תוכן עניינים
51 יחסים: מסכת נדרים, מסכת פסחים, מסכת ברכות, מסכת ביצה, מסכת גיטין, מקובל, משה קורדובירו, משורר, מוסר, מיסטיקה, ארץ ישראל, אלוהים (יהדות), אברהם אבן עזרא, נוסח אשכנז, נוסח ספרד, נוסח הספרדים, סמיכת זקנים, ספר חרדים, סידור, עבודת ה', פיוט, צפת, רדב"ז, ש.א. הורודצקי, שאול ליברמן, שלמה אלקבץ, שירת הבקשות, תפילת שחרית, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, חזרה בתשובה, חיים ויטאל, בית המדרש לרבנים באמריקה, בית הקברות היהודי העתיק בצפת, גאולה, גוף האדם, גירוש ספרד, דרשן, האר"י, הזמנה לפיוט, יעקב נפתלי שמחוני, יעקב בירב, ישראל נג'ארה, ישראל פרנצוס, ישיבה, ידיד נפש, יהודה הלוי, יומן, יוסף סאגיס, יוסף קארו, ... להרחיב מדד (1 יותר) »
- ילידי 1533
- נפטרים ב-1600
- צפת: רבנים
מסכת נדרים
הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה"ר"ן. מַסֶּכֶת נְדָרִים היא המסכת השלישית בסדר נשים, המסכת עוסקת בדיני נדרים בעיקר בתחום של נדרי איסור בהם אדם יכול לאסור על עצמו אף דברים שאינם נמצאים בבעלותו הפרטית.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ומסכת נדרים
מסכת פסחים
ערב פסח ולילה ראשון של פסח, בהגדת ריילנדס תיאור ההכנות לפסח בהגדה מהמאה ה-15 מַסֶּכֶת פְּסָחִים היא המסכת השלישית שבסדר מועד – במשנה ובתלמוד.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ומסכת פסחים
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ומסכת ברכות
מסכת ביצה
מזון שהוכן לפני יום טוב כדי להיאכל בשבת למחרת יום טוב. בסידור נראית הברכה לעירוב תבשילין. מַסֶּכֶת בֵּיצָה היא המסכת השביעית בסדר מועד, והיא נקראת על שם המילה הראשונה שבה: "ביצה שנולדה ביום טוב".
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ומסכת ביצה
מסכת גיטין
בית דין מַסֶּכֶת גִּטִּין היא המסכת השישית בסדר נשים, שהוא הסדר השלישי במשנה, ויש בה תשעה פרקים.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ומסכת גיטין
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ומקובל
משה קורדובירו
רבי משה קוֹרְדוֹבֵירוֹ (רמ"ק; ה'רפ"ב, 1522 - כ"ג בתמוז ה'ש"ל, 1570), מחשובי מקובלי צפת במאה ה-16, מחבר ספרי קבלה שהשפיעו על תורתו של האר"י הקדוש.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ומשה קורדובירו
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ומשורר
מוסר
מוסר הוא יכולת ההבחנה הברורה בין התנהגויות שנחשבות "טובות" לבין אלה שנחשבות "רעות".
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ומוסר
מיסטיקה
ציור גן עדן מאת הצייר לוקאס קראנאך האב מהמאה ה-16 מיסטיקה היא תורת הנסתר - תחום החורג מהמדע ונוגע לכישוף ולחוויות רוחניות.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ומיסטיקה
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי וארץ ישראל
אלוהים (יהדות)
על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ואלוהים (יהדות)
אברהם אבן עזרא
רבי אברהם בן מאיר אִבּן עזרא (מכונה ראב"ע; ד'תתמ"ט, 1089 – א' באדר א' ד'תתקכ"ד, 27 בינואר 1164) משורר, בלשן, פרשן מקרא, ופילוסוף בתקופת תור הזהב בספרד.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ואברהם אבן עזרא
נוסח אשכנז
נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ונוסח אשכנז
נוסח ספרד
נוסח ספרד הוא נוסח תפילה שהתקבל בתנועת החסידות במזרח אירופה, כשילוב יסודות מנוסח הספרדים ומנוסח אשכנז, יחד עם השפעות של הקבלה.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ונוסח ספרד
נוסח הספרדים
נוסח הספרדים הוא נוסח התפילה של הסידור המקובל כיום בקרב הקהילות הספרדיות השונות ורוב יוצאי עדות המזרח (חוץ מיהודי תימן).
