תוכן עניינים
28 יחסים: משה זכות, מתתיהו שטראשון, מגן אברהם, אריה ליב פרומקין, אליעזר בן ארחא, אברהם בן דוד מפושקירה, אברהם יערי, אורח חיים, ספרא, ספונות, סלוניקי, קבר שמואל הנביא, רבי חיים ויטאל, רדב"ז, שמואל אבוהב, שבתי צבי, שד"ר, ליוורנו, חברון, חיים בנבנישתי, חיים יוסף דוד אזולאי, הסכמה, הלל בן אליקים, כתובים, יעקב שמואל שפיגל, ירושלים, ילקוט שמעוני, יהודה לייב פישמן מימון.
משה זכות
רבי משה בן מרדכי זַכּוּת (ידוע בכינויו הרמ"ז) (אמסטרדם, שפ"ה 1625? – מנטובה, ט"ז בתשרי ה'תנ"ח, 1 באוקטובר 1697) היה רב, מקובל, ומשורר יהודי ממוצא פורטוגזי.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא ומשה זכות
מתתיהו שטראשון
הרב מתתיהו שְׂטרָאשוּן (רמ"ש; 1 באוקטובר 1817, כ"ב בתשרי ה'תקע"ח, וילנה – 13 בדצמבר 1885, ו' בטבת ה'תרמ"ו, שם) היה רב ליטאי חשוב, אספן ספרים ומייסד "ספריית שטראשון" הידועה בעיר וילנה שבליטא.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא ומתתיהו שטראשון
מגן אברהם
מגן אברהם הוא חיבור מהמאה ה-17, מאת רבי אברהם אבלי הלוי גומבינר על חלק אורח חיים בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא ומגן אברהם
אריה ליב פרומקין
הרב אריה ליב פְרוּמְקִין (תר"ה, 1845 – ה' בסיוון תרע"ו, 1916) היה רב ומורה, מחבר ספרים וחוקר תולדות ארץ ישראל, ממייסדי המושבה פתח תקווה.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא ואריה ליב פרומקין
אליעזר בן ארחא
רבי אליעזר בר ארחא (נפטר ב-30 באוקטובר 1651) היה דיין וראש הקהילה היהודית בחברון, דיין בעזה.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא ואליעזר בן ארחא
אברהם בן דוד מפושקירה
רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא ואברהם בן דוד מפושקירה
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא ואברהם יערי
אורח חיים
#הפניה חיים אישיים.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא ואורח חיים
ספרא
סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא וספרא
ספונות
כריכת כתב העת ספונות תשי"ז ספונות: ספר שנה לחקר קהילות ישראל במזרח (או בשמו המקוצר ספונות), הוא כתב עת מדעי, שיצא לאור בשתי סדרות, ביוזמתו של מאיר בניהו, ומטעם מכון בן צבי והאוניברסיטה העברית.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא וספונות
סלוניקי
סלוניקי (ביוונית:, בטורקית: Selanik) היא העיר השנייה בגודלה ביוון ואחת מערי הנמל החשובות בה.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא וסלוניקי
קבר שמואל הנביא
#הפניה נבי סמואל.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא וקבר שמואל הנביא
רבי חיים ויטאל
#הפניה חיים ויטאל.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא ורבי חיים ויטאל
רדב"ז
רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא ורדב"ז
שמואל אבוהב
הרב שמואל אבוהב (1610 – 22 באוגוסט 1694) היה רב ופוסק הלכות בעיר ונציה ומגדולי חכמי איטליה.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא ושמואל אבוהב
שבתי צבי
שַׁבְּתַי צְבִי (ט' באב ה'שפ"ו, 1 באוגוסט 1626 – י' בתשרי ה'תל"ז, 17 בספטמבר 1676) היה יהודי יליד איזמיר, שנחשב לאחד ממשיחי השקר המפורסמים ביותר בהיסטוריה של עם ישראל.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא ושבתי צבי
שד"ר
הרב יעקב ספיר יצא בשליחות קהילת "הפרושים" בירושלים אל הודו ואוסטרליה בשנים 1858–1863, בדרכו שהה תקופה במחיצת יהודי תימן ופרסם רבות אודותיהם עיר העתיקה בירושלים בשלהי המאה ה-19 שַׁדָּ"ר (ראשי תיבות של שלוחא דְרַבָּנָן) היה כינויים של יהודים שנשלחו מארץ ישראל לקהילות הגולה כדי לגייס תרומות לקיומו וחיזוקו של היישוב היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא ושד"ר
ליוורנו
#הפניה ליבורנו.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא וליוורנו
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא וחברון
חיים בנבנישתי
רבי חיים בן ישראל בֶּנְבֶנִשְׂתִּי (החבי"ב) (איסטנבול, ה'שס"ג, 1603 – איזמיר, י"ט באלול ה'תל"ג, 31 באוגוסט 1673) היה רב ופוסק הלכה באיזמיר, מחבר ספר כנסת הגדולה על ארבעה טורים.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא וחיים בנבנישתי
חיים יוסף דוד אזולאי
ציון החיד"א בהר המנוחות ירושלים הרב חיים יוסף דוד אֲזוּלַאי (בראשי תיבות: חִידָ"א; ה'תפ"ד – י"א באדר ה'תקס"ו; 1724 – 1 במרץ 1806) היה פוסק הלכה, שד"ר ומקובל.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא וחיים יוסף דוד אזולאי
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא והסכמה
הלל בן אליקים
רבינו הלל בן אליקים – מחכמי הראשונים ידוע בפירושיו על מדרשי הלכה.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא והלל בן אליקים
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא וכתובים
יעקב שמואל שפיגל
#הפניה יעקב שפיגל.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא ויעקב שמואל שפיגל
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא וירושלים
ילקוט שמעוני
ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא וילקוט שמעוני
יהודה לייב פישמן מימון
הרב מימון יושב משמאל לבן-גוריון בעת הכרזת העצמאות 250px ביקור הרבנים יהודה לייב פישמן מימון ובן-ציון מאיר חי עוזיאל בבגדאד לצד הרבנים ששון כדורי ועזרא דנגור הרב יהודה לייב הכהן פישמן מימון (י"ב בכסלו ה'תרל"ו, 11 בדצמבר 1875 – ט' בתמוז ה'תשכ"ב, 10 ביולי 1962) היה ממקימי תנועת המזרחי, חבר מנהלת העם, מחותמי מגילת העצמאות, חבר הכנסת, שר הדתות הראשון של מדינת ישראל וחתן פרס ישראל לספרות תורנית.
לִרְאוֹת אברהם גדילייא ויהודה לייב פישמן מימון