גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
98 יחסים: מאוזוליאום, מעיין חרוד, משפחת ח'ורי, משה סמילנסקי, מלריה, מלחמת העולם הראשונה, מגדר, מהנדס, מושבה, מוהילב, מינסק, מיילדת, אפנדי, ארץ ישראל, אבשלום פיינברג, איכר, נחל חדרה, סנט פטרבורג, ספסרות, סוניה בלקינד, עמק חפר, עמק חרוד, עמק יזרעאל, ערבים, ערבית, עזרא הסופר, עג'מי, עירית עמית כהן, פלשתינה (א"י), צילה פיינברג שוהם, ציונות, ציונות סוציאליסטית, קומונה, קובנה, ראשון לציון, רחובות, רוסיה, ריגה, שמשון בלקינד, שכיר, שייח', תמר אשל, תנועת ההשכלה היהודית, תקוה וינשטוק, תרי"ב, תש"ב, תל אביב-יפו, ליטא, ט"ו בניסן, טלגרפיה, ..., טורקיה, זאב טיומקין, חמור, חדר, חדרה, חובבי ציון, בלארוס, בדואים, ביצה (סביבה טבעית), ביל"ו, גבעת אולגה, גדרה, דונם, המאה ה-19, המאה ה-20, המשרד הארצישראלי, המליץ, האימפריה העות'מאנית, האימפריה הרוסית, העלייה הראשונה, הר הגלבוע, השפלה, התיישבות, הברון רוטשילד, הגליל, הכשרת הישוב, הכשרת היישוב, היישוב, ויצו, וילנה, כפר יהושע, י"ז בטבת, יפו, ישראל בלקינד, יהושע חנקין, 1852, 1882, 1883, 1886, 1888, 1890, 1891, 1907, 1910, 1918, 1942, 2 באפריל, 9 בינואר. להרחיב מדד (48 יותר) »
מאוזוליאום
מאוזוליאום בבית הקברות לה רקולטה, בואנוס איירס קבר נפוליאון בפריז מאוזוליאום מזור מָאוּזוֹלֵאוֹם הוא מבנה קבורה מפואר, המשמש לעיתים כמקום סגידה לנפטר או לנפטרים הקבורים או חנוטים בתוכו.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ומאוזוליאום · ראה עוד »
מעיין חרוד
מעיין חרוד (בערבית: عين جالوت, עין ג'אלות. מילולית: "מעיין גוליית") הוא גן לאומי במערב עמק חרוד, למרגלות הר הגלבוע, דרומית לכביש 71, ליד המושב גדעונה, בצד כביש 675, בין צומת יזרעאל לצומת נבות.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ומעיין חרוד · ראה עוד »
משפחת ח'ורי
בית ח'ורי ששכן ברחוב ח'ורי פינת רחוב הנביאים משפחת סלים ח'ורי בחיפה (נכתב לעיתים כורי, ערבית: خوري) היא משפחה נוצרית בעלת נכסים מבני העדה המרונית, שבבעלותה היו במאה ה-19 קרקעות בצפון ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ומשפחת ח'ורי · ראה עוד »
משה סמילנסקי
משה סמילנסקי יושב שני מימין. אליעזר מרגולין, עומד שני מימין בחברת מתיישבי ראשון לציון ורחובות, 1893-4 שלט זיכרון במקום שעמד ביתו של משה סמילנסקי ברחובות (רחוב יעקב פינת ש"י) משה סְמִילַנְסקי (24 בפברואר 1874, ז' באדר תרל"ד, טֶלֶפִּינוֹ, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 6 באוקטובר 1953, כ"ז בתשרי תשי"ד, רחובות) היה איש העלייה הראשונה, מנהיג ציוני, איכר, פובליציסט וסופר עברי.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ומשה סמילנסקי · ראה עוד »
מלריה
פסל יתוש אנופלס בפתח בית הספר להיגיינה ולרפואה טרופית בלונדון מָלַרְיָה (בלטינית: Malaria; או קדחת הביצות) היא מחלה זיהומית הנפוצה בעיקר באזור הטרופי.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ומלריה · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מגדר
שלט הכתוב בפונט עברי המשלב ויזואלית בין לשון נקבה וזכר באותן אותיות - ברוכות~ים הבאות~ים. Unisex public toilet. סטיקר המופיע בכניסה לחדר יועצת בבית ספר תיכון. מִגְדָּר (באנגלית: Gender, גֶ'נְדֶּר) הוא מונח במדעי החברה המתייחס להבחנות בין הגבר לאישה שהן תלויות חברה ותרבות.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ומגדר · ראה עוד »
מהנדס
מהנדס הוא אדם העוסק בהנדסה.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ומהנדס · ראה עוד »
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ומושבה · ראה עוד »
מוהילב
