גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
149 יחסים: מסורתיים, מסכת שבת, מערב אירופה, מקאם, מקובלי צפת, משנה, משנה ברורה, משה קורדובירו, משה בן מכיר, מלאכת מבעיר, מלאכת מכבה, מזמור שיר ליום השבת, מזמור תהילים, מחזור ארם צובא, מכון ירושלים, אנא בכח, ארץ ישראל, אשכנזים, אלחנן סמט, אלוהים, אבינועם רוזנק, אוצר דינים ומנהגים, אורנים - המכללה האקדמית לחינוך, נרות שבת, נח"ל, נוסח ארץ ישראל, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, נוסח ספרד, נוסח הספרדים, ניגונים (שיר), ספר מלכים, ספר הזוהר, סדר רב עמרם גאון, ערב שבת, ערוך השולחן, עזרא פליישר, עין חרוד, פסוקי דזמרא, פרנקפורט, פתילה, צפת במאה ה-16, קריאת ההלל, קבלה, קבוצות הבחירה, קדיש יתום, קורבן תודה, קיבוץ, קיבוצים בישראל, רבי חנינא, ..., רבי ינאי, שמן, שמשון רפאל הירש, שאול ידידיה אלעזר טאוב, שנות ה-20 של המאה ה-20, שנות ה-50 של המאה ה-20, שנות ה-90 של המאה ה-20, שער הכוונות, שלמה אלקבץ, שלמה צבי שיק, שלמה קרליבך, שליח ציבור, שבת, שבת המלכה, שדה (חקלאות), שיר השירים, תנועת בוגרים, תפילת מנחה, תפילת ערבית של שבת, תרבות, תלמוד בבלי, תהלים, תהלים כט, תהילים, תהילים צ"ט, תהילים צ"ז, תהילים צ"ח, תהילים צ"ב, תהילים צ"ג, תהילים צ"ה, תהילים צ"ו, תהילים ק', תוספת שבת, לשם יחוד, לשם ייחוד, לכה דודי, זמרה, חנוכה, חסידות מודז'יץ, חסידות ערלוי, חסידות באבוב, חסידות גור, חסידות דושינסקיא, חלב (עיר), חזנות, חול המועד, חילוניים, חיים בנימין פונטרימולי, בן ציון הלברשטאם, במה מדליקין, בנימין שלמה המבורגר, בר מצווה, בר יוחאי (פיוט), בגדי שבת, בימה, בית (שירה), בית אהרן וישראל, בית כנסת, גאונים, גאורגיה, גאולה, גניזת קהיר, גלות (יהדות), ה'תשנ"ז, ה'תשנ"ו, ה'תשכ"ט, המזרח התיכון, האר"י, הנוער העובד והלומד, התנועה הרפורמית, הלכה, הזמנה לפיוט, הדלקת נרות חנוכה, הוצאת מאגנס, היעב"ץ, היברובוקס, כגוונא, ימי הביניים, יעקב עמדין, יעקב תלמוד, יעקב חיים סופר, ירושתנו, ירושלים, ידיד נפש, יהדות מרוקו, יהדות אשכנז, יהדות אלג'יריה, יהדות אוברלנד, יהדות ספרד, יהדות צפון אפריקה, יהדות תימן, יהדות בבל, יהדות גאורגיה, יהדות גרמניה, יהדות התפוצות, יהדות וורמייזא, יהודי גאורגיה, יום טוב, יובל שרלו. להרחיב מדד (99 יותר) »
מסורתיים
כיפות תואמות בטקס חתונה. באירועים מסוג זה מחולקות לעיתים קרובות כיפות, עבור מי שאינם נוהגים לחבוש כיפה דרך קבע. מסורתיים, מסורתים או שומרי מסורת הוא כינוי והגדרה עצמית של קבוצה גדולה של יהודים, בעיקר בישראל, שרואים עצמם בטווח שבין "" ל"חילונים".
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ומסורתיים · ראה עוד »
מסכת שבת
מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ומסכת שבת · ראה עוד »
מערב אירופה
מערב אירופה לפי ההגדרה הרווחת. מערב אירופה לפי ההגדרה המצומצמת ביותר מערב אירופה הוא כינוי לקבוצת מדינות באירופה, ולהן ייחוד היסטורי, פוליטי ותרבותי.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ומערב אירופה · ראה עוד »
מקאם
מקאם (בערבית: مقام, בתרגום לעברית: מקום) הוא מבנה המגדיר מסגרת ליצירה מוזיקלית במוזיקה ערבית.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ומקאם · ראה עוד »
מקובלי צפת
מקובלי צפת הוא כינוי קיבוצי ליהודים שעסקו בלימוד קבלה ("מקובלים") שחיו ופעלו בעיר צפת בתקופת האר"י (רבי יצחק לוריא), לפניו ואחריו, בטווח השנים שבין שנת ה'ר"פ (1520) בערך עד שנת ה'ש"ס (1600).
