גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
77 יחסים: Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums, מלחמת העולם השנייה, מחנה השמדה, מחקר, מוסד הרב קוק, ארצות הברית, אברהם מרדכי אלתר, אביגדור אפטוביצר, אדם צ'רניאקוב, אוניברסיטת בר-אילן, אוקראינה, איטליה, ניו יורק, ספרד, ספטמבר, סטניסלאב, סטורוז'ינץ, סבוראים, סוגיה, פרופסור, פודהייצה, פילולוגיה, ציונות, רב, תנועת המזרחי, תרנ"ה, תרפ"ט, תרפ"ח, תרצ"ט, תרצ"ז, תש"ל, תש"ג, תשל"ה, תשט"ו, תשכ"ז, תשכ"ב, תשכ"ד, תשי"ח, תשי"ג, תלמוד, תלמיד חכם, חנוך אלבק, בנימין וייס, בלז'ץ, ביאליסטוק, בית המדרש לרבנים בווינה, בית הקברות סנהדריה, גסטפו, גליציה, גטו, ..., ד' בתשרי, ה'תש"ג, ה'תשל"א, האוניברסיטה העברית בירושלים, האימפריה האוסטרו-הונגרית, הצופה מארץ הגר, הקונגרס הציוני העולמי, ורשה, יעקב בלידשטיין, יצחק ניסנבוים, ירושלים, ישיבה יוניברסיטי, יום הכיפורים, יודנראט, 15 בנובמבר, 1896, 1935, 1939, 1940, 1946, 1967, 1970, 1975, 22 במרץ, 4 באוקטובר, 4 בנובמבר, 9 באפריל. להרחיב מדד (27 יותר) »
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums
Monatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums (גרמנית: "ירחון לתולדות ישראל ולחכמת ישראל" או "להיסטוריה היהודית ולמדעי היהדות"; בראשי תיבות: MGWJ; מכונה גם בסתמי: Monatsschrift, מוֹנַאטסשריפְט) היה כתב עת אקדמי מחקרי שהופיע, עם כמה הפסקות, במשך 83 שנים, מ-1851 עד 1939.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וMonatsschrift für Geschichte und Wissenschaft des Judentums · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מחנה השמדה
גדר במחנה ההשמדה בירקנאו שער הכניסה למחנה ההשמדה בירקנאו הריסות הקרמטוריום בבירקנאו, אשר פוצץ על ידי הנאצים בשלהי המלחמה, כדי להסתיר את מעשיהם מחנה השמדה (בגרמנית: Vernichtungslager) היה מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד, בעיקר יהודים, על פי החלטות הממשל הנאצי.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ומחנה השמדה · ראה עוד »
מחקר
מחקר הוא פעילות שיטתית לאיסוף ידע, פרשנותו וניתוחו.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ומחקר · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וארצות הברית · ראה עוד »
אברהם מרדכי אלתר
לוחית זיכרון לרב אברהם מרדכי אלתר ליד ישיבת אמרי אמת בבני ברק מימין לשמאל: מאיר אלתר, אברהם מרדכי אלתר, חנוך צבי הכהן לוין, ישראל אלתר רבי אברהם מרדכי אַלְתֶּר (ז' בטבת ה'תרכ"ו, 25 בדצמבר 1865 – שבועות תש"ח, 3 ביוני 1948), היה בנו הבכור של רבי יהודה אריה לייב אלתר, ה"שפת אמת".
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ואברהם מרדכי אלתר · ראה עוד »
אביגדור אפטוביצר
אביגדור (ויקטור) אַפּטוֹבִיצֶר (Aptowitzer; 16 במרץ 1871, כ"ג באדר תרל"א, טרנופול, גליציה המזרחית – 5 בדצמבר 1942, כ"ו בכסלו תש"ג, תל אביב) היה חוקר תלמוד יהודי.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ואביגדור אפטוביצר · ראה עוד »
אדם צ'רניאקוב
וורשה אדם צֶ'רניַאקוב (בשם מלא בפולנית: Adam Abram Czerniaków; 30 בנובמבר 1880 – 23 ביולי 1942) היה איש ציבור יהודי-פולני בפולין שבין מלחמות העולם, שכיהן כחבר מועצת העיר ורשה, כחבר הסנאט של פולין וכסגן יושב ראש הקהילה היהודית בוורשה.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ואדם צ'רניאקוב · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ואוקראינה · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ואיטליה · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וניו יורק · ראה עוד »
ספרד
סְפָרַד (בספרדית: "אֶסְפַּנְיַה") או ממלכת ספרד (בספרדית: Reino de España, תעתיק: "ריינו דה אספניה") היא מדינה בדרום מערב אירופה ושטחה נפרש על פני מרבית שטחו של חצי האי האיברי, אותו היא חולקת עם פורטוגל, אנדורה והטריטוריה הבריטית גיברלטר.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וספרד · ראה עוד »
ספטמבר
ספטמבר (מלטינית September) הוא החודש התשיעי בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וספטמבר · ראה עוד »
סטניסלאב
#הפניה איוואנו-פרנקיבסק.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וסטניסלאב · ראה עוד »
סטורוז'ינץ
סטורוז'ינץ (באוקראינית: Сторожинець, ברומנית: Storojineţ, בפולנית: Storożyniec, ביידיש: סטראָזשניץ) היא עיר במחוז צ'רנוביץ, אוקראינה.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וסטורוז'ינץ · ראה עוד »
סבוראים
סָבוֹרָאִים (בעלי סברא) – ובספרות התורנית רבנן סבוראי – הוא כינוים של חכמי ישיבות בבל מסוף תקופת האמוראים (סוף המאה ה-5) ועד לתקופת הגאונים (אמצע המאה ה-6 או אמצע המאה ה-7).
