סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אגודת חובבי שפת עבר

מַדָד אגודת חובבי שפת עבר

אגודת חובבי שפת עֵבֵר הייתה אגודה רשמית שהוקמה בפטרבורג בשנת 1908 ומטרתה הייתה הפצת השפה העברית ודאגה לטיפוח והתפתחות הספרות. [1]

55 יחסים: מנשר, מנחם אוסישקין, מלחמת העולם הראשונה, מהפכת פברואר, מוניטין, מוסקבה, אברהם אידלסון, אברהם לוינסון, אהרן ליטאי (רבינוביץ), אודסה, ניז'ני נובגורוד, סנקט פטרבורג, ספרות, ספריית פועלים, ספרייה, עברית, עיתון, פרץ סמולנסקין, פרויקט בן-יהודה, ציונות, קיסר רוסיה, רוסיה, שמעון דובנוב, שאול טשרניחובסקי, שושנה פרסיץ, תרבות, תרבות (רשת חינוך), לגליזציה, לודז', זלמן אפשטיין, זלמן שניאור, חברת מרבי השכלה, חדר מתוקן, חויניקי, חיים נחמן ביאליק, ביאליסטוק, בית ספר, גן ילדים, דוד גינצבורג, האנציקלופדיה העברית, האוניברסיטה הפתוחה, האימפריה הרוסית, הלל זלטופולסקי, ורשה, יעקב כהן (משורר), יהודה סולודוכה, יהודה לייב קצנלסון, יהודה לייב גורדון, יוסף קלוזנר, יוסף חיים ברנר, ..., 1907, 1908, 1909, 1913, 1917. להרחיב מדד (5 יותר) »

מנשר

מִנְשָׁר (בלועזית: מָניפֶסט) הוא גילוי דעת או הצהרה פומבית, המתארת רעיונות, עקרונות, אמונות, ערכים ומטרות של אדם, תנועה או ארגון.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ומנשר · ראה עוד »

מנחם אוסישקין

אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ומנחם אוסישקין · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

מהפכת פברואר

מהפכת פברואר של 1917 באימפריה הרוסית הייתה השלב הראשון במהפכה הרוסית.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ומהפכת פברואר · ראה עוד »

מוניטין

מוניטין הוא הרושם הכללי שנוצר על אדם, בעיני אנשים אחרים, והוא החלק המוכר יותר מהתדמית.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ומוניטין · ראה עוד »

מוסקבה

מוסקבה או (ברוסית: Москва) היא בירת רוסיה, עיר בעלת מעמד פדרלי, המרכז המינהלי של המחוז הפדרלי המרכזי ומרכז מחוז מוסקבה שאינה כלולה בו, העיר הגדולה ביותר ברוסיה והסובייקט הכי גדול שלה.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ומוסקבה · ראה עוד »

אברהם אידלסון

אלכסנדר גולדשטיין, שלמה גפשטיין. אברהם אידלסון (ברוסית: Абрам Давидович Идельсон, אברהם דוידוביץ אידלסון; 1865 – 1921) היה מנהיג ציוני, עיתונאי ועורך עיתונים יהודיים-ציוניים מרכזיים ברוסיה.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ואברהם אידלסון · ראה עוד »

אברהם לוינסון

אברהם לוינסון (בכתיב יידי: לעווינסאָן) (י' באב תרנ"ב, 13 באוגוסט 1891, לודז' – 19 ביולי 1955, כ"ט בתמוז תשט"ו, תל אביב) היה סופר עברי שכתב גם ביידיש, עורך דין ופעיל ציוני, מתרגם ועורך יהודי-פולני.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ואברהם לוינסון · ראה עוד »

אהרן ליטאי (רבינוביץ)

ליטאי (בשורה התחתונה, שני משמאל) יחד חבורת סופרים עברים בהנהגת חיים נחמן ביאליק לפני צאתם מרוסיה הסובייטית, 1921 אהרן ליטאי (רבינוביץ) (1878 קרוקי, פלך פינסק – 23 במרץ 1952, תל אביב) ידוע גם בשמות העט: א.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ואהרן ליטאי (רבינוביץ) · ראה עוד »

אודסה

לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ואודסה · ראה עוד »

ניז'ני נובגורוד

הקרמלין של ניז'ני נובגורוד רחוב בולשאיה פוקרובסקאיה - הרחוב הראשי בעיר כיכר מינין ופוז'ארסקי - הכיכר הראשית בעיר ניז'ני נובגורוד (רוסית: Нижний Новгород, צ'ובשית: Чулхула) היא עיר ברוסיה על נהר הוולגה במפגשה עם אוקה, מרכז מחוז ניז'ני נובגורוד והאזור הפדרלי של הוולגה.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר וניז'ני נובגורוד · ראה עוד »

סנקט פטרבורג

סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר וסנקט פטרבורג · ראה עוד »

ספרות

ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר וספרות · ראה עוד »

ספריית פועלים

#הפניה ספרית פועלים.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר וספריית פועלים · ראה עוד »