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ומקובלי צפת · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ומשנה · ראה עוד »
משנה ברורה
משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ומשנה ברורה · ראה עוד »
משה קורדובירו
רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ומשה קורדובירו · ראה עוד »
משה בן מכיר
רבי משה בן מכיר (או משה בן יהודה המכירי) היה ממקובלי העיר צפת במאה ה-16, עמד בראש ישיבה בעין זיתון, מחבר הספר סדר היום.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ומשה בן מכיר · ראה עוד »
מלאכת מבעיר
הבערת אש הדלקת נורת להט מְלֶאכֶת הַמַּבְעִיר היא אחת מל"ט מלאכות שבת, ומהותה הדלקת אש בשבת.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ומלאכת מבעיר · ראה עוד »
מלאכת מכבה
טלטול הלהבה עלול לכבות אותה, ולכן אסור לשאת אש ממקום למקום כיבוי שרפה מְלֶאכֶת הַמְּכַבֶּה היא אחת מל"ט מלאכות שבת.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ומלאכת מכבה · ראה עוד »
מזמור שיר ליום השבת
#הפניה תהילים צ"ב.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ומזמור שיר ליום השבת · ראה עוד »
מזמור תהילים
מזמור הוא כינוי לאחד ממאה וחמישים פרקי תהילים.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ומזמור תהילים · ראה עוד »
מחזור ארם צובא
מחזור ארם צובה הוא ספר תפילות בן שני חלקים, אחד החשובים שבהם.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ומחזור ארם צובא · ראה עוד »
מכון ירושלים
הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ומכון ירושלים · ראה עוד »
אנא בכח
#הפניה אנא בכוח.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ואנא בכח · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וארץ ישראל · ראה עוד »
אשכנזים
#הפניה יהדות אשכנז.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ואשכנזים · ראה עוד »
אלחנן סמט
הרב אלחנן סמט (נולד בט"ו בניסן ה'תשי"ג, 31 במרץ 1953) הוא מרצה, מורה ומחבר ספרי פרשנות לתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ואלחנן סמט · ראה עוד »
אלוהים
אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ואלוהים · ראה עוד »
אבינועם רוזנק
אבינועם רוזנק (נולד בשנת 1965 בירושלים) הוא פרופסור חבר באוניברסיטה העברית בירושלים, בחוג למחשבת ישראל (שבראשו עמד בשנים 2010–2013) ובמגמה להגות יהודית וחינוך במרכז מלטון לחינוך יהודי, שהוא עומד בראשה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ואבינועם רוזנק · ראה עוד »
אוצר דינים ומנהגים
250px אוצר דינים ומנהגים היא אנציקלופדיה לנושאי הלכה שנכתבה על ידי יהודה דוד איזנשטיין ופורסמה בניו יורק בשנת 1917 (תרע"ז).
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ואוצר דינים ומנהגים · ראה עוד »
אורנים - המכללה האקדמית לחינוך
"בית מרגולין", בניין מעבדות בתכנון האדריכלים אנדריי לייטרסדורף ואיליה בלזיצמן בניין המנהלה מעונות הסטודנטים תיאטרון פתוח לעריכת טקסים אחד ממבני המעונות הראשונים בקמפוס שכיום משמש להוראה מכללת אורנים (אֳרָנִים) היא מכללה לחינוך ולהוראה באזור הצפון בתחומה של מועצה אזורית זבולון, סמוך לקריית טבעון.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ואורנים - המכללה האקדמית לחינוך · ראה עוד »
נרות שבת
#הפניה נרות שבת ויום טוב.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ונרות שבת · ראה עוד »
נח"ל
אתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך בפרדס חנה בתכנון האדריכל חנן הברון קיר "יזכור" באתר ההנצחה לחללי הנח"ל וחיל החינוך לא נכוף הראש בסער בול הנח"ל נוער חלוצי לוחם (בראשי תיבות: נח"ל) הוא מסגרת בצה"ל שבה קבוצות של תנועות וארגוני נוער מתגייסים יחד ושומרים על שלמותם כבוגרי שנות שירות תוך שילוב בין משימה צבאית לבין חינוך בקהילה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ונח"ל · ראה עוד »
נוסח ארץ ישראל
נוסח ארץ ישראל הוא נוסח התפילה שהיה נהוג בארץ ישראל, ובקהילות נוספות בסביבתה באלף הראשון לספירה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ונוסח ארץ ישראל · ראה עוד »
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ונוסח אשכנז · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ונוסח איטליה · ראה עוד »
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ונוסח ספרד · ראה עוד »
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ונוסח הספרדים · ראה עוד »
ניגונים (שיר)
נִיגּוּנִים הוא שיר עברי מאת פניה ברגשטיין שנכתב ב-1944 ופורסם באותה שנה ב"דבר הפועלת".