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וסבוראים · ראה עוד »
סוגיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וסוגיה · ראה עוד »
פרופסור
ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ופרופסור · ראה עוד »
פודהייצה
פודהייצה (באוקראינית: Підгайці, בפולנית: Podhajce, ביידיש: פאדהאיצע או פידאייץ) היא עיירה במחוז טרנופול בחבל פודוליה במערב אוקראינה, בחבל גליציה ההיסטורי.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ופודהייצה · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ופילולוגיה · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וציונות · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ורב · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תרנ"ה
#הפניה ה'תרנ"ה.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותרנ"ה · ראה עוד »
תרפ"ט
#הפניה ה'תרפ"ט.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותרפ"ט · ראה עוד »
תרפ"ח
#הפניה ה'תרפ"ח.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותרפ"ח · ראה עוד »
תרצ"ט
#הפניה ה'תרצ"ט.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותרצ"ט · ראה עוד »
תרצ"ז
#הפניה ה'תרצ"ז.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותרצ"ז · ראה עוד »
תש"ל
#הפניה ה'תש"ל.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותש"ל · ראה עוד »
תש"ג
#הפניה ה'תש"ג.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותש"ג · ראה עוד »
תשל"ה
#הפניה ה'תשל"ה.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותשל"ה · ראה עוד »
תשט"ו
#הפניה ה'תשט"ו.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותשט"ו · ראה עוד »
תשכ"ז
#הפניה ה'תשכ"ז.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותשכ"ז · ראה עוד »
תשכ"ב
#הפניה ה'תשכ"ב.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותשכ"ב · ראה עוד »
תשכ"ד
#הפניה ה'תשכ"ד.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותשכ"ד · ראה עוד »
תשי"ח
#הפניה ה'תשי"ח.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותשי"ח · ראה עוד »
תשי"ג
#הפניה ה'תשי"ג.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותשי"ג · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותלמוד · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ותלמיד חכם · ראה עוד »
חנוך אלבק
חנוך אלבק (17 באוגוסט 1890 - 9 בינואר 1972) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, מגדולי החוקרים של המשנה והתלמוד וממייסדי השיטות המדעיות החדשות בחקר המשנה.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וחנוך אלבק · ראה עוד »
בנימין וייס
בנימין (בנג'י) ווייס (נולד ב-1941 בניו יורק) הוא מתמטיקאי אמריקאי-ישראלי, פרופסור (בגמלאות) באוניברסיטה העברית בירושלים, הנודע בשל תרומותיו לתורה הארגודית, תורת הסתברות, תורת המשחקים ותורת הקבוצות התיאורית.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ובנימין וייס · ראה עוד »
בלז'ץ
מחנה ההשמדה בֶּלְזֶ'ץ (בגרמנית: Vernichtungslager Belzec, בפולנית: Belżec) היה הראשון מבין מחנות ההשמדה הנאציים שפעלו במסגרת "מבצע ריינהרד".
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ובלז'ץ · ראה עוד »
ביאליסטוק
בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וביאליסטוק · ראה עוד »
בית המדרש לרבנים בווינה
בית המדרש לרבנים בווינה (בגרמנית: Israelitisch-Theologische Lehranstalt תרגום: בית האולפנה הישראלי התאולוגי), היה מוסד להכשרת רבנים וללימוד מדעי הפילוסופיה שהתקיים בווינה אוסטריה, מיום ייסודו ב-15 באוקטובר 1893, ועד לפברואר 1938 עת פלשו הכוחות הנאצים לווינה, והרסו את המוסד.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ובית המדרש לרבנים בווינה · ראה עוד »
בית הקברות סנהדריה
צומת סנהדריה בית הקברות סנהדריה הוא בית קברות יהודי השוכן בצפון ירושלים בסמוך לשכונת סנהדריה, ובסמוך לצומת הרחובות שמואל הנביא, שדרות אשכול ובר-אילן (צומת סנהדריה).
