גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
77 יחסים: מסך הברזל, משה אונגרפלד, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מזרח אירופה, מחנות המעצר בקפריסין, מועצת עיריית תל אביב, מושבה, אנגלית, אגודת העיתונאים בתל אביב, אוקראינה, נ. טברסקי, סופר, עת־מול, עלייה לארץ ישראל, עיתונאות, עיתונאי, פרשן ספורט, פתח תקווה, פולנית, פולין הקומוניסטית, צ'כוסלובקיה, צ. ליינמן, צפון תל אביב, ציונות, קומוניזם, קורספונדנט, קול ירושלים, קול ישראל, רומניה הקומוניסטית, רוני שטאובר, שמות רחובות בתל אביב, שבתאי דון-יחיא, שואת יהודי פולין, תנועות הנוער היהודיות הציוניות, תשע בערב, תשל"ז, תל אביב-יפו, לבוב, לבוב (מחוז), ז'ולקיב, זלוצ'וב, חווה חקלאית, בעל טור, בית העלמין קריית שאול, גרמנית, גליציה המזרחית, גדעון סאמט, דבר (עיתון), הארץ, ..., האימפריה האוסטרו-הונגרית, העלייה הרביעית, הרפובליקה הפולנית השנייה, השומר הצעיר, החלוץ, הונגריה הקומוניסטית, הכשרה, היישוב, יקיר העיר תל אביב-יפו, ישראלי, יד יצחק בן-צבי, יידיש, 13 במרץ, 15 במאי, 1904, 1920, 1922, 1926, 1928, 1931, 1938, 1946, 1954, 1956, 1970, 1977, 1998. להרחיב מדד (27 יותר) »
מסך הברזל
אחרות (יוגוסלביה, שהייתה חברה בארגון המדינות הבלתי-מזדהות) "מסך הברזל" (באנגלית: Iron Curtain) הוא כינוי לקו הגבול האידאולוגי אשר חילק את אירופה לשני גושים: הגוש המזרחי שנשלט על ידי ברית המועצות, והגוש המערבי בהנהגת ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ומסך הברזל · ראה עוד »
משה אונגרפלד
משה אוּנגֶרפֶלד (10 במרץ 1898 – 2 במרץ 1983) היה מורה, עיתונאי, פובליציסט וסופר, מנהלו הראשון של "בית ביאליק".
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ומשה אונגרפלד · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מזרח אירופה
מזרח אירופה הוא אזור גאוגרפי במזרחה של אירופה.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ומזרח אירופה · ראה עוד »
מחנות המעצר בקפריסין
עצירים יהודים ממתינים לביקורה של גולדה מאיר במחנות בקפריסין, 11 בנובמבר 1947 שגרה במחנה מעצר בקפריסין, אפריל 1948 מחנה מעצר בקפריסין, 1946, ארכיון ההגנה מחנות החורף בקפריסין שחזור של מחנה מעצר בקפריסין במוזיאון ההגנה מחנות המעצר בקפריסין היו מחנות שהקימה ממשלת בריטניה בקפריסין לצורך כליאת המעפילים המגיעים לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ומחנות המעצר בקפריסין · ראה עוד »
מועצת עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו#מועצת העיר.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ומועצת עיריית תל אביב · ראה עוד »
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ומושבה · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ואנגלית · ראה עוד »
אגודת העיתונאים בתל אביב
אגודת העיתונאים בתל אביב הוא ארגון המאגד עיתונאים רבים בישראל, ומטרתו לגבש אג'נדות כלליות לציבור העיתונאים, לקדם השגת מטרות משותפות, ולספק פלטפורמה לשיח בין-תחומי בין עיתונאים ממגוון רחב של עיתונים ובעלי מומחיות שונים.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ואגודת העיתונאים בתל אביב · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ואוקראינה · ראה עוד »
נ. טברסקי
#הפניה נחום טברסקי.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ונ. טברסקי · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט וסופר · ראה עוד »
עת־מול
#הפניה עת-מול.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ועת־מול · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עיתונאות
עיתונות בפעולה - מסיבת עיתונאים משנת 2017 עיתונאות או עיתונות היא פעילות של איסוף, ניתוח, עריכה, והפצה של תוכן מידעי העוסק באירועים אקטואליים.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ועיתונאות · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ועיתונאי · ראה עוד »
פרשן ספורט
#הפניה פרשן (עיתונות).
