עות'מאנית: إيالة شام') או וילאייט דמשק היה איילט של האימפריה העות'מאנית.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ואיילט דמשק · ראה עוד »
סלוניקי
סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ וסלוניקי · ראה עוד »
פרשת בראשית
אדם בצלם אלוהים פרשת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ופרשת בראשית · ראה עוד »
פייטן
#הפניה פיוט.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ופייטן · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ וצפת · ראה עוד »
צפת במאה ה-16
צפת במאה ה-16 נחשבת לתופעה מיוחדת במינה בנוף הארצי-ישראלי של אותה תקופה במובנים רבים.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ וצפת במאה ה-16 · ראה עוד »
קברי צדיקים ביהדות
תנא רבי יונתן בן עוזיאל בעמוקה, זיהוי משנת 1210-1211 קבר רבי יהושע דסכנין ואשתו בסכנין, זיהוי משנת 1270-1320 ביהדות, קברי צדיקים הם מקומות קבורתם (או מקומות המזוהים כמקומות קבורתם, בעקבות מסורות מאוחרות) של יהודים (בעיקר רבנים) הנחשבים דמויות מופת.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ וקברי צדיקים ביהדות · ראה עוד »
קבלת שבת
קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ וקבלת שבת · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ וקבלה · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ וראשון לציון · ראה עוד »
רחל אליאור
רחל אליאור (נולדה ב-28 בדצמבר 1949) היא חוקרת ישראלית, פרופסור אמריטה ומופקדת הקתדרה על שם ג'ון וגולדה כהן לפילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ורחל אליאור · ראה עוד »
שלמה מולכו
חתימתו של שלמה מולכו רבי שלמה מולכו (1500–1532) היה יהודי אנוס שנהיה לרב מקובל שפעל בפומבי בענייני גאולת ישראל, והוצא להורג על ידי האינקוויזיציה.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ושלמה מולכו · ראה עוד »
שלמה אבן גבירול
פסל של שלמה אבן גבירול בגני ארמון אלקזבה במאלגה, עיר הולדתו. מעשה ידי הפסל האמריקני המילטון ריד ארמסטרונג. כתב יד מהמאה ה-19, מתוך אתר הספרייה הלאומית. רבי שלמה בן יהודה אִבְּן גַבִּירוֹל (1021 – 1058) היה משורר ופילוסוף יהודי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ושלמה אבן גבירול · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ושולחן ערוך · ראה עוד »
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ושיר השירים · ראה עוד »
תרביץ
תרביץ הוא כתב עת מדעי במדעי היהדות היוצא לאור בעברית, רבעון הרואה אור ארבע פעמים בשנה, על ידי המכון למדעי היהדות (כיום ע"ש מנדל) באוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ותרביץ · ראה עוד »
תיקון ליל שבועות
תיקון ליל שבועות ותיקון ליל הושענא רבה, וורשא, 1873 תיקון ליל שבועות הוא סדר לימוד המיועד לליל חג השבועות, הכולל התחלות וסיומים של פרקי התורה ועל שמו נקרא גם לימוד התורה המסורתי בליל חג השבועות הנמשך כל הלילה.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ותיקון ליל שבועות · ראה עוד »
לכה דודי
תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ולכה דודי · ראה עוד »
זרח הלוי
זרח הלוי (י' בתשרי תרנ"ג – כ"ח בטבת תש"מ; 30 בספטמבר 1892 – 17 בינואר 1980) היה אומן יד ומשורר עברי.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ וזרח הלוי · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ובני ברק · ראה עוד »
ברכה זק
ברכה זק (נולדה בשנת 1933) היא פרופסור אמריטה במחלקה למחשבת ישראל על שם גולדשטיין-גורן של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ וברכה זק · ראה עוד »
בית הקברות העתיק בצפת
#הפניה בית העלמין העתיק בצפת.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ובית הקברות העתיק בצפת · ראה עוד »
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ וגירוש ספרד · ראה עוד »
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ והאר"י · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הגדה של פסח
הגדות מודרניות על שולחן הסדר. בני ברק, מתוך הגדה שנדפסה בברלין בשנת 1740 הַגָּדָה שֶׁל פֶּסַח (נקראת גם, בפי יהודי תימן, אגדתא דפסחא) היא קובץ מדרשים, מזמורי תהילים, דברי חז"ל, ברכות, תפילות ופיוטים, שנוצר כדי לאומרו בליל הסדר - הלילה הראשון של חג הפסח מסביב לסעודת החג, ולקיים את מצוות "והגדת לבנך" וסיפור יציאת מצרים. הקובץ נקרא "הגדה" על פי לשון הפסוק "והגדת לבנך". ההגדה כוללת את מצוות ליל הסדר - כגון קידוש ושתיית ארבע כוסות יין, אכילת מצה, מרור, כרפס, חרוסת ואפיקומן כזכר לקרבן פסח. נוהל עריכת הסדר מופיע במשנה, במסכת פסחים, בפרק העשירי. קריאת ההגדה במשולב עם הסעודה ברבים בערב חג הפסח הוא טקס מרכזי ביהדות לכל המשפחה, למבוגרים ולילדים. במשך הדורות ההגדה התפתחה בשני ממדים: הלמדני-פרשני, והאמנותי חזותי. תלמידי חכמים ומלומדים חיברו עליה ביאורים ונתנו לה הסברים; אמנים יצרו להגדה עיטורים, הוסיפו לעותקיה ציורים ואף כתבו אותה על קלף. ההגדה של פסח נאמרת בקהילות רבות בשירה עם מנגינות מסורתיות וחדשות. דף מהגדה של פסח ממומבאי, 1890.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ והגדה של פסח · ראה עוד »
ונציה
ונציה (ביוונית קדומה לרוב ההיגוי בצ' רפויה בכתיבה כזו; וִנֵסְיַה או וְנֶשְׂיַה, באיטלקית: Venezia; בונטית: Venesia) היא בירת מחוז ונטו ובירת נפת ונציה באותו המחוז שבצפון-מזרח איטליה.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ וונציה · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ וישראל · ראה עוד »
יהודי המזרח בארץ ישראל (ספר)
יהודי המזרח בארץ ישראל (או יהודי המזרח בא"י) הוא ספר עברי מאת ההיסטוריון והסופר משה דוד גאון, אשר ראה אור בירושלים בשני חלקים בשנים תרפ"ח (1928) ותרצ"ח (1938), ומביא את תולדות חייהם של יהודי ספרד ועדות המזרח מאז ומעולם, ובעיקר של אלו שפעלו ביישוב הישן וביישוב היהודי בארץ ישראל בין המאה ה-18 למאה ה-20.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ויהודי המזרח בארץ ישראל (ספר) · ראה עוד »
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ויוסף קארו · ראה עוד »
יוסף טאיטאצאק
רבי יוסף טאיטאצאק (1465–1546), היה פוסק, מקובל וראש ישיבה, מראשי הפזורה הספרדית במאה ה־16 תחת האימפריה העות'מאנית בכלל וביוון בפרט.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ויוסף טאיטאצאק · ראה עוד »
1505
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ו1505 · ראה עוד »
1584
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שלמה אלקבץ ו1584 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_אלקבץ