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וניגונים (שיר) · ראה עוד »
ספר מלכים
ספר מְלָכִים הוא אחד מספרי הנביאים בתנ"ך, האחרון שעוסק בתיאור כרונולוגי של קורות עם ישראל.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וספר מלכים · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וספר הזוהר · ראה עוד »
סדר רב עמרם גאון
סדר רב עמרם גאון הוא סידור תפילה שנערך על ידי רב עמרם גאון בן המאה התשיעית והוא אחד מסדרי התפילה היהודיים הקדומים ביותר.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וסדר רב עמרם גאון · ראה עוד »
ערב שבת
איזידור קאופמן, "ערב שבת" ערב שבת (נכתב גם כראשי תיבות: ער"ש או ערש"ק, 'ערב שבת קודש'. שם זה מבטא את ההכנות הנעשות בו לקראת יום השבת. בשיח הישראלי מכונה לעיתים ליל השבת (הזמן שלאחר שקיעת החמה של יום שישי) בשם 'ערב שבת', אך בפרסומים ומסמכים רשמיים של מוסדות ציבור, עדיין נהוג לקרוא לימי שישי "ערבי שבתות". בספר החוקים הישראלי נמנעו משימוש במושג זה של ערב שבת וחג, וכתבו במקומו: "יום לפני יום המנוחה כפי שנקבע". בשיח הדתי שם זה מיוחד לתיאור יום שישי עד לזמן כניסת השבת. בספרות ההלכתית מכונה זמן כניסת השבת גם בשם 'חֲשֵׁכָה' (לדוגמה 'ערב שבת סמוך לחֲשֵׁכָה'). ערב יום טוב הוא הכינוי ליום הקודם ליום טוב, עד לזמן שקיעת החמה המציינת את תחילתו של יום טוב. ערב יום טוב דומה במאפיינים רבים לערב שבת. בהלכה ישנם דינים מיוחדים לערב שבת (ולערב יום טוב), שעיקרם הכנות לשבת.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וערב שבת · ראה עוד »
ערוך השולחן
הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וערוך השולחן · ראה עוד »
עזרא פליישר
עזרא פליישר (כ"א באב ה'תרפ"ח, 7 באוגוסט 1928 – א' באב ה'תשס"ו, 25 ביולי 2006) היה פילולוג ישראלי, חוקר הפיוט והתפילה, משורר בעת שהיה אסיר ציון ברומניה תחת שם העט י' גולה (שמשמעותו ביידיש: יהודי גולה) ומתרגם עברי, פרופסור לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל (תשמ"ו), פרס רוטשילד למדעי היהדות, פרס קוגל לחכמת ישראל (תשל"ח) ופרס ישראל לספרות יפה (תשי"ט).
