תוכן עניינים
29 יחסים: מועצת המדינה הזמנית, אוניברסיטת לבוב, פילוסוף, פילוסופיה, ציונות, תל אביב-יפו, לבוב, טלוסטה, חבר הכנסת, בית הקברות נחלת יצחק, גליציה, גליציה המזרחית, גימנסיה, דוקטור, האימפריה האוסטרו-הונגרית, העלייה החמישית, הציונים הכלליים, החלוץ, הוועד הפועל הציוני, הכנסת השנייה, הכרזת העצמאות, היסטוריה, ישראל, ישיבה, יידיש, 15 באוגוסט, 19 באוקטובר, 20 באוגוסט, 26 בספטמבר.
- חברי הציונים הכלליים
מועצת המדינה הזמנית
טקסט.
לִרְאוֹת אברהם סטופ ומועצת המדינה הזמנית
אוניברסיטת לבוב
אוניברסיטת לבוב, או בשמה החדש האוניברסיטה הלאומית ״איוואן פרנקו״ של לבוב (באוקראינית: Львівський університет או Львівський національний університет імені Івана Франка) היא האוניברסיטה הוותיקה ביותר הפועלת ברציפות באוקראינה.
לִרְאוֹת אברהם סטופ ואוניברסיטת לבוב
פילוסוף
סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.
לִרְאוֹת אברהם סטופ ופילוסוף
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
לִרְאוֹת אברהם סטופ ופילוסופיה
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
לִרְאוֹת אברהם סטופ וציונות
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
לִרְאוֹת אברהם סטופ ותל אביב-יפו
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
לִרְאוֹת אברהם סטופ ולבוב
טלוסטה
טלוסטה או טלוסט (ביידיש: טלוסטאַ, טלוסט או טויסט; בפולנית: Tłuste; באוקראינית: Товсте, "טוֹבְסְטֶה"; ברוסית: Толстое, "טוֹלְסְטוֹיֶה") היא עיירה בנפת הוסיאטין שבמחוז טרנופול באוקראינה, כ-80 ק"מ מדרום לעיר טרנופול.
לִרְאוֹת אברהם סטופ וטלוסטה
חבר הכנסת
מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
לִרְאוֹת אברהם סטופ וחבר הכנסת
בית הקברות נחלת יצחק
בית הקברות נחלת יצחק בגבול גבעתיים-תל אביב הוא מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן.
לִרְאוֹת אברהם סטופ ובית הקברות נחלת יצחק
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
לִרְאוֹת אברהם סטופ וגליציה
גליציה המזרחית
גליציה המזרחית והמערבית בסוף המאה ה-19 (מפה בשפה הגרמנית) גליציה המזרחית (באוקראינית: Східна Галичина, בפולנית: Galicja Wschodnia, בגרמנית: Ostgalizien) הוא אזור גאוגרפי במערב אוקראינה (המחוזות של היום לבוב, איוואנו-פרנקיבסק וטרנופול), שיש לו גם חשיבות היסטורית מהותית בפולין.
לִרְאוֹת אברהם סטופ וגליציה המזרחית
גימנסיה
גימנסיה (בלטינית: Gymnasium) הוא מוסד חינוכי במדינות רבות באירופה, המעניק לחניכיו השכלה על-יסודית.
לִרְאוֹת אברהם סטופ וגימנסיה
דוקטור
דוקטורים לפילוסופיה בלבוש טקסי בטקס הענקת תארים מתקדמים באוניברסיטת אמורי, 12 במאי 2008. שלושת פסי הכתף והמצנפת מסמלים את הדוקטורט, צבע הפסים את היותו תואר דוקטור לפילוסופיה, וצבעי הגלימות השונים - את המוסדות בהם הוענק הדוקטורט.
לִרְאוֹת אברהם סטופ ודוקטור
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
לִרְאוֹת אברהם סטופ והאימפריה האוסטרו-הונגרית
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
לִרְאוֹת אברהם סטופ והעלייה החמישית
הציונים הכלליים
הציונים הכלליים הייתה מפלגה ציונית בתפוצות אירופה, בארץ ישראל ובמדינת ישראל בעלת תפיסה אידאולוגית מרכזית ליברלית.
לִרְאוֹת אברהם סטופ והציונים הכלליים
החלוץ
סמל הארגון הֶחָלוּץ הייתה תנועה ציונית עולמית של צעירים יהודים, שהתארגנו למטרות עלייה לארץ ישראל.
לִרְאוֹת אברהם סטופ והחלוץ
הוועד הפועל הציוני
המוסדות הציוניים הוועד הפועל הציוני, 1935 הוועד הפועל הציוני הוא המוסד העליון של ההסתדרות הציונית העולמית.
לִרְאוֹת אברהם סטופ והוועד הפועל הציוני
הכנסת השנייה
הכנסת השנייה הושבעה ב-20 באוגוסט 1951 (י"ח באב תשי"א).
לִרְאוֹת אברהם סטופ והכנסת השנייה
הכרזת העצמאות
מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16).
לִרְאוֹת אברהם סטופ והכרזת העצמאות
היסטוריה
"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.
לִרְאוֹת אברהם סטופ והיסטוריה
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
לִרְאוֹת אברהם סטופ וישראל
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
לִרְאוֹת אברהם סטופ וישיבה
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת אברהם סטופ ויידיש
15 באוגוסט
15 באוגוסט הוא היום ה-227 בשנה (228 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת אברהם סטופ ו15 באוגוסט
19 באוקטובר
19 באוקטובר הוא היום ה-292 בשנה, (293 בשנה מעוברת), בשבוע ה-42 בלוח הגריגוריאני.
לִרְאוֹת אברהם סטופ ו19 באוקטובר
20 באוגוסט
20 באוגוסט הוא היום ה-232 בשנה בלוח הגרגוריאני (233 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת אברהם סטופ ו20 באוגוסט
26 בספטמבר
26 בספטמבר הוא היום ה-269 בשנה בלוח הגריגוריאני (270 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת אברהם סטופ ו26 בספטמבר
ראה גם
חברי הציונים הכלליים
- אברהם חולודנקו
- אברהם כץ
- אברהם סטופ
- אברהם קריניצי
- אליהו אלישר
- אליהו ברלין
- אלימלך-שמעון רימלט
- אליקים-גוסטב בדיאן
- בן-ציון הראל
- בנימין ששון
- בת-שבע כצנלסון
- ג'ורג' פלש
- דניאל אוסטר
- הלל זיידל
- זלמן סוזאיב
- חיים אריאב
- חיים בוגר (בוגרשוב)
- חיים ויצמן
- חיים לבנון
- יוסף סרלין
- יוסף תמיר
- יעקב גיל (ליפשיץ)
- יעקב קליבנוב
- יצחק גרינבוים
- יצחק רגר
- ישראל פלד
- מנחם סבידור
- משה נסים
- נחום חת
- עזרא איכילוב
- צבי צימרמן
- צבי רנר
- ציטה לינקר
- שלום זיסמן
- שלמה פרלשטיין
- שמואל רכטמן
- שמחה ארליך
- שמחה בבה
- שמעון בז'רנו
- שמעון גרידי
- שניאור זלמן אברמוב