סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

נידה

מַדָד נידה

בתורה, נידה היא תקופה בת שבעה ימים שבמהלכה נחשבת האישה טמאה כתוצאה מיציאת דם הווסת. [1]

133 יחסים: מאיר ברנדסדורפר, מסכת נידה, מסכת כלים, מקווה, מרדכי אליהו, משה פיינשטיין, מדרבנן, מהר"ם שיק, מורה נבוכים, מכון פועה, מי רגליים, מילימטר, אמבובר, אמוראים, אנציקלופדיה תלמודית, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, אשכנזים, אליעזר מלמד, אלישיב קנוהל, אב הטומאה, אברהם שטיינברג, אברהם בן דוד מפושקירה, אבות דרבי נתן, איסור משכב עם נדה, איסור משכב עם נידה, איסור עריות, אירוסים, נודע ביהודה, סמ"ג, ספר חסידים, ספר החינוך, ספרא, ספריית אסיף, עקרות הלכתית, ערוך השולחן, עזרא הסופר, עונת החודש, עונת ההפלגה, עונה בינונית, עובדיה יוסף, פניני הלכה, פרשת צו, פתחי תשובה, פוסק, פולטת שכבת זרע, צאת הכוכבים, צאבה, צוואר הרחם, ציץ אליעזר, קבלה, ..., קוטר, ר"ן, רמ"א, רמב"ן, רמב"ם, רא"ש, ראש חודש, ראשונים, רחם, רבא, רבה בר נחמני, רבי מאיר, רבי אלעזר בן עזריה, רבי עקיבא, רבי זירא, רבי ירמיה, רבי יהודה הנשיא, רואה מחמת תשמיש, רווק, רי"ף, שמואל (אמורא), שקיעת החמה, שלמה לוי (רב), שבעה נקיים, שומרת יום כנגד יום, שולחן ערוך, תרומת הדשן (ספר), תרומות ומעשרות, תלמוד בבלי, תורה, טבעת נישואין, טבילת נידה, טהרת המשפחה, טומאת מדרס, טומאה הותרה בציבור, טומאה וטהרה, טומאות היוצאות מגוף האדם, זב (טמא), זבה, זבה קטנה, זבה גדולה, חפיפה (הלכה), חציצה, חת"ם סופר, חתם סופר, חזקוני, חדר ייחוד, חומרא דרבי זירא, חיים נבון, חיים דוב שעוועל, בן איש חי, בן ציון אבא שאול, בעילת מצווה, בקתת נידה, ברייתא דמסכת נדה, בלנית (יהדות), בין השמשות (יהדות), ביוץ, דאורייתא, דם, דעת (אתר אינטרנט), דרבנן, דימום, המכון לחקר הרפואה ע"פ התורה, הפסק טהרה, הפרשת חלה, הר הבית, הרב סולובייצ'יק, הרגשת נידה, הלכה למשה מסיני, וסת, וסת קבוע, כרת, כתם (נידה), כלה (חתונה), כינים, ישיבה (אתר אינטרנט), יחסי אישות, יחסי אישות (הלכה), יהדות קראית, יהדות קונסרבטיבית, יוסף שלום אלישיב, ייבום. להרחיב מדד (83 יותר) »

מאיר ברנדסדורפר

מודעות אבל על פטירתו ברחוב ירושלמי הרב מאיר בְּרַנְדְסְדוֹרְפֶר (בכתיב יידי: בראנדסדארפער, כונה גם ר' מאַיֵיר) (כ"ה באלול ה'תרצ"ד - כ' באייר ה'תשס"ט, 5 בספטמבר 1934 - 14 במאי 2009) היה דיין, פוסק ומוהל, רב קהילת "תולדות אברהם יצחק" וחבר הבד"ץ של העדה החרדית.

חָדָשׁ!!: נידה ומאיר ברנדסדורפר · ראה עוד »

מסכת נידה

כותרת מעוטרת למסכת נדה בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ מסכת נידה היא המסכת השביעית בסדר טהרות שבמשנה, ויש בה עשרה פרקים.

חָדָשׁ!!: נידה ומסכת נידה · ראה עוד »

מסכת כלים

מסכת כלים היא המסכת הראשונה בסדר טהרות, שהוא הסדר השישי והאחרון במשנה.

חָדָשׁ!!: נידה ומסכת כלים · ראה עוד »

מקווה

מקווה שנבנה ב-1128 בשפייר, גרמניה ביהדות, מִקְוֶוה הוא מאגר מים המתאים לכללי ההלכה (הלכות מקוואות), שטבילה בו מקנה טהרה ממצבי טומאה שונים.

חָדָשׁ!!: נידה ומקווה · ראה עוד »

מרדכי אליהו

הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.

חָדָשׁ!!: נידה ומרדכי אליהו · ראה עוד »

משה פיינשטיין

הרב משה פיינשטיין (ז' באדר ה'תרנ"ה, 3 במרץ 1895 – י"ג באדר ב' ה'תשמ"ו, 23 במרץ 1986) היה מגדולי פוסקי ההלכה החרדים לאחר השואה, יושב ראש מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל בארצות הברית וראש מתיבתא תפארת ירושלים בניו יורק.

חָדָשׁ!!: נידה ומשה פיינשטיין · ראה עוד »

מדרבנן

#הפניה דרבנן.

חָדָשׁ!!: נידה ומדרבנן · ראה עוד »

מהר"ם שיק

#הפניה משה שיק.

חָדָשׁ!!: נידה ומהר"ם שיק · ראה עוד »

מורה נבוכים

#הפניה מורה הנבוכים.

חָדָשׁ!!: נידה ומורה נבוכים · ראה עוד »

מכון פועה

#הפניה מכון פוע"ה.

חָדָשׁ!!: נידה ומכון פועה · ראה עוד »

מי רגליים

#הפניה שתן.

חָדָשׁ!!: נידה ומי רגליים · ראה עוד »

מילימטר

סרגל מדידה רגיל ובו הסמנים הגבוהים מסמנים סנטימטרים והסמנים הקצרים מסמנים מילימטרים ספקטרום האלקטרומגנטי. גלי קרינת מיקרו הם בעלי אורך גל הנע בין 1 מילימטר עד 1 מטר. מילימטר (בראשי תיבות מ"מ ולפי מערכת היחידות הבינלאומית mm) היא יחידת מידה של אורך המייצגת אלפית של המטר.

חָדָשׁ!!: נידה ומילימטר · ראה עוד »

אמבובר

אמבובר (געז: አምቦበር) אחד מהכפרים החשובים של ביתא ישראל באתיופיה עד לעלייתם לישראל.

חָדָשׁ!!: נידה ואמבובר · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: נידה ואמוראים · ראה עוד »

אנציקלופדיה תלמודית

אנציקלופדיה תלמודית כרך כ"ז אנציקלופדיה תלמודית היא אנציקלופדיה שמטרתה לתמצת את החלק ההלכתי של התורה שבעל פה.

חָדָשׁ!!: נידה ואנציקלופדיה תלמודית · ראה עוד »

אנציקלופדיה הלכתית רפואית

אנציקלופדיה הלכתית רפואית (מהדורה חדשה) אנציקלופדיה הלכתית רפואית היא אנציקלופדיה ב-7 כרכים העוסקת בנושאי רפואה, מוסר והלכה.

חָדָשׁ!!: נידה ואנציקלופדיה הלכתית רפואית · ראה עוד »

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

חָדָשׁ!!: נידה ואשכנזים · ראה עוד »

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.

חָדָשׁ!!: נידה ואליעזר מלמד · ראה עוד »

אלישיב קנוהל

הרב מרדכי אלישיב קנוהל (7 באוגוסט 1948, ב' באב ה'תש"ח - ה' באייר ה'תשע"ח, 20 באפריל 2018) היה רב קיבוץ כפר עציון ואחראי אגף הנשואים בארגון צהר.

חָדָשׁ!!: נידה ואלישיב קנוהל · ראה עוד »

אב הטומאה

אַב הַטֻּמְאָה, בהלכות טומאה וטהרה, הוא דרגת טומאה המשויכת בדרך כלל למקור הטומאה הראשוני, ויש בכחו לגרום טומאה אפילו לאדם ולכלים.

חָדָשׁ!!: נידה ואב הטומאה · ראה עוד »

אברהם שטיינברג

#הפניה אברהם שטינברג.

חָדָשׁ!!: נידה ואברהם שטיינברג · ראה עוד »

אברהם בן דוד מפושקירה

רבי אברהם בן דוד מפּוֹשְקְיֶרָה (ראב"ד, 1110 לערך – כ"ו בכסלו ד'תתקנ"ט, 1198) היה רב וראש ישיבה בעיר פּוֹסְקְיֶיר (בצרפתית: Posquières, בימינו וָוּבֶֿרט), שבחבל פרובאנס בצרפת, פרשן תלמוד ומקובל.

חָדָשׁ!!: נידה ואברהם בן דוד מפושקירה · ראה עוד »

אבות דרבי נתן

אָבוֹת דְּרַבִּי נָתָן (בראשי תיבות: אדר"נ או אבדר"נ) היא תוספת למסכת אבות, שזמן יצירתה משוער לתקופת התנאים, וזמן עריכתה משוער לתקופת הגאונים.

חָדָשׁ!!: נידה ואבות דרבי נתן · ראה עוד »

איסור משכב עם נדה

#הפניה איסור משכב עם נידה.

חָדָשׁ!!: נידה ואיסור משכב עם נדה · ראה עוד »

איסור משכב עם נידה

איסור משכב עם נידה הוא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות ואחד מחמישה עשר איסורי עריות שנמנו בפרשת אחרי מות.

חָדָשׁ!!: נידה ואיסור משכב עם נידה · ראה עוד »

איסור עריות

ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין אנשים שאינם רשאים לעשות זאת, כגון קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ ובין אח לאחות.

חָדָשׁ!!: נידה ואיסור עריות · ראה עוד »

אירוסים

טבעת האירוסים שלה אירוסים (מקובל השימוש במילה הארמית אירוסין), הם הסכמה לחתונה, והתקופה שבין הצעת הנישואים לחתונה נקראת 'תקופת האירוסים'.

חָדָשׁ!!: נידה ואירוסים · ראה עוד »

נודע ביהודה

הספר נודע ביהודה הוא ספר שאלות ותשובות מאת הרב יחזקאל לנדא.

חָדָשׁ!!: נידה ונודע ביהודה · ראה עוד »

סמ"ג

#הפניה ספר מצוות גדול.

חָדָשׁ!!: נידה וסמ"ג · ראה עוד »

ספר חסידים

ספר חסידים היא יצירה יהודית דתית חשובה המכילה הלכות, מנהגים וסיפורים קצרים בעלי מוסר השכל, שנכתב על ידי רבי יהודה החסיד.

חָדָשׁ!!: נידה וספר חסידים · ראה עוד »

ספר החינוך

ספר החינוך הוא ספר המתאר את כל תרי"ג (613) המצוות שמופיעות בתורה על פי מניינו של המחבר.

חָדָשׁ!!: נידה וספר החינוך · ראה עוד »

ספרא

סִפרא (מארמית: "הספר". נקרא גם "תורת כהנים" או "ספרא דבי רב", הספר של בית המדרש של רב) הוא מדרש הלכה על ספר ויקרא, שכונה בבבל בשם "הספר" ("ספרא"), ומקורות ארץ-ישראליים כינו אותו בשם תורת כוהנים.

חָדָשׁ!!: נידה וספרא · ראה עוד »

ספריית אסיף

ספריית אסיף היא מאגר תורני מקוון של כתבי עת וספרים תורניים מהדור הנוכחי, בעיקר מישיבות הציונות הדתית, המוגשים כקובצי PDF לעיון ולהורדה באופן חופשי.

חָדָשׁ!!: נידה וספריית אסיף · ראה עוד »

עקרות הלכתית

"עקרות הלכתית" (לעיתים גם עקרות דתית או אי־פריון הלכתי) הוא מצב שבו אישה יהודייה בריאה ופוריה אינה יכולה להרות בשל קיום הלכות נידה.

חָדָשׁ!!: נידה ועקרות הלכתית · ראה עוד »

ערוך השולחן

הרב יחיאל מיכל אפשטיין ספר ערוך השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: נידה וערוך השולחן · ראה עוד »

עזרא הסופר

דמותו של עזרא או ירמיהו, על ציור מהמאה ה-3 עֶזְרָא הַסּוֹפֵר בן שריה (חי במאה ה-5 לפנה"ס) היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון ובתחילת תקופת בית שני.

חָדָשׁ!!: נידה ועזרא הסופר · ראה עוד »

עונת החודש

#הפניה וסת החודש.

חָדָשׁ!!: נידה ועונת החודש · ראה עוד »

עונת ההפלגה

#הפניה וסת ההפלגה.

חָדָשׁ!!: נידה ועונת ההפלגה · ראה עוד »

עונה בינונית

בד (עד) בדיקה המשמש לבדיקה פנים נרתיקית. עונה בינונית היא אחת מהווסתות שמוזכרות בספרי ההלכה (עם וסת החודש ווסת ההפלגה) בנוגע לאיסור קיום יחסי מין והרחקות של בעל עם אשתו לאחר שלושים יום מראייתה האחרונה, מחשש שמא הגיע זמן האשה לראות דם נידה.

חָדָשׁ!!: נידה ועונה בינונית · ראה עוד »

עובדיה יוסף

הרב עובדיה יוסף (י"ב בתשרי ה'תרפ"א, 23 בספטמבר 1920 – ג' בחשוון ה'תשע"ד, 7 באוקטובר 2013) היה פוסק ומחבר חרדי-ספרדי, כיהן כרב הראשי הספרדי ('הראשון לציון') בשנים 1973–1983 והיה מנהיגה הרוחני ונשיא מועצת חכמי התורה של מפלגת ש"ס מאז הקמתה.

חָדָשׁ!!: נידה ועובדיה יוסף · ראה עוד »

פניני הלכה

פניני הלכה היא סדרת ספרים הלכתית בהוצאת מכון הר ברכה שכתב הרב אליעזר מלמד ובה עשרים כרכים.

חָדָשׁ!!: נידה ופניני הלכה · ראה עוד »

פרשת צו

"וַיַּקְרֵב אֶת-בְּנֵי אַהֲרֹן וַיִּתֵּן מֹשֶׁה מִן-הַדָּם עַל-תְּנוּךְ אָזְנָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל-בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית וַיִּזְרֹק מֹשֶׁה אֶת-הַדָּם עַל-הַמִּזְבֵּחַ סָבִיב." פרשת צַו היא פרשת השבוע השנייה בספר ויקרא.

חָדָשׁ!!: נידה ופרשת צו · ראה עוד »

פתחי תשובה

#הפניה אברהם צבי הירש אייזנשטט.

חָדָשׁ!!: נידה ופתחי תשובה · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: נידה ופוסק · ראה עוד »

פולטת שכבת זרע

בהלכה, פולטת שכבת זרע היא אישה שיוצאת מנרתיקה שכבת זרע לאחר קיום יחסי אישות, שמחילה עליה טומאה למשך יום אחד, כטומאת בעל קרי.

חָדָשׁ!!: נידה ופולטת שכבת זרע · ראה עוד »

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

חָדָשׁ!!: נידה וצאת הכוכבים · ראה עוד »

צאבה

#הפניה צאבאים.

חָדָשׁ!!: נידה וצאבה · ראה עוד »

צוואר הרחם

צוואר הרחם (בלועזית: Cervix) הוא החלק הצר והתחתון ביותר של הרחם.

חָדָשׁ!!: נידה וצוואר הרחם · ראה עוד »

ציץ אליעזר

#הפניה אליעזר יהודה ולדנברג.

חָדָשׁ!!: נידה וציץ אליעזר · ראה עוד »

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

חָדָשׁ!!: נידה וקבלה · ראה עוד »

קוטר

M-מרכז המעגל, d-'''קוטר''' המעגל, r-רדיוס המעגל בגאומטריה, קוטר של מעגל הוא כל מיתר העובר דרך מרכזו של המעגל; באמצעות הקוטר ניתן למדוד את רוחבו של המעגל.

חָדָשׁ!!: נידה וקוטר · ראה עוד »

ר"ן

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.

חָדָשׁ!!: נידה ור"ן · ראה עוד »

רמ"א

#הפניה משה איסרליש.

חָדָשׁ!!: נידה ורמ"א · ראה עוד »

רמב"ן

רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.

חָדָשׁ!!: נידה ורמב"ן · ראה עוד »

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

חָדָשׁ!!: נידה ורמב"ם · ראה עוד »

רא"ש

רבי אשר בן יחיאל (ה'י', 1250 – ט' בחשוון ה'פ"ח, 1327), המכונה הרא"ש, היה מגדולי פרשני התלמוד והפוסקים ובעל השפעה מכרעת על עיצוב ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: נידה ורא"ש · ראה עוד »

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

חָדָשׁ!!: נידה וראש חודש · ראה עוד »

ראשונים

בתולדות עם ישראל, הראשונים הם גדולי הרבנים היהודיים שפעלו בין המאה ה-11 והמאה ה-15 בקירוב.

חָדָשׁ!!: נידה וראשונים · ראה עוד »

רחם

מבנה מערכת המין הנקבית. הרחם במרכז האיור הרֵחֶם הוא איבר שרירי וחלול בעל דפנות עבות הנמצא בגופן של רוב נקבות היונקים כחלק ממערכת הרבייה, ומשמש להתפתחות העובר בתוכו.

חָדָשׁ!!: נידה ורחם · ראה עוד »

רבא

רָבָא (280 בקירוב - 352), היה מראשי הדור הרביעי של אמוראי בבל במאה הרביעית.

חָדָשׁ!!: נידה ורבא · ראה עוד »

רבה בר נחמני

רַבָּה בר נחמני (270 או 290 בערך - 330 בערך) המכונה בדרך כלל "רבה" בלבד, היה כהן, אמורא בבלי מהדור השלישי של האמוראים, מהאמוראים המפורסמים והמקובלים ביותר בדורו, ראש ישיבת פומבדיתא במשך 22 שנים.