ספרייה

מדפי הספרים בספריית אוניברסיטת טורונטוספרייה היא מקום בו נאספים בצורה מסודרת ספרים ומקורות מידע נוספים (כגון כתבי עת, עיתונים, והקלטות אודיו ווידאו), בין שהם נמצאים בספרייה בצורה פיזית, או במאגרי מידע שונים ומגוונים, בצורה וירטואלית, במטרה לשמר אותם ולהעמיד אותם לשימושו המיידי של קהל הקוראים.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר וספרייה · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ועברית · ראה עוד »

עיתון

דוכן עיתונים מתקן למכירת עיתונים במרכז וינה. 2016 עיתון הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה בדפוס, או באופן אלקטרוני המכיל חדשות, מאמרים אינפורמטיביים ופרסום.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ועיתון · ראה עוד »

פרץ סמולנסקין

פרץ בן משה סְמוֹלֶנְסְקִין (בכתיב יידי: סמאָלענסקין; ברוסית: Перец Моисеевич Смоленскин; ט"ז באדר אדר ב' ה'תר"ב, 26 בפברואר 1842, האימפריה הרוסית – ט"ז בשבט ה'תרמ"ה, 1 בפברואר 1885, מראן, טירול) היה סופר עברי ופובליציסט, מאנשי תנועת ההשכלה היהודית ובהמשך מראשי תנועת "חיבת ציון".

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ופרץ סמולנסקין · ראה עוד »

פרויקט בן-יהודה

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם תרבותי המבוסס על עבודת מתנדבים, אשר פועל באינטרנט ומטרתו לשמר, להנגיש ולחשוף לציבור את הקלאסיקות של הספרות העברית בקלות ובאופן חופשי לשימוש.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ופרויקט בן-יהודה · ראה עוד »

ציונות

קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר וציונות · ראה עוד »

קיסר רוסיה

קיסר רוסיה או קיסרית רוסיה, במקרים שבהם כיהנה אישה (Императоръ Всероссійскій, Императрица Всероссійская) - הוא התואר הרשמי של המונרך, מנהיג רוסיה, אף שבאופן מסורתי העם המשיך לכנות את הקיסר בשם צאר, אף על פי שרשמית שם זה חדל להיות הכינוי למנהיג המדינה כבר ב-1721, עם הקמת האימפריה הרוסית.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר וקיסר רוסיה · ראה עוד »

רוסיה

מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ורוסיה · ראה עוד »

שמעון דובנוב

שמעון דוּבְּנוֹב (בכתיב יידי: דובנאָוו; ברוסית: Семён Маркович Дубнов; ב' בתשרי ה'תרכ"א, 10 בספטמבר 1860 – 8 בדצמבר 1941) היה סופר והיסטוריון יהודי שפעל במזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ושמעון דובנוב · ראה עוד »

שאול טשרניחובסקי

תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »

שושנה פרסיץ

שושנה פֶּרְסִיץ (16 בנובמבר 1893 – 22 במרץ 1969) הייתה חברת הכנסת הראשונה עד השלישית מטעם סיעת הציונים הכלליים, יו"ר ועדת החינוך של הכנסת, מראשי הציונים הכלליים והאישה הבכירה במפלגה זו.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ושושנה פרסיץ · ראה עוד »

תרבות

תרבות היא מכלול הערכים, האמונות ותפיסות העולם, כפי שהם באים לידי ביטוי בהתנהגותם של בני האדם.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ותרבות · ראה עוד »

תרבות (רשת חינוך)

תַּרְבּוּת הייתה רשת בתי ספר עבריים ציוניים, שפעלה בארצות מזרח אירופה ובייחוד בליטא ובפולין בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ותרבות (רשת חינוך) · ראה עוד »

לגליזציה

לֵגָלִיזַצְיָה (בעברית: הַתָּרָה לפי חוק) היא הסרת איסור שקיים לגבי פעולה שאינה חוקית, או חקיקת חוק שמתיר פעולה שהייתה בעבר מחוץ לחוק.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ולגליזציה · ראה עוד »

לודז'

לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ולודז' · ראה עוד »

זלמן אפשטיין

זלמן אפשטיין (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עפשטיין; כ"ט באלול תר"כ, 16 בספטמבר 1860, ליובאן, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – ז' בכסלו תרצ"ז, 21 בנובמבר 1936, רמת גן, ישראל) היה סופר עברי משכיל ופעיל ציוני.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר וזלמן אפשטיין · ראה עוד »

זלמן שניאור

זלמן שְׁנֵיאוּר (י"ז בשבט תרמ"ז, 11 בפברואר 1887 - י"ב באדר א' תשי"ט, 20 בפברואר 1959) הוא שם העט של שניאור זלקינד, משורר וסופר ביידיש ובעברית.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר וזלמן שניאור · ראה עוד »

חברת מרבי השכלה

חברת מרבי השכלה (או חברת מפיצי השכלה) בישראל בארץ רוסיה (ראשי התיבות OPE) הייתה אגודה יהודית שפעלה במזרח אירופה במחצית השנייה של המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר וחברת מרבי השכלה · ראה עוד »