מאה ה-19 מוהילב (בבלארוסית: Магiлёў - מַאהִילְיוֹוּ; ברוסית: Могилёв - מוגילב; ביידיש: מאָלעוו) היא עיר במזרח בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ומוהילב · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ומינסק · ראה עוד »
מיילדת
אחות-מיילדת בודקת יולדת לפני ניתוח קיסרי מיילדת מטפלת בתינוקת לאחר הלידה מיילדת היא אשת-מקצוע שתפקידה העיקרי הוא ליילד תינוקות תוך שמירה על בריאות התינוק והיולדת.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ומיילדת · ראה עוד »
אפנדי
אפנדי טורקי (1862). צייר לא ידוע. תמונה שנמצאת בספריית העיר ניו יורק אפנדי (בטורקית: Efendi מיוונית: αυθέντης) היה תואר טורקי שמשמעו "אדון" או "מורה", ואשר מביע כבוד או נימוס בשימוש מודרני.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ואפנדי · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וארץ ישראל · ראה עוד »
אבשלום פיינברג
תמונה של אבשלום פיינברג בחצר בית פיינברג בחדרה אבשלום פיינברג (כ"ח בתשרי ה'תר"ן, 23 באוקטובר 1889 – כ"ו בטבת ה'תרע"ז, 20 בינואר 1917) היה הוגה רעיון מחתרת ניל"י ומייסדה.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ואבשלום פיינברג · ראה עוד »
איכר
פרדריק דה האנן, שנת 1913 בערך. המונח אִיכָּר (Peasant) מתייחס כיום לאדם העובד בחקלאות בחברה לא מתועשת, ובייחוד לאנשים שעסקו בחקלאות בתקופת ימי הביניים תחת משטרים פיאודליים.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ואיכר · ראה עוד »
נחל חדרה
שפכו של נחל חדרה קורמורנים בחוות חפציבה נחל חֲדֵרָה (בערבית: نهر الخضيرة, נהר אל-חוד'ירה, ו-نهر المفجر, נהר אל-מַפְגַ'ר) הוא נחל אכזב ברובו.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ונחל חדרה · ראה עוד »
סנט פטרבורג
#הפניה סנקט פטרבורג.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וסנט פטרבורג · ראה עוד »
ספסרות
ספסר כרטיסים וונקובר המציין כי הספסרים מרמים את הפסטיבל, ומבקש לא לקנות מהם כרטיסים ספסרות היא רכישת טובין בתנאי היצע וביקוש התחלתיים במחיר רגיל, מתוך תקווה כי כאשר יפחת ההיצע, יעלה המחיר, והספסר יוכל למכור את הטובין לאנשים הרוצים בהם במחיר גבוה בהרבה מזה שבו נרכשו.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וספסרות · ראה עוד »
סוניה בלקינד
סוניה בלקינד, 1895 רישיון ממשרד הבריאות המנדטורי לגברת אלכסנדרה בלקינד לעסוק ברפואה בארץ ישראל, 1919 תעודת הנישואין של אלכסנדרה סוניה בלקינד ומנחם מנדל חנקין, 1928 קרלסבד, 1930 סוניה (אלכסנדרה) בֶּלְקִינְד (1870, להויסק, פלך מינסק, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 20 בספטמבר 1943 תל אביב), הייתה רופאת הנשים הראשונה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וסוניה בלקינד · ראה עוד »
עמק חפר
נוף חקלאי טיפוסי לעמק חפר, מזרחית לקיבוץ גבעת חיים מאוחד, אוקטובר 2008 בית באר ומגדל ביטחון בלב פרדס היסטורי בעמק חפר, אוקטובר 2008 שקנאים במאגר משמר השרון עֵמֶק חֵפֶר הוא עמק במישור החוף, לאורך הים התיכון, בחלקו הצפוני של אזור השרון, בין הערים חדרה בצפון ונתניה וכפר יונה בדרום.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ועמק חפר · ראה עוד »
עמק חרוד
עמק חרוד מצולם מפסגת הר הגלבוע עמק חרוד, הוא עמק בצפון ארץ ישראל, המהווה את החלק המזרחי של עמק יזרעאל, ומשתרע בינו ובין עמק בית שאן.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ועמק חרוד · ראה עוד »
עמק יזרעאל
מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ועמק יזרעאל · ראה עוד »
ערבים
שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וערבים · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וערבית · ראה עוד »
עזרא הסופר
דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ועזרא הסופר · ראה עוד »