חָדָשׁ!!: נידה ורבה בר נחמני · ראה עוד »

רבי מאיר

רבי מאיר היה מגדולי התנאים בדור הרביעי, מתלמידי רבי עקיבא, וממנהיגי הדור בתקופת מעבר הסנהדרין לגליל לאחר מרד בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: נידה ורבי מאיר · ראה עוד »

רבי אלעזר בן עזריה

רבי אלעזר בן עזריה (ראב"ע) היה תנא בן הדור השלישי לתנאים.

חָדָשׁ!!: נידה ורבי אלעזר בן עזריה · ראה עוד »

רבי עקיבא

מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.

חָדָשׁ!!: נידה ורבי עקיבא · ראה עוד »

רבי זירא

רב זירא (כשמוזכר בתלמוד הבבלי, קודם סמיכתו) רבי זירא (בבבלי, לאחר סמיכתו, לפי רש"י. לפי תוספות אלו שני חכמים שונים) או רבי זעירא (בתלמוד הירושלמי) - אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי, בדור השלישי.

חָדָשׁ!!: נידה ורבי זירא · ראה עוד »

רבי ירמיה

רבי ירמיה היה מגדולי האמוראים בארץ־ישראל בדור השלישי והרביעי.

חָדָשׁ!!: נידה ורבי ירמיה · ראה עוד »

רבי יהודה הנשיא

רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.

חָדָשׁ!!: נידה ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »

רואה מחמת תשמיש

בהלכה, רואה מחמת תשמיש (נפוץ בר"ת רמ"ת) הוא השם שניתן לתופעה של אשה המדממת מהנרתיק או מהרחם במהלך או מעט לאחר קיום יחסי אישות.

חָדָשׁ!!: נידה ורואה מחמת תשמיש · ראה עוד »

רווק

רווק הוא מצבו המשפחתי של אדם שלא נישא מעולם.

חָדָשׁ!!: נידה ורווק · ראה עוד »

רי"ף

הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.

חָדָשׁ!!: נידה ורי"ף · ראה עוד »

שמואל (אמורא)

שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.

חָדָשׁ!!: נידה ושמואל (אמורא) · ראה עוד »

שקיעת החמה

דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.

חָדָשׁ!!: נידה ושקיעת החמה · ראה עוד »

שלמה לוי (רב)

הרב שלמה חיים לוי (נולד בשנת 1952) הוא ראש כולל לשעבר בישיבת הר עציון ונשיא ישיבת ההסדר קריית גת; מחבר ספרי הלכה ואחד ממחברי השאלות למבחני הסמיכה לרבנות של הרבנות הראשית לישראל.

חָדָשׁ!!: נידה ושלמה לוי (רב) · ראה עוד »

שבעה נקיים

בהלכה היהודית שבעה נקיים הם שבע יממות שסופרים איש או אישה שנטמאו בטומאת זיבה.

חָדָשׁ!!: נידה ושבעה נקיים · ראה עוד »

שומרת יום כנגד יום

שומרת יום כנגד יום הוא מושג יסודי בהלכות נידה המתאר את מצבה של אשה שהיא "זבה קטנה" - שראתה דם בימי הזיבה, הרי היא טמאה ביום שראתה, וכדי להיטהר עליה לשמור (לבדוק את טהרת גופה) כל היום שלאחר ראייתה עד סוף היום, ואם אכן לא תראה בו תוכל לטבול ולהיטהר.

חָדָשׁ!!: נידה ושומרת יום כנגד יום · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: נידה ושולחן ערוך · ראה עוד »

תרומת הדשן (ספר)

#הפניה ישראל איסרלן#ספריו.

חָדָשׁ!!: נידה ותרומת הדשן (ספר) · ראה עוד »

תרומות ומעשרות

תרומות ומעשרות הן קבוצת מצוות מהתורה המצריכות הפרשת חלקים מהיבול בארץ ישראל לטובת הכהנים, הלוויים, העניים ואף לצורך אכילה עצמית בטהרה בירושלים.

חָדָשׁ!!: נידה ותרומות ומעשרות · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: נידה ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

חָדָשׁ!!: נידה ותורה · ראה עוד »

טבעת נישואין

חתן עונד לכלה טבעת נישואים טבעת נישואין היא טבעת שאותה עונד החתן לכלה בטקס הנישואין (הוא החתונה) בדתות וחברות רבות.

