אשתמוע

בית הכנסת העתיק באשתמוע, 1975 בית הכנסת באשתמוע, 2009 ממשקופי בית הכנסת, 2013 תבליט המנורה שנתגלה בבית הכנסת, מוצג כיום במוזיאון רוקפלר הכתובת בפסיפס בית הכנסת באשתמוע. נמצאת כיום במוזיאון השומרוני הטוב אֶשְׁתְּמֹעַ היה יישוב מקראי שהתקיים לפחות עד המאה ה-4, ונזכר בספר יהושע. ^[1]

תוכן עניינים

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

לִרְאוֹת אשתמוע ומלחמת ששת הימים

מועצה אזורית הר חברון

סוסיאבניין ישיבת עתניאל המהווה מוקד מרכזי ביישוב המועצה האזורית הר חברון הממוקמת בדרום מערב יהודה (מחוז יהודה ושומרון) קיבלה מעמד מוניציפלי בשנת 1982.

לִרְאוֹת אשתמוע ומועצה אזורית הר חברון

א-סמוע

קבוצה יהודית מבקרת בבית הכנסת, 2009. על משקוף הפתח משמאל גרפיטי של צלב קרס. ברקע בתי הכפר א-סמוע בית הכנסת 2009 אַ-סַּמוּע (בערבית: السموع) (בעברית: סמוע) היא עיירה פלסטינית בדרום הר חברון, המונה כ-18,000 תושבים.

לִרְאוֹת אשתמוע וא-סמוע

אפרסק

אפרסק (שם מדעי: Prunus persica) הוא מין של עץ פרי גלעיני ממשפחת הוורדיים, המשתייך לסוג פרוּנוּס (אליו משתייכים בין השאר גם השזיף והמשמש).

לִרְאוֹת אשתמוע ואפרסק

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

לִרְאוֹת אשתמוע וארמית

ארון קודש

ארון הקודש בבית כנסת בפדובה, איטליה ארון קודש הוא המקום שבו נמצאים ספרי התורה בבתי הכנסת של יהודי אשכנז.

לִרְאוֹת אשתמוע וארון קודש

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.

לִרְאוֹת אשתמוע ואשור

אבן לבנייה

חזית בניין מאבן בעלת עיטורים וקישוטים, דרך חברון ירושלים בניית אבן לחיפוי קירות בשיטה הרטובה, ממילא, ירושלים אבן לבנייה היא אבן טבעית המשמשת לבנייה.

לִרְאוֹת אשתמוע ואבן לבנייה

אדוארד רובינסון

קשת רובינסון אדוארד רובינסון (באנגלית: Edward Robinson; 1794–1863) היה כומר וחוקר מקרא אמריקאי.

לִרְאוֹת אשתמוע ואדוארד רובינסון

אונומסטיקון

אוֹנוֹמַסְטִיקוֹן (ביוונית: ὀνομαστικόν, משמעות השמות) עוסק באיסוף וניתוח של שמות ומונחים בדיסציפלינה מסוימת.

לִרְאוֹת אשתמוע ואונומסטיקון

אוסביוס מקיסריה

אֵוסֵביוס איש קיסריה (ביוונית: Εὐσέβιος, סביבות 265/260 – 340/339; כונה גם "אֵוסביוס פמפילי", קרי: "אוסביוס חברו של פמפילוס") היה בישוף קיסריה ונחשב לאבי ההיסטוריה הכנסייתית בשל חיבוריו, המתעדים את ההיסטוריה המוקדמת של הכנסייה הנוצרית (בפרט חיבורו "תולדות הכנסייה").

לִרְאוֹת אשתמוע ואוסביוס מקיסריה

נתך

#הפניה סגסוגת.

לִרְאוֹת אשתמוע ונתך

נחלת שבט יהודה

נחלות שבטי ישראל. '''נחלת שבט יהודה צבועה בחום בדרום מפת ההתנחלויות''' נחלת שבט יהודה נקבעה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים.

לִרְאוֹת אשתמוע ונחלת שבט יהודה

סמל

סמלים של דתות שונות סמל הוא ייצוג של מושג כלשהו, כמו רעיון, חפץ, איכות ועוד.

לִרְאוֹת אשתמוע וסמל

ספסל

טיצ'ינו ספסלי מתכת צבועים וספסל בטון באושנסייד‎ ספסל הוא רהיט המיועד לישיבה, בדרך כלל של יותר מאדם אחד.