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ועזרא פליישר · ראה עוד »
עין חרוד
גלבוע (2010) מראה קיבוץ עין חרוד מכיוון הגלבוע: משמאל למטה - קיבוץ עין חרוד מאוחד, למעלה - קיבוץ עין חרוד איחוד ומימין - קיבוץ תל יוסף, 12/06 עין חרוד, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 חדר האוכל של קיבוץ עין חרוד, 1938 שלט מורשת על בית הספר המשותף לעין חרוד ולתל יוסף המוצב בעין חרוד עין חרוד הוא קיבוץ בעמק חרוד בעמק יזרעאל שהוקם על ידי חברי גדוד העבודה בי"ח באלול תרפ"א (21 בספטמבר 1921) והתפלג בשנת 1952 לשני קיבוצים: עין חרוד מאוחד ועין חרוד איחוד.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ועין חרוד · ראה עוד »
פסוקי דזמרא
"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ופסוקי דזמרא · ראה עוד »
פרנקפורט
תחנת הרכבת המרכזית של פרנקפורט גדת המיין בפרנקפורט קתדרלת פרנקפורט פרנקפורט על המיין (בגרמנית: Frankfurt am Main,; בספרות הרבנית: פרַנקפורט דמיין, ובקיצור: פפדַ"ם) היא הגדולה בערי מדינת הסן והעיר החמישית בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ופרנקפורט · ראה עוד »
פתילה
מנורה עם פתיל עין, ציור מאת ז'ורז' דה לה טור, אמצע המאה ה-17 פתילה היא רצועת חוט או בד קלוע בסיבים מפותלים הנתון בתוך נר, כלי שמן, מנורת נפט, תנור חימום או בכלי נשק ישנים בתור מנגנון השהייה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ופתילה · ראה עוד »
צפת במאה ה-16
צפת במאה ה-16 נחשבת לתופעה מיוחדת במינה בנוף הארצי-ישראלי של אותה תקופה במובנים רבים.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וצפת במאה ה-16 · ראה עוד »
קריאת ההלל
מתפללים בבית הכנסת מחזיקים את ארבעת המינים במהלך קריאת הלל בחג הסוכות, גלויה מתחילת המאה ה-20. ההלל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג ומועד, כדי להודות לאל ולשבח אותו.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וקריאת ההלל · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וקבלה · ראה עוד »
קבוצות הבחירה
#הפניה קבוצות הבחירה של המחנות העולים.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וקבוצות הבחירה · ראה עוד »
קדיש יתום
קדיש יתום (או קדיש יהא שלמא, על שם המילים הפותחות את התוספת לעיקר הקדיש) היא קדיש הנאמר על ידי אבלים יהודים במשך שנת האבל על הוריהם (אבא או אמא).
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וקדיש יתום · ראה עוד »
קורבן תודה
קורבן תודה הוא קורבן נדבה שהיה קרב בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וקורבן תודה · ראה עוד »
קיבוץ
דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וקיבוץ · ראה עוד »
קיבוצים בישראל
להלן רשימה של הקיבוצים בישראל, אלה הקיימים כיום או שפולגו, הועתקו ממקומם או פורקו.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וקיבוצים בישראל · ראה עוד »
רבי חנינא
#הפניה רבי חנינא בר חמא.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ורבי חנינא · ראה עוד »
רבי ינאי
רבי ינאי הכהן היה אמורא שחי במחצית הראשונה של המאה השלישית לספירה, והשתייך לדור הראשון של אמוראי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ורבי ינאי · ראה עוד »
שמן
שֶמֶן הוא שם כללי לנוזלים שומניים שאינם מסיסים במים (הידרופוביים).
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ושמן · ראה עוד »
שמשון רפאל הירש
#הפניה רש"ר הירש.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ושמשון רפאל הירש · ראה עוד »
שאול ידידיה אלעזר טאוב
רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב (כ"א בתשרי תרמ"ז, 20 באוקטובר 1886 – ט"ז בכסלו תש"ח, 29 בנובמבר 1947) היה האדמו"ר השני של חסידות מודז'יץ.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ושאול ידידיה אלעזר טאוב · ראה עוד »
שנות ה-20 של המאה ה-20
סדרה של הפגנות והתפרעויות ובשיאה צעדו אלפים מתומכיו אל רומא בדרישה למנותו לראש ממשלה, צבא השחרור העממי תוקף עמדות של הממשל בשאנדונג במהלך מלחמת האזרחים הסינית, התנועה להענקת זכות בחירה לנשים מוביל לאישור לחקיקת התיקון ה-19 לחוקת ארצות הברית ולכך שמדינות רבות אחרות מעניקות לנשים את הזכות לבחור ולהיבחר, מפת הקבינט הבריטית משנת 1921 המציגה את הגבולות המוצעים של המנדט הבריטי בארץ ישראל באותה העת (בפועל האזור שמעבר לנהר הירדן לא נכלל לבסוף בתחומי המנדט). שנות ה-20 של המאה ה-20 היו העשור השלישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1920 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1929.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ושנות ה-20 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-20
'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-90 של המאה ה-20