עג'מי
פינה בעג'מי בית קפה מקומי בית משופץ בית משופץ שכונת עג'מי (בערבית: حي العجمي) היא שכונה ותיקה ביפו.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ועג'מי · ראה עוד »
עירית עמית כהן
עירית עמית-כהן עירית עמית-כהן (נולדה ב-14 בינואר 1950 בתל אביב) היא פרופסור אמריטה לגאוגרפיה באוניברסיטת בר-אילן, סופרת, חוקרת ומרצה העוסקת בקשרים בין שימור, תכנון ופיתוח נכסי מורשת ונופי תרבות.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ועירית עמית כהן · ראה עוד »
פלשתינה (א"י)
#הפניההמנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ופלשתינה (א"י) · ראה עוד »
צילה פיינברג שוהם
מימין לשמאל: אבשלום, צילה ושושנה פיינברג צילה פיינברג שוהם (י' בכסלו תרנ"ו, 27 בדצמבר 1895, יפו – ל' באב תשמ"ח, 13 באוגוסט 1988, חיפה) הייתה חברת הנהלת ויצו העולמית ויו"ר הוועדה למעמד האישה ולשכות משפטיות מטעם ויצו הארצית והתאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל, יו"ר המחלקה לבתי ספר החקלאיים בארץ, פעילה בהתאחדות האיכרים והמועצה לשיווק פרי הדר.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וצילה פיינברג שוהם · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וציונות · ראה עוד »
ציונות סוציאליסטית
מצעד אחד במאי של הנוער העובד והלומד, 2011 בסימן 90 שנה להסתדרות העובדים הכללית. ציונות סוציאליסטית הוא זרם בתנועה הציונית שביקש לשלב את הציונות עם ערכי הסוציאליזם ולהקים בארץ ישראל חברה יהודית לאומית המבוססת על עקרונות הצדק והשוויון החברתיים.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וציונות סוציאליסטית · ראה עוד »
קומונה
חדר אוכל שיתופי בקיבוץ מרום גולן, שנת 1968 לערך. קוֹמוּנָה (בעברית, על פי החידוש העכשווי של האקדמיה ללשון העברית: מִשְתָּף) הוא מבנה חברתי בו קבוצת בני אדם שאינם בהכרח קרובי דם, מתארגנים באופן וולונטרי כחברה שיתופית בנכסיה, בייצור ובצריכה.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וקומונה · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וקובנה · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וראשון לציון · ראה עוד »
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ורחובות · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ורוסיה · ראה עוד »
ריגה
ריגה (לטבית:; אסטונית Riia; ליטאית Ryga) היא עיר הבירה של לטביה.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וריגה · ראה עוד »
שמשון בלקינד
שִמְשוֹן בֶּלְקִינְד (א' באייר תרכ"ד, 7 במאי 1864 – י"ד בניסן תרצ"ז, 26 במרץ 1937) היה חבר תנועת ביל"ו, מחלוצי העלייה הראשונה וממייסדי ראשון לציון.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ושמשון בלקינד · ראה עוד »
שכיר
#הפניה עובד.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ושכיר · ראה עוד »
שייח'
שייח' בדואי מתדמור בסוריה. הציור משנת 1875 שייח' (شيخ, תעתיק מדויק: שַיח') הוא תואר שניתן למנהיג בשבטים ערביים שהם בדואיים ופלאחיים.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ושייח' · ראה עוד »
תמר אשל
תמר אשל (ט' באב ה'תר"ף, 24 ביולי 1920, לונדון, אנגליה – כ"ה בתמוז ה'תשפ"ב, 24 ביולי 2022, ירושלים, ישראל) הייתה דיפלומטית, נציגת ישראל באו"ם, חברת הכנסת (מטעם "המערך"), חברת מועצת העיר ירושלים וסגנית ראש העירייה, מזכ"לית נעמת, ופעילה למען זכויות האדם וקידום מעמד האישה.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ותמר אשל · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תקוה וינשטוק
תקוה וינשטוק, 2018 תקוה וַינשטוק לוריא (11 בדצמבר 1925 – 12 בדצמבר 2022) הייתה עיתונאית ישראלית, חברת מערכת "מעריב".