לִרְאוֹת אשתמוע וספסל

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

לִרְאוֹת אשתמוע וספר יהושע

סוסיא (יישוב עתיק)

פנים בית הכנסת אבן גולל לצורכי ביטחון בבית הכנסת העתיק פסיפס המנורות בבית הכנסת כתובת פסיפס בבית הכנסת העתק של כתובת ההקדשה בבית הכנסת בסוסיא. נמצא במוזיאון השומרוני הטוב סוסיא היא עיר יהודית שהתקיימה בדרום ארץ יהודה, באזור דרומא.

לִרְאוֹת אשתמוע וסוסיא (יישוב עתיק)

סיג

מעבר דרך ערימת סיגים בקלרקדייל שבאריזונה, ובו נראות השכבות המקופלות החלודות אשר תומכות במבנה עקב תכונות האיחוי שלהן. הסרת הסיגים בייצור ברזל. חריט עץ משנת 1873 סיג הוא פסולת זגוגית מתהליך הצריפה לייצור מתכות.

לִרְאוֹת אשתמוע וסיג

עמלק

הוצאתו להורג של אגג, מלך העמלקים, בידי שמואל הנביא. תחריט של גוסטב דורה עמלק הוא עם או שבט הנזכר במקרא.

לִרְאוֹת אשתמוע ועמלק

ענב (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל עֲנָב הייתה עיר מקראית ותלמודית בדרום הר חברון, אשר נכללה בנחלת שבט יהודה.

לִרְאוֹת אשתמוע וענב (עיר מקראית)

ענים

#הפניה חורבת ענים.

לִרְאוֹת אשתמוע וענים

עץ

אֶדֶר אשר צמחו האחד בסמוך לשני פריחה של עצי פרונוס. עץ הוא שם כללי לצמחים רב-שנתיים גבוהים, אשר בסיסם עשוי גזע מרכזי ניכר, ממנו לרוב צומחים ענפים מכוסי עלים, ולעיתים אף פרחים ופירות ובמקרים מסויימים מכנים שיחים גם כעצים.

לִרְאוֹת אשתמוע ועץ

ערי הלויים

עָרֵי הַלְּוִיִּם הן ארבעים ושמונה ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים.

לִרְאוֹת אשתמוע וערי הלויים

עוז והדר

סמל המכון עוז והדר הוא מכון תורני העוסק בההדרה והוצאה לאור של ספרות תורנית.

לִרְאוֹת אשתמוע ועוז והדר

פסיפס

קיר פסיפס מארך פְּסֵיפָס (בלעז: מוֹזָאִיקָה) הוא יצירת אמנות שבה מורכבות פיסות שונות לכדי ריצוף משטח – לרוב רצפה או כחלק מעיטור אדריכלי אחר.

לִרְאוֹת אשתמוע ופסיפס

פלסטינים

פלסטינים (בערבית: فلسطينيون; תעתיק מדויק: פלסטינִיּוּן) הם האוכלוסייה שמוצאה באוכלוסייה הערבית שגרה בשטחי המנדט הבריטי על ארץ ישראל המערבית.

לִרְאוֹת אשתמוע ופלסטינים

פיניקים

עיקר המושבות הפיניקיות באגן הים התיכון (בצהוב)Ship Sarcophagus)פיניקים (מיוונית: Φοίνικες, פֿוֹינִיקֶס) הוא שם יווני לכנענים שישבו על חוף הלבנט.

לִרְאוֹת אשתמוע ופיניקים

צבי אילן

צבי אילן (בַּאוּם) (14 במאי 1936 – 17 בפברואר 1990) היה ארכאולוג, סופר, עיתונאי וחוקר ארץ ישראל.

לִרְאוֹת אשתמוע וצבי אילן

קדמוניות

#הפניה ידיעות החברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה#קדמוניות.

לִרְאוֹת אשתמוע וקדמוניות

רעף

גג רעפים רעף הוא לוח המיוצר מחומרים עמידים נגד חדירת מים וחום, כגון חרס, אבן, לווחה, חרסינה, עץ וזכוכית, ומשמש לקירוי גגות.

לִרְאוֹת אשתמוע ורעף

רשימת ערי יהודה

שמאל רשימת ערי יהודה היא רשימת ערים באזור יהודה הכתובה ב כחלק מתיאור נחלת שבט יהודה אותה נחל שבט יהודה בימי יהושע בן נון.

לִרְאוֹת אשתמוע ורשימת ערי יהודה

שמואל ספראי

שמואל סַפְרָאי (31 במאי 1919 – 16 ביולי 2003) היה היסטוריון ישראלי של תקופת בית שני, תקופת המשנה ותקופת התלמוד, פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, חתן פרס ישראל לידע ארץ ישראל לשנת תשס"ב (2002).

לִרְאוֹת אשתמוע ושמואל ספראי

שזיף

השזיף (שם מדעי: Prunus subg. Prunus) הוא תת-סוג של עץ נשיר ממשפחת הורדיים שפירותיו נאכלים טריים, מבושלים (להכנת קינוחים, לפתנים או ריבות), מיובשים, או ממוצים (לצורך הפקת מיץ).

לִרְאוֹת אשתמוע ושזיף

שבט יהודה

בול המוקדש לשבט יהודה שבט יהודה הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

לִרְאוֹת אשתמוע ושבט יהודה

שימוש משני

התקופה הרומית, משובצים בקיר מהמאה ה-16 בעיר העתיקה בירושלים שימוש משני (לטינית: Spolia, ספוליה) הוא מונח מתחומי הארכאולוגיה והאדריכלות המתאר תופעה של שימוש בחלקי מבנים עתיקים בבנייה מאוחרת יותר.

לִרְאוֹת אשתמוע ושימוש משני

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

לִרְאוֹת אשתמוע ותנ"ך

תקופת הברזל בארץ ישראל

#הפניה ארץ ישראל בעת העתיקה#תקופת הברזל.

לִרְאוֹת אשתמוע ותקופת הברזל בארץ ישראל

תקופת הברונזה הקדומה בארץ ישראל

#הפניה ארץ ישראל בעת העתיקה#ברונזה קדומה.

לִרְאוֹת אשתמוע ותקופת הברונזה הקדומה בארץ ישראל

תלמוד ירושלמי

דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.

לִרְאוֹת אשתמוע ותלמוד ירושלמי

תכשיט

תרבות המערבית לציון אירוסין או נישואין. מתוארכת ל-39,000 עד 25,000 לפני הספירה. תכשיט או עדִי (בריבוי: עֲדָיִים) הוא אביזר נוי ובמקור סמל שבטי המשמש לקישוט הגוף והבגד.

לִרְאוֹת אשתמוע ותכשיט

זאב ייבין

זאב יֶיבין (11 ביולי 1926 – 20 בינואר 2015) היה ארכאולוג ישראלי, מבכירי רשות העתיקות.

לִרְאוֹת אשתמוע וזאב ייבין

חסא דאשתמוע

חסא דאשתמוע היה אמורא שפעל באשתמוע שבארץ ישראל בסוף המאה השלישית או תחילת המאה הרביעית לספירה.

לִרְאוֹת אשתמוע וחסא דאשתמוע

חפירה ארכאולוגית

חפירת פסל באתר הארכאולוגי תל חלף בסוריה ב-1912, נחפר בשיטות שאינן מקובלות במחקר המודרני חפירה ארכאולוגית היא חפירה בקרקע שמטרתה גילוי שרידים עתיקים.

לִרְאוֹת אשתמוע וחפירה ארכאולוגית

חורבת ענים

בית הכנסת מכיוון צפון-מזרח בית הכנסת מדרום בימת בית הכנסת הפונה צפונה לעבר ירושלים מערות מגורים בענים חורבת עָנִים (במקור: ח'רבת ע'ווין א-תחתא) הוא שמו של אתר בדרום הרי חברון בו מצויים שרידיו של יישוב מקראי ותלמודי, כ-20 ק"מ מצפון מערב לערד ובתחום יער יתיר.

לִרְאוֹת אשתמוע וחורבת ענים

חורבת ענים העליונה

חורבת ענים העליונה (בערבית: ח'רבת ע'ווין אל פוקא) הוא אתר ארכאולוגי מצפון-מזרח להתנחלות שני בדרום הר חברון, שמנציח את קיומו של יישוב נוצרי מתקופת המשנה והתלמוד.

לִרְאוֹת אשתמוע וחורבת ענים העליונה

בתי כנסת קדומים בארץ ישראל (ספר)

בתי כנסת קדומים בארץ־ישראל הוא ספר המסכם מחקר על יותר מ-200 בתי כנסת שהיו קיימים בתחומי ארץ ישראל.

לִרְאוֹת אשתמוע ובתי כנסת קדומים בארץ ישראל (ספר)

בימה

בימה עשויה מאבן מתכת וזכוכית, בהיכל ישיבת איתמר, יצירת האמן אסף קדרון בימה היא מבנה או שולחן שנמצא בבית כנסת.

לִרְאוֹת אשתמוע ובימה

בית ספר שדה כפר עציון

גן ארכאולוגי, בחזית מבנה בית ספר שדה כפר עציון. בית ספר שדה כפר עציון נמצא ביישוב כפר עציון.

לִרְאוֹת אשתמוע ובית ספר שדה כפר עציון

בית גוברין (קיבוץ)

בֵּית גֻּבְרִין הוא קיבוץ בחבל לכיש, ממערב לבית גוברין הקדומה (שעל שמה הוא קרוי), וכ-14 ק"מ ממזרח לקריית גת.

לִרְאוֹת אשתמוע ובית גוברין (קיבוץ)

בית כנסת

בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).

לִרְאוֹת אשתמוע ובית כנסת

גומחה (אדריכלות)

פסל מוצב בתוך גומחה בארמון האינווליד, פריז באדריכלות, גומחה (נישה, בלעז) היא חלק ממבנה או אלמנט בפני עצמו, המגדיר מרחב צר באופן ברור.

לִרְאוֹת אשתמוע וגומחה (אדריכלות)

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

לִרְאוֹת אשתמוע ודוד

דוד עמית

דוד עמית (ו' בטבת תש"ח, 19 בדצמבר 1947 - י"א בניסן תשע"ג, 22 במרץ 2013) היה חוקר ארץ ישראל וארכאולוג ישראלי.

לִרְאוֹת אשתמוע ודוד עמית

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

לִרְאוֹת אשתמוע והמאה ה-4

הר חברון

סוסיא הר חברון (בערבית: جبل الخليل, ג'בל אל-ח'ליל) הוא החלק המרכזי של רצועת הרי יהודה הנמשך מירושלים עד ערד ויוצר במת הר ששיאה, 1,026 מטר, בעיירה חלחול.

לִרְאוֹת אשתמוע והר חברון

הרשות הפלסטינית

השתלטות חמאס) הרשות הפלסטינית (בערבית פלסטינית: السلطة الوطنية الفلسطينية – תעתיק: א-סֻּלטה אל-וַטניּה אל-פלסטיניּה, הרשות הלאומית הפלסטינית; בראשי תיבות: הרש"פ) היא ישות אוטונומית למחצה, השולטת על 90% מהאוכלוסייה הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון מאז 1996.

לִרְאוֹת אשתמוע והרשות הפלסטינית

התקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).

לִרְאוֹת אשתמוע והתקופה הרומית בארץ ישראל

התקופה הכלקוליתית

מערת נחל משמר התקופה הכַלְקוֹליתית (מיוונית: χαλκός, כלקוס.

לִרְאוֹת אשתמוע והתקופה הכלקוליתית

החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

שנות ה-50 החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה נוסדה ב-6 באפריל 1913 על ידי קבוצת אנשי רוח ארץ-ישראליים במטרה להעמיק את המחקר ההיסטורי, הגאוגרפי והארכאולוגי של ארץ ישראל.

לִרְאוֹת אשתמוע והחברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה

הוצאת מעריב

#הפניה ספרית מעריב.

לִרְאוֹת אשתמוע והוצאת מעריב

הוצאת משרד הביטחון

#הפניה משרד הביטחון – ההוצאה לאור.

לִרְאוֹת אשתמוע והוצאת משרד הביטחון

כסף (יסוד)

כסף (באנגלית: Silver, בלטינית: Argentum) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ag ומספרו האטומי 47.

לִרְאוֹת אשתמוע וכסף (יסוד)

כהן

ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.

לִרְאוֹת אשתמוע וכהן

יהודה ושומרון

יהודה ושומרון האזור הנקרא בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכר גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־דִּ֗פָّה אַל־עַ'רְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), הוא שטח הנמצא במזרח התיכון, התחום בין הקו הירוק (ממערב) לבין נהר הירדן וים המלח (ממזרח).

לִרְאוֹת אשתמוע ויהודה ושומרון

יוסף נוה

יוסף נוהתמונה להחלפה יוסף נוה (Joseph Naveh; 21 בינואר 1928 – 21 בנובמבר 2011) היה ארכאולוג, פרופסור אמריטוס לאפיגרפיה ולפלאוגרפיה שמית במכון לארכאולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.

לִרְאוֹת אשתמוע ויוסף נוה

1934 במדע

רשימת אירועים מדעיים עיקריים שהתרחשו ב-1934.

לִרְאוֹת אשתמוע ו1934 במדע

ראה גם

ערי לויים

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אשתמוע

, גומחה (אדריכלות), דוד, דוד עמית, המאה ה-4, הר חברון, הרשות הפלסטינית, התקופה הרומית בארץ ישראל, התקופה הכלקוליתית, החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה, הוצאת מעריב, הוצאת משרד הביטחון, כסף (יסוד), כהן, יהודה ושומרון, יוסף נוה, 1934 במדע.

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

המידע מבוסס על ערכים מויקיפדיה ומיזמים אחרים של ויקימדיה, וזמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות