תוכן עניינים
26 יחסים: מאמר מערכת, מקווה, מיכל צבי היילפרין, אסון, אר"ז, אלגוריה, אלכסנדר הלוי צדרבוים, אחזקת מבנים, אודסה, נידה, סנקט פטרבורג, צאת הכוכבים, רשלנות, רוסיה, טבילה (יהדות), בלנית (יהדות), בית המדרש לרבנים בברלין, המליץ, האימפריה הרוסית, הלוח היוליאני, הגירה פנימית, היריון, כיפה (מבנה), יהדות אודסה, יהדות חרדית, 26 באפריל.
מאמר מערכת
מאמר המערכת הוא מאמר המופיע בעיתון (או בכתב עת), ובו מוצגת עמדתה של מערכת העיתון בנושא הנמצא על סדר היום הציבורי.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ומאמר מערכת
מקווה
מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ומקווה
מיכל צבי היילפרין
רבי יחיאל מיכל צבי הירש היילפרין (~ה'תק"ן, 1790 - ליל י' בשבט ה'תרל"ז, 23 בינואר 1877) היה רב באוקראינה בתקופת האימפריה הרוסית.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ומיכל צבי היילפרין
אסון
אסונות הטבע החמורים ביותר שהתרחשו בהיסטוריה של ארצות הברית. אסון או קטסטרופה (אֲסֻנָּה על פי החלטת האקדמיה ללשון העברית) הוא אירוע טבעי או מעשה ידי אדם, שפוגע באופן נרחב וחמור בחיים או ברכוש, ויוצר השפעה מערכתית הרסנית ומשבשת על סדרי העולם, הפרנסה, ושגרת החיים הבסיסית של אנשים או קהילות.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ואסון
אר"ז
#הפניה אלכסנדר הלוי צדרבוים.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ואר"ז
אלגוריה
אלגוריה היא יצירה שיש לה משמעות מעבר לתוכן הגלוי והמפורש שמצוי בה.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ואלגוריה
אלכסנדר הלוי צדרבוים
אלכסנדר הלוי צֶדֶרבּוֹים (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: צעדערבוים; ברוסית: Александр Осипович Цедербаум; נודע בשם העט ארז (נכתב לעיתים אר"ז), שהוא תרגום שמו לעברית; 27 באוגוסט 1816, ג' באלול תקע"ו – 8 בספטמבר 1893, כ"ו באלול תרנ"ג) היה סופר ועיתונאי יהודי, המייסד, המו"ל והעורך של "המליץ", הביטאון הראשון בתולדות העיתונות העברית שיצא לאור ברוסיה מאמצע המאה ה-19 ועד ראשית המאה ה-20.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ואלכסנדר הלוי צדרבוים
אחזקת מבנים
#הפניה תחזוקת מבנים.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ואחזקת מבנים
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ואודסה
נידה
בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ונידה
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה וסנקט פטרבורג
צאת הכוכבים
הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה וצאת הכוכבים
רשלנות
במשפטים, רשלנות היא התנהגות שבמהלכה אדם גרם נזק מבלי שהיה מודע לטיב מעשיו, לנסיבות, או לתוצאות המזיקות של התנהגותו, כאשר האדם הסביר היה יכול להיות מודע לפרטים אלו בנסיבות דומות.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ורשלנות
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ורוסיה
טבילה (יהדות)
ביהדות, טבילה במים היא הליך מחייב (הכשר מצווה), חלק מתהליך הטהרה המוטל על יהודים, כלים ובגדים השרויים במצב טומאה ומעוניינים להטהר.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה וטבילה (יהדות)
בלנית (יהדות)
בלניות משגיחות על טבילה. הדפס מהמאה ה-18. הבלנית מחזיקה מגבת שבה היא מכסה מעט את ראשה של הטובלת בזמן שזו מברכת על הטבילה בלנית היא אישה שתפקידה לסייע לטובלות במקווה לקיים את מצוות הטבילה לפי כללי ההלכה.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ובלנית (יהדות)
בית המדרש לרבנים בברלין
בית המדרש לרבנים בברלין (Rabbinerseminar zu Berlin; עד 1882: Rabbinerseminar für das Orthodoxe Judenthum – "בית המדרש לרבנים ליהדות אורתודוקסית") הוא מוסד יהודי רבני אורתודוקסי, שהוקם בא' בחשוון תרל"ד (22 באוקטובר 1873) בברלין על ידי הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (1820–1889), חוקר ומחנך, שעמד בראשו עד לפטירתו.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ובית המדרש לרבנים בברלין
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה והמליץ
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה והאימפריה הרוסית
הלוח היוליאני
לוח השנה היוליאני הוא לוח השנה הקרוי על שמו של יוליוס קיסר, שהנהיג אותו ברחבי הרפובליקה הרומית בשנת 45 לפני הספירה, במקומו של לוח השנה הרומי הירחי.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה והלוח היוליאני
הגירה פנימית
הגירה פנימית (בגרמנית: Innere Emigration; בצרפתית: émigration intérieure) או "גלות פנימית" הוא מושג המתאר סופרים גרמנים שהתנגדו לנאציזם ובכל זאת בחרו להישאר בגרמניה לאחר שהנאצים תפסו את השלטון בשנת 1933.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה והגירה פנימית
היריון
אישה בשלב מתקדם של היריון היריון הוא תהליך שבו נקבה נושאת ברחמה צאצא אחד או יותר, הקרוי עובר, המתפתח עד לשלב בו הוא מסוגל לחיות מחוץ לרחם.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה והיריון
כיפה (מבנה)
כיפת הסלע כיפת בית הכנסת "החורבה", צילום משנת 1939 מרכז הבהאי העולמי בחיפה כפי שנשקפת מכיכר אונסק"ו. כיפה היא מבנה אדריכלי בצורת קליפה של חצי כדור המשמש לקירוי של חללים.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה וכיפה (מבנה)
יהדות אודסה
הקהילה היהודית באודסה מתקיימת בעיר מהקמתה בשלהי המאה ה-18 ועד לימינו.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ויהדות אודסה
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ויהדות חרדית
26 באפריל
26 באפריל הוא היום ה-116 בשנה (117 בשנה מעוברת), בשבוע ה-17 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת אסון קריסת המקווה באודסה ו26 באפריל