שנות ה־90 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות התשעים; בסלנג: הניינטיז) היו העשור העשירי והאחרון של המאה ה־20, והחלו ב־1 בינואר 1990 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1999.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ושנות ה-90 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שער הכוונות
שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ושער הכוונות · ראה עוד »
שלמה אלקבץ
רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (1505 לערך - 1584 לערך) היה מקובל ופייטן צפתי.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ושלמה אלקבץ · ראה עוד »
שלמה צבי שיק
הרב שלמה צבי שיק עם צאצאיו: משמאל: הרב מאיר שטיין ואשתו אנטוניה שיק; הרב משה אהרון שיק ואשתו הנריאטה הרב ברכיה שיק ואשתו שרה; הרב אברהם יעקב שיק ואשתו יסכה; הרב ד"ר משה שבתאי וייס ואשתו שרה שיק, 1899 הרב שלמה צבי בן נתן שיק (Schück) (נפ' כ' בתמוז ה'תרע"ו, 1844–1916) היה רב הונגרי ופוסק הלכה, אשר שימש כרבה של קהילת קרצג.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ושלמה צבי שיק · ראה עוד »
שלמה קרליבך
הרב שלמה (שלוימל'ה) קרליבך (י"ח בטבת תרפ"ה – ט"ז בחשוון תשנ"ה, 14 בינואר 1925 – 21 באוקטובר 1994) היה מורה רוחני, זמר, מלחין ומספר סיפורים יהודי אמריקאי.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ושלמה קרליבך · ראה עוד »
שליח ציבור
עמוד שליח ציבור מול ארון הקודש עמוד תפילה מאבן וזכוכית, יצירת האמן אסף קדרון שליח ציבור (בראשי תיבות: ש"ץ) הוא כינוי לחזן בית הכנסת, המייצג את הקהל בתפילתו לאלוהים.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ושליח ציבור · ראה עוד »
שבת
נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ושבת · ראה עוד »
שבת המלכה
שבת המלכה הוא שירו של המשורר חיים נחמן ביאליק.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ושבת המלכה · ראה עוד »
שדה (חקלאות)
שדה לפתית בפולין שדה למרגלות הרי נפתלי, חלק מעמק החולה קציר בשדה חיטים קומביין תבואות בקציר סויה שדה הוא שטח קרקע המשמש לגידולים חקלאיים נמוכים שאינם עצים.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ושדה (חקלאות) · ראה עוד »
שיר השירים
מגילת שִׁיר הַשִּׁירִים (בראשי תיבות: שה"ש) היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחלק הכתובים בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ושיר השירים · ראה עוד »
תנועת בוגרים
תנועת בוגרים היא קהילה של קבוצות המהווה המשך לתנועת הנוער, ממנה באו החברים.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותנועת בוגרים · ראה עוד »
תפילת מנחה
ללא.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותפילת מנחה · ראה עוד »
תפילת ערבית של שבת
תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותפילת ערבית של שבת · ראה עוד »
תרבות
תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותרבות · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תהלים
#הפניה תהילים.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותהלים · ראה עוד »
תהלים כט
#הפניה תהילים כ"ט.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותהלים כט · ראה עוד »
תהילים
ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותהילים · ראה עוד »
תהילים צ"ט
תהילים צ"ט הוא המזמור ה-99 בספר תהילים (ה-98 בתרגום השבעים ובוולגטה).
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותהילים צ"ט · ראה עוד »
תהילים צ"ז
תהילים צ"ז הוא המזמור התשעים ושבעה בתהילים.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותהילים צ"ז · ראה עוד »
תהילים צ"ח
תהילים צ"ח הוא המזמור ה-98 בספר תהילים (על פי המספור בוולגטה ובתרגום השבעים זהו המזמור ה-97 במספר).
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותהילים צ"ח · ראה עוד »
תהילים צ"ב
"מִזְמוֹר שִׁיר לְיוֹם הַשַּׁבָּת" הוא מזמור צ"ב (הפרק ה-92) בספר תהילים הנאמר בקבלת שבת לאחר שירת הפיוט לכה דודי.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותהילים צ"ב · ראה עוד »
תהילים צ"ג
תהילים צ"ג הוא המזמור ה-93 בספר תהילים (ה-94 לפי המספור של תרגום השבעים והוולגטה) ומכונה גם, על שם הפסוק הפותח אותו:.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותהילים צ"ג · ראה עוד »
תהילים צ"ה
תהילים צ"ה הוא המזמור ה-95 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-94).
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותהילים צ"ה · ראה עוד »
תהילים צ"ו
תהילים צ"ו הוא המזמור ה־96 בספר תהילים ולא ידוע מי חיברו.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותהילים צ"ו · ראה עוד »
תהילים ק'
מִזְמוֹר לְתוֹדָה הוא המזמור ה-100 בספר תהילים (במספור של תרגום השבעים והוולגטה זהו הפרק ה-99).
