גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
52 יחסים: מקובל, מרדכי שמואל גירונדי, מרוקו, משה זכות, משורר, מחזור תפילה, מדקדק, אלג'יר, אחרונים, אברהם כלפון (רב), אוראן, איטליה, ספרד, פאס, צפרו, צפת, קבלה, קונסטנטינופול, שאול ישועה אביטבול, תלמסאן, תלמוד, תוניס, תיקוני הזוהר, ליוורנו, טריפולי (לוב), חיים יוסף דוד אזולאי, דקדוק עברי, דוד בן חסין, דיין (הלכה), ה'תקמ"ח, ה'תקמ"ג, ה'תקמ"ד, ה'תקמ"ה, ה'תקנ"ה, ה'תקס"ג, ה'תקס"ד, ה'תר"ז, ה'תשנ"ה, המאה ה-18, הספרייה הלאומית, הלכה, ימים נוראים, יעקב חיים בן נאים, יוסף בן נאים, 1783, 1784, 1785, 1788, 1795, 1803, ..., 1804, 1857. להרחיב מדד (2 יותר) »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ומקובל · ראה עוד »
מרדכי שמואל גירונדי
רבי מרדכי שמואל גירונדי (ג' בתשרי ה'תק"ס, 2 באוקטובר 1799 - י"ב בטבת ה'תרי"ב, 4 בינואר 1852) היה רב וביוגרף יהודי איטלקי שחי ופעל במחצית הראשונה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ומרדכי שמואל גירונדי · ראה עוד »
מרוקו
נווה מדבר על גבול הסהרה איית בן חדו אמן ריקועי מתכת במרוקו ממלכת מרוקו (בערבית מרוקאית: المغرب אל־מַעְ׳רִבּ, או المملكة المغربية אַלְ־מַמְלַכַּה אלְ־מַעְ׳רִבִּיַּה, תרגום מילולי: ממלכת המערב או הממלכה המערבית) היא מונרכיה בקצה הצפון-מערבי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ומרוקו · ראה עוד »
משה זכות
רבי משה בן מרדכי זַכּוּת (ידוע בכינויו הרמ"ז) (אמסטרדם, שפ"ה 1625? – מנטובה, ט"ז בתשרי ה'תנ"ח, 1 באוקטובר 1697) היה רב, מקובל, ומשורר יהודי ממוצא פורטוגזי.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ומשה זכות · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ומשורר · ראה עוד »
מחזור תפילה
סט מחזורים של רינת ישראל. מחזור ישן מדפוס ראם. מחזור תפילה, או בקיצור מחזור, הוא ספר תפילות לאחד או יותר ממועדי השנה היהודיים.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ומחזור תפילה · ראה עוד »
מדקדק
#הפניה בלשנות.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ומדקדק · ראה עוד »
אלג'יר
אלג'יר (בערבית: أَلْجَزَائِر, תעתיק מדויק: אלְגַ'זָאאִר, תרגום: האיים; בברברית: ⴷⵣⴰⵢⴻ; בצרפתית: Alger) היא עיר הבירה והעיר הגדולה ביותר של אלג'יריה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ואלג'יר · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ואחרונים · ראה עוד »
אברהם כלפון (רב)
רבי אברהם כלפון ("האבר"ך"; 1735, ליוורנו איטליה - 1819, צפת) היה פרשן מקרא ותלמוד, משורר, כרוניקאי ומנהיג קהילת יהודי טריפולי בסוף המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ואברהם כלפון (רב) · ראה עוד »
אוראן
אוראן (בערבית: وهران, תעתיק מדויק: והראן; בברברית: ⵡⴻⵀ) היא עיר נמל באלג'יריה, השוכנת במפרץ אוראן, לחופי הים התיכון, במרחק 430 ק"מ מזרחית למצר גיברלטר ובמרחק 350 ק"מ דרומית מערבית לאלג'יר.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ואוראן · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ואיטליה · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וספרד · ראה עוד »
פאס
פֶאס (בערבית: فاس, בברברית: ⴼⴰⵙ, בצרפתית: Fès) היא העיר השנייה בגודלה במרוקו, אחרי קזבלנקה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ופאס · ראה עוד »
צפרו
צפרו (בערבית: صفرو, בברברית: ⵚⴻⴼⵕⵓ) היא עיר במרכז מרוקו עשרים ושמונה קילומטרים דרומית-מזרחית לעיר הגדולה פאס, השוכנת למרגלות הרי האטלס התיכונים בקצה עמק הסייס על שתי גדותיו של נחל אגאי.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וצפרו · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וצפת · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וקבלה · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וקונסטנטינופול · ראה עוד »
שאול ישועה אביטבול
הרב שאול ישועה אביטבול (ה'תצ"ט, 1739 – כ"ה באלול ה'תקס"ט, 1809) היה דיין, רבה הראשי של העיר צפרו שבמרוקו.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ושאול ישועה אביטבול · ראה עוד »
תלמסאן