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ובית הקברות סנהדריה · ראה עוד »
גסטפו
גסטפו (בגרמנית: Gestapo; ראשי תיבות של: Geheime Staatspolizei) הוא קיצור שמה של "משטרת המדינה החשאית" של גרמניה הנאצית, שהייתה אחד הגופים המרכזיים לאכיפת הטוטליטריות הנאצית – תחילה בפרוסיה בלבד, משם לכלל גרמניה, ולבסוף לכלל השטחים הכבושים.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וגסטפו · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וגליציה · ראה עוד »
גטו
סמטה בגטו רומא, צוירה על ידי אטורֶה רוסלר פרנץ ב-1880 גטו (בעבר רווח הכתיב גיטו; מאיטלקית: Ghetto) בהקשר ההיסטורי-יהודי הוא הכינוי לצורת ההתיישבות היהודית בגולה ברבעים וביישובים נפרדים, מסוגרים בתוך עצמם מבחינה תרבותית מהעמים הלא-יהודיים.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וגטו · ראה עוד »
ד' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וד' בתשרי · ראה עוד »
ה'תש"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וה'תש"ג · ראה עוד »
ה'תשל"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וה'תשל"א · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
הצופה מארץ הגר
דף הפתיחה של כתב העת הצופה מארץ הגר: עיתון עברי מוקדש לחכמת ישראל וספרותו ולאחר מכן הצופה לחכמת ישראל היה כתב עת לחכמת ישראל שנדפס בעברית בבודפשט בירת הונגריה ("ארץ הגר" בכינויה הרבני) בין השנים תרע"א-תרע"ה (1910–1914) בשם "הצופה מארץ הגר" ובין השנים תרפ"א-תרצ"א (1921–1931) במתכונת דומה מאוד בשם "הצופה לחכמת ישראל".
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס והצופה מארץ הגר · ראה עוד »
הקונגרס הציוני העולמי
קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וורשה · ראה עוד »
יעקב בלידשטיין
יעקב (ג'רלד) בלידשטיין (1938 – 10 בספטמבר 2020) היה חוקר ההלכה היהודית ומשנתו של הרמב"ם.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ויעקב בלידשטיין · ראה עוד »
יצחק ניסנבוים
מושב המועצה הארצית של המזרחי, ורשה, תרצ"ח (1938). משמאל לימין: הרב ברונוט, מנחם סוקול, '''הרב יצחק ניסנבוים''', הרב רובינשטיין, הרב זאב גולד, י' אנגלמן, י"ל שצרנסקי, ישראל שפירא הרב יִצְחָק נִיסְנְבּוֹים (כ"ה בתשרי תרכ"ט, 1868 – תש"ג, 1942/1943) היה דרשן, סופר ומהוגיה הראשונים של הציונות הדתית.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ויצחק ניסנבוים · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וירושלים · ראה עוד »
ישיבה יוניברסיטי
אוניברסיטת ישיבה (באנגלית: Yeshiva University או בקיצור YU) היא אוניברסיטה יהודית פרטית בניו יורק שנוסדה ב-1886.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס וישיבה יוניברסיטי · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ויום הכיפורים · ראה עוד »
יודנראט
אנשי היודנראט של שידלובייץ כרזה שהפיץ היודנראט בגטו לודז' הכרזה קוראת לאזרחים לשמור על היגיינה: "ילד נקי הוא בריא. מלוכלך - חולה." וורשה לאחר שהופצץ בזמן מרד גטו ורשה היודנראט (בגרמנית: Judenrat, ברבים: Judenräte; "מועצת היהודים"), או האֶלְטֶסטֶנרָאט (בגרמנית: Ältestenrat; ביידיש: עלטעסטענראט, "מועצת הזקנים"), היה מוסד שלטון יהודי שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ויודנראט · ראה עוד »
15 בנובמבר
15 בנובמבר הוא היום ה-319 בשנה, (320 בשנה מעוברת), בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ו15 בנובמבר · ראה עוד »
1896
האולימפיאדה המודרנית הראשונה.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ו1896 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ו1935 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ו1939 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ו1940 · ראה עוד »
1946
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ו1946 · ראה עוד »
1967
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ו1967 · ראה עוד »
1970
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ו1970 · ראה עוד »
1975
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ו1975 · ראה עוד »
22 במרץ
22 במרץ הוא היום ה-81 בשנה (82 בשנה מעוברת), בשבוע ה-12 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ו22 במרץ · ראה עוד »
4 באוקטובר
4 באוקטובר הוא היום ה-277 בשנה בלוח הגרגוריאני (278 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ו4 באוקטובר · ראה עוד »
4 בנובמבר
4 בנובמבר הוא היום ה-308 בשנה בלוח הגרגוריאני (309 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ו4 בנובמבר · ראה עוד »
9 באפריל
9 באפריל הוא היום ה-99 בשנה (100 בשנה מעוברת), בשבוע ה-15 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם ווייס ו9 באפריל · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_ווייס