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותהילים ק' · ראה עוד »
תוספת שבת
תוספת שבת בהלכה היהודית היא פרק זמן קודם לשבת ולאחריה, שבה נוהגים דיני השבת והלכותיה, כבעיקר השבת.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ותוספת שבת · ראה עוד »
לשם יחוד
#הפניה לשם ייחוד.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ולשם יחוד · ראה עוד »
לשם ייחוד
ביהדות, לשם ייחוד היא תפילה קצרה שיש נוהגים לאומרה לפני קיום מצוות ומטרתה לגרום לכוונת התפילה - לשם מה נאמרת התפילה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ולשם ייחוד · ראה עוד »
לכה דודי
תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ולכה דודי · ראה עוד »
זמרה
הזמר הארי בלפונטה במהלך פעולת זמרה זִמרה או שירה היא יצירה של צלילים מוזיקליים על פי מקצב נתון, באמצעות הקול האנושי.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וזמרה · ראה עוד »
חנוכה
הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וחנוכה · ראה עוד »
חסידות מודז'יץ
רבי ישראל טאוב מייסד חסידות מודז'יץ רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב רבי חיים שאול האדמו"ר ממודז'יץ עם רבי ישראל דוד האדמו"ר ממודז'יץ מארצות הברית חסידות מודז'יץ הוא שמה של חצר חסידית שקמה בעיירה הפולנית דמבלין שכונתה בפי היהודים מודז'יץ, ומרכזה כיום בבני ברק.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וחסידות מודז'יץ · ראה עוד »
חסידות ערלוי
חסידות ערלוי באחת מחתונות נכדי האדמו"ר ישיבת חסידי ערלוי בשכונת קטמון בירושלים חסידות ערלוי היא קהילה בעלת מאפיינים של חצר חסידית, שהוקמה לאחר השואה על ידי האדמו"ר רבי יוחנן סופר, מצאצאי החת"ם סופר ויליד העיר ערלוי שבהונגריה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וחסידות ערלוי · ראה עוד »
חסידות באבוב
חסידות באבוב (הגייה: בּוֹבּעֶב) היא חצר חסידית משושלת צאנז שמקורה בבובובה שבגליציה ומרכזה כיום בשכונת בורו פארק שבברוקלין, ניו יורק.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וחסידות באבוב · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וחסידות גור · ראה עוד »
חסידות דושינסקיא
#הפניה חסידות דושינסקי.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וחסידות דושינסקיא · ראה עוד »
חלב (עיר)
חַלַבּ (בערבית: حلب; בכורדית: Heleb; בסורית: ܚܠܒ; בארמנית: Հալեպ; בטורקית: Halep; בצרפתית: Alep) היא עיר גדולה בסוריה ובירת מחוז חלב בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וחלב (עיר) · ראה עוד »
חזנות
"עמוד" החזן בקבר דוד המלך בהר ציון מקהלת חזנות "בזמירות", הפועלת במועצה אזורית מטה בנימין במופע בעיריית פתח תקווה חזנות הוא כינוי לקריאה של פרקי דת יהודית, בצורה מוזיקלית.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וחזנות · ראה עוד »
חול המועד
חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וחול המועד · ראה עוד »
חילוניים
#הפניה חילונים.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וחילוניים · ראה עוד »
חיים בנימין פונטרימולי
רבי חיים בנימין פונטרימולי (נפטר ב- י' בניסן ה'תרל"ג), היה רב טורקי, מרבני איזמיר.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וחיים בנימין פונטרימולי · ראה עוד »
בן ציון הלברשטאם
רבי בן-ציון הלברשטאם (מכונה ה"קדושת ציון" על שם ספרו; י' באייר ה'תרל"ד, 1874 – ד' באב ה'תש"א, 28 ביולי 1941) היה האדמו"ר השני מבאבוב, ומקים רשת ישיבות עץ חיים בגליציה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ובן ציון הלברשטאם · ראה עוד »
במה מדליקין
במה מדליקין הוא הפרק השני במסכת שבת העוסק בעיקר במצוות הדלקת נרות שבת ובהכנות לכניסת שבת.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ובמה מדליקין · ראה עוד »
בנימין שלמה המבורגר
הלוגו של מכון מורשת אשכנז הרב בנימין שלמה המבורגר (נולד בשנת ה'תשי"ד) הוא רב וחוקר תורני, הנחשב כמומחה למנהג אשכנז, ובפרט למנהגיהם של יהודי גרמניה ומערב אירופה וההיסטוריה שלהם.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ובנימין שלמה המבורגר · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ובר מצווה · ראה עוד »