תלמסאן (בערבית: تلمسان, בברברית: ⵜⵍⴻⵎⵙⴰⵏ, בצרפתית: Tlemcen) היא עיר בצפון אלג'יריה, בצומת דרכים בין חופי הים התיכון והסהרה, ליד הגבול עם מרוקו, במרחק של 270 ק"מ מאוראן.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ותלמסאן · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ותלמוד · ראה עוד »
תוניס
תוּנִס (בברברית: ⵜⵓⵏⴻⵙ; בצרפתית: Tunis) היא בירת תוניסיה והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ותוניס · ראה עוד »
תיקוני הזוהר
שער מהדורה חדשה של ספר תיקוני הזוהר תיקוני הזוהר (מימין) כחלק ממהדורת הזוהר המנוקדת עם פירוש מתוק מדבש תיקוני הזוהר, הוא חיבור קבלי המהווה חלק נפרד מספר הזוהר ומשתייך לזרם המרכזי של הקבלה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ותיקוני הזוהר · ראה עוד »
ליוורנו
#הפניה ליבורנו.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וליוורנו · ראה עוד »
טריפולי (לוב)
טְרִיפּוֹלִי (בערבית: طرابلس – טַרָאבֻּלֻס; ברברית וטריפוליטאית יהודית: טְרָאבְּלֶס) היא בירת לוב והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וטריפולי (לוב) · ראה עוד »
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וחיים יוסף דוד אזולאי · ראה עוד »
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ודקדוק עברי · ראה עוד »
דוד בן חסין
רבי דוד בן חסין (1727 - 30 ביוני 1792) היה מגדולי המשוררים והפייטנים של יהודי מרוקו.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ודוד בן חסין · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה'תקמ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וה'תקמ"ח · ראה עוד »
ה'תקמ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וה'תקמ"ג · ראה עוד »
ה'תקמ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וה'תקמ"ד · ראה עוד »
ה'תקמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וה'תקמ"ה · ראה עוד »
ה'תקנ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וה'תקנ"ה · ראה עוד »
ה'תקס"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וה'תקס"ג · ראה עוד »
ה'תקס"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וה'תקס"ד · ראה עוד »
ה'תר"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וה'תר"ז · ראה עוד »
ה'תשנ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וה'תשנ"ה · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר והמאה ה-18 · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר והלכה · ראה עוד »
ימים נוראים
ימים נוראים הוא כינוי לחגים מסויימים ביהדות אשר יש להם לפי המסורת מוטיבים הקשורים לימי דין, מקובל לכנות כך את החגים ראש השנה יום הכיפורים ולעתים גם את הושענא רבה.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר וימים נוראים · ראה עוד »
יעקב חיים בן נאים
רבי יעקב חיים בן נאים (או אבן נאים; נפטר בכ"ח בתשרי ה'תקס"ד, 1803) היה מחכמי צפון-אפריקה וממנהיגיה במאה ה-18.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ויעקב חיים בן נאים · ראה עוד »
יוסף בן נאים
רבי יוסף בן-נאיים (ט' באלול ה'תרמ"ב – ט"ז בשבט ה'תשכ"א; 24 באוגוסט 1882 – 2 בפברואר 1961) היה רב, סופר, חוקר וביבליוגרף ממרוקו.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ויוסף בן נאים · ראה עוד »
1783
חוזה פריז בין בריטניה לארצות הברית, לפיו בריטניה מכירה בעצמאות ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ו1783 · ראה עוד »
1784
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ו1784 · ראה עוד »
1785
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ו1785 · ראה עוד »
1788
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ו1788 · ראה עוד »
1795
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ו1795 · ראה עוד »
1803
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ו1803 · ראה עוד »
1804
12 ביולי 1804 - אלכסנדר המילטון נהרג בדו-קרב נגד ארון בר.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ו1804 · ראה עוד »
1857
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אלנקאר ו1857 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_אלנקאר