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ותקוה וינשטוק · ראה עוד »
תרי"ב
#הפניה ה'תרי"ב.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ותרי"ב · ראה עוד »
תש"ב
#הפניה ה'תש"ב.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ותש"ב · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ותל אביב-יפו · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וליטא · ראה עוד »
ט"ו בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וט"ו בניסן · ראה עוד »
טלגרפיה
רדיו טלגרף (1914) טלגרפיה היא דרך שידור הודעות כתובות מבלי שההודעה נישאת על גבי עצם פיזי.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וטלגרפיה · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וטורקיה · ראה עוד »
זאב טיומקין
זאב (ולדימיר) טיומקין (לעיתים טמקין) (1861, יליזבתגרד – 25 בדצמבר 1927, פריז) היה מנהיג ציוני יליד האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וזאב טיומקין · ראה עוד »
חמור
#הפניה חמור הבית.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וחמור · ראה עוד »
חדר
יפני באדריכלות, חדר הוא כל מרחב או חלל מובחן בתוך מבנה.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וחדר · ראה עוד »
חדרה
חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וחדרה · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וחובבי ציון · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ובלארוס · ראה עוד »
בדואים
חמולה בדואית בעומאן בדואים (או בֶּדְוִים; בערבית: بَدْو, לעיתים נעשה שימוש גם בכתיב המלא: בדווים) היא קבוצה אתנית של ערבים נוודים או נוודים־למחצה, רובם המכריע מוסלמי, אם כי קיים מיעוט בדואי נוצרי בירדן.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ובדואים · ראה עוד »
ביצה (סביבה טבעית)
ביצה בפולין אדמות בור מוצפות (Moor) בגרמניה אוקיפינוקי בפלורידה ביצה צפון אמריקאית מכוסה בעצי ברוש ביצות (Taxodium distichum) ביצת עשב בספרד וויילס ביצת מנגרובים בסונדרבאנס. צמחים טורפים רבים צומחים בביצות שונות. בתמונה טללית אוסטרלית מהמין Drosera binata. כריך וקנה מצוי בביצת עשב באוקראינה עדשות מים. לצד המים נראה יצהרון (Elaeagnus) וקנה מצוי ביצה (בניקוד: בִּצָּה) היא שטח של אדמה הנוטה להיות מכוסה מים רדודים במרבית ימות השנה, כאשר מצויים בו איים של אזורים יבשים יותר.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וביצה (סביבה טבעית) · ראה עוד »
ביל"ו
כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וביל"ו · ראה עוד »
גבעת אולגה
"מפרץ בנימין" בחוף גבעת אולגה גִּבְעַת אוֹלְגַּה היא שכונה בעיר חדרה, השוכנת על חוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וגבעת אולגה · ראה עוד »
גדרה
מגדל שעון במבואות גדרה (2019) עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה התחנה המרכזית בגדרה (הישנה) טקסט.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וגדרה · ראה עוד »
דונם
דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ודונם · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין והמאה ה-19 · ראה עוד »
המאה ה-20
המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין והמאה ה-20 · ראה עוד »
המשרד הארצישראלי
המשרד הארצישראלי ביפו, 1908: ד"ר ארתור רופין (בשמאל התמונה) וד"ר יעקב טהון פקידי המשרד הארצישראלי, 1919 המשרד הארצישראלי שכן ברחוב רזיאל 17 ביפו ונהרס ברובו, במבנה לידו בבית מספר 15 שכנו משרדים נוספים המשרד הארצישראלי היה הזרוע המבצעת של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל שתפקידו העיקרי היה קידום, מימון וניהול פעילות ההתיישבות בארץ.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין והמשרד הארצישראלי · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין והמליץ · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין והעלייה הראשונה · ראה עוד »