חָדָשׁ!!: נידה וטבעת נישואין · ראה עוד »

טבילת נידה

מקווה סמוך להר הבית מתקופת בית המקדש השני טבילת נידה היא טבילה שטובלת הנידה בתום ימי טומאתה, ובעשותה כן היא מסיימת את תהליך טהרתה, ומותרת בקיום יחסי אישות עם בעלה, שהיו אסורים עליהם בימי הנידות.

חָדָשׁ!!: נידה וטבילת נידה · ראה עוד »

טהרת המשפחה

חדר הכנה במקווה בירושלים "עד בדיקה", בד לבן המשמש לבדיקה פנימית בהפסק טהרה ולימים של שבעה נקיים. טהרת המשפחה הוא מונח בהלכה היהודית שמובנו הוא: שמירת קיום יחסי האישות לזמן הטהרה ממצב של נידה.

חָדָשׁ!!: נידה וטהרת המשפחה · ראה עוד »

טומאת מדרס

כאשר אשה בעת נדתה עומדת על שטיח בתוך מעלית, הוא נטמא מחמת דין 'טומאת מדרס'. בהלכה, טומאת מדרס היא אחת מדרכי ההיטמאות, והוא משמש גם כינוי לחפץ שנהפך - או ראוי להפוך - לאב הטומאה.

חָדָשׁ!!: נידה וטומאת מדרס · ראה עוד »

טומאה הותרה בציבור

טומאה הותרה בציבור הוא כלל בהלכה, לפיו מותרת הקרבת קרבנות בטומאה, כאשר כל הציבור או רובו טמאים בטומאת מת, למרות האיסור להקריב קרבנות בטומאה.

חָדָשׁ!!: נידה וטומאה הותרה בציבור · ראה עוד »

טומאה וטהרה

בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.

חָדָשׁ!!: נידה וטומאה וטהרה · ראה עוד »

טומאות היוצאות מגוף האדם

בהלכה, טומאה היוצאת מן הגוף היא קטגוריה הכוללת שישה מיני טומאות: מצורע, בעל קרי, זב, זבה, נידה, ויולדת.

חָדָשׁ!!: נידה וטומאות היוצאות מגוף האדם · ראה עוד »

זב (טמא)

#הפניה טומאת זב.

חָדָשׁ!!: נידה וזב (טמא) · ראה עוד »

זבה

זבה בהלכה היהודית היא אישה שנטמאה כתוצאה מדימום רחמי שלא בזמן הווסת.

חָדָשׁ!!: נידה וזבה · ראה עוד »

זבה קטנה

#הפניה שומרת יום כנגד יום.

חָדָשׁ!!: נידה וזבה קטנה · ראה עוד »

זבה גדולה

#הפניה זבה.

חָדָשׁ!!: נידה וזבה גדולה · ראה עוד »

חפיפה (הלכה)

חפיפה לפני הטבילה היא תקנה של עזרא הסופר, לפיה הטובלים במקווה על מנת להיטהר, ירחצו ויחפפו לפני הטבילה, על מנת להבטיח שלא תהיה חציצה בין הטובל לבין המים, דבר העלול לגרום לפסילת הטבילה.

חָדָשׁ!!: נידה וחפיפה (הלכה) · ראה עוד »

חציצה

בהלכה היהודית חציצה היא שכבה היוצרת הפרדה בין שני גופים, במקום בו נדרש חיבור ביניהם, לדוגמה בין גוף האדם למי מקווה בשעת טבילה.

חָדָשׁ!!: נידה וחציצה · ראה עוד »

חת"ם סופר

#הפניה החתם סופר.

חָדָשׁ!!: נידה וחת"ם סופר · ראה עוד »

חתם סופר

#הפניה החתם סופר.

חָדָשׁ!!: נידה וחתם סופר · ראה עוד »

חזקוני

#הפניה חזקיה בן מנוח.

חָדָשׁ!!: נידה וחזקוני · ראה עוד »

חדר ייחוד

270x270 פיקסליםחדר ייחוד הוא נוהג בנישואים הלכתיים לפיו חתן והכלה שוהים לבדם במקום מסוים לאחר החופה וקידושין.

חָדָשׁ!!: נידה וחדר ייחוד · ראה עוד »

חומרא דרבי זירא

בהלכה היהודית, חומרא דרבי זירא היא מנהג מחמיר שנוצר בתקופת האמוראים על ידי בנות ישראל (ועל כן נקרא לעיתים חומרת בנות ישראל), ומשמעו: חיוב על כל אשה לספור שבעה נקיים בתום כל ראיית דם כלשהי.