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ופרשן ספורט · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ופתח תקווה · ראה עוד »
פולנית
פולנית היא שפה סלאבית מערבית במשפחת השפות ההודו־אירופיות הקרובה יחסית לצ'כית, סלובקית וסורבית.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ופולנית · ראה עוד »
פולין הקומוניסטית
#הפניה הרפובליקה העממית הפולנית.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ופולין הקומוניסטית · ראה עוד »
צ'כוסלובקיה
צ'כוסלובקיה (בצ'כית: Československo; בסלובקית: Česko‑Slovensko) הייתה מדינה שהתקיימה בעבר כאיחוד השטחים שמרכיבים כיום את המדינות צ'כיה סלובקיה וקרפטורוסיה.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט וצ'כוסלובקיה · ראה עוד »
צ. ליינמן
#הפניה צדוק ליינמן.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט וצ. ליינמן · ראה עוד »
צפון תל אביב
כיכר המדינה בלב הצפון החדש. ברקע נראה חלק משכונות עבר הירקון צפון תל אביב, בהתייחסות לצפון העיר תל אביב, הוא מושג בעל פרשנויות שונות, הן כמושג גאוגרפי והן כחברתי, אשר גם השתנה לאורך ההיסטוריה.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט וצפון תל אביב · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט וציונות · ראה עוד »
קומוניזם
לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט וקומוניזם · ראה עוד »
קורספונדנט
#הפניה כתב (מקצוע)#כתב שטח.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט וקורספונדנט · ראה עוד »
קול ירושלים
קול ירושלים היה אות-הקריאה ושמם של השידורים העבריים בשירות השידור של פלשתינה (א"י).
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט וקול ירושלים · ראה עוד »
קול ישראל
בניין קול ישראל ברחוב הלני המלכה מס' 21 בירושלים ניידת שידור של קול ישראל לוח שידורים 1951 קול ישראל הייתה הרשת הממלכתית לשידורי רדיו של מדינת ישראל, שפעלה החל משידור הכרזת העצמאות ועד 1950 מתל אביב ולאחר מכן מירושלים.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט וקול ישראל · ראה עוד »
רומניה הקומוניסטית
#הפניה הרפובליקה הסוציאליסטית רומניה.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ורומניה הקומוניסטית · ראה עוד »
רוני שטאובר
248x248 פיקסלים רוני שטאובר (נולד ב-25 ביולי 1961) הוא היסטוריון ישראלי של תולדות עם ישראל בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ורוני שטאובר · ראה עוד »
שמות רחובות בתל אביב
#הפניה שמות רחובות בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ושמות רחובות בתל אביב · ראה עוד »
שבתאי דון-יחיא
#הפניה שבתי דון-יחייא.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ושבתאי דון-יחיא · ראה עוד »
שואת יהודי פולין
מפת שואת יהודי פולין שואת יהודי פולין הוא רצח עם בו טבחו השלטון הנאצי בסיוע משתפי פעולה ובעלי בריתם ממדינות הציר במיליוני יהודים פולנים כחלק מהשואה שהתרחשה בזמן מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ושואת יהודי פולין · ראה עוד »
תנועות הנוער היהודיות הציוניות
תנועות הנוער היהודיות הציוניות הן ברובן תנועות נוער עולמיות, הקשורות לתנועת הציונות.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ותנועות הנוער היהודיות הציוניות · ראה עוד »
תשע בערב
#הפניה העולם הזה.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ותשע בערב · ראה עוד »
תשל"ז
#הפניה ה'תשל"ז.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ותשל"ז · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ותל אביב-יפו · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ולבוב · ראה עוד »
לבוב (מחוז)
מחוז לבוב (באוקראינית: Львівська область) הוא מחוז במערב אוקראינה.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ולבוב (מחוז) · ראה עוד »
ז'ולקיב
#הפניה ז'ובקבה.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט וז'ולקיב · ראה עוד »
זלוצ'וב
#הפניה זלוטשוב.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט וזלוצ'וב · ראה עוד »
חווה חקלאית
חווה חקלאית בססקצ'ואן, קנדה חווה חקלאית (נקראת לעיתים גם "משק חקלאי") היא צורת התיישבות המתבססת על חקלאות בה מתגוררים בדרך כלל בני משפחה אחת, המעבדים שטחי קרקע נרחבים, בדרך כלל בעזרת עובדים שכירים.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט וחווה חקלאית · ראה עוד »
בעל טור
בעל טור (באנגלית: Columnist) הוא תואר לעיתונאי המפרסם טור קבוע בעיתון או בכתב עת, טור המתאפיין בסגנון ייחודי ובתחומי עניין ייחודיים.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ובעל טור · ראה עוד »
בית העלמין קריית שאול
בית העלמין קריית שאול הוא בית קברות בתל אביב.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ובית העלמין קריית שאול · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט וגרמנית · ראה עוד »
גליציה המזרחית
גליציה המזרחית והמערבית בסוף המאה ה-19 (מפה בשפה הגרמנית) גליציה המזרחית (באוקראינית: Східна Галичина, בפולנית: Galicja Wschodnia, בגרמנית: Ostgalizien) הוא אזור גאוגרפי במערב אוקראינה (המחוזות של היום לבוב, איוואנו-פרנקיבסק וטרנופול), שיש לו גם חשיבות היסטורית מהותית בפולין.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט וגליציה המזרחית · ראה עוד »
גדעון סאמט
גדעון סַאמֶט (נולד ב-1940) הוא עיתונאי ישראלי, בעל טור ולשעבר העורך האחראי של "הארץ".
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט וגדעון סאמט · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ודבר (עיתון) · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט והארץ · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
העלייה הרביעית
בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט והעלייה הרביעית · ראה עוד »
הרפובליקה הפולנית השנייה
תקופת הרפובליקה הפולנית השנייה היא תקופה בהיסטוריה של פולין, בין שתי מלחמות העולם (1918–1939).
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט והרפובליקה הפולנית השנייה · ראה עוד »
השומר הצעיר
השומר הצעיר היא תנועת הנוער הציונית הראשונה.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט והשומר הצעיר · ראה עוד »
החלוץ
סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט והחלוץ · ראה עוד »
הונגריה הקומוניסטית
#הפניה הרפובליקה העממית ההונגרית.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט והונגריה הקומוניסטית · ראה עוד »
הכשרה
הכשרה היא תהליך הכנתו של אדם להתיישבות בארץ ישראל על סמך הבסיס האידאולוגי הציוני-הסוציאליסטי.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט והכשרה · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט והיישוב · ראה עוד »
יקיר העיר תל אביב-יפו
חניה בתל אביב שהוקצתה ליקיר העיר תל אביב יַקיר העיר הוא תואר כבוד יקיר העיר שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מדי שנה, מאז 1976, לאישים שונים לאות הוקרה על פועלם הציבורי.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ויקיר העיר תל אביב-יפו · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט וישראלי · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ויידיש · ראה עוד »
13 במרץ
13 במרץ הוא היום ה-72 בשנה (73 בשנה מעוברת), בשבוע ה-11 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ו13 במרץ · ראה עוד »
15 במאי
15 במאי הוא היום ה-135 בשנה (136 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ו15 במאי · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ו1904 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ו1920 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ו1922 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ו1926 · ראה עוד »
1928
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ו1928 · ראה עוד »
1931
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ו1931 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ו1938 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ו1946 · ראה עוד »
1954
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ו1954 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ו1956 · ראה עוד »
1970
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ו1970 · ראה עוד »
1977
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ו1977 · ראה עוד »
1998
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שמעון סאמט ו1998 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שמעון_סאמט