הר הגלבוע
מבט מזרחה מהר שאול מבט מערבה לעבר עמק יזרעאל מפסגת הר ברקן, רכס הגלבוע הנוף מראש הר הגלבוע הגלבוע במבט ממרפסת חדר האוכל בקיבוץ תל יוסף הגלבוע הוא רכס הרים בישראל, המהווה את השלוחה הצפון־מזרחית של הרי השומרון.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין והר הגלבוע · ראה עוד »
השפלה
#הפניה שפלת יהודה.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין והשפלה · ראה עוד »
התיישבות
התיישבות טיפוסית של חומה ומגדל: טירת צבי, 2007 התיישבות היא פעולה, שמהותה.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין והתיישבות · ראה עוד »
הברון רוטשילד
#הפניה אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין והברון רוטשילד · ראה עוד »
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין והגליל · ראה עוד »
הכשרת הישוב
מפה זו של ירושלים הוכנה והופצה על ידי חברת הכשרת היישוב בשנת 1922. המפה מציגה תמונת מצב של ירושלים באותה עת. מטרתה העיקרית של המפה היא להציג אדמות חדשות שנרכשו על ידי החברה. חברת הכשרת הישוב בישראל בע"מ המוכרת בשם המקוצר הכשרת היִשוב היא חברה ציונית מיישבת שפעלה בתקופת היישוב וב-40 שנותיה הראשונות של המדינה, ופעלה ללא בעלות ואנשי מפתח עד שבאוקטובר 1987 רכש איש העסקים יעקב נמרודי את השליטה בחברה.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין והכשרת הישוב · ראה עוד »
הכשרת היישוב
#הפניה הכשרת הישוב.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין והכשרת היישוב · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין והיישוב · ראה עוד »
ויצו
ויצו (WIZO – ראשי תיבות באנגלית של ארגון נשים ציוני בינלאומי, Women's International Zionist Organization) הוא ארגון נשים יהודיות בישראל ובעולם.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וויצו · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ווילנה · ראה עוד »
כפר יהושע
כְּפַר-יְהוֹשֻׁעַ הוא מושב בעמק יזרעאל, כשני קילומטרים דרומית לרמת ישי, בתחום השיפוט של המועצה האזורית עמק יזרעאל.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וכפר יהושע · ראה עוד »
י"ז בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ז טבת היא ברוב השנים פרשת שמות.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וי"ז בטבת · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ויפו · ראה עוד »
ישראל בלקינד
ישראל בֶּלְקִינְד (א' באייר תרכ"א, 11 באפריל, 1861 - כ"ג באלול תרפ"ט, 28 בספטמבר 1929), ממייסדי תנועת הביל"ויים, מחלוצי העלייה הראשונה.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין וישראל בלקינד · ראה עוד »
יהושע חנקין
יהושע חנקין נוטע עץ בעמק יזרעאל טקסט.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ויהושע חנקין · ראה עוד »
1852
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ו1852 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ו1882 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ו1883 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ו1886 · ראה עוד »
1888
אנגלית.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ו1888 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ו1890 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ו1891 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ו1907 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ו1910 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ו1918 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ו1942 · ראה עוד »
2 באפריל
2 באפריל הוא היום ה-92 בשנה (93 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ו2 באפריל · ראה עוד »
9 בינואר
9 בינואר הוא היום התשיעי בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אולגה חנקין ו9 בינואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אולגה_חנקין