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ונוסח הספרדים
סמיכת זקנים
בהלכה, סמיכת זקנים (נקראת גם סמיכת חכמים או פשוט סמיכה) היא מתן רשות של רב לתלמידו להיות דיין.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי וסמיכת זקנים
ספר חרדים
ספר חרדים נכתב על ידי רבי אלעזר אזכרי בצפת במאה ה-16.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי וספר חרדים
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי וסידור
עבודת ה'
המונח עבודת ה' (נקרא: עבודת השם) מתאר את מכלול הפעולות הדתיות של היהודי, שנעשות בהתאם למצוות היהדות.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ועבודת ה'
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ופיוט
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי וצפת
רדב"ז
רבי דָּוִד בֶּן שְׁלֹמֹה אִבְּן זִמְרָא (רדב"ז; ה'רל"ט, 1479 – כ"א בחשוון ה'של"ג, 1572) היה פוסק הלכה וראש ישיבה, אב בית דין ומנהיגה של יהדות מצרים, ולאחר מכן רב בצפת.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ורדב"ז
ש.א. הורודצקי
#הפניה שמואל אבא הורודצקי.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי וש.א. הורודצקי
שאול ליברמן
הרב פרופ' שאול ליברמן (כ"ז בניסן תרנ"ח, אפריל 1898 – ט' בניסן תשמ"ג, 22 במרץ 1983) היה מגדולי חוקרי התוספתא וספרות התורה שבעל פה, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1969, חתן פרס ביאליק לחכמת ישראל לשנת 1957, פרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשל"א (1971), ופרס הארווי לשנת 1976.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ושאול ליברמן
שלמה אלקבץ
רבי שלמה בן רבי משה הלוי אלקבץ (1505 לערך - 1584 לערך) היה מקובל ופייטן צפתי.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ושלמה אלקבץ
שירת הבקשות
שירת הבקשות הוא מנהג המתקיים בקרב בני עדות המזרח ויהדות צפון אפריקה, בו נוהגים לקום בשבת מאשמורת הבוקר ולשיר בצוותא אוסף פיוטים טרם תפילת שחרית של שבת, החל משבת פרשת בראשית לאורך חודשי החורף.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ושירת הבקשות
תפילת שחרית
תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ותפילת שחרית
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ותלמוד בבלי
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ותלמוד ירושלמי
חזרה בתשובה
חזרה בתשובה היא תהליך בו יהודי חילוני או מסורתי מתחיל לאמץ אורח חיים דתי המתבטא בשמירת מצוות.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי וחזרה בתשובה
חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי וחיים ויטאל
בית המדרש לרבנים באמריקה
בית המדרש לרבנים באמריקה (באנגלית: הסמינר התאולוגי היהודי של אמריקה - The Jewish Theological Seminary of America, בקיצור: JTS) הוא המרכז האקדמי והרוחני העליון של הזרם היהודי הקונסרבטיבי.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ובית המדרש לרבנים באמריקה
בית הקברות היהודי העתיק בצפת
#הפניה בית העלמין העתיק בצפת.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ובית הקברות היהודי העתיק בצפת
גאולה
גאולה היא שחרור והצלה של אדם או של קבוצה מצרה או משיעבוד.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי וגאולה
גוף האדם
האדם הוויטרובי, רישום של לאונרדו דה וינצ'י גוף האדם, בדומה ליצורים חיים מורכבים אחרים, מכיל עשרות טריליונים של תאים.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי וגוף האדם
גירוש ספרד
צו הגירוש משנת 1492 גירוש ספרד היה סילוקם בכפייה ב-1492 (ה'רנ"ב) של יהודי ממלכות קסטיליה ואראגון אשר סירבו להתנצר.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי וגירוש ספרד
דרשן
#הפניה דרשנות.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ודרשן
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי והאר"י
הזמנה לפיוט
"הזמנה לפיוט" מבית סנונית הוא מיזם תרבותי-חינוכי הפועל לשימור והחייאת מסורות הפיוט והתפילה בעם היהודי, באמצעות אתר אינטרנט, הוצאה לאור, פעילויות שימור, חינוך בקהילה ואירועי תרבות.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי והזמנה לפיוט
יעקב נפתלי שמחוני
יעקב נפתלי הרץ שמחוני (שמחוביץ) (על פי רוב י. נ. שמחוני; 20 בינואר 1884, כ"ב בטבת תרמ"ד, סלוצק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 21 במאי 1926, ח' בסיוון תרפ"ו) היה משכיל יהודי, היסטוריון ומתרגם, בקי במזרחנות ומדעי היהדות.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ויעקב נפתלי שמחוני
יעקב בירב
רבי יעקב בירב (ידוע גם כמהר"י בירב; ה'רל"ד 1474 - ל' בניסן ה'ש"א 1541), היה מגדולי חכמי ארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-16.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ויעקב בירב
ישראל נג'ארה
רבי ישראל נג'ארה (דמשק, 1555 – עזה, 1628) היה רב, פרשן ומשורר.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי וישראל נג'ארה
ישראל פרנצוס
ישראל פרנצוס (1927 – 15 בנובמבר 2023) היה חוקר ספרות חז"ל, פרופסור בבית המדרש לרבנים באמריקה.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי וישראל פרנצוס
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי וישיבה
ידיד נפש
יְדִיד נֶפֶשׁ הוא פיוט שחובר בארץ ישראל במאה ה-16 על ידי רבי אלעזר אזכרי, ממקובלי צפת.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי וידיד נפש
יהודה הלוי
בֶּנוֹ אֶלְקָן ביצירתו - מנורת הכנסת מחברות לספרות, תש"ו 1946. רבי יהודה בן שמואל הלוי (נכתב בר"ת: ריה"ל; שמו בערבית: אבו אל-חסן אל-לאוי, أبو الحسن اللاوي; ד'תתל"ה, 1075 בקירוב – אב ד'תתק"א, 1141) היה רב משורר ופילוסוף בתור הזהב של יהדות ספרד, מגדולי הכותבים היהודים בימי הביניים ובכלל.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ויהודה הלוי
יומן
יומנה של אנה פרנק יומן משמש לרישום אירועים לפי סדר הימים בלוח השנה.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ויומן
יוסף סאגיס
רבי יוסף סאגיס (נכתב לעיתים כסגיש, סגיס, סאגיש, שאגיס או שגיש) (1492 בקירוב - 1572 ה'של"ב) היה רב ומקובל בצפת של המאה ה-16.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ויוסף סאגיס
יוסף קארו
קברו בצפת רבי יוסף קארו (מכונה גם השולחן ערוך, הבית יוסף, מרן והמחבר; 1488, ה'רמ"ח – 24 במרץ 1575, י"ג בניסן ה'של"ה), מגדולי הפוסקים, מחבר השולחן ערוך, כסף משנה והבית יוסף.
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ויוסף קארו
11 בספטמבר
11 בספטמבר הוא היום ה-254 בשנה בלוח הגרגוריאני (255 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת אלעזר אזכרי ו11 בספטמבר
ראה גם
ילידי 1533
- אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה
- אלעזר אזכרי
- אריק הארבעה עשר, מלך שוודיה
- ג'ירולמו פבריציו
- וילם הראשון, נסיך אורנז'
- כריסטיאן קראוק ואן אדריכם
- מישל דה מונטן
- סטפאן באטורי
- קלאודיו מרולו
נפטרים ב-1600
- אדוארד פורטונאט, מרקיז באדן-באדן
- אלעזר אזכרי
- ג'ורדנו ברונו
- טוריאי מוטוטאדה
- קרל הראשון, רוזן פפאלץ-צווייבריקן-בירקנפלד
- שלמה לבית הלוי
צפת: רבנים
- אברהם וולפנזון
- אברהם חיים אדאדי
- אליהו די וידאש
- אליעזר בן ארחא
- אלישע גאליקו
- אלעזר אזכרי
- אלעזר מרדכי קניג
- אלעזר רוקח (רב)
- גבריאל איספיראנסה
- דוד שלמה אייבשיץ
- דומניקו ג'רוזלימיטנו
- האר"י
- חייא רופא
- חיים ויטאל
- יהוסף אשכנזי
- יום-טוב צהלון
- יוסף סרגוסי
- יוסף קארו
- יעקב אלישר
- יעקב בירב
- יעקב כולי
- יעקב צמח (מקובל)
- ישעיה הלוי הורוביץ
- ישראל משקלוב
- ישראל נג'ארה
- יששכר בן מרדכי אבן סוסאן
- מכלוף אלדאודי
- מרדכי הכהן (מקובל)
- משה אלשיך
- משה באסולה
- משה בן מכיר
- משה גאלנטי (הראשון)
- משה מטראני
- משה קורדובירו
- רדב"ז
- שלמה אלקבץ
- שם טוב אבן גאון
- שמואל אוזידא
- שמואל אליהו
- שמואל ויטאל