בר יוחאי (פיוט)
"בר יוחאי" נוסח כורדיסטן, הוקלט בירושלים בשנת 1971. "בר יוחאי" נוסח חלקיס שביוון, הוקלט בחלקיס בשנת 1970. "בר יוחאי", נוסח תוניס, הוקלט בשנת 1966. בַּר יוֹחָאי הוא פיוט העוסק בתנא רבי שמעון בר יוחאי.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ובר יוחאי (פיוט) · ראה עוד »
בגדי שבת
חסיד ירושלמי לבוש בבגדי שבת ירושלמיים ילדי ברסלב בבגדי שבת, מאה שערים בגדי שבת הם בגדים מכובדים שאותם לובשים היהודים הדתיים בשבתות ובחגי ישראל וכן גם בחולי מועד לשם הדגשת החגיגיות והייחודיות של ימים אלו.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ובגדי שבת · ראה עוד »
בימה
בימה עשויה מאבן מתכת וזכוכית, בהיכל ישיבת איתמר, יצירת האמן אסף קדרון בימה היא מבנה או שולחן שנמצא בבית כנסת.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ובימה · ראה עוד »
בית (שירה)
בית (מכונה גם מחרוזת וסטרופה) הוא רצף של מספר משפטים בשיר.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ובית (שירה) · ראה עוד »
בית אהרן וישראל
#הפניה חסידות קרלין#קובץ בית אהרן וישראל.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ובית אהרן וישראל · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ובית כנסת · ראה עוד »
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וגאונים · ראה עוד »
גאורגיה
גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וגאורגיה · ראה עוד »
גאולה
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וגאולה · ראה עוד »
גניזת קהיר
דף מן הגניזה ובו כתב ידו של רבי אברהם בן הרמב"ם דגם הגניזה הקהירית (מוצב במוזיאון אנו) גניזת קהיר (מכונה גם הגניזה הקהירית) היא אוסף גדול של כתבי יד וספרים יהודיים, שנכתבו בין המאה ה-9 והמאה ה-19, ונשמרו בגניזה בעליית הגג של בית הכנסת בן עזרא בקהיר.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וגניזת קהיר · ראה עוד »
גלות (יהדות)
עמוד מהגדה של פסח מדפוס ספרד מהמאה ה-14 גלות היא הכינוי ביהדות להיעדרותו של רוב עם ישראל מארץ ישראל, הנתפסת לפי היהדות כמולדתו הנצחית.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וגלות (יהדות) · ראה עוד »
ה'תשנ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וה'תשנ"ז · ראה עוד »
ה'תשנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וה'תשנ"ו · ראה עוד »
ה'תשכ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וה'תשכ"ט · ראה עוד »
המזרח התיכון
המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת והמזרח התיכון · ראה עוד »
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת והאר"י · ראה עוד »
הנוער העובד והלומד
חג המעלות ברקפת 6 באוקטובר 2021 תנועת הנוער העובד והלומד (הידועה גם בראשי התיבות של שמה, הנוע"ל) (בערבית: الشبيبة العاملة والمتعلمة) היא תנועת נוער ארץ ישראלית שמושתתת על ערכי הציונות העובדת.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת והנוער העובד והלומד · ראה עוד »
התנועה הרפורמית
#הפניה יהדות רפורמית.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת והתנועה הרפורמית · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת והלכה · ראה עוד »
הזמנה לפיוט
"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת והזמנה לפיוט · ראה עוד »
הדלקת נרות חנוכה
ילד מדליק נרות בנשף חנוכה מטעם משרד החוץ, 1949 חנוכיה מונחת מול החלון בקבר רחל. נרות חנוכה דולקים בחושך תצ"ח (1738), מאוספי הספרייה הלאומית חנוכייה דולקת לצד החלון למען פרסום הנס הדלקת נרות חנוכה היא מצווה מדרבנן להדליק נר בכל לילה משמונת ימי החנוכה כדי לפרסם את ניצחון המכבים ונס פך השמן.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת והדלקת נרות חנוכה · ראה עוד »
הוצאת מאגנס
#הפניה הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת והוצאת מאגנס · ראה עוד »
היעב"ץ
#הפניה יעקב עמדין.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת והיעב"ץ · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת והיברובוקס · ראה עוד »
כגוונא
כגוונא הוא קטע הלקוח מספר הזוהר, ונאמר, בעיקר בקהילות חסידים מסוימות, לפני תפילת ערבית של שבת, קודם אמירת "ברכו".