חדר מתוקן

תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר וחדר מתוקן · ראה עוד »

חויניקי

חויניקי (בבלארוסית: Хойнікі) היא עיר בדרום מזרח בלארוס קרוב לגבול עם אוקראינה ולכור הגרעיני בצ'רנוביל.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר וחויניקי · ראה עוד »

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »

ביאליסטוק

בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר וביאליסטוק · ראה עוד »

בית ספר

בית-ספר באזור כפרי בצפון לאוס, 2007 תלמידים בבית ספר אליאנס, 1963 בית ספר הוא מוסד לימודי המספק את האמצעים ללימוד תחום דעת אחד או רבים.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ובית ספר · ראה עוד »

גן ילדים

חצר גן ילדים בירושלים שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל גַּן יְלָדִים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר וגן ילדים · ראה עוד »

דוד גינצבורג

שלט אצולה של ברון דוד גינצבורג, אקס ליבריס מספריית דוד גינצבורג הברון דוד גינצבורג (ברוסית: Барон Давид Горациевич Гинцбург; 5 ביולי 1857 קמניץ-פודולסקי – 22 בדצמבר 1910 סנקט פטרבורג) היה מזרחן, סופר ומנהיג ציבור יהודי ברוסיה, בנו של הוראצי גינצבורג ונכדו של יוסף גינצבורג.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ודוד גינצבורג · ראה עוד »

האנציקלופדיה העברית

האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »

האוניברסיטה הפתוחה

פרופ' אברהם גינזבורג נשיא האוניברסיטה, ודורותי דה רוטשילד (במרכז), 1976 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ברמת אביב בשנת 1976 פרופ' אברהם גינזבורג באחד מטקסי חלוקת התארים הראשונים של האוניברסיטה הוילה באפקה שבה שכנו משרדי האוניברסיטה הפתוחה בתחילת דרכה, ב-1974 קמפוס האוניברסיטה הפתוחה ע"ש דורותי דה רוטשילד ברעננה (מבט אווירי) מרחבי הקמפוס ברעננה מרחבי הקמפוס ברעננה האוניברסיטה הפתוחה (בראשי תיבות: האו"פ) היא אחת מעשר האוניברסיטאות בישראל המוכרות על ידי המועצה להשכלה גבוהה.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר והאוניברסיטה הפתוחה · ראה עוד »

האימפריה הרוסית

האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר והאימפריה הרוסית · ראה עוד »

הלל זלטופולסקי

הלל זְלָטוֹפּוֹלְסקי (בכתיב יידי: זלאַטאָפּאָלסקי; 1868, יקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – 11 בדצמבר 1932, פריז, צרפת) היה איש עסקים, פעיל ציוני ותרבותי, נדבן וסופר יהודי.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר והלל זלטופולסקי · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר וורשה · ראה עוד »

יעקב כהן (משורר)

"אנו עולים ושרים" מאת יעקב כהן יעקב כָהָן (כהאן) (26 ביוני 1881 סלוצק – 20 בנובמבר 1960 תל אביב) היה משורר ישראלי, מחזאי, מתרגם, סופר ובלשן עברי, פעמיים חתן פרס ישראל.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ויעקב כהן (משורר) · ראה עוד »

יהודה סולודוכה

#הפניה יהודה סולודוחה.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ויהודה סולודוכה · ראה עוד »

יהודה לייב קצנלסון

ד"ר יהודה לייב בנימין קצנלסון (נכתב לעיתים כצנלסון; בכתיב יידי: קאַצענעלסאָן; בכתיב רוסי: Лев (Иегуда Лейб Вениамин) Израилевич Каценельсон; 29 בנובמבר 1846, י' בכסלו ה'תר"ז, צ'רניגוב – 20 בינואר 1917, ו' בטבת ה'תרע"ז, פטרוגרד), הידוע בשם העט שלו בוקי בן יגלי (נהגה "יוֹגלי"; על שם נשיא שבט דן בספר במדבר), היה רופא, סופר ופובליציסט יהודי-עברי מתקופת התחייה.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ויהודה לייב קצנלסון · ראה עוד »

יהודה לייב גורדון

יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »

יוסף קלוזנר

בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ויוסף קלוזנר · ראה עוד »

יוסף חיים ברנר

יוסף חיים בְּרֶנֶר (י"ז באלול תרמ"א, 11 בספטמבר 1881 – כ"ד בניסן תרפ"א, 2 במאי 1921) היה מחלוצי הספרות העברית המודרנית, הוגה, פובליציסט ומנהיג ציבור.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ויוסף חיים ברנר · ראה עוד »

1907

רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ו1907 · ראה עוד »

1908

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ו1908 · ראה עוד »

1909

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ו1909 · ראה עוד »

1913

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ו1913 · ראה עוד »

1917

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אגודת חובבי שפת עבר ו1917 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אגודת_חובבי_שפת_עבר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »