גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
321 יחסים: J Street, מאה שערים, מאורעות תרפ"א, מאיר דיזנגוף, מנחם שינקין, מנחם גילוץ, מצרים, מרדכי נאור, מרדכי בן הלל הכהן, מרדכי וייסר, מרכז מסחרי (תל אביב), מרכז קליטה, משפחת הורביץ, משה פלמן, משורר, מתמטיקה, מתתיהו וינוקור, מלמד, מלאכת יד, מלחמת העולם הראשונה, מטולה, מזריטש, מו"ל, מועדון לילה, מורה, מוריס הירש, מושבות העלייה הראשונה, מוזיקאי, מוזיקאית, מוהל, מכונת תפירה, מכולת, מיכאל פולאק, אמנון רובינשטיין, אמריקה הדרומית, אפיטף, אצ"ל, אקסון מוביל, ארץ ישראל, ארצות הברית, אריג, אריה זילבר, אלטלנה, אליהו אהרן כהנא, אליהו בריסקר, אליהו ויינשטיין, אחד העם, אחוזת בית, אחווה (אגודה), אבא נאמן, ..., אברהם פוגל, אברהם גולדפדן, אברהם יערי, אגודת אחווה, אדריכל, אהרן מטלון, אהרן שלוש, אהרון איתין, אהרון אייזנברג, אוקראינה, נס ציונה, נסים קורקידי, נען, נפט, נחום גוטמן, נחום ויינשטיין, נוה שלום, סנקט פטרבורג, ספר (מקצוע), ספרות, סרביה, סומייל, סופר, עקיבא אריה ויס, עטרות, עזרא דנין, עבודה עברית, עג'מי, עיתונאי, פנחס פרידמן, פנחס רוטנברג, פניה מטמון-כהן, פסנתר, פרעות תרפ"א, פתח תקווה, פולין, פינסק, צאר, צרפת, צבא האימפריה העות'מאנית, צינה חיה דיזנגוף, צידון, צייר, קבלן בניין, קדיש סילמן, קולנוע עדן, קיבוץ, ראשון לציון, ראובן סגל, רחוב ארלוזורוב (תל אביב), רחוב אבן גבירול, רחוב לוינסקי, רחוב ליליינבלום, רחובות, רבקה אבולעפיה, רומניה, רוסיה, רופא, רוביק רוזנטל, ש"י, ש. בן ציון, שמואל טאג'יר, שנות ה-60 של המאה ה-19, שנות ה-80 של המאה ה-19, שען, שרה עזריהו, שלמה אבולעפיה, שטעטל, שדרות רוטשילד, שוחט ובודק, שכונת הבוכרים, שירה, שידוך, תל אביב הקטנה, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, לטביה, ליאון שטיין, ליטא, טחנת קמח, טורקיה, ז'נבה, זלמן דוד ליבונטין, זכרונות ארץ ישראל, זכיינות, חמאם, חסידות חב"ד, חצי האי קרים, חקלאות, חברת החשמל, חדר מתוקן, חדרה, חיים חיסין, חיים הררי (בלומברג), חיים יהושע גולדברג, בן-ציון מוסינזון, באר טוביה, בנק קופת עם, בסרביה, ברזל, ברדיצ'ב, ברכה חבס, בת ים, בלארוס, בורסקאות, בולגריה, בוכרה, ביאליסטוק, בית מלאכה, בית מלון, בית אברהם פוגל, בית אדלר, בית פולאק, בית חרושת, בית דפוס, בית דיזנגוף, בית הספר תחכמוני (ירושלים), בית הספר לבנות (נווה צדק), בית הקברות נחלת יצחק, בית הקברות טרומפלדור, בית הקברות בהר הזיתים, בית הכנסת אוהל מועד, בית הכנסת הגדול (תל אביב), בית ויס, בית כנסת, ביגוד, ביוגרפיה, ביירות, גדרה, גירוש תל אביב, דניפרופטרובסק, דרום אפריקה, דבורה גילוץ, דגי נוי, דוד איזמוז'יק, דוד סמילנסקי, דוד תדהר, דוד לובינסקי, דוד ורוזה מזרחי, דוד ילין (הראשון), המרד הערבי הגדול, הארץ, האימפריה העות'מאנית, הנוער העובד, העלייה השנייה, הרצלילינבלום, הלל קוק, החלוקה, הגרלת המגרשים לאחוזת בית, הגימנסיה העברית "הרצליה", הגימנסיה העברית רחביה, ההגנה, הומל, הוצאת הקיבוץ המאוחד, וינה, וילנה, ויטבסק, כל ישראל חברים, כובען, כינור, יעקב אלחנן ליטוינסקי, יעקב פרלשטיין, יפו, יצחק חיותמן, יקיר העיר תל אביב-יפו, ירושלים, ישראל פיינברג, ישראל חבס, ישראל ויינשטיין, ישראל יהודה אדלר, ישיבת עץ חיים, יזם, יחזקאל דנין (סוכובולסקי), יחיאל יחיאלי, יבנאל, יד יצחק בן-צבי, ידיעות אחרונות, יהדות אשכנז, יהדות חרדית, יהדות בוכרה, יהושע פלמון, יהודה לייב מטמון-כהן, יהודה לייב פוחובסקי, יהודי יפו, יהודית הררי, יוסף אליהו שלוש, יוסף עזריהו, יוון, יין, 1 באפריל, 10 ביולי, 11 באפריל, 13 במאי, 13 בדצמבר, 18 בפברואר, 1854, 1856, 1857, 1860, 1865, 1867, 1868, 1869, 1870, 1872, 1874, 1877, 1878, 1880, 1881, 1882, 1883, 1884, 1885, 1886, 1888, 1889, 1891, 1892, 1894, 1895, 1898, 1901, 1902, 1903, 1904, 1905, 1906, 1908, 1909, 1910, 1911, 1912, 1913, 1917, 1919, 1920, 1921, 1922, 1923, 1924, 1926, 1929, 1933, 1935, 1937, 1938, 1939, 1940, 1941, 1944, 1947, 1950, 1951, 1952, 1953, 1955, 1957, 1958, 1962, 1967, 1975, 1980, 1984, 21 באפריל, 21 בספטמבר, 23 באפריל, 25 בפברואר, 29 באפריל, 4 באפריל, 7 במרץ. להרחיב מדד (271 יותר) »
J Street
#הפניה ג'יי סטריט.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וJ Street · ראה עוד »
מאה שערים
ממוזער כיכר השבת במאה שערים שוק מאה שערים, 1964–1965 מאה שערים היא שכונה יהודית אשכנזית ותיקה במרכז ירושלים, בקרבת מרכז העיר והעיר העתיקה ואחת השכונות היהודיות הראשונות שנבנו מחוץ לחומות ירושלים העתיקה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומאה שערים · ראה עוד »
מאורעות תרפ"א
לוח זיכרון שהציבה המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל על "בית החלוץ" ברחוב יפת 34 ביפו לזכר 14 הנרצחים מאורעות תרפ"א (כונו גם פרעות תרפ"א) היו סדרה של מעשי רצח, אלימות, ואונס ביהודים, שוד וביזת רכושם, בידי ערבים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומאורעות תרפ"א · ראה עוד »
מאיר דיזנגוף
מאיר דיזֵנגוף (25 בפברואר 1861, ט"ו באדר ה'תרכ"א, בסרביה (מולדובה כיום) – 23 בספטמבר 1936, ז' בתשרי ה'תרצ"ז, תל אביב) היה ראש העירייה הראשון של תל אביב, שכיהן בשנים 1921–1925, ומ-1928 ועד פטירתו ב-1936.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומאיר דיזנגוף · ראה עוד »
מנחם שינקין
קברו של מנחם שינקין בבית הקברות טרומפלדור (לאחר שיפוץ) הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל לימין: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין מנחם שֶׁיְנְקִין (בכתיב יידי: שיינקין; תרל"א, 1871, אוּלַה (בלארוס), פלך ויטבסק, האימפריה הרוסית – ה' בחשון תרפ"ה, 2 בנובמבר 1924, שיקגו, ארצות הברית) היה מנהיג ציוני, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומנחם שינקין · ראה עוד »
מנחם גילוץ
מנחם גילוץ (13 ביוני 1884, פונדיל, ליטא - 18 בדצמבר 1974, תל אביב) היה פעיל ציבור ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומנחם גילוץ · ראה עוד »
מצרים
מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומצרים · ראה עוד »
מרדכי נאור
מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר, עיתונאי, עורך, שדרן רדיו וחוקר תולדות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומרדכי נאור · ראה עוד »
מרדכי בן הלל הכהן
מרדכי בן הלל הכהן (רביעי מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 מרדכי בן הלל הכהן (נולד קאהן או כגן; י"ג בשבט תרט"ז, 1856, מוהילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – כ"ג בכסלו תרצ"ז, 7 בדצמבר 1936, חיפה) היה איש ציבור ופעיל ציוני, איש עסקים, עיתונאי וסופר עברי ארץ ישראלי, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומרדכי בן הלל הכהן · ראה עוד »
מרדכי וייסר
מרדכי וייסר (1876 – 1918) היה מראשוני אחוזת בית, ממייסדי ראינוע עדן, בית הראינוע הראשון של תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומרדכי וייסר · ראה עוד »
מרכז מסחרי (תל אביב)
מבנה שוק העלייה מרכז מסחרי הוא מתחם בתל אביב המשתרע בין הרחובות דרך יפו, רחוב העלייה ורחוב וולפסון.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומרכז מסחרי (תל אביב) · ראה עוד »
מרכז קליטה
מרכז קליטה בית קנדה באשדוד מרכז קליטה הוא מוסד מגורים בו מתגוררים עולים חדשים מיד לאחר עלייתם לישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומרכז קליטה · ראה עוד »
משפחת הורביץ
#הפניה משפחת הורוביץ.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומשפחת הורביץ · ראה עוד »
משה פלמן
משה פלמן (אריאלי) (30 באפריל 1907, ט"ז באייר תרס"ז – 11 במאי 1945, כ"ח באייר תש"ה) היה ממייסדי הנוער העובד וממייסדי קיבוץ נען.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומשה פלמן · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומשורר · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומתמטיקה · ראה עוד »
מתתיהו וינוקור
מתתיהו וינוקור (1872, באלטה, אוקראינה – 5 בדצמבר 1961, תל אביב) היה תעשיין, סוחר ועסקן ציבורי.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומתתיהו וינוקור · ראה עוד »
מלמד
מלמד בסמרקנד, 1910. צילום: סרגיי פרוקודין-גורסקי מְלַמֵּד (נהגה בהברה אשכנזית, במלעיל: "מְלַ֫מֵּד", לפעמים "רבי"; ביהדות תימן, "מורי") הוא המורה של התלמידים בחדר המסורתי, המכונים תינוקות של בית רבן.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומלמד · ראה עוד »
מלאכת יד
מלאכת יד (handicraft) היא ייצור בעבודת יד, עם או בלי סיוע של כלי עבודה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומלאכת יד · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מטולה
* מטולה (מְטֻלָּה) היא מועצה מקומית ומושבה בגליל העליון והיישוב הצפוני ביותר במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומטולה · ראה עוד »
מזריטש
אנדרטה ליהודי מז'יריץ שנספו בשואה, בבית הקברות בחולון מֶז'יריטש (ביידיש: מעזשיריטש; באוקראינית: Великі Межирічі, וליקי מז'יריצ'י; בפולנית: Międzyrzecz korecki, מיינדזיז'ץ' קורצקי) היא עיירה באוקראינה, כ-19 ק"מ ממערב לקורץ וכ-40 ק"מ ממזרח לרובנו.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומזריטש · ראה עוד »
מו"ל
#הפניה הוצאה לאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומו"ל · ראה עוד »
מועדון לילה
מבלים במועדון הלילה "הלונה" במתחם אל-פאשה, חיפה; יוני 2010 מועדון לילה הוא אולם או מתחם סגור קטן יותר, המשמש להצגת מופעי בידור ולריקודים, ופועל בעיקר בשעות הלילה המאוחרות ובסופי שבוע.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומועדון לילה · ראה עוד »
מורה
180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומורה · ראה עוד »
מוריס הירש
הברון הירש בצעירותו שלט אצולה של הברון הירש הברון מוריס דה הירש אאוּף גֶרוֹיט (משה הירש; בגרמנית: Moritz Freiherr von Hirsch auf Gereuth) (9 בדצמבר 1831 – 21 באפריל 1896) היה איל הון ונדבן יהודי-גרמני שחי בצרפת, באנגליה ובאימפריה האוסטרו-הונגרית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומוריס הירש · ראה עוד »
מושבות העלייה הראשונה
#הפניה העלייה הראשונה#מושבות חדשות.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומושבות העלייה הראשונה · ראה עוד »
מוזיקאי
מוזיקאי הוא אדם העוסק ביצירת מוזיקה או בביצועה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומוזיקאי · ראה עוד »
מוזיקאית
#הפניה מוזיקאי.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומוזיקאית · ראה עוד »
מוהל
ביהדות, מוֹהֵל הוא אדם המבצע את ברית המילה המסורתית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומוהל · ראה עוד »
מכונת תפירה
מכונות תפירה במוזיאון מכונות התפירה ברחוב המסילה 23 בנשר. מכונת תפירה מתוצרת Singer, דגם 31K32, המונעת ברגל עיקרון "הבוכייר המעופף". הגלגל התחתון הוא הבוכייר, והוא אינו מחובר לכל ציר. ובכל תך (או מחזור) של התפירה, החוט מהמחט העליונה "נלכד", ויוצר לולאה ש"מושחלת" סביב הבוכייר, ובכך יוצרת את התפר, כאשר החוט העליון נמשך ומהדק את התפר. שימוש במכונת תפירה מכונת תפירה היא סוג של מכונה, המשמשת לתפירה מהירה של בדים או עורות, כלומר חיבורם זה לזה באמצעות לולאות חוט רצופות (תפרים).
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומכונת תפירה · ראה עוד »
מכולת
מכולת בתקופת הצנע 1949 פנקס חסכון של מפעל החסכון באגודות הצרכנים השיתופיות (1958) - מתוך דברי ההסבר על מפעל החסכון: • את הבולים יש לקבל בצרכניה הקבועה שלך. הקפד על תשלומים קבועים! • על חשבון כל יחידת חסכון ישלם החוסך 250 פר' לשבוע בתשלומים קבועים (ארבעה תשלומים לחודש), עד להשלמת הסך 48 ל"י • לכל חוסך יינתן פנקס חסכון. תמורת כל תשלום של 250 פר' יימסר לחוסך בול שיודבק בפנקס החסכון וישמש אשור לסכום ששולם. • סטיפנדיות ותשורות שונות תחולקנה בין החוסכים, לפי גורל, פעמים בשנה • נוסף על הסטיפנדיות ייהנו החוסכים מהשתתפות במפעלים תרבותיים שונים מטעם התנועה הצרכנית. • הקואופרציה הצרכנית הציבה לה מטרה עיקרית אחת – לסייע לחבריה בשיפור תנאי חייהם מבחינה חמרית ורוחנית, לשם קידום ענייניהם הכלכליים והמוסריים גם יחד. • פעולתה של הצרכניה מכוונת לטובת לקוחותיה, כי הם חבריה-בעליה. הצרכניה מקפידה על טיב מעולה של הסחורה, על משקלה הנכון ומחירה הוגן. כל תכליתה לשרת את חבריה. • לשם עבודתה זקוקה הצרכניה לחנות, למדפים, לכלים, להון חוזר, כלומר לכספים שבהם קונים מיצרכים ומשלמים שכר חנות, משכורת לעובדים ויתר ההוצאות. • מפעל החסכון שהתנועה הצרכנית מארגנת יגביר את כוחה של הקואופרציה הצרכנית שתשיג תנאים עוד יותר נוחים – לא לעצמה אלא לחבריה, שהרי כל הצלחתה היא לטובתם. • לחסכונך תתווסף רבית שבחלקה תצורף ליחידתך עם סיום ארבע השנים ולזכותך יהיה סך 50 ל"י במקום 48 שתשלם • כספך שיופקד באגודת הצרכנים שלך יפרה את אגודתך ויאפשר לה להגדיל תועלתך משירותה. • פיתוח הצרכנות השיתופית בישראל מגביר את מעמדו של ציבור העובדים בכפר ובעיר, מבצר את כוחה של המדינה ומסייע לה בקיבוץ גלויות, בפיתוח הארץ, בקליטת העולים ובהשרשתם בענפי המשק היצרניים. • מפעל החסכון חשוב לא לך בלבד. גם חבריך צריכים להצטרף למעגל החוסכים באגודות הצרכנים. מכולת היא חנות לממכר מוצרי מזון לבית ומגוון מוצרים שימושיים לאחזקה ביתית שוטפת.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומכולת · ראה עוד »
מיכאל פולאק
מיכאל פולאק (1862–1912) היה ממייסדי העיר תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ומיכאל פולאק · ראה עוד »
אמנון רובינשטיין
רובינשטיין (משמאל), 1969 אמנון רובינשטיין (נולד ב-5 בספטמבר 1931) הוא משפטן, פובליציסט, סופר, ופוליטיקאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואמנון רובינשטיין · ראה עוד »
אמריקה הדרומית
תמונת לווין של אמריקה הדרומית מפה מדינית של אמריקה הדרומית בארילוצ'ה שבארגנטינה אמריקה הדרומית (מכונה לעיתים בטעות דרום אמריקה) היא יבשת הנמצאת מדרום ליבשת אמריקה הצפונית בחצי הכדור המערבי.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואמריקה הדרומית · ראה עוד »
אפיטף
אֶפִּיטַף (מיוונית עתיקה: epi.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואפיטף · ראה עוד »
אצ"ל
#הפניה ארגון צבאי לאומי.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואצ"ל · ראה עוד »
אקסון מוביל
תרשים עובדים, הכנסות, רווח וחברות בת עיקריות של שש חברות הנפט הגדולות בעולם, המכונות חברות נפט מג'וריות (Big Oil) אקסון מוביל (באנגלית: Exxon Mobil Corporation או ExxonMobil) הוא תאגיד אמריקאי בינלאומי אשר תחילתו בחברת סטנדרד אויל מיסודו של ג'ון ד. רוקפלר (אחר כך חברת "סטנדרד אויל מניו ג'רזי", קודמתה של חברת "אקסון" ו"סטנדרד אויל של ניו יורק", קודמתה של חברת "מוביל").
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואקסון מוביל · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וארצות הברית · ראה עוד »
אריג
#הפניהאריגה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואריג · ראה עוד »
אריה זילבר
אריה זילבר (לטביה, 1877 - מצרים, 1936) היה צייר ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואריה זילבר · ראה עוד »
אלטלנה
אָלטָלֶנָה (באיטלקית: Altalena; פירוש: נדנדה, שמו הספרותי של ז'בוטינסקי בתקופה שבה היה עיתונאי באיטליה, לפני מלחמת העולם הראשונה) הייתה אונייה שנרכשה על ידי האצ"ל בקיץ 1947 והופגזה על ידי צה"ל ב-22 ביוני 1948, בזמן ההפוגה הראשונה במלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואלטלנה · ראה עוד »
אליהו אהרן כהנא
#הפניה אליהו אהרון כהנא.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואליהו אהרן כהנא · ראה עוד »
אליהו בריסקר
אליהו בריסקר אליהו בריסקר (4 בנובמבר 1881 – 11 בספטמבר 1966) היה ממייסדי תל אביב ורמת גן.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואליהו בריסקר · ראה עוד »
אליהו ויינשטיין
אליאס אליהו וינשטיין (1888, סירט, בוקובינה, האימפריה האוסטרית – 28 בפברואר 1965, פרנקפורט על מיין, גרמניה) היה פובליציסט ופעיל ציוני ברומניה בין 1918 ל-1940.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואליהו ויינשטיין · ראה עוד »
אחד העם
אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואחד העם · ראה עוד »
אחוזת בית
שנות ה-20 לערך) רחוב הרצל, וברקע בניין הגימנסיה העברית "הרצליה" תוכנית חלוקת הבתים באחוזת בית "אחוזת בית" הייתה שכונה יהודית שנוסדה מחוץ לחומות יפו בשנת 1909.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואחוזת בית · ראה עוד »
אחווה (אגודה)
#הפניה אגודת אחוה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואחווה (אגודה) · ראה עוד »
אבא נאמן
אַבָּא נֶאֱמָן (נֶיְמָן, י"ח באדר תרל"ב, 1872, ליטא, האימפריה הרוסית – 20 בנובמבר 1960, א' בכסלו תשכ"א, תל אביב) היה תעשיין וממציא ארץ-ישראלי, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואבא נאמן · ראה עוד »
אברהם פוגל
אברהם פוגל (1868 – 29 באפריל 1939) היה מראשוני אחוזת בית בתל אביב הקטנה ונמנה עם מייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואברהם פוגל · ראה עוד »
אברהם גולדפדן
#הפניה אברהם גולדפאדן.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואברהם גולדפדן · ראה עוד »
אברהם יערי
אברהם יערי (שם משפחתו הקודם: ואלד; כ"ט באב ה'תרנ"ט, 5 באוגוסט 1899 – כ"ט בתשרי ה'תשכ"ז, 13 באוקטובר 1966) היה ביבליוגרף, חוקר הספר העברי, תולדות היישוב ותולדות יהודי המזרח.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואברהם יערי · ראה עוד »
אגודת אחווה
#הפניה אגודת אחוה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואגודת אחווה · ראה עוד »
אדריכל
נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואדריכל · ראה עוד »
אהרן מטלון
אהרן מטלון הוא מראשוני מחדשי היישוב היהודי ביפו שבתחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואהרן מטלון · ראה עוד »
אהרן שלוש
קברו של '''אהרן שלוש''' בבית הקברות טרומפלדור תוצרת הארץ של האמן דוד טרטקובר במרכז סוזן דלל בנווה צדק בית הכנסת שלוש בשכונת נווה צדק בתל אביב רבי אהרן שְלוּש (19 במאי 1840 - 7 באפריל 1920) היה מראשי העדה הספרדית בעיר יפו, ממייסדי נווה צדק, צורף, חלפן כספים וסוחר קרקעות שעודד את ההתיישבות היהודית מחוץ לחומות העיר וראש משפחת שלוש לה היה תפקיד מרכזי בהקמת השכונות היהודיות ביפו ובעיר תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואהרן שלוש · ראה עוד »
אהרון איתין
#הפניה אהרן איתין.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואהרון איתין · ראה עוד »
אהרון אייזנברג
#הפניה אהרן אייזנברג.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואהרון אייזנברג · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ואוקראינה · ראה עוד »
נס ציונה
נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ונס ציונה · ראה עוד »
נסים קורקידי
נייר פירמה מבית העסק של ניסים קורקידי (תל אביב, תר"ץ בערך) נסים גרשון קורקידי (ברגאמה, האימפריה העות'מאנית, 1872 - תל אביב, 30 באוקטובר 1937) סוחר, חזן ואיש ציבור ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ונסים קורקידי · ראה עוד »
נען
נַעַן הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ המאוחד (כיום "התנועה הקיבוצית") הממוקם כ-3 קילומטר מזרחית לעיר רחובות במועצה אזורית גזר.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ונען · ראה עוד »
נפט
אסדת קידוח נפט במימי מפרץ מקסיקו משאבת נפט בטקסס שבארצות הברית נפט הוא נוזל דליק, סמיך ונדיף, בצבע שחור-חום כהה או ירוק כהה וריח אופייני, המצוי באזורים מסוימים מתחת לפני הקרקע ברובד העליון של קליפת כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ונפט · ראה עוד »
נחום גוטמן
שחזור הסטודיו של גוטמן במוזיאון נחום גוטמן לאמנות, נווה צדק קבריהם של נחום גוטמן ואשתו דורה, עליהם חקוקה חתימתו המפורסמת לוחית זיכרון על ביתו של נחום גוטמן ברחוב אחד העם 136 בתל אביב נחום גוטמן (15 באוקטובר 1898, טלנשטי, בסרביה – 28 בנובמבר 1980, תל אביב) היה צייר, מאייר, פסל וסופר ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ונחום גוטמן · ראה עוד »
נחום ויינשטיין
אליהו ונחום וינשטיין נחום ויינשטיין (1876, תרל"ו, ירושלים – 15 באפריל 1956, ד' באייר תשט"ז, תל אביב), ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ונחום ויינשטיין · ראה עוד »
נוה שלום
#הפניה נווה שלום.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ונוה שלום · ראה עוד »
סנקט פטרבורג
סנקט פטרבורג (או סנט פטרבורג / סנט פטרסבורג; ברוסית: Санкт-Петербу́рг, בעבר: פטרוגרד, לנינגרד) היא העיר השנייה בגודלה ברוסיה (אחרי מוסקבה).
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וסנקט פטרבורג · ראה עוד »
ספר (מקצוע)
תספורת לילד חפיפת שיער לפני/אחרי תספורת תחבושות שהיו בעבר חלק מעיסוקו של הגלב מספרה אתיופית ישראל סַפָּר הוא בעל מקצוע העוסק בטיפול בשיער ובעיצוב תסרוקת.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וספר (מקצוע) · ראה עוד »
ספרות
ספרים ישנים תנ"ך גוטנברג, הדפסה של הוולגטה המסמלת את ראשית מהפכת הדפוס בא של אני, אספקט של נשמתו (מוצג כאן כציפור בעלת ראש אדם), צופה בשקילה, ומחכה לגורלו לוח אבן 11 ובו חלק מאגדת גילגמש המתאר את המבול סִפְרוּת היא שם כולל ליצירות אמנות המובעות באמצעות מילים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וספרות · ראה עוד »
סרביה
הרפובליקה של סֶרְבְּיָה (בסרבית: Република Србија) היא מדינה בלקנית ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וסרביה · ראה עוד »
סומייל
סומייל או אל-מסעודיה (ערבית: صميل או المسعوديّة; מתועתק גם כ"צומייל", "צומיל" או "סומיל") היה כפר ערבי שהתקיים במישור החוף, והחל משנות ה-30 של המאה ה-20 נכלל בעיר תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וסומייל · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וסופר · ראה עוד »
עקיבא אריה ויס
אחד העם בתל אביב בית המגורים שתכנן ויס ברחוב מזא"ה אחוזבית ויס. עקיבא אריה וַיְס (כ"ז בכסלו תרכ"ט, 11 בדצמבר 1868 – ד' בסיוון ה'תש"ז, 23 במאי 1947) היה פעיל ציוני, אדריכל ומתכנן ערים, ממיסדייה וראשוני בניה של שכונת אחוזת בית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ועקיבא אריה ויס · ראה עוד »
עטרות
מושב עטרות, 1944 עֲטָרוֹת היה מושב עובדים כ-11 קילומטר צפונית לירושלים, במקום בו עומד כיום הכפר הערבי קלנדיה, באזור הדרום-מערבי של שדה התעופה עטרות שנבנה בידי המנדט הבריטי.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ועטרות · ראה עוד »
עזרא דנין
עזרא דנין (2 באוגוסט 1903 – 31 במאי 1984) היה איש הש"י - שירות הידיעות של ארגון "ההגנה" בתקופת היישוב ויועץ לענייני ערבים במשרד החוץ בתקופת המדינה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ועזרא דנין · ראה עוד »
עבודה עברית
הפגנה למען עבודה עברית מחוץ לפרדס רפפורט, כפר סבא, 1927 עבודה עברית הוא מונח במסכת הרעיונות הציונית שמשמעותו עבודה והתכשרות לעבודה של יהודים בכל ענף ומקצוע; והעדפתם בהעסקה אצל יהודים, על פני פועלים נכרים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ועבודה עברית · ראה עוד »
עג'מי
פינה בעג'מי בית קפה מקומי בית משופץ בית משופץ שכונת עג'מי (בערבית: حي العجمي) היא שכונה ותיקה ביפו.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ועג'מי · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ועיתונאי · ראה עוד »
פנחס פרידמן
אחוזת הקבר של משפחת פרידמן בבית הקברות טרומפלדור פנחס פרידמן (חוטין, בסרביה, 30 בדצמבר 1865 - תל אביב,20 בדצמבר 1937) היה סוחר ופעיל ציוני, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ופנחס פרידמן · ראה עוד »
פנחס רוטנברג
פנחס (פיוטר) רוטנברג (י"ב בשבט תרל"ט, 5 בפברואר 1879 – י"ד בטבת תש"ב, 3 בינואר 1942) היה מהפכן יהודי-רוסי, חבר המפלגה הסוציאל-רבולוציונרית הרוסית, ממנהיגי היישוב העברי וחלוץ התעשייה המודרנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ופנחס רוטנברג · ראה עוד »
פניה מטמון-כהן
יהודה לייב מטמון-כהן ואשתו פניה, ומאחוריהם המורה לאמנות אברהם אלדמע פניה מטמון כהן עם תלמידיה ב-1913 קבריהם של ד"ר יהודה לייב מטמון-כהן ואשתו פניה מטמון, בבית הקברות טרומפלדור. המצבה המשותפת מעוצבת בצורת הבניין ההיסטורי של גימנסיה הרצליה, שנהרס בשנות ה-60. פניה מַטְמוֹן-כהן (12 ביולי 1874, ביאליסטוק, פולין – י"ד בחשוון ה'תשל"ח, 26 באוקטובר 1977) הייתה אשת חינוך עברי ואשת ציבור, מייסדת ומנהלת מוסדות חינוך באודסה ובתל אביב, ממייסדי גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ופניה מטמון-כהן · ראה עוד »
פסנתר
צלילי נגינה על פסנתר ילדה מנגנת על פסנתר מיתרי הפסנתר פסנתר אקוסטי כיכר הפסנתר בראש העין פסנתר הוא כלי נגינה ממשפחת כלי המקלדת שהומצא בתחילת המאה ה־18.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ופסנתר · ראה עוד »
פרעות תרפ"א
#הפניה מאורעות תרפ"א.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ופרעות תרפ"א · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ופתח תקווה · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ופולין · ראה עוד »
פינסק
פֿאָרווערטס, 19 באוקטובר 1924 ויליאם אוונס-גורדון, '''משפחה יהודית בפינסק''', בתוך: ''The Alien Immigrant'',כ 1903 בית הכנסת בפינסק אנדרטה לזכר יהודי פינסק-קארלין שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון שלט הנצחה לקהילת פינסק בפתח תקווה פִּינְסְק (בבלארוסית: Пінск; ברוסית: Пинск; בפולנית: Pińsk) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, דרומית מערבית לבירה מינסק.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ופינסק · ראה עוד »
צאר
צאר, ציורו של סרגיי איבנוב, 1908. צאר (ברוסית: царь,; בבולגרית: цар; בלשון נקבה: צארינה; ברוסית: цари́ца, בבולגרית: царица) הוא תואר בו השתמשו שליטיהן של בולגריה (החל משנת 913), סרביה (במאה ה-14) ורוסיה הצארית והקיסרות הרוסית (בשנים 1547–1917).