חָדָשׁ!!: נידה וחומרא דרבי זירא · ראה עוד »

חיים נבון

חיים נבון (נולד ב-25 ביוני 1973 ברמת גן) הוא רב, הוגה, סופר ופובליציסט ישראלי.

חָדָשׁ!!: נידה וחיים נבון · ראה עוד »

חיים דוב שעוועל

הרב חיים דוב (צ'ארלס) שעוועל (קרי: שֶוֶול; באנגלית: Charles Ber Chavel), כ"א בתמוז תרס"ו, 14 ביולי 1906 – כ"ט באייר תשמ"ב, 22 במאי 1982) היה רב וחוקר ומהדיר ספרות תורנית. עורך כתב העת התורני "הדרום".

חָדָשׁ!!: נידה וחיים דוב שעוועל · ראה עוד »

בן איש חי

#הפניה יוסף חיים מבגדאד.

חָדָשׁ!!: נידה ובן איש חי · ראה עוד »

בן ציון אבא שאול

הרב אבא שאול (שני משמאל) עם רבותיו בישיבת פורת יוסף. מימין: הרב משה פרוש לידו הרב יוסף משה עדס הרב מנצור בן שמעון הרב עזרא עטייה הרב בן ציון אבא שאול הרב יעקב חי ציון עדס טקסט.

חָדָשׁ!!: נידה ובן ציון אבא שאול · ראה עוד »

בעילת מצווה

ביהדות, בעילת מצווה היא קיום יחסי האישות הראשונים של זוג שנישא, שבהם הוא מבטא את מימוש הנישואים.

חָדָשׁ!!: נידה ובעילת מצווה · ראה עוד »

בקתת נידה

בקתת נידה (באמהרית, מרגם גוג'ו או מוגאט גוג'ו (בקתת הטמאות), או יא דאם גוג'ו (בקתת הדם)) הוא מבנה ששימש את נשות קהילת ביתא ישראל באתיופיה לטהרה מדם נידה או דם יולדת.

חָדָשׁ!!: נידה ובקתת נידה · ראה עוד »

ברייתא דמסכת נדה

בְּרַייתָּא דְּמַסֶכֶת נִדָּה, הוא חיבור הלכתי ואגדתי הנשנה בשם התנאים, ומיוחס כברייתא חיצונית למשנה.

חָדָשׁ!!: נידה וברייתא דמסכת נדה · ראה עוד »

בלנית (יהדות)

בלניות משגיחות על טבילה. הדפס מהמאה ה-18. הבלנית מחזיקה מגבת שבה היא מכסה מעט את ראשה של הטובלת בזמן שזו מברכת על הטבילה בלנית היא אישה שתפקידה לסייע לטובלות במקווה לקיים את מצוות הטבילה לפי כללי ההלכה.

חָדָשׁ!!: נידה ובלנית (יהדות) · ראה עוד »

בין השמשות (יהדות)

בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.

חָדָשׁ!!: נידה ובין השמשות (יהדות) · ראה עוד »

ביוץ

ווסת: שלב 4 באיור זה הוא הביוץ אצל נשים שחלה העומדת לשחרר ביצית ביוץ הוא תהליך יציאת ביצית בשלה מהשחלה.

חָדָשׁ!!: נידה וביוץ · ראה עוד »

דאורייתא

בהלכה, דְּאוֹרָיְתָא (או: מִדְּאוֹרָיְתָא; בעברית: "של התורה") הוא שמן של מצוות שמקורן בתורה.

חָדָשׁ!!: נידה ודאורייתא · ראה עוד »

דם

דם הוא נוזל המכיל פלזמה (55%) (החלק הנוזלי השקוף) ותאים (45%) גופיפים שונים, תאי דם, הורמונים ועוד.

חָדָשׁ!!: נידה ודם · ראה עוד »

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

חָדָשׁ!!: נידה ודעת (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

דרבנן

דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור להוראות הלכתיות ביהדות.

חָדָשׁ!!: נידה ודרבנן · ראה עוד »

דימום

דימום חיצוני מהאגודל דימום או שטף דם (מינוח מקצועי: Hemorrhage) הוא מונח רפואי המציין יציאה של הדם מכלי דם שנקרע.

חָדָשׁ!!: נידה ודימום · ראה עוד »

המכון לחקר הרפואה ע"פ התורה

#הפניה מכון שלזינגר.

חָדָשׁ!!: נידה והמכון לחקר הרפואה ע"פ התורה · ראה עוד »

הפסק טהרה

"עד בדיקה", בד המשמש לבדיקה פנים נרתיקית. הפסק טהרה הוא מושג הלכתי בתחום טהרת המשפחה, שפירושו בדיקה לווידוא שנפסק הדימום הרחמי.