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וכגוונא · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וימי הביניים · ראה עוד »
יעקב עמדין
פרידריך השביעי, דוכס שלזוויג-הולשטיין, 20 באוגוסט 1743 רבי יעקב ישראל בן צבי אשכנזי עֶמְדין (קרי: עֶמְדְן; בתעתיק לועזי: Emden; ט"ו בסיוון ה'תנ"ח (4 ביוני 1698), אלטונה – ל' בניסן ה'תקל"ו (19 באפריל 1776), שם) היה רב ותלמיד חכם, מגדולי הרבנים במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויעקב עמדין · ראה עוד »
יעקב תלמוד
יעקב דב תלמוד (י' בטבת ה'תרמ"ו, 18 בדצמבר 1885 – י"ט בתשרי ה'תשכ"ד, 7 באוקטובר 1963) היה מלחין חסידי פולני-ישראלי, חסיד גור ומלחין החצר של חסידות זו.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויעקב תלמוד · ראה עוד »
יעקב חיים סופר
הרב יעקב חיים סופר (ה'תרכ"ז או ה'תר"ל 1869 - ט' בסיוון ה'תרצ"ט, 27 במאי 1939) היה מקובל, מחבר ופוסק הלכה, נולד בבגדאד ועלה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויעקב חיים סופר · ראה עוד »
ירושתנו
ירושתנו הוא ספר שנה היוצא לאור מאז שנת תשס"ז על ידי מכון מורשת אשכנז, ומכנס מאמרים העוסקים בחקר תורת חכמי אשכנז.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וירושתנו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וירושלים · ראה עוד »
ידיד נפש
יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16 על ידי רבי אלעזר אזכרי, ממקובלי צפת.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת וידיד נפש · ראה עוד »
יהדות מרוקו
יהדות מרוקו היא הקהילה היהודית הגדולה בארצות ערב.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויהדות מרוקו · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות אלג'יריה
יהדות אלג'יריה הייתה אחת הקהילות הגדולות של יהדות ארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויהדות אלג'יריה · ראה עוד »
יהדות אוברלנד
יהדות אוברלנד (כתיב מיושן: אויבערלאנד) הוא כינוי לקהילות היהודיות שהתקיימו בצפון-מערב ממלכת הונגריה ההיסטורית, ובאותו חבל ארץ לאחר שהועבר לצ'כוסלובקיה ולאוסטריה, מסוף המאה ה-17 ועד לשואה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויהדות אוברלנד · ראה עוד »
יהדות ספרד
כתובה מסגורה, ספרד, 1480, מאוספי הספרייה הלאומית יהדות ספרד היא קהילה יהודית, שהתקיימה בחצי האי האיברי החל מהתקופה הרומית בספרד דרך התקופה הוויזיגותית, המוסלמית ולאחר מכן בממלכת ספרד הנוצרית, עד גירוש ספרד בשנת 1492.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויהדות ספרד · ראה עוד »
יהדות צפון אפריקה
#הפניה יהדות אפריקה#יהדות צפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויהדות צפון אפריקה · ראה עוד »
יהדות תימן
כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויהדות תימן · ראה עוד »
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויהדות בבל · ראה עוד »
יהדות גאורגיה
בית יהודי בגאורגיה כתובה מגאורגיה יהדות גאורגיה היא קהילה יהודית עתיקת יומין, ויש הסבורים, אף כי זו אינה דעת הרוב, כי ראשיתה עוד מימי חורבן בית המקדש הראשון וגירוש היהודים מארץ ישראל על ידי נבוכדנצר, שבא בעקבותיו.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויהדות גאורגיה · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יהדות התפוצות
התפוצה היהודית בעולם יהדות התפוצות זהו השם הכולל לקהילות היהודיות בגולה, קרי, מחוץ לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויהדות התפוצות · ראה עוד »
יהדות וורמייזא
וורמס ב-1630. רחוב היהודים מסומן בצהוב יהדות וורמייזא, כפי שכונתה וורמס בפי היהודים, היא קהילה יהודית בעיר וורמס שבמדינת ריינלנד-פפאלץ בגרמניה, שלה היסטוריה מפוארת בעולם היהודי.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויהדות וורמייזא · ראה עוד »
יהודי גאורגיה
#הפניה יהדות גאורגיה קטגוריה:גאורגיה: קבוצות אתניות.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויהודי גאורגיה · ראה עוד »
יום טוב
שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויום טוב · ראה עוד »
יובל שרלו
הרב יובל שֶרְלוֹ (נולד ב-ז' בטבת ה'תשי"ח, 30 בדצמבר 1957) הוא ראש ישיבת אורות שאול (יחד עם הרב תמיר גרנות והרב איתמר אלדר), ופעיל ציבורי בולט בזרם הדתי לאומי.
חָדָשׁ!!: קבלת שבת ויובל שרלו · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/קבלת_שבת