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וצאר · ראה עוד »
צרפת
צָרְפַת (נקראת רשמית: הרפובליקה הצרפתית; בצרפתית: République française, "רֶפובְּלִיק פרָאנְסֶז") היא מדינה במערב אירופה המחזיקה גם מספר טריטוריות ביבשות אחרות.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וצרפת · ראה עוד »
צבא האימפריה העות'מאנית
סמל צבא האימפריה עות'מאנית צבא האימפריה העות'מאנית בעידן המודרני חולק מבחינה ארגונית לשלושה: חיל יבשה, חיל ים וחיל אוויר.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וצבא האימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
צינה חיה דיזנגוף
#הפניה צינה דיזנגוף.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וצינה חיה דיזנגוף · ראה עוד »
צידון
צִידוֹן (בפיניקית: 𐤑𐤃𐤍, צדן; בסורית: ܨܝܕܘܢ, צידון; בערבית صَيْدونْ צַיְדון או صيدﺍ צַיְדָא) היא העיר השלישית בגודלה בלבנון.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וצידון · ראה עוד »
צייר
ציור של ציירת מהמאה ה-17 הצייר מישל אלקיים בעבודתו דיוקן עצמי של הצייר דייגו ולאסקז בעבודתו, קטע מהציור "לאס מנינאס" צייר רחוב דיוקן עצמי של הציירת Elin Danielson-Gambogi צייר הוא אדם העוסק בציור, כמקצוע או כתחביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וצייר · ראה עוד »
קבלן בניין
קבלן בניין הוא בעל מקצוע האמון על עבודת הבנייה של מבנים, או על עבודות תשתית הקשורות לבנייה, של חלקי מבנים או נדבכים שונים בבנייה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וקבלן בניין · ראה עוד »
קדיש סילמן
קדיש יהודה-ליב סילמן (28 בנובמבר 1880, חנוכה תרמ"א, ליטא – 13 בנובמבר 1937, ט' בכסלו תרצ"ח, ירושלים), היה מורה, משורר, סופר, מתרגם ובלשן ארץ-ישראלי, וגם מראשוני התשבצאים העבריים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וקדיש סילמן · ראה עוד »
קולנוע עדן
הכיתוב "עדן" מצדו השני של הבניין קולנוע עדן (בעבר: ראינוע עדן) הוא הראינוע הראשון של תל אביב, שבסוף שנות העשרים, עם התפתחות הטכנולוגיה, הפך לקולנוע.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וקולנוע עדן · ראה עוד »
קיבוץ
דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וקיבוץ · ראה עוד »
ראשון לציון
מבט מהאוויר על ראשון לציון רִאשׁוֹן לְצִיּוֹן היא העיר הרביעית בגודלה בישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וראשון לציון · ראה עוד »
ראובן סגל
בית משפחת סגל - הבית הראשון בתל אביב ראובן סגל (רומניה, 1876 - תל אביב, 9 במאי 1940) היה אח במסדר "הבונים החופשיים", ממייסדי תל אביב, מקים הבית הראשון בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וראובן סגל · ראה עוד »
רחוב ארלוזורוב (תל אביב)
רחוב ארלוזורוב הוא רחוב רוחב ראשי בצפון הישן של תל אביב המוביל מחוף ימה של תל אביב וממשיך מזרחה עד רחוב על פרשת דרכים בו נמצא מסוף 2000.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ורחוב ארלוזורוב (תל אביב) · ראה עוד »
רחוב אבן גבירול
רחוב אבן גבירול נמתח מסמוך למגדל דניאל פריש בצידה הימני של התמונה לכיוון תחנת הכוח רדינג (למעלה) רחוב אבן גבירול הוא רחוב מסחרי ראשי בתל אביב הקרוי על שמו של המשורר שלמה אבן גבירול.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ורחוב אבן גבירול · ראה עוד »
רחוב לוינסקי
התחנה המרכזית החדשה ברחוב לוינסקי חמוצים בשוק לוינסקי רחוב לוינסקי הוא רחוב מסחרי בתל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני היהודי-רוסי אלחנן ליב לוינסקי.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ורחוב לוינסקי · ראה עוד »
רחוב ליליינבלום
רחוב לילנבלום, 1913 בניין בנק ישראל רחוב ליליינבלום בתל אביב הוא מראשוני הרחובות בעיר זו, והוא קרוי על שמו של משה לייב ליליינבלום.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ורחוב ליליינבלום · ראה עוד »
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ורחובות · ראה עוד »
רבקה אבולעפיה
רבקה ושלמה אבולעפיה בצעירותם בית רבקה ושלמה אבולעפיה ברחוב שלוש בשכונת נווה צדק לוחית זיכרון בחזית ביתם של רבקה ושלמה אבולעפיה בנוה צדק רבקה (פריימן) אבולעפיה (9 בדצמבר 1874, ורשה – 20 בפברואר 1961, תל אביב) הייתה ממייסדי שכונת אחוזת בית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ורבקה אבולעפיה · ראה עוד »
רומניה
רומניה (ברומנית) היא רפובליקה במזרח אירופה, חלקה בצפון-מזרח חבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ורומניה · ראה עוד »
רוסיה
מנזר סולובצקי, השוכן בצפון רוסיה, מהווה אתר מורשת עולמית. רוסיה (ברוסית: Россия -מבטאים: ראסייה), כיום מכונה הפדרציה הרוסית (ברוסית: תעתיק פונטי: רַאסִיֿיְסְקַאיָה פֶדֶרָֿאצְיָה), היא ארץ ומדינה חוצת יבשות המשתרעת על פני מזרח אירופה וצפון אסיה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ורוסיה · ראה עוד »
רופא
"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ורופא · ראה עוד »
רוביק רוזנטל
רוביק רוזנטל ביום עיון של האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע בבית ציוני אמריקה בתל אביב ראובן (רוּבִיק) רוזנטל (נולד ב-7 בנובמבר 1945) הוא בלשן, מילונאי, עיתונאי וסופר ישראלי, היה בעל הטור השבועי "הזירה הלשונית" בעיתון "מעריב", שבעקבותיו עשה דוקטורט בבלשנות והקים אתר אינטרנט בשם זה, העוסק בענייני שפה ובלשנות עם העדפה לשפה העברית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ורוביק רוזנטל · ראה עוד »
ש"י
ש"י (שירות ידיעות), היה שירות המודיעין של ארגון "ההגנה" שעל בסיסו קמו שירותי הביטחון והמודיעין של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וש"י · ראה עוד »
ש. בן ציון
#הפניה ש. בן-ציון.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וש. בן ציון · ראה עוד »
שמואל טאג'יר
שמואל טאג'יר (תג'ר) (10 בינואר 1868 – 13 ביולי 1957) היה ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ושמואל טאג'יר · ראה עוד »
שנות ה-60 של המאה ה-19
מלך איטליה ויטוריו אמנואלה השני לבין ג'וזפה גריבלדי נחשבת לסיום של המבצע הצבאי "מסע האלף" אשר בוביל לאיחודה של איטליה שנות ה-60 של המאה ה-19 היו העשור השביעי של המאה ה-19, החלו ב-1 בינואר 1860 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1869.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ושנות ה-60 של המאה ה-19 · ראה עוד »
שנות ה-80 של המאה ה-19
התקוממות לאומנית נגד תאופיק פאשא. שנות השמונים של המאה התשע עשרה היו העשור התשיעי של המאה ה-19, החלו ב־1 בינואר 1880 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1889.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ושנות ה-80 של המאה ה-19 · ראה עוד »
שען
שען בישראל זכוכית מגדלת של שענים השעון האסטרונומי בכיכר העיר העתיקה שען בעבודתו (סביבות שנת 1900) חלון ראווה של שען וצורף, רחוב אלנבי 60 תל אביב (2019) שען הוא אומן מומחה לתיקון ובניית שעונים מכניים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ושען · ראה עוד »
שרה עזריהו
שרה עזריהו-אוזרקובסקי (מאירוב) (17 ביולי 1873, כ"ב בתמוז תרל"ג, דינאבורג (דווינסק), לטביה — 22 באוקטובר 1962, כ"ד בתשרי תשכ"ג, קיבוץ אפיקים, ישראל) הייתה פעילה ציונית, פמיניסטית, סופרז'יסטית ואשת חינוך, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ושרה עזריהו · ראה עוד »
שלמה אבולעפיה
שלמה ורבקה אבולעפיה בצעירותם בית רבקה ושלמה אבולעפיה ברחוב שלוש בשכונת נווה צדק שלמה אבולעפיה (1865, ה'תרכ"ה, ביירות – 15 בפברואר 1909, י"ט בשבט ה'תרס"ט, יפו) היה נצר למשפחת אבולעפיה וממייסדי שכונת אחוזת בית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ושלמה אבולעפיה · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ושטעטל · ראה עוד »
שדרות רוטשילד
"מקהלה", פסלה של הפסלת עפרה צימבליסטה, 1996, בשדרות רוטשילד 96, הפסל מוצב כיום בשדרות רוטשילד 88 מרכז ההיסטורי של תל אביב, מפגש רחוב אלנבי עם שד' רוטשילד, 2022 שְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד היא שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ושדרות רוטשילד · ראה עוד »
שוחט ובודק
#הפניה שוחט.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ושוחט ובודק · ראה עוד »
שכונת הבוכרים
בתי פאר וכתובות הקדש בית יהודיוף-חפץ ("הארמון") ב'''שכונת הבוכרים''' מחצרות השכונה מרפסת ססגונית בשכונה בית יוסף דוידוף שכונת הבוכרים היא שכונה בלב ירושלים, שנבנתה בשנת 1894 על ידי יהודי בוכרה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ושכונת הבוכרים · ראה עוד »
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ושירה · ראה עוד »
שידוך
שידוך הוא התאמה בין איש ואישה, במטרה להביאם בברית נישואים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ושידוך · ראה עוד »
תל אביב הקטנה
שנות העשרים מבנה הגימנסיה העברית הרצליה, בשנת 1936 לערך גני התערוכה תל אביב, בשנת 1934 מבנה עץ משוחזר של קיוסק בתל אביב, כפי שנבנה בעשורים הראשונים תל אביב הקטנה הוא כינוי המתייחס לשטח שכלל את שכונת אחוזת בית שהוקמה מצפון ליפו בשנת 1909, ואחיותיה הבוגרות שהוקמו מחוץ לתוואי חומות יפו במהלך שנות השמונים של המאה התשע עשרה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ותל אביב הקטנה · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ותלמוד תורה · ראה עוד »
לטביה
לַטְבִיָה (בלטבית: Latvija), או בשמה הרשמי רפובליקת לטביה (Latvijas Republika) היא מדינה באזור הבלטי בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ולטביה · ראה עוד »
ליאון שטיין
'''ליאון שטיין'''שתמונה להחלפה ליאון שטיין (1846 - 15 בפברואר 1926) היה תעשיין יהודי ביישוב, ממקימי התעשייה בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וליאון שטיין · ראה עוד »
ליטא
העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וליטא · ראה עוד »
טחנת קמח
אמת מים (בצד שמאל במרכז), אשר הובילה את מי נחל שכם (לאורך התמונה באמצע - הצמחייה הירוקה), אל בור (בקצה אמת המים). כאשר המים נופלים לבור, מופעלים גלגלים, אשר תנועתם מביאה לטחינת קמח - "טחנת קמח" נוספת בקצה התמונה משמאל - מבט מכביש 57, העובר בנתיב נחל שכם טחנת קמח היא מבנה או מנגנון אשר מיועד להפיק קמח על ידי טחינת דגנים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וטחנת קמח · ראה עוד »
טורקיה
טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וטורקיה · ראה עוד »
ז'נבה
ז'נבה בשנת 1858 מראה העיר בצילום מהאוויר (השטח הבנוי במרכז התמונה, בסמוך לאגם ז'נבה) זֵ'נֵבָה ((על פי כללי התעתיק של האקדמיה ללשון יש לכתוב: זֵ'נֵוָה); בצרפתית: Genève, בגרמנית: Genf, באיטלקית: Ginevra, ברומאנש: Genevra) היא עיר הבירה של קנטון ז'נבה בדרום־מערב שווייץ.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וז'נבה · ראה עוד »
זלמן דוד ליבונטין
זלמן דוד לֵיבוֹנְטִין (לעיתים נכתב לבונטין; בכתיב יידי: לעוואָנטין; בראשי תיבות: זד"ל; 20 במאי 1856 ט"ו באייר ה'תרט"ז, אוֹרשָה, פלך מוגילב, האימפריה הרוסית (רוסיה הלבנה) – 19 ביוני 1940, תל אביב, פלשׂתינה-א"י) היה מחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון, וממקימי אוצר התיישבות היהודים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וזלמן דוד ליבונטין · ראה עוד »
זכרונות ארץ ישראל
זכרונות ארץ ישראל הוא ספר בשני כרכים הכולל אוסף 120 פרקי זכרונות של אנשים שחיו בארץ ישראל ונלקטו מתוך ספרים שפורסמו בארץ.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וזכרונות ארץ ישראל · ראה עוד »
זכיינות
זכיינות היא שיטה ניהולית, שיווקית ועסקית, שבה חברה מזכה (Franchisor) מעניקה לזכיין (Franchisee) זכות, בדרך כלל לתקופה מוגבלת, לשימוש בסימני מסחר ובשיטות עסקיות מוכחות וזאת בתמורה לתשלומים אותם הזכיין מעביר למזכה מעת לעת, בדרך כלל תמורת אחוז ממחזור המכירות או מהרווח של הזכיין, תשלום חודשי קבוע, התחייבות לרכישת סחורה מהמזכה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וזכיינות · ראה עוד »
חמאם
החדר החם בחמאם בהרמון. אבן השיש המוגבהת במרכזו של האולם ולאורך הקירות קבועים ברזי המים פנים חמאם מצרי בהדפס מאת ג'ובאני בטיסטה צ'קי אחרי ויוואן דנון מראה בחמאם החדר החם בחמאם ביי בסלוניקי תרשים של חמאם ביי בסלוניקי: בכתום החלק המיועד לגברים, בצהוב לנשים, ובאדום הבאר. שני חלקי המבנה (לגברים ולנשים) מחולקים לשלושה שלבים כל אחד חורבת החמאם הטורקי ברחוב יחזקאל בירושלים חמאם (בטורקית: Hamam; בערבית: حمّام), או בית מרחץ טורקי, הוא בית מרחץ לח המקובל ברחבי המזרח התיכון וצפון אפריקה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וחמאם · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חצי האי קרים
חצי-האי קְרים (באוקראינית: Піво́стрів Кри́м, ברוסית: Полуо́стров Кры́м) הוא חצי אי הממוקם בדרום אוקראינה, לחופו של הים השחור וים אזוב, דרומית-מערבית לשטחה של רוסיה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וחצי האי קרים · ראה עוד »
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וחקלאות · ראה עוד »
חברת החשמל
#הפניה חברת החשמל לישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וחברת החשמל · ראה עוד »
חדר מתוקן
תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וחדר מתוקן · ראה עוד »
חדרה
חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וחדרה · ראה עוד »
חיים חיסין
ד"ר חיים חיסין בפסיפס של נחום גוטמן בקומת הכניסה של מגדל שלום בתל אביב הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין פאניה חיסין, 1885 מצבת קברו של חיסין בבית הקברות טרומפלדור חיים איסר חיסין (3 בינואר 1865 – 26 בספטמבר 1932) היה רופא, פעיל ציוני בבלארוס, אז חלק מהאימפריה הרוסית, איש ביל"ו מראשוני תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וחיים חיסין · ראה עוד »
חיים הררי (בלומברג)
#הפניה חיים הררי (מחנך).
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וחיים הררי (בלומברג) · ראה עוד »
חיים יהושע גולדברג
חיים יהושע גולדברג חיים יהושע ואסתר איטה גולדברג חיים יהושע גולדברג (1839, ירושלים – י"ג בטבת תרע"ז, ינואר 1917, תל אביב) (נקרא גם חיים בֶּקֶר) היה סוחר, מראשוני המלונאים בארץ ישראל, פעיל ציבור, מראשוני המתיישבים האשכנזים ביפו במחצית השנייה של המאה ה-19 ומראשי הקהילה היהודית בה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וחיים יהושע גולדברג · ראה עוד »
בן-ציון מוסינזון
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין ד"ר בן ציון מוסינזון (לעיתים: מוסנזון; 26 באפריל 1878 – 21 בנובמבר 1942, י"ב בכסלו תש"ג) היה מחנך ומורה לתנ"ך, וממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובן-ציון מוסינזון · ראה עוד »
באר טוביה
באר טוביה, לפני 1899 מגדל בריכת המים בבאר טוביה אחד המתיישבים מנסה לשכנע את קהל קוראי הצבי לבקר במושבה, 1908 בית הספר ביישוב ב-1910 באר טוביה בגלויה עתיקה אנדרטה בבאר טוביה לנופלים במלחמת העצמאות בְּאֵר טוּבְיָה הוא מושב עובדים במישור החוף הדרומי, ממערב לקריית מלאכי.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובאר טוביה · ראה עוד »
בנק קופת עם
בנק קופת עם היה בנק קואופרטיבי בתקופת היישוב, ולאחר מכן במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובנק קופת עם · ראה עוד »
בסרביה
מפת בסרביה בחלוקה למחוזות סמל בסרביה (בתקופת האימפריה הרוסית) בֵּסָרַבְּיָה (ברומנית: Basarabia; באוקראינית: Бесарабія) הוא חבל ארץ היסטורי במזרח אירופה, שהיה לסירוגין תחת שלטון רומני, עות'מאני, רוסי, ופולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובסרביה · ראה עוד »
ברזל
ברזל (בלטינית: Ferrum) הוא יסוד כימי מתכתי שסמלו הכימי Fe ומספרו האטומי 26.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וברזל · ראה עוד »
ברדיצ'ב
ברדיצ'ב (באוקראינית: Бердичів; ברוסית: Бердичев; בפולנית: Berdyczów; ביידיש: בערדיטשעוו) היא עיר במחוז ז'יטומיר שבאוקראינה, הממוקמת כ-40 ק"מ דרומית לבירת המחוז, העיר ז'יטומיר.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וברדיצ'ב · ראה עוד »
ברכה חבס
ברכה חַבָּס-הכהן (20 בינואר 1900, כ' בשבט תר"ס – 31 ביולי 1968, ו' באב תשכ"ט) הייתה עיתונאית, עורכת, סופרת ואשת חינוך ישראלית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וברכה חבס · ראה עוד »
בת ים
האמפיתיאטרון של בת ים רחובות בת ים משחק כדורעף חופים בחוף בת ים, נובמבר 2021 250px בת ים ויפו בצילום מהאוויר מכיוון דרום בשנת 1937 חוף "הסלע" בבת ים, החוף הגדול בעיר. שמו של החוף נגזר מסלע אדם, הנחשב לאחד מסמליה של העיר. בת ים היא עיר במחוז תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובת ים · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובלארוס · ראה עוד »
בורסקאות
עבודות בורסקאות בפאס, מרוקו עבודות בורסקאות בפאס ניקוי צביעה וייבוש, מרוקו בורסקאות הוא מקצוע בענף עיבוד העור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובורסקאות · ראה עוד »
בולגריה
איוון שישמן בּוּלְגַרְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית (בבולגרית: Република България) היא מדינה בחצי האי הבלקני, במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובולגריה · ראה עוד »
בוכרה
בּוּכָרָה (באוזבקית: Бухоро/Buxoro; ברוסית: Бухара; בפרסית: بُخارا, תעתיק מדויק: בֹּח'ארא) היא אחת הערים הגדולות באוזבקיסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מרכז המדינה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובוכרה · ראה עוד »
ביאליסטוק
בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וביאליסטוק · ראה עוד »
בית מלאכה
חדר המכיל כלים וציוד שנמצאים בשימוש כבר עשרות שנים. בית מלאכה לרכבות בית מלאכה הוא מקום המשמש לביצוע עבודות תיקון ויצור שונות.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית מלאכה · ראה עוד »
בית מלון
חדר במלון בית מלון (או בקצרה: מלון) הוא מוסד המספק לינה בתשלום לטווח קצר.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית מלון · ראה עוד »
בית אברהם פוגל
הכתובת "האל שיצר ברזל לא רצה בעבדים", מתוך אתר https://sites.google.com/a/tlv100.net/tlv100/home/ironiko עירוניקו 2010תמונה להחלפה בית אברהם ורבקה פוגל הוא בית לשימור בשדרות רוטשילד 12 בתל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית אברהם פוגל · ראה עוד »
בית אדלר
בית אדלר היה בית מגורים ברחוב אחד העם 26 בתל אביב, בין מלון פלטין לבין ביתו של מנחם גילוץ.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית אדלר · ראה עוד »
בית פולאק
בית עקיבא אריה ויס ולצידו בית פולאק בית פולאק הוא מראשוני בתיה של תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית פולאק · ראה עוד »
בית חרושת
אולם ייצור ממוכן של בית חרושת מהמחצית הראשונה של המאה ה-20 עגבניות בבית החרושת של גן שמואל בשנת 1981 בית חרושת או מפעל הוא סדנת ייצור גדולה, לרוב ממוכנת, שבה מייצרים דברים (כגון כלי רכב, מוצרי צריכה, מכשירים ביתיים, שעונים, אריזת ושיווק מזון ועוד).
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית חרושת · ראה עוד »
בית דפוס
#הפניה דפוס.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית דפוס · ראה עוד »
בית דיזנגוף
ההכרזה על הקמת מדינת ישראל, 14 במאי 1948 תערוכה במוזיאון, שנות השלושים "בית דיזנגוף" או "בית העצמאות" הוא כינויו של בית מספר 16 בשדרות רוטשילד שבעיר תל אביב, ובו התגוררו ראש העיר הראשון של תל אביב, מאיר דיזנגוף ורעייתו צינה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית דיזנגוף · ראה עוד »
בית הספר תחכמוני (ירושלים)
בית ספר תחכמוני ברחוב אתיופיה בראשית שנות ה-20 רחוב החבשים בשנת תרפ"ב בית הספר במיקומו החדש בשכונת כרם בשלהי שנות ה-20 המנהל, מרדכי צבי אילן בית הספר "תחכמוני" בירושלים, הוקם בשנת 1909 ברחוב החבשים, ביוזמתם של משכילים דתיים שביקשו להקנות לבניהם "תורה עם דרך ארץ", ערכי מסורת בשילוב מדע מודרני ורעיונות ציוניים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית הספר תחכמוני (ירושלים) · ראה עוד »
בית הספר לבנות (נווה צדק)
המבנה המשומר של בית הספר לבנות בית הספר לבנות (נווה צדק) (היה קרוי גם: "בית ספר לנערות") נפתח בשנת 1909 במשכנו בנווה צדק, לאחר שנוסד בשנת 1893 ביפו, בית הספר פעל במתחם בו שוכן היום מרכז סוזן דלל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית הספר לבנות (נווה צדק) · ראה עוד »
בית הקברות נחלת יצחק
בית הקברות נחלת יצחק בגבול גבעתיים-תל אביב הוא מבתי הקברות הוותיקים בגוש דן.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית הקברות נחלת יצחק · ראה עוד »
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »
בית הקברות בהר הזיתים
#הפניה בית הקברות היהודי בהר הזיתים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית הקברות בהר הזיתים · ראה עוד »
בית הכנסת אוהל מועד
פנים בית הכנסת אוהל מועד, מאי 2009בית הכנסת הגדול הספרדי אוהל מועד הוא אחד מבתי הכנסת הראשונים שהוקמו בעיר תל אביב ומשמש עד היום כמקום לתורה ותפילה בימי החול ובשבתות וחגים, נוסח התפילה הוא כעדות המזרח.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית הכנסת אוהל מועד · ראה עוד »
בית הכנסת הגדול (תל אביב)
בית הכנסת הגדול מהתצפית במגדל שלום שנות השלושים קיר המזרח עם ארון הקודש באולם התפילה המרכזי של בית הכנסת בית הכנסת הגדול בתל אביב נמצא בקרן הרחובות אלנבי 110 ואחד העם בתל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית הכנסת הגדול (תל אביב) · ראה עוד »
בית ויס
לוחית זיכרון על ביתו של עקיבא אריה ויס ברחוב הרצל 2 בתל אביב בית ויס הוא מבנה בפינת הרחובות הרצל ואחד העם בתל אביב-יפו, שהיה שייך במקור לעקיבא אריה ויס ממייסדי של שכונת אחוזת בית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית ויס · ראה עוד »
בית כנסת
בית הכנסת ברחוב אלדרידג' ניו יורק, ארצות הברית בית הכנסת הגדול ביותר בכל פריז וצרפת יציע ישיבת העזרת נשים של בית הכנסת בית הכנסת ירושלמי יד שלום בית כנסת שומרוני בחולון בית כנסת הוא בית התפילה היהודי (או לעיתים נדירות שומרוני).
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ובית כנסת · ראה עוד »
ביגוד
סגנונות לבוש לאורך ההיסטוריה, ממצרים העתיקה (צד שמאל למעלה) עד המאה ה-15 (בצד ימין למטה) בגדים הם כיסוי גוף, אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וביגוד · ראה עוד »
ביוגרפיה
העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וביוגרפיה · ראה עוד »
ביירות
בֵּיירוּת (בערבית: بيروت; בצרפתית: Beyrouth; בסורית: ܒܝܪܘܬ) היא בירת לבנון והגדולה שבעריה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וביירות · ראה עוד »
גדרה
מגדל שעון במבואות גדרה (2019) עתיקות גדרה גדרה בגלויה עתיקה בית מינץ – מוזיאון לתולדות גדרה והביל"ויים פינת ישיבה בפסגת תל קטרה גן הפסלים של יומה שגב בגדרה התחנה המרכזית בגדרה (הישנה) טקסט.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וגדרה · ראה עוד »
גירוש תל אביב
ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וגירוש תל אביב · ראה עוד »
דניפרופטרובסק
#הפניה דניפרו.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ודניפרופטרובסק · ראה עוד »
דרום אפריקה
רפובליקת דרום אפריקה (באפריקאנס: Republiek van Suid-Afrika; בזולו: IRiphabliki yaseNingizimu Afrika; באנגלית: Republic of South Africa) היא מדינה הנמצאת בקצה הדרומי של יבשת אפריקה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ודרום אפריקה · ראה עוד »
דבורה גילוץ
דבורה גילוץ (1884–1972), אשתו של מנחם גילוץ, הייתה ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ודבורה גילוץ · ראה עוד »
דגי נוי
דגי נוי שוחים באקווריום. אקווריום מים מלוחים. דגי נוי הם דגים שמגדלים אותם באקווריומים, בבריכות מים ובגנים במטרה לשוות לסביבתם בבית ובגן מראה נאה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ודגי נוי · ראה עוד »
דוד איזמוז'יק
דוד ולאה איזמוז'יק דוד איזמוז'יק (ראשון מימין) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 דוד איזמוז'יק (1873 - 10 במרץ 1952) היה סוחר, ממייסדי תל אביב, חבר מועצת העיר וסגן ראש העירייה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ודוד איזמוז'יק · ראה עוד »
דוד סמילנסקי
דוד סמילנסקי (ראשון משמאל) בוועד המפקח של גמנסיה הרצליה, 1911 דוד סמילנסקי (כ"ו בתמוז תרל"ה, 29 ביולי 1875, בלוזריה, פלך קייב, האימפריה הרוסית – 3 בנובמבר 1953, כ"ה בחשוון תשי"ד, תל אביב) היה סופר עברי ופובליציסט, פעיל ציוני, ממייסדי תל אביב, חבר הוועד הראשון של העיר ועובד עיריית תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ודוד סמילנסקי · ראה עוד »
דוד תדהר
דוד תדהר (נולד בשם: דוד טודרוסוביץ, 7 ביוני 1897 – 15 בדצמבר 1970) היה סופר, קצין משטרה יהודי-ישראלי, בלש פרטי וחוקר חלוצי היישוב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ודוד תדהר · ראה עוד »
דוד לובינסקי
דוד לובינסקיתמונה להחלפה דוד לובינסקי (1911 - אוקטובר 1998) היה איש עסקים ישראלי, מייסד קבוצת דוד לובינסקי בע"מ, שהיא היבואן הרשמי של מותגי הרכב פיג'ו, סיטרואן, אופנועי INDIAN, אופל (OPEL), KTM, רכבי השטח POLARIS, ו-MG בישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ודוד לובינסקי · ראה עוד »
דוד ורוזה מזרחי
קברו של דוד מזרחי בהר הזיתים משפחת דוד ורוזה מזרחי הייתה אחת מ-66 המשפחות שהקימו את אחוזת בית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ודוד ורוזה מזרחי · ראה עוד »
דוד ילין (הראשון)
דוד ילין (1803 – 1863) היה אבי משפחת ילין בארץ ישראל, שימש כשד"ר.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ודוד ילין (הראשון) · ראה עוד »
המרד הערבי הגדול
המרד הערבי הגדול (השם בישוב: מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט, בערבית: ثورة فلسطين الكبرى, תעתיק: תַ'וּרַת פלסטין אלכֻּבְּרַה, בתרגום לעברית: המרד הגדול בפלסטין) היה מרד מאורגן, שפרץ בארץ ישראל המנדטורית בשנת 1936, ונמשך בהפסקות עד מרץ 1939.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב והמרד הערבי הגדול · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב והארץ · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הנוער העובד
חניכי הנוער העובד בכינוס התנועה על הר הכרמל, קיץ 1945 חברי הנוער העובד, סניף טייבה, צועדים בחוצות תל אביב באחד במאי 1964 הנוער העובד היא תנועת נוער שהוקמה ב-17 באוקטובר 1924, י"ט בתשרי תרפ"ה, בארץ ישראל על ידי בני נוער עובדים שהתאגדו במטרה להגן על עבודתם ועל זכויותיהם.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב והנוער העובד · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב והעלייה השנייה · ראה עוד »
הרצלילינבלום
הרצלילינבלום - מוזיאון לבנקאות ונוסטלגיה תל אביבית הוא מוזיאון להיסטורית הבנקאות בתל אביב ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב והרצלילינבלום · ראה עוד »
הלל קוק
הלל קוק (ידוע גם בשם פיטר ברגסון, 24 ביולי 1915 – 18 באוגוסט 2001) היה איש ציבור ישראלי וחבר הכנסת בכנסת הראשונה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב והלל קוק · ראה עוד »
החלוקה
החלוקה היא מונח שנטבע בתקופת היישוב הישן, המתייחס לחלוקת כספי המגביות שנוהלו בארצות הגולה במטרת איסוף כסף לשם תמיכה בתלמידי-חכמים ובעניים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב והחלוקה · ראה עוד »
הגרלת המגרשים לאחוזת בית
טקס הגרלת המגרשים שצילם אברהם סוסקין שנת המאה לתל אביב ובו הצילום המפורסם על רקע תל אביב המודרנית. לתמונה בבול הוספה דמותו של סוסקין עצמו מצלם ועל החולות מודפסת תוכנית חלוקת המגרשים. עיצב: דוד בן הדור אירוע הגרלת המגרשים לאחוזת בית (מוכר גם כהגרלת הצדפים) הוא אירוע מכונן בתולדות העיר תל אביב המציין את יום היווסדה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב והגרלת המגרשים לאחוזת בית · ראה עוד »
הגימנסיה העברית "הרצליה"
הנהלת הגימנסיה העברית, 1910; משמאל: אליהו ברלין, מנחם שינקין, בן-ציון מוסינזון, חיים בוגרשוב, חיים חיסין גימנסיה הרצליה ב-1912 כיתה בגימנסיה, 1912 תצלום של הצלם אברהם סוסקין של כיתה בגימנסיה הרצליה סביב שנת 1912 תצלום קבוצתי ביום הלימודים האחרון של המחזור הראשון של גימנסיה הרצליה, תרע"ג 1913, עם המחנך יהודה לייב מטמון-כהן והתלמידים יקותיאל בהרב, יצחק קדמי, חנה חיון, צילה פיינברג שוהם, נחמה פרידמן, משה שרתוק, אליהו גולומב, עקיבא גינזבורג, רבקה שרתוק, יונה פפו, משה מנוחין, נעמן ברמן, משה וולפסון, חיה וייס תחנת "מוניות גמל" בפתח מבנה הגימנסיה, 1914 מבנה הגימנסיה ההיסטורי, 1936 לערך לוחית זיכרון במקום הקודם של גימנסיה הרצליה שער הברזל של גימנסיה הרצליה הגימנסיה העברית "הרצליה" (בראשי תיבות: גע"ה) היא בית הספר התיכון העברי הראשון ואחד ממוסדות החינוך המפורסמים בישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב והגימנסיה העברית "הרצליה" · ראה עוד »
הגימנסיה העברית רחביה
מבט מכיוון בית האזרחי ממוזער מורי הגימנסיה ערב מלחמת העולם הראשונה. בקצה הימני יושב יצחק יעקבי, מזכיר הגימנסיה. קיר הזיכרון לחללי מערכות ישראל בגימנסיה הגימנסיה העברית בירושלים ע"ש יצחק בן-צבי היא בית ספר תיכון, הראשון שהוקם בירושלים, ושוכן בשכונת רחביה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב והגימנסיה העברית רחביה · ראה עוד »
ההגנה
ארגון ההגנה היה הארגון הצבאי הגדול והמרכזי של היישוב היהודי והתנועה הציונית בארץ ישראל בתקופת המנדט הבריטי, בין 1920 ל-1948, והיה התשתית להקמת צבא ההגנה לישראל עם הקמת המדינה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וההגנה · ראה עוד »
הומל
הומל (בבלארוסית: Гомель; בהיגוי רוסי: גומל; במקורות עבריים גם הומיל) היא העיר השנייה בגודלה בבלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב והומל · ראה עוד »
הוצאת הקיבוץ המאוחד
הוצאת הקיבוץ המאוחד - ספרית פועלים היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1939 על ידי תנועת הקיבוץ המאוחד.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב והוצאת הקיבוץ המאוחד · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ווינה · ראה עוד »
וילנה
וִילְנָה (בעברית גם בכתיב וילנא; בליטאית: Vilnius,; ברוסית: Вильнюс; בפולנית: Wilno, בבלארוסית: Ві́льня, ביידיש: ווילנע) היא עיר הבירה של ליטא.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ווילנה · ראה עוד »
ויטבסק
וִיטֵבְּסְק (בבלארוסית: Ві́цебск - ויצבסק; ברוסית: Ви́тебск) היא עיר בצפון-מזרח בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וויטבסק · ראה עוד »
כל ישראל חברים
אדולף כרמיה, מייסד "כל ישראל חברים" עץ עם סמל "כל ישראל חברים" על דלת בית הכנסת במקוה ישראל - מפעלה של החברה בארץ ישראל סמל החברה בראש בית ספר כי"ח הנטוש במחנה יהודה בירושלים קיר הנצחה לבית הספר כי"ח (אליאנס) ברחוב יפו בירושלים כיתת אליאנס בירושלים 1947. מימין למעלה - יצחק בנאי בית הספר ההיסטורי "כל ישראל חברים" בירושלים, ליד שוק מחנה-יהודה תעודת התלמיד אליה בן בכור אבולעפיה. בית הספר של חברת כי"ח באיזמיר, 1923. כל ישראל חברים (בראשי תיבות: כי"ח, ניתן לכתוב גם כיא"ח, "כול ישראל אחים". בצרפתית: Alliance Israélite Universelle - "אליאנס") הוא ארגון יהודי עולמי הפועל לקידום חברה יהודית ערכית ושוויונית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וכל ישראל חברים · ראה עוד »
כובען
אישה העוסקת בהכנת כובע, וייטנאם כובען בחנותו, אקוודור כובען הוא אדם העוסק בהכנת כובעים או פרטי לבוש אחרים המשמשים לכיסוי הראש.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וכובען · ראה עוד »
כינור
כינור הוא כלי קשת בעל הצליל הגבוה ביותר במשפחת כלי מיתרים המיוצרים כיום והכלי הכי קטן ממשפחת כלי קשת.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וכינור · ראה עוד »
יעקב אלחנן ליטוינסקי
בית ליטוינסקי ברחוב אחד העם יעקב אלחנן ליטוינסקי (אודסה, 1852 - תל אביב, 12 באוקטובר 1915) היה סוחר ופעיל ציוני, אח במסדר "הבונים החופשיים", וממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויעקב אלחנן ליטוינסקי · ראה עוד »
יעקב פרלשטיין
יעקב פרלשטיין ומשפחתו יעקב פרלשטיין (י"ז בכסלו תרל"ט, 14 בדצמבר 1878, מאה שערים – כ"ט בחשוון תש"ב, נובמבר 1941, תל אביב) היה מבוני תל אביב ובת ים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויעקב פרלשטיין · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויפו · ראה עוד »
יצחק חיותמן
יצחק חיותמן (24 בדצמבר 1867, כ"ז בכסלו תרכ"ח, פרילוקי, אוקראינה – 21 ביוני 1938, כ"ב בסיוון תרצ"ח, תל אביב), ממייסדי אחוזת בית ומטולה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויצחק חיותמן · ראה עוד »
יקיר העיר תל אביב-יפו
חניה בתל אביב שהוקצתה ליקיר העיר תל אביב יַקיר העיר הוא תואר כבוד יקיר העיר שמעניקה עיריית תל אביב-יפו מדי שנה, מאז 1976, לאישים שונים לאות הוקרה על פועלם הציבורי.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויקיר העיר תל אביב-יפו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וירושלים · ראה עוד »
ישראל פיינברג
ישראל ("לוליק") פיינברג (1865–1911) היה מחלוצי העלייה הראשונה, ממייסדי ראשון לציון, חדרה ואחוזת בית, היא תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וישראל פיינברג · ראה עוד »
ישראל חבס
ישראל חבס קודם עלייתו לארץ ישראל ישראל חבס (שבט תרכ"ח, 1868, אליטא, האימפריה הרוסית (כיום ליטא) - ח' באב ת"ש, 12 באוגוסט 1940, תל אביב) היה פעיל ציבור, מעסקני הציונות הדתית בסוף המאה התשע עשרה ותחילת המאה העשרים בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וישראל חבס · ראה עוד »
ישראל ויינשטיין
#הפניה מייסדי תל אביב#ישראל וחיה ויינשטיין.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וישראל ויינשטיין · ראה עוד »
ישראל יהודה אדלר
קברו של ישראל יהודה-ישי אדלר בבית העלמין טרומפלדור בתל אביב דרכון של ישי אדלר, מופק על ידי הבריטים ישראל יהודה (יש"י) אדלר (2 באפריל 1870, א' בניסן ה'תר"ל – 22 בדצמבר 1948, כ' בכסלו תש"ט) היה מורה עברי ונדבן.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וישראל יהודה אדלר · ראה עוד »
ישיבת עץ חיים
תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וישיבת עץ חיים · ראה עוד »
יזם
גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג', 2008 יזם הוא אדם היוזם, מחליט ומארגן עסק מסחרי או מיזם חדש או קיים, כדי להשיג מטרות עסקיות מסוימות.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויזם · ראה עוד »
יחזקאל דנין (סוכובולסקי)
יחזקאל ורחל דנין, 1929 רחוב הרצל (תל אביב) קבר בני הזוג דנין בבית הקברות טרומפלדור ה'עת"ר 20 במאי 1910 יחזקאל דב דָנין (סוכובולסקי) (1868, ביאליסטוק – 30 בדצמבר 1945, תל אביב) היה יזם, סוחר, תעשיין, פעיל ציוני, מראשוני אחוזת בית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויחזקאל דנין (סוכובולסקי) · ראה עוד »
יחיאל יחיאלי
יחיאל יחיאלי יחיאל יחיאלי (יחיאלצ'יק) (ד' בשבט תרכ"ו, 20 בינואר 1866, סלונים – כ"ד בחשוון תרצ"ח, 29 באוקטובר 1937, תל אביב) היה מורה ומחנך עברי, ניהל את בית הספר לבנות (נווה צדק) (1937-1918), ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויחיאל יחיאלי · ראה עוד »
יבנאל
יבנאל ב־1910 יבנאל – צילום אוויר רחוב ביבנאל בית הכנסת היכל הקודש דחסידי ברסלב ביבנאל יבנאל, מתוך סדרת תצלומי אוויר של זולטן קלוגר, 1938-1937 יַבְנְאֵל היא מושבה ותיקה ומועצה מקומית בדרום מזרח הגליל התחתון.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויבנאל · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
ידיעות אחרונות
בית ידיעות אחרונות החדש בראשון לציון ידיעות אחרונות הוא עיתון היוצא לאור בישראל החל מ-11 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב וידיעות אחרונות · ראה עוד »
יהדות אשכנז
תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויהדות אשכנז · ראה עוד »
יהדות חרדית
היהדות החרדית היא ענף ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ובשמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויהדות חרדית · ראה עוד »
יהדות בוכרה
יהדות בוכרה הוא כינויה המקובל של עדה יהודית שמקורה במרכז אסיה, בעיקר בשטחי אוזבקיסטן וטג'יקיסטן המודרניות.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויהדות בוכרה · ראה עוד »
יהושע פלמון
יהושע (ג'וש) פלמון (14 בפברואר 1914–1994) היה מומחה לענייני ערבים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויהושע פלמון · ראה עוד »
יהודה לייב מטמון-כהן
יהודה לייב מַטְמוֹן-כהן (שמו המקורי: מֶטְמַן; בלועזית: Metmann; י"ד בסיוון ה'תרכ"ט, 1869, אוסטיה, פודוליה – י"ז באדר ה'תרצ"ט, 7 במרץ 1939, תל אביב) היה מחנך ואיש ציבור עברי, מייסד גימנסיה הרצליה וממייסדי תל אביב ורמת גן.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויהודה לייב מטמון-כהן · ראה עוד »
יהודה לייב פוחובסקי
משפחת פוחובסקי, 1924 לערך. מימין לשמאל: גבריאלה, תיאודור (טדי), אהובה, יהודה-לייב, הילדה. יהודה לייב (אריה ליאון) פוחובסקי (1 בספטמבר 1869, תר"ל, פלך מינסק, רוסיה (רוסיה הלבנה) – 10 במאי 1963, תל אביב) היה רופא, מראשוני המנתחים בארץ ישראל, מנהל בתי החולים "שער ציון" ו"גלעד" (ליולדות), ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויהודה לייב פוחובסקי · ראה עוד »
יהודי יפו
#הפניה היישוב היהודי ביפו בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויהודי יפו · ראה עוד »
יהודית הררי
יהודית הררי (איזנברג) (4 באוקטובר 1885, ה' בחשון תרמ"ו – 7 ביוני 1979, י"ב בסיוון תשל"ט) הייתה מחנכת, מורה, גננת וסופרת, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויהודית הררי · ראה עוד »
יוסף אליהו שלוש
שרידי שער הכניסה לבית החרושת למוצרי בניין של "האחים שלוש" ברחוב שלוש בנוה צדק, 12/07 הכתובת בצרפתית: FABRIQUE CHELOUCHE FRERES יוסף אליהו שלוש בשלהי שנות ה-20 של המאה העשרים קברו של יוסף אליהו שלוש בבית הקברות טרומפלדור בית יוסף אליהו שלוש בשדרות רוטשילד 9 תל אביב יוסף אליהו שלוש (1870, יפו – י"א באב ה'תרצ"ד, 23 ביולי 1934, תל אביב) היה ממייסדי תל אביב, יזם, סוחר ותעשיין.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויוסף אליהו שלוש · ראה עוד »
יוסף עזריהו
יוסף ושרה עזריהו יוסף עזריהו (אוזרקובסקי) (22 בדצמבר 1873, סובאלק, רוסיה (ליטא) – 20 במרץ 1945, תל אביב) היה מורה ופעיל ציוני, ממייסדי תל אביב.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויוסף עזריהו · ראה עוד »
יוון
יוון (ביוונית:, תעתיק: אֵלַדַֿה) או הרפובליקה ההלנית (ביוונית: Ελληνική Δημοκρατία, תעתיק: אֵלִינִיקִי דִֿימוֹקְרַטִיַה) היא מדינה בדרום-מזרח אירופה, השוכנת בקצה הדרומי של חבל הבלקן לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויוון · ראה עוד »
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ויין · ראה עוד »
1 באפריל
1 באפריל הוא היום ה-91 בשנה בלוח הגרגוריאני (92 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1 באפריל · ראה עוד »
10 ביולי
10 ביולי הוא היום ה-191 בשנה, (192 בשנה מעוברת) בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו10 ביולי · ראה עוד »
11 באפריל
11 באפריל הוא היום ה-101 בשנה (102 בשנה מעוברת), עד לסיום השנה, נשארו עוד 264 ימים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו11 באפריל · ראה עוד »
13 במאי
13 במאי הוא היום ה-133 בשנה (134 בשנה מעוברת), בשבוע ה-20 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו13 במאי · ראה עוד »
13 בדצמבר
13 בדצמבר הוא היום ה-347 בשנה (348 בשנה מעוברת), בשבוע ה-50 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו13 בדצמבר · ראה עוד »
18 בפברואר
18 בפברואר הוא היום ה-49 בשנה בשבוע ה-7 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו18 בפברואר · ראה עוד »
1854
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1854 · ראה עוד »
1856
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1856 · ראה עוד »
1857
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1857 · ראה עוד »
1860
בשנה זו הוקמה משכנות שאננים - השכונה היהודית הראשונה מחוץ לחומות העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1860 · ראה עוד »
1865
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1865 · ראה עוד »
1867
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1867 · ראה עוד »
1868
קטגוריה:המאה ה-19 לפי שנים 1868.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1868 · ראה עוד »
1869
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1869 · ראה עוד »
1870
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1870 · ראה עוד »
1872
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1872 · ראה עוד »
1874
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1874 · ראה עוד »
1877
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1877 · ראה עוד »
1878
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1878 · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1880 · ראה עוד »
1881
1881 היא שנה פלינדרומית, היחידה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1881 · ראה עוד »
1882
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1882 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1883 · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1884 · ראה עוד »
1885
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1885 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1886 · ראה עוד »
1888
אנגלית.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1888 · ראה עוד »
1889
נחנך מגדל אייפל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1889 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1891 · ראה עוד »
1892
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1892 · ראה עוד »
1894
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1894 · ראה עוד »
1895
לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1895 · ראה עוד »
1898
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1898 · ראה עוד »
1901
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1901 · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1902 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1903 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1904 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1905 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1906 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1908 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1909 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1910 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1911 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1912 · ראה עוד »
1913
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1913 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1917 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1919 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1920 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1921 · ראה עוד »
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1922 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1923 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1924 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1926 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1929 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1933 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1935 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1937 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1938 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1939 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1940 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1941 · ראה עוד »
1944
פלישת בעלות הברית לנורמנדי.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1944 · ראה עוד »
1947
או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1947 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1950 · ראה עוד »
1951
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1951 · ראה עוד »
1952
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1952 · ראה עוד »
1953
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1953 · ראה עוד »
1955
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1955 · ראה עוד »
1957
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1957 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1958 · ראה עוד »
1962
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1962 · ראה עוד »
1967
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1967 · ראה עוד »
1975
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1975 · ראה עוד »
1980
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1980 · ראה עוד »
1984
חברת אפל משיקה את מקינטוש.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו1984 · ראה עוד »
21 באפריל
21 באפריל הוא היום ה-111 בשנה (112 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו21 באפריל · ראה עוד »
21 בספטמבר
21 בספטמבר הוא היום ה-264 בשנה בלוח הגרגוריאני (265 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו21 בספטמבר · ראה עוד »
23 באפריל
23 באפריל הוא היום ה-113 בשנה (114 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני בשבוע ה-17.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו23 באפריל · ראה עוד »
25 בפברואר
25 בפברואר הוא היום ה-56 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו25 בפברואר · ראה עוד »
29 באפריל
29 באפריל הוא היום ה-119 בשנה (120 בשנה מעוברת), בשבוע ה-18 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו29 באפריל · ראה עוד »
4 באפריל
4 באפריל הוא היום ה-94 בשנה (95 בשנה מעוברת), בשבוע ה-14 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו4 באפריל · ראה עוד »
7 במרץ
7 במרץ הוא היום ה-66 בשנה (67 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: מייסדי תל אביב ו7 במרץ · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מייסדי_תל_אביב