חָדָשׁ!!: נידה והפסק טהרה · ראה עוד »

הפרשת חלה

#הפניה חלה (מתנות כהונה).

חָדָשׁ!!: נידה והפרשת חלה · ראה עוד »

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

חָדָשׁ!!: נידה והר הבית · ראה עוד »

הרב סולובייצ'יק

#הפניה משפחת סולובייצ'יק.

חָדָשׁ!!: נידה והרב סולובייצ'יק · ראה עוד »

הרגשת נידה

בהלכות נידה, הרגשת דם היא הרגשת יציאת הדם הווסתי מהרחם, שנזכרת בתלמוד כתנאי להחלת טומאת נידה מדאורייתא על האשה.

חָדָשׁ!!: נידה והרגשת נידה · ראה עוד »

הלכה למשה מסיני

הלכה למשה מסיני הוא מונח המתאר, ע"פ מסורת היהדות, את התגלות הקב"ה לתת תורה לישראל במעמד הר סיני באמצעותו של משה רבנו.

חָדָשׁ!!: נידה והלכה למשה מסיני · ראה עוד »

וסת

מחזור וסת אופייני המחזור החודשי וֶסֶת (באנגלית: menstruation) היא הפרשה סדירה של דם ורקמות ריריות מהחלק הפנימי של הרחם דרך הנרתיק.

חָדָשׁ!!: נידה ווסת · ראה עוד »

וסת קבוע

וסת קבוע הוא כינוי בהלכה היהודית לאישה שיש להופעת וסתה חוקיות קבועה (מבין האפשרויות הנזכרות בהלכות וסתות), כך שהיום שבו היא מתחילה לראות את דם נידתה צפוי.

חָדָשׁ!!: נידה ווסת קבוע · ראה עוד »

כרת

כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל.

חָדָשׁ!!: נידה וכרת · ראה עוד »

כתם (נידה)

בהלכות נידה, כתם הוא מראה של דם שאישה מצאה על אחד מבגדיה או מצעיה, אך לא נתלוותה אליו הרגשת יציאת דם.

חָדָשׁ!!: נידה וכתם (נידה) · ראה עוד »

כלה (חתונה)

#הפניה חתונה.

חָדָשׁ!!: נידה וכלה (חתונה) · ראה עוד »

כינים

כינים (שם מדעי: Phthiraptera), סדרה של חרקים בעלי גלגול חסר המונה כ-5,000 מינים.

חָדָשׁ!!: נידה וכינים · ראה עוד »

ישיבה (אתר אינטרנט)

אתר ישיבה הוא אתר אינטרנט בעברית ובאנגלית, אשר מהווה חלק ממוסדות ישיבת בית אל.

חָדָשׁ!!: נידה וישיבה (אתר אינטרנט) · ראה עוד »

יחסי אישות

#הפניה יחסי אישות (הלכה).

חָדָשׁ!!: נידה ויחסי אישות · ראה עוד »

יחסי אישות (הלכה)

יחסי אישות (או בלשון חז"ל: תשמיש המיטה) הם יחסי מין בעגה יהודית הלכתית.

חָדָשׁ!!: נידה ויחסי אישות (הלכה) · ראה עוד »

יהדות קראית

מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.

חָדָשׁ!!: נידה ויהדות קראית · ראה עוד »

יהדות קונסרבטיבית

יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.

חָדָשׁ!!: נידה ויהדות קונסרבטיבית · ראה עוד »

יוסף שלום אלישיב

הרב יוסף שלום אלישיב בבחרותו הרב יוסף שלום אלישיב בפדיון הבן של בנימין פינקל, בנו של הרב אריה פינקל. יושבים: מימין הרב אלישיב, באמצע הרב אברהם אלקנה כהנא שפירא, משמאל הרב אליעזר יהודה פינקל. ביניהם עומדים הרב אריה פינקל והרב שמואל אהרן יודלביץ הרב יוסף שלום אלישיב בעת לימוד יוסף אפרתי, והרב בן ציון קוק הרב יוסף שלום אלישיב (א' בניסן ה'תר"ע, 10 באפריל 1910 – כ"ח בתמוז ה'תשע"ב, 18 ביולי 2012), היה למדן אוטודידקט ופוסק הלכה נודע.

חָדָשׁ!!: נידה ויוסף שלום אלישיב · ראה עוד »

ייבום

מצוות ייבום היא מצווה מהתורה, החלה כשאדם נשוי מת מבלי להשאיר אחריו צאצאים.

חָדָשׁ!!: נידה וייבום · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/נידה